בקצרה:

• התלמידים החרדים מהווים כיום כחמישית מהתלמידים בכיתות א' בישראל. ההערכה היא שחלקם בשכבת הגיל הזו יגדל עד 2060 כמעט לשליש.
• חלק ניכר מהבנים בבתי הספר החרדיים אינם לומדים לימודי ליבה כלל, ורובם המוחלט מפסיקים ללמוד לימודי ליבה ב"ישיבה הקטנה" (כיתה ט').
• הקואליציה מזרימה מיליארדי שקלים לחינוך החרדי.
• הכלכלן פרופ' דן בן דוד, ראש מוסד שורש, אמר: "כבר היום כמחצית מילדי ישראל מקבלים חינוך ברמה של עולם שלישי".
• ב-8 בספטמבר פורסמו תוצאות מבחן ההישגים הבינלאומי פיז"ה (PISA) 2025, והן הנמוכות ביותר של ישראל מאז שהחלה להשתתף בו.
• מסמך של מנכ"ל ראמ"ה, שהאשים את שר החינוך יואב קיש בעיוות והסתרת נתונים על מבחני פיז"ה. 
• אם הקואליציה תנצח בבחירות, הדפוס הזה צפוי להפוך לעובדה מוגמרת, והמחיר יימדד בעתיד בשוק העבודה ובהייטק. 

מה הראו מבחני פיז"ה 2025?

תוצאות מבחני פיז"ה של ישראל ל-2025 היו הנמוכות ביותר אי-פעם. ישראל ירדה ב-29 נקודות בממוצע שלושת התחומים, אחת משתי המדינות שרשמו את הירידה החדה ביותר מבין 75 המדינות המשתתפות במבחנים. בקריאה ירד הציון ל-436, ירידה של 38 נקודות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

זהו המאמר השמיני בסדרה שמסכמת את ביצועי משרדי הממשלה ה-37 מאז השבעתה בדצמבר 2022. המאמרים הקודמים עסקו במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון, במשרד לביטחון לאומי ובמשרד המשפטים, במשרדים הכלכליים, במשרד התחבורה, במשרדי החקלאות, החדשנות, התקשורת, התיירות והגנת הסביבה, במשרדים שאחראים על מעמד ישראל בעולם ובמשרדי החינוך והבריאות. מאמר זה עוסק בשישה משרדים חברתיים: רווחה, עבודה, פנים, עלייה וקליטה, שוויון חברתי ותרבות וספורט.

המשרדים הנסקרים במאמר זה אחראים על האוכלוסיות החלשות, על השירותים האזרחיים ועל חיי התרבות. בתקופת הממשלה חיו בעוני כ-900 אלף ילדים, ועובדות סוציאליות טיפלו בעד 161 תיקים כל אחת.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ביולי 2026 עלה ראש שב"כ דוד זיני לבמה בערב גאלה של מכון ארגמן, ואמר: "יש לי אג'נדה, אני רוצה לקדם אותה".

את מה שהכשיר אותו לתפקיד תיאר כ"היכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזו דעה". על עורכי הדין והמשפטנים אמר באותו נאום ש"עם כל הכבוד והחשיבות", הם "כלי עזר". הדברים פורסמו ב"כלכליסט" מסרטונים שהפיץ שב"כ.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

חמשת המשרדים הנסקרים כאן קטנים יחסית, אבל הם אחראים לתחומים שמשפיעים על חיי היומיום: התקשורת, המזון, הסביבה, המדע והתיירות. במשרד התקשורת קידם השר שלמה קרעי את סגירת תאגיד השידור וחוק שמעביר את הפיקוח על התקשורת לממשלה, וישראל צנחה למקום ה-112 במדד חופש העיתונות.

במשרד החדשנות קוצץ תקציב סוכנות החלל ב-77%. במשרד החקלאות נמצאו ליקויים בתשעה מתוך עשרה מחסני חירום למזון. המשרד להגנת הסביבה נחלש והתרוקן מאנשי מקצוע, והתיירות הנכנסת נותרה בפחות ממחצית מרמתה שלפני המלחמה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

דוברי הליכוד מכנים את ערוצים 11, 12 ו-13 "ערוצי התבהלה" וטוענים להטיה שמאלה, אך הנתונים מצביעים על תמונה הפוכה. בדיקת חברת יפעת לתקופה נובמבר 2025–פברואר 2026 מצאה שהקואליציה קיבלה 68% מזמן החשיפה של פוליטיקאים בכלי התקשורת המרכזיים, אף שהיא מחזיקה רק ב-68 מתוך 120 מושבי הכנסת (57%).

יש להדגיש כי ביקורת חריפה על הממשלה איננה הטיה: ההבחנה בין עיתונות לגיטימית לתעמולה נקבעת לפי מתן במה לצד השני. לפי מבחן זה, ערוץ i24 בעברית העניק ביולי 2026 82% מהריאיונות לנציגי הקואליציה.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

• מדד השחיתות: ישראל ירדה ב-2025 למקום ה-35 מתוך 182 מדינות, והציון שלה ירד ל-62.
• פי 11: הכספים הקואליציוניים גדלו מכ-700 מיליון שקל ב-2022 לכשמונה מיליארד שקל ב-2024.
• כמה: בסך הכול חילקה הממשלה כספים קואליציוניים בהיקף של יותר מ-21 מיליארד שקל.
• למי: בעיקר למוסדות חינוך חרדיים, לישיבות, לשירותי דת ולהתיישבות.
• פחות שקיפות: מאות מיליוני שקלים הועברו לתקציב הבסיס ויצאו מהפיקוח המיוחד.
• ליל התקציב: 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים שוחררו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה.

ממשלת נתניהו הנוכחית מימנה את הישרדותה בכספי ציבור. היקף הכספים הקואליציוניים זינק. באותה תקופה ירדה ישראל במדד השחיתות העולמי.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בקצרה:

■  "ימין" ו"שמאל" בישראל משקפים בעיקר עמדה בסכסוך עם הפלסטינים. הבחירות לא עוסקות בסכסוך אלא באופי המשטר במדינה.
■ כל המפלגות היהודיות, למעט הדמוקרטים, מתנגדות בפומבי למדינה פלסטינית (לפחות בזמן הנראה לעין).
■ הקואליציה ביצעה "רפורמה משפטית" (הפיכה משטרית), ראשי גוש השינוי התחייבו לבטל אותה, ולהקים ועדת חקירה ממלכתית. זה ההבדל המרכזי.
■ דת ומדינה: הקואליציה הרחיבה את שליטת הדת בחיים האזרחיים ונמנעה מגיוס החרדים; האופוזיציה שואפת לעצור את התהליך ולגייס את החרדים.
■ 83% ממצביעי הליכוד תומכים בחופש דת ומצפון, כמו רוב הציבור היהודי.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

ב-5 ביולי 2026 החליטה הממשלה פה אחד שלא להכיר בהחלטות של מועצת הרשות השנייה כיוון שהרכב המועצה לא היה לרוחה. זאת, בניגוד לפסק דין של בג"ץ. אם הקואליציה תנצח בבחירות ב-27 באוקטובר, החלטה כזו עלולה להפוך מחריגה לעניין שבשגרה.

חלק מהשינויים במערכת המשפט שבמסגרת ההפיכה המשטרית כבר מעוגנים: חוק הבחירה הפוליטית של הוועדה לבחירת שופטים וחוק החלשת היועצים המשפטיים לממשלה ייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים. בינתיים, כעשרה שופטי בית המשפט העליון יוחלפו עד ספטמבר 2029, וגם כהונות היועמ"שית ופרקליט המדינה יסתיימו, והממשלה תוכל להחליף אותם באנשי שלומה.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

שר המשפטים יריב לוין הגיע למשרד עם תוכנית מוכנה מראש לשינוי משטר – ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית"). הוא הותיר אחריו משבר במערכת המשפט ופגיעה קשה באמון הציבור במוסדות המדינה.

לוין הוביל את ההפיכה המשטרית על כל רכיביה: הוא ניהל מלחמה בבית המשפט העליון ובנשיאו, מלחמה ביועצים המשפטיים, והקפיא את מינוי השופטים – גם אחרי שבג"ץ חייב אותו להמשיך בהם.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית