לא בכדי נזעקו "מקורבי נתניהו" לנאץ את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בעקבות מכתבו מהיום לוועדת ההיתרים שבמשרד מבקר המדינה.
במכתב הביע היועץ את התנגדותו למתן היתר לנתניהו לקבל כספים בסך של כ-10 מיליון שקלים לפחות מאיש העסקים ספנסר פרטריץ', לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות. עמדתו העדכנית של מנדלבליט בסוגיה זו היא חדשות רעות מאוד לנתניהו.
משמעותה המשפטית של עמדת מנדלבליט איננה רק כי אסור להתיר (במישור המשפט המינהלי) לנתניהו לקבל את הכספים שביקש לקבל, תוך חריגה מכללי ניגוד העניינים החלים על חברי הממשלה; משמעותה היא כי לדעת ראש התביעה הכללית, קבלת טובות הנאה כאלו מפרטריץ' הינה עבירה פלילית, לפי חוק שירות הציבור (מתנות).
שלוש עבירות פליליות פוטנציאליות עומדות על הפרק, ביחס לטובות ההנאה שקיבל נתניהו מפרטריץ' וכן מבן-דודו נתן מיליקובסקי (בינתיים נסוג נתניהו מבקשתו לקבל היתר, חלקו רטרואקטיבי, באשר לאותן טובות הנאה ממיליקובסקי): לקיחת שוחד; מרמה והפרת אמונים; ועבירה לפי חוק המתנות.
חשוב להדגיש: גם אם לדעת מערכת אכיפת החוק, דהיינו לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לא נעברת כל עבירה פלילית בעצם קבלת הכספים, אין בכך כדי להצדיק מתן היתר על-ידי ועדת ההיתרים – זו אמורה לאשר חריגה מ"כללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים", האוסרת על חברי הממשלה לקבל כל טובת הנאה שהיא מגורם פרטי, רק בנסיבות חריגות שבהן הדבר הוא "מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית".
ברור, עם זאת, שאם לדעת היועץ קבלת הכספים מהווה עבירה פלילית, הרי שהדבר מוריד לחלוטין מעל הפרק את האפשרות של מתן היתר על ידי ועדת ההיתרים.
במכתבו של היועץ המשפטי מלפני שנתיים למבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, הוא הוריד מהשולחן שאלות בדבר שוחד ובדבר מרמה והפרת אמונים, והתמקד בניתוח השאלה האם קבלת הכספים מהווה עבירה לפי חוק המתנות. חוק זה אוסר על עובד ציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד ציבור".
השאלה האם המתנה ניתנה לעובד הציבור בשל היותו עובד ציבור, או במסגרת יחסי חברות פרטיים, נקבעת לפי ההכרעה האם היותו של המקבל עובד ציבור, היא הסיבה היחידה או הסיבה הדומיננטית לנתינת המתנה. באשר לשרים בממשלה, קיימת הנחה שלפיה מתנות ניתנות להם בשל היותם עובדי ציבור ולא בשל סיבות תמימות. ואולם זוהי הנחה שניתן להפריך במקרים קונקרטיים.
נכון ליוני 2018, מנדלבליט דווקא הסיק כי קשרי החברות ההדוקים שבין פרטריץ' לנתניהו מפריכים את המסקנה שהמתנה ניתנה אך ורק או בעיקר בשל העובדה שנתניהו הוא איש ציבור. "נוכח האמור", כתב אז היועץ, "נראה כי האיסור הקבוע בחוק המתנות אינו חל על קבלת המימון המוצע לראש הממשלה".
כלומר, נכון ללפני שנתיים, מנדלבליט קבע שאין כל פגם של פליליות בקבלת טובות ההנאה (באופן ובהיקף שתוארו בבקשתו המקורית של נתניהו, לפני שהסכום צמח ל-10 מיליון שקלים) ולכן שלח את נתניהו לקבל היתר מוועדת ההיתרים, כדי להסדיר את הנושא במישור המינהלי.
מכתבו מהיום מספר סיפור שונה לחלוטין, והיועץ גם טורח ומסביר את הסיבה לשינוי העמדה. "במועד שבו נכתב המכתב מיוני 2018 לא הוצג הסכום אותו ביקש ראש הממשלה שיעמידו לרשותו. מהחלטתה האחרונה של ועדת ההיתרים מפברואר 2020 עולה כי סכום המימון המבוקש כעת עומד על 10 מיליון ש"ח לפחות, תוך שצוין כי הערכה זו עלולה עוד להשתנות".
אך לא רק היקף המימון המבוקש השתנה, אלא גם העובדות ביחס לטיב החברות בין נתניהו לפרטריץ'.
"במועד שבו נכתב המכתב מיוני 2018 לא הוצג הסכום אותו ביקש ראש הממשלה שיעמידו לרשותו. מהחלטתה האחרונה של ועדת ההיתרים מפברואר 2020 עולה כי הסכום המבוקש כעת עומד על 10 מיליון ש"ח לפחות"
בעוד שממכתבו של מנדלבליט מ-2018 עולה כי מדובר בידידות הדוקה וקרובה, קבעה ועדת ההיתרים (בהרכבה הקודם, לפני שזו הוחלפה על ידי המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן), כי "הקשר בין השניים התגבש כקשר בין בעל הון לפוליטיקאי בכיר, על כל המשתמע מכך. לא מדובר בחברות משכבר הימים".
ספנסר פרטריץ'
נוכח המידע החדש הזה, הגיע היועץ למסקנה משפטית שונה לגמרי ביחס לתחולת חוק המתנות: ההנחה שהמתנה ניתנת לנתניהו נוכח היותו עובד ציבור שוב אינה מתהפכת, ובכך היא הופכת למתנה אסורה.
מנדלבליט אמנם מתנסח במכתבו בנימוס וכותב את הדברים במרומז, אבל השורה התחתונה היא שקבלת אותן טובות הנאה עלולה להוות עבירה פלילית (אף שהעונש בגינה קל יחסית, ואינו כולל מאסר).
מנדלבליט אמנם מתנסח במכתבו בנימוס וכותב את הדברים במרומז, אבל השורה התחתונה היא שקבלת אותן טובות הנאה עלולה להוות עבירה פלילית (אף שהעונש בגינה קל יחסית, ואינו כולל מאסר)
בניגוד לחוות דעת שהיועץ המשפטי לממשלה נותן כלפי גופי הרשות המבצעת – שאז עמדתו המשפטית היא מחייבת – במקרה הזה מנדלבליט משמש גורם מייעץ בלבד.
ועדת ההיתרים, שאיננה חלק מהרשות המבצעת, רשאית לקבל כל החלטה שהיא, ופנייתה ליועץ לקבלת עמדתו נעשתה רק נוכח מעמדו של מוסד היועץ המשפטי כמומחה בנושא.
ואולם, נוכח עמדתו הנוכחית של מנדלבליט, שלפיה מתן טובות ההנאה המבוקשות יהווה עבירה על חוק המתנות, לא עומדת בפני ועדת ההיתרים ברירה של ממש בשאלה כיצד תכריע. אם היא תחליט בכל זאת לתת לנתניהו היתר בהתאם לבקשתו, היא תחשוף את ראש הממשלה למה שהיועץ כבר הגדיר כעבירה פלילית – ובנוסף, יש להניח, שהחלטתה תיתקף כבלתי סבירה באופן קיצוני בעתירות שיוגשו לבג"ץ. מנדלבליט למעשה סינדל את הוועדה.
עמדתו המעודכנת של היועץ גם חוסמת קו הגנה אפשרי של נתניהו במשפטו הפלילי בתיקי האלפים: אילו היה מקבל (עם רוח גבית מהיועץ או בלעדיה) היתר מוועדת ההיתרים לקבל מפרטריץ' כספים למימון הגנתו המשפטית, היה עשוי להעלות במסגרת הגנתו בתיק 1000 טענה שלפיה מדובר בטובות הנאה מותרות, ולכל היותר יש צורך בקבלת היתר רטרואקטיבי מוועדת ההיתרים כדי "ליישר" את העניין. כלומר, היתר מוועדת ההיתרים היה עשוי לשמש בידו קלף הגנה במישור הפלילי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם