נושא
הון ושלטון

דויטשה בנק זיהה תנועות חשודות בחשבון של טראמפ

"ניו יורק טיימס" דיווח כי האחראים על פעילות נגד הלבנת הון בבנק הגרמני דיווחו לבנק בעבר על תנועות חשודות בחשבון של נשיא ארה"ב אך הבנק לא קיבל את המלצתם לדווח עליהן לרשויות ● טראמפ: "סיפורים מומצאים"

דונאלד טראמפ

אחראים על המעקב על הלבנת הון בענק הבנקאות הגרמני דויטשה בנק הבחינו על תנועות חשודות בחשבונות הבנק של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וחתנו ג'ראד קושנר, בשנת 2016 ו-2017. כך דיווח אתמול עיתון "ניו יורק טיימס".

לפי הדיווח בניו יורק טיימס, עובדי הבנק הציעו לממונים עליהם לדווח על התנועות החשודות למחלקה האחראית על פשיעה כלכלית במשרד האוצר הגרמני. ואולם, מנהלים בכירים בבנק, שהלווה מיליארדי דולרים לטראמפ ולקושניר, דחו את עצת העובדים ולא דיווחו על התנועות החשודות לממשלה.

לא ברור מה היה טיבן של התנועות החשודות. לפחות חלק מהכסף שהיה מעורב בהם נע הלוך ושוב בין חברות ויחידים באירופה וארה"ב, בקצב שעורר את חשדותיהם של עובדי הבנק וגם סומן על ידי המערכת הממוחשבת שלו.

"הצגנו להם את הכל, והמלצנו להם לפעול, ושום דבר לא קרה", אומרת תמי מקפאדן, מומחית למאבק בהלבנת הון ועובדת בכירה לשעבר בדויטשה בנק שלטענתה הבחינה בזמנו כמה מהתנועות החשודות.

טראמפ הגיב בזעם על הפרסום. טראמפ צייץ בתגובה בחשבון הטוויטר שלו: "הניו יורק טיימס, וכלי 'פייק ניוז מדיה אחרים', כותבים סיפורים מומצאים על העובדה שלא השתמשתי בשירותיהם של בנקים רבים בגלל שהם לא רצו לעשות אתי עסקים. זה לא נכון! זה בגלל שלא הייתי זקוק לכסף".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 183 מילים. מחכים לתגובתך.

סגן הקנצלר האוסטרי התפטר בגלל פרסום חשד לשחיתות

היינץ כריסטיאן שטראכה ממפלגת הימין הקיצוני "החירות" צולם בחשאי מציע לאישה שהציגה את עצמה כאשת עסקים מרוסיה חוזים ממשלתיים תמורת עזרה ברכישת עיתון ● הפרסום עורר סערה שגרמה להתפטרותו ● שטראכה נופף בסרטון בקשריו הפוליטיים בעולם, ביניהם "חבריי הישראלים שקרובים לנתניהו"

האנץ כריסטיאן שטראכה (צילום: Michael Gruber, AP)
Michael Gruber, AP
האנץ כריסטיאן שטראכה

סגן הקנצלר של אוסטריה, היינץ-כריסטיאן שטראכה, הודיע היום (שבת) על התפטרותו מתפקידו. שטראכה הוא יו"ר מפלגת הימין הקיצוני "החירות".

אתמול פורסם בתקשורת האוסטרית והגרמנית סרטון שבו נראו שטראכה וחברו למפלגה יוהאן גדנס, ושטראכה הציע חוזים ממשלתיים תמורת סיוע פוליטי לאישה שהציגה את עצמה כמשקיעה רוסית ואחיינתו של אוליגרך המעוניין להשקיע באוסטריה.

הסרטון, שצולם בסתר בזמן מערכת הבחירות האחרונה באוסטריה ב-2017, עורר סערה בתקשורת ובפוליטיקה האוסטרית, וקנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, צוטט כמי שאומר שלא יסכים לעבוד עם שטראכה. תוך זמן קצר שטראכה התפטר.

בסרטון הציעה "אחיינית האוליגרך" לשטראכה שתרכוש חצי מהבעלות על העיתון האוסטרי הנפוץ "קרונן צייטונג" ותגרום לו לתמוך במפלגת "החירות".

שטראכה נענה להצעה בסרטון ואמר "אני רוצה לבנות עיתון כמו זה של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, זה יעלה את התמיכה במפלגה שלי". שטראכה אף ציין את שמותיהם של עיתונאים שהיה מעוניין לסלק מהעיתון ועיתונאים שהיה רוצה למנות.

בתמורה הציע לה שטראכה לגרום לה לזכות במכרזי בנייה של ממשלת אוסטריה. שטראכה הציע לה לפעול באוסטריה בזהות בדויה ולהקים חברה אוסטרית.  "אני מבטיח לך שהחברה תקבל כל פרויקט של הממשלה, אמר".

במהלך השיחה עם ה"אוליגרכית" הציע לה שטראכה להשתמש בקשריו הפוליטים המצויינים ברחבי העולם. בין השאר, אמר לה שטראכה, "אני אחבר אותך עם חבריי הישראלים. הם קרובים לבנימין נתניהו. יש להם עכשיו בעיות עם השמאלנים שם".

שטראכה כינס בתגובה לפרסום הסרטון מסיבת עיתונאית שבה הודיע על התפטרותו. שטראכה הודה במסיבת העיתונאים: "התנהגתי כמו נער שיכור. זו היתה התנהגות אופיינית למאצ'ו שתוי. הייתי טיפש, יש להודות".

עם זאת, שטראכה כינה את פרסום הסרטון "התנקשות פוליטית בלתי חוקית" ו"קמפיין מלוכלך בסגנון של זילברשטיין" – כשהכוונה היא ליועץ הפוליטי הישראלי טל זילברשטיין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 251 מילים. מחכים לתגובתך.

סוריאנו תובע את "העין השביעית" בשל סיקור תביעה שהגיש נגד דרוקר

איש העסקים הלונדוני וולטר סוריאנו, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, תבע את העיתונאי רביב דרוקר לפני כשנה על כי שרבב את שמו של סוריאנו בפרשת המעקבים נגד בכירים במשטרה ● אתמול הגיש תביעה נוספת נגד דרוקר ונגד אתר "העין השביעית", על אופן סיקור התביעה ● עורך דינו מכחיש כי מדובר בתביעות השתקה ● דרוקר בתגובה: "תביעה מופרכת" ● העין השביעית: "סוריאנו מנסה להשתיק את הדיון אודותיו"

רביב דרוקר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
רביב דרוקר

איש העסקים וולטר סוריאנו, הנחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש אתמול (רביעי) לבית משפט השלום בתל אביב תביעת לשון הרע על סך 320 אלף שקלים נגד עיתונאי ערוץ 13 רביב דרוקר ונגד אתר "העין השביעית".

מדובר בפרשה שהחלה בפברואר 2018, כשמפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך טען בתוכנית "עובדה" ש"חוקרים פרטיים ביצעו בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעקב אחר בכירים במשטרה". בעקבות זאת, התראיין דרוקר בגלי־צה"ל ונשאל האם לסוריאנו קשר לפרשה. דרוקר טען שאלשיך התכוון בדבריו לסוריאנו, אך הדגיש באותו ראיון: "אני לא חושב שסוריאנו קשור להקלטות הללו".

בעקבות זאת, הגיש סוריאנו תביעת דיבה בסך חצי מיליון שקלים נגד דרוקר. בכתב ההגנה של דרוקר לתביעה הזאת, דרוקר חזר על הטענות נגד סוריאנו כדי להסביר על מה הן מבוססות – למרות שדרוקר עצמו כלל לא טען אותן – ועל כך סוריאנו תבע אותו שוב.

הפרשה סוקרה באתר "העין השביעית" כדוגמה ל"תביעת השתקה", עם ציטוטים מהטענות נגד סוריאנו, ועל כך שסוריאנו תבע גם את "העין השביעית".

עורך הדין אילן בומבך, שהגיש את התביעות בשמו של סוריאנו, אמר לזמן ישראל: "סוריאנו אדם פרטי ולא ציבורי וכזה הוא רוצה להיות. פתאום הגיע דרוקר, עם הטענות המופרכות שהוא מייחס לאלשיך נגד סוריאנו, וחושף את סוריאנו לעין הציבורית באופן שלילי שפוגע בו".

אבל דרוקר אמר שהטענות נגד סוריאנו לא נכונות. אז על מה אתם תובעים אותו? על דבר שבכלל לא אמר?

"אם הוא לא חושב שהטענות נכונות, למה הוא מעלה אותן? זה כמו שיגידו על מישהו: 'אמרו עליו שהוא פושע, אבל אני לא מאמין שהוא פושע'. גם לצטט לשון הרע זה לשון הרע, בוודאי כשהוא הכניס למפכ"ל אלשיך את הדברים לפה. המפכ"ל אישר לנו שהוא לא התכוון לוולטר סוריאנו. אם אלשיך היה מאמין שוולטר סוליאנו עשה דבר כזה, הוא לא היה נוקט בהליכים נגדו?"

כבר תבעתם את דרוקר פעם אחת, ועכשיו אתם תובעים אותו שוב בגלל שבכתב ההגנה הוא מגן על מה שאמר, וגם את כלי התקשורת שמסקר את התביעה. זאת לא תביעת SLAPP, השתקה, מהסוג שנועד להפחיד עיתונאים ולמנוע מהם לבקר אנשים חזקים ולפרסם עליהם דברים בכלל, גם נכונים?

"היינו בעיצומו של הליך גישור מול דרוקר וכעת בכתב ההגנה שהגיש הוא מוסיף חטא על פשע – כתב בכתב ההגנה שוולטר ביצע פריצות למחשבים. זה שקר וזה גם לא רלוונטי להגנה שלו, אז למה הוא צריך להגיד את זה?

"לגבי ׳העין השביעית׳, לא מפריע לנו שהם מסקרים פרשות כאלה, אלא האופן הבלתי-הוגן שבה הם סיקרו את הפרשה״.

האם מה שמציק לסוריאנו זה שפורסם אודותיו שהוא מקורב לנתניהו?

"לא, זה לא מה שמפריע לו. מה שמפריע לו זה שפורסמו אודותיו שקרים, ששמו הטוב נפגע, והאופן הבלתי-הוגן שבו דרוקר ו׳העין השביעית׳ הציג אותו".

"סוריאנו מעוניין להשתיק דיון על אודותיו"

רביב דרוקר מסר בתגובה: "מדובר בתובע סדרתי שבמקרה הזה תביעתו מופרכת במיוחד. הוא תובע אותי על פרסום שלא אני פרסמתי ועל כך שכלי תקשורת אחר, שאני מעריך מאוד, ציטט מכתב הההגנה שלי, שמר סוריאנו, כנראה, לא אוהב".

באתר "העין השביעית" נכתב בידיעה שבה פורסמה התביעה נגד האתר: "התביעה נגד "העין השביעית", על עצם סיקור התביעה נגד דרוקר, נותנת משנה תוקף לטענה כי סוריאנו לא באמת מעוניין בפיצוי בגין הוצאת דיבה אלא להשתיק כל דיון ציבורי על אודותיו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 595 מילים. מחכים לתגובתך.

טראמפ העניק חנינה לקונראד בלאק, בעלי הג'רוזלם פוסט לשעבר

איל התקשורת לשעבר נידון לשש שנים וחצי בכלא על עבירות הונאה וריצה שלוש וחצי מהן ● בלאק הוא תומך מוצהר של טראמפ ופרסם ביוגרפיה מחמיאה של הנשיא

קונראד בלאק. צילום AP

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם אתמול (ד') על חנינה מלאה לאיל התקשורת לשעבר קונראד בלאק, שהורשע ב-2007 בהונאה ושיבוש הליכי משפט. על בלאק בן ה-74 נגזרו שש וחצי שנות מאסר והוא ריצה שלוש וחצי מהן.

בין נכסיו של בלאק בעבר נמנו, בין השאר, העיתון הישראלי באנגלית "ג'רוזלם פוסט", וכן העיתון האמריקני שיקגו סאן-טיימס והעיתון הבריטי "דיילי טלגראף".

בהצהרה שפרסם הבית הלבן נכתב כי "בלאק זכה לתמיכה רחבה מאישים חשובים רבים שהעידו בתוקף על אישיותו היוצאת מן הכלל. בלאק תרם תרומה אדירה לעסקים. לאור זאת, בלאק לגמרי זכאי לחנינה".

לפי ציטוטים של בלאק שפורסמו בתקשורת העולמית, טראמפ התקשר לבלאק ואמר לו שמאסרו היה "בלתי צודק" וש"עדיף שלא היה נשפט".

בלאק הוא תומך מוצהר של טראמפ וכינה את טראמפ בעבר "חבר". בלאק פרסם בשנה שעברה ספר תחת הכותרת: "דונאלד טראמפ: נשיא שאין כמוהו".

בלאק הורשע בשימוש בלתי חוקי בכספי חברת הולינג'ר אינטרנשיונל שנמנה על בעליה, בהונאה ובנסיון לשימוש הליכי משפט. העונש המקסימלי הכולל על העבירות הללו הוא מאסר של 35 שנה וקנס כספי של מיליון דולר אך בלאק נידון לשש וחצי שנים בלבד וכן נדרש להחזיר לחברה כארבעה מיליון דולר .

כתב האישום נגדו כלל גם גניבה, הלבנת הון, עבירות מס ועוד, אך חבר המושבעים לא הרשיע אותו בהן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 191 מילים. מחכים לתגובתך.

מוזס לנתניהו: "תגיד לי מה חשוב לך"

חדשות ערוץ 2 חשפו תמלילים מחקירת מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, והקלטות של שיחות שנערכו בין מוזס לראש הממשלה ● מוזס בחקירתו: "נתניהו ביקש ממני עזרה בהרכבת הקואליציה" ● נתניהו למוזס: "המשימה שלי היא להוריד את בנט"

ארנון (נוני) מוזס מגיע לחקירה ביחידת לה״ב 433, ביוני 2017 (צילום: Roy Alima/Flash90)
Roy Alima/Flash90
ארנון (נוני) מוזס מגיע לחקירה ביחידת לה״ב 433, ביוני 2017
כתב חדשות 12 גיא פלג חשף הערב תמלילים מחקירתו של מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, במסגרת החשדות נגדו בתיק 2000, ושל הקלטות של שיחות שנערכו בין נתניהו למוזס.

לפי הפרסום, בחקירת מוזס במשטרה התקיימו חילופי הדברים הבאים:

חוקר: ממתי אתה נפגש עם ראש הממשלה?

מוזס: לסירוגין מ-96.

חוקר: על מה נפגשתם ב-2013?

מוזס: נתניהו ביקש ממני עזרה בהרכבת הקואוליציה. הוא חשב שיש לי השפעה על תוצאות הבחירות וגם על בנט ולפיד.

חוקר: רק על זה דיברתם?

מוזס: דיברנו גם על הצפת המחירים בעיתונות ועל הרצון שלי להקטין את תפוצת "ישראל היום".

בתמליל הקלטת השיחות בין נתניהו למוזס, ששודרה הערב במהדורה, נשמעו חילופי הדברים הבאים:

מוזס: יגאל סרנה אני בכלל לא רוצה, תעשה איתו מה שאתה רוצה, מחר תשלח מכתב, תהרוג (אותו)… הלוואי שתוציא ממנו כסף תוציא ממנו מה שאתה רוצה. העניין עם שרה: אתה רואה מלחמה, אני רואה את העניין עם שרה הפוך לגמרי, בקושי רואים. ראה ביום שישי איך הייתה הידיעה על שרה.

נתניהו: אבל אתה מייצר ואחר כך אתה משנה.

מוזס: אני אומר לך בדיוק ההיפך. הידיעה הזאת הוחבאה הכי הרבה שרק אפשר בעיתון.

מוזס: עזוב את זה, שאלתי אותך מי השניים שמטרידים אותך.

נתניהו: לא אמרתי שהם מטרידים אותי, אמרתי שהם מאותרגים לגמרי.

מוזס: נו? אז אחד כבר לא מאותרג.

נתניהו: הם מאותרגים.

מוזס: תראה מה הוא כותב בפייסבוק שלו.

נתניהו: יכול להיות. אולי סוף סוף הגעת לאיזון.

מוזס: אני שואל אותך – מה חשוב לך? אמרת בפעם הקודמת בנט. אני אשאל אותך עכשיו: יכול להיות להיות שאתה אומר משהו שחשוב לך, הולכים בכיוון הזה ואחר כך אתה אומר זה לא מעניין אותי. ישבת ואמרת לי בנט, או קיי?

נתניהו: המשימה שלי בבחירות האלה, בנט, להוריד אותו ל…

מוזס: 12.

נתניהו: מתחת ל-15.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 255 מילים. מחכים לתגובתך.

נוחי דנקנר מבקש לדחות תשלום חוב של 20 מיליון שקלים

המיליארדר לשעבר שנכנס לכלא באוקטובר אשתקד החזיר עד כה 70 מיליון מתוך 150 מיליון שקלים שהוא אמור להחזיר לבנקים במסגרת הסדר החוב שלו ● "גלובס" מדווח שגורמים מטעמו פנו לבנקים וביקשו לדחות תשלום של 20 מיליון שקלים עד שישתחרר בעוד כשנתיים

נוחי דנקנר עם כניסתו לכלא (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
נוחי דנקנר עם כניסתו לכלא

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

בזק, טיסנקרופ, והמיליארדר החדש

בעיצומה של חקירת המשטרה בפרשת הצוללות, רכש המיליארדר היהודי-אמריקאי פול סינגר מניות בתאגיד הגרמני ״טיסנקרופ״ ● קודם לכן, בעיצומה של החקירה בפרשת 4000, רכש מניות ב״בזק״ ● סינגר, שהוגדר על ידי בלומברג כ“משקיע הכי מפחיד בעולם”, גם מממן בישראל את עמותת ההיי-טק המרשימה, “סטארט אפ ניישן סנטרל“ ● מיהו המיליארדר המסתורי ומה מעשיו פה?

פול סינגר, דצמבר 2018 (צילום: AP Photo/Kevin Hagen)
AP Photo/Kevin Hagen

בעיצומה של חקירת המשטרה בפרשת הצוללות, רכש המיליארדר היהודי-אמריקאי פול סינגר מניות בתאגיד הגרמני ״טיסנקרופ״ ● קודם לכן, בעיצומה של החקירה בפרשת 4000, רכש מניות ב״בזק״ ● סינגר, שהוגדר על ידי בלומברג כ“משקיע הכי מפחיד בעולם”, גם מממן בישראל את עמותת ההיי-טק המרשימה, “סטארט אפ ניישן סנטרל“ ● מיהו המיליארדר המסתורי ומה מעשיו פה?

בחודש מאי אשתקד, השם "טיסנקרופ" כבר היה מוכר היטב לכל מי שעוקב אחר החדשות בישראל.

התאגיד הגרמני בלט בסדר היום המקומי ב-18 החודשים שחלפו מאז שרביב דרוקר חשף בתחקיר "המקור" שורה מטרידה של חשדות לשחיתות במערכת הביטחון, שבוצעו במהלך עסקות מסובכות לרכישת כלי שיט וצוללות. נפתחה חקירה פלילית, שזכתה לכינוי "תיק 3000", ובשיאה נחתם הסכם עד מדינה (שבוטל רק לאחרונה) עם מיקי גנור, נציג טיסנקרופ בישראל.

באותו זמן, במשרדי הנהלת טיסנקרופ בחבל הרוהר בגרמניה, תשומת הלב היתה נתונה לעניין אחר לחלוטין. ב-22 במאי 2018 פירסמו האתרים הכלכליים המובילים בעולם הדלפה ממקור לא מזוהה, לפיה קרן גידור אמריקאית בשם "אליוט מנג'מנט" רכשה נתח נכבד ממניות טיסנקרופ. ההערכות היו כי הקרן צפויה להשתמש בכוחה, כדי לתבוע את החלפתו של היינריך הייסינגר, מי ששימש מנכ"ל החברה מאז 2011.

"טיסנקרופ היא חברה מעולה, אבל היא לא מנוהלת בצורה נכונה", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס מי שזוהה כ"מקור שמכיר את הלוך הרוח באליוט מנג'מנט". "יש לך בחור שנמצא בתפקיד שלו כבר שבע שנים. מתי ההנהלה תגיד לו 'אתה יודע מה, אנחנו מודים לך על המאמץ, אבל אנחנו חייבים שינוי'?"

יו״ר טיסנקרופ אולריך היינה (משמאל) והמנכ״ל היינריך הייסינגר, באסיפה הכללית של החברה בינואר 2016 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)
יו״ר טיסנקרופ אולריך היינה (משמאל) והמנכ״ל היינריך הייסינגר, באסיפה הכללית של החברה בינואר 2016 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

השאלה הזו זכתה למענה מהיר. חודש וחצי לאחר הרכישה התפטר מתפקידו מנכ"ל טיסנקרופ, היינריך הייסינגר, ושבועיים לאחריו התפטר גם יו"ר טיסנקרופ, פרופ' אולריך להנר, ומיד גם שפך את מררתו על העולם העסקי הקר והאכזרי, בראיון לעיתון הגרמני "די צייט". על פי עדותו, קרנות גידור זרות מפעילות "טרור פסיכולוגי", שגורם למנהלי חברות בכירים לפנות לסיוע פסיכולוגי.

אלה מבין מנהלי טיסנקרופ שלא שמעו קודם על קרן אליוט, ובדקו בגוגל מי עומד מולם, הבינו שכדאי להם לחזק את משקופי החלונות והדלתות, כי החורף מגיע.

חיפוש פשוט מלמד כי קרן אליוט, המנהלת ברחבי העולם נכסים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, היא זרוע השקעות מצליחה של מיליארדר אמריקאי בשם פול סינגר, שהוגדר על ידי בלומברג כ"משקיע הכי מפחיד בעולם".

משקיע אגרסיבי ופילנתרופ נדיב

סינגר, בן ה-75, מתגורר בניו יורק ונחשב למשקיע אגרסיבי אך גם לפילנתרופ נדיב. הוא רפובליקאי שתרם מיליון דולר למימון טקס השבעת הנשיא דונלד טראמפ מחד, ותורם פעיל לזכויות הלהט״בים בארצות הברית, מאידך.

בכל כתבה על סינגר או על הקרן שלו, חזרו אותם תיאורים מבהילים על קרבות משפטיים, פוליטיים ותקשורתיים, שניהלו במשך 15 שנה נגד ממשלת ארגנטינה, עד שהורידו אותה לבסוף על הברכיים, וקיבלו עבור איגרות חוב שקנו בכ-100 מיליון דולר, לא פחות מ-2.4 מיליארד דולר.

פול סינגר, דצמבר 2018 (צילום: AP Photo/Kevin Hagen)
פול סינגר, דצמבר 2018 (צילום: AP Photo/Kevin Hagen)

משקיעים מסוגו של סינגר זוכים מהעיתונות הכלכלית העולמית ליחס משולב של הערצה ורתיעה. הערצה – על הדבקות במטרה, היעילות, היצירתיות ובעיקר התמורה הגבוהה על ההשקעה. הרתיעה היא מדרכי הפעולה, שקשה לזהות בהם חמלה ואמפתיה. השיטה הקפיטליסטית מחזיקה בעיקרון המקודש שחובות צריך להחזיר והקרן של סינגר ידועה כמי שתרדוף אחר בעלי חוב שלה ככל שיידרש. עד שישלמו.

הבעיה היא שבמדינות כמו פרו, קונגו וארגנטינה – שלוש מדינות עמן ניהלה קרן אליוט מאבקים מרים על תשלום חובות ממשלתיים – האחראיים לצבירת החובות הם לא פעם עסקנים ופוליטיקאים מושחתים, שעזבו מזמן את תפקידם, כשהם מרופדים בחשבונות בנק שמבטיחים את העתיד הכלכלי של משפחתם לדורי דורות.

בנסיבות אלה, מי שנדרשים להשיב את החוב הם לא פעם האזרחים האומללים, שנכפים עליהם צעדי צנע והידוק חגורה, גם אם אלה מביאים אותם על סף רעב. אלה חוקי הג'ונגל, בייבי. שוק ההון הוא לא עולם לחלשים.

חוקי הג'ונגל הם כנראה הסיבה שמשקיעים מסוגו של סינגר מתוארים לעתים בעזרת דימויים מעולם החי, באוויר, בים וביבשה

חוקי הג'ונגל הם כנראה הסיבה שמשקיעים מסוגו של סינגר מתוארים לעתים בעזרת דימויים מעולם החי, באוויר, בים וביבשה. לפעמים הם מוצגים כעופות דורסים, שעטים מלמעלה על טרפם; לפעמים ככרישים שנמשכים אל ריח הדם; ולפעמים כזאבים או כצבועים, שתוקפים את החיה הכי חלשה בעדר, שמשתרכת מאחור ואינה יכולה להגן על עצמה.

גם בבזק: דרישה להתפטרות כל הדירקטורים

כשאנשי טיסנקרופ סרקו במאי 2018 את הרשת, כדי להבין מיהי קרן אליוט שנכנסה לחייהם בסערה, הם יכלו להיתקל גם בידיעות שפורסמו ארבעה חודשים קודם לכן בישראל, ובהן מכתב ששלחה "קרן אליוט" ליו"ר בזק, דוד גרנות.

המכתב הזה הוגדר ב"כלכליסט" כהנחת "אקדח טעון על השולחן", ותואר על ידי איתן אבריאל ב"דה מארקר" כ"קצר, אלים וחריף יותר ממה שאנחנו מכירים בשוק ההון הישראלי, שבו כולם חברים של כולם ונזהרים בכבוד של כולם".

יו"ר בזק התבשר במכתב הזה כי "קרן אליוט" מחזיקה ב-4.8% ממניות החברה שלו, שנרכשו תמורת כ-700 מיליון שקל, ועתה היא תובעת את התפטרותם המיידית של כל הדירקטורים ב"בזק", שנחקרו על ידי רשות ניירות ערך, בפרשה שמוכרת לישראלים כ"תיק 4000".

אבריאל העריך אז שאלו הן חדשות טובות לכלכלה הישראלית. "הכניסה לבזק ולישראל של קרנות אקטיביסטיות, שיאתגרו את בעלי השליטה ואת הבנקים הנושים שלהם, כמו במקרה הנוכחי של קרן אליוט, היא התפתחות מבורכת", הוא כתב.

שאול אלוביץ, מבעלי בזק, בעת הארכת מעצרו בתיק 4000 בפברואר 2018 (צילום: פלאש90)
שאול אלוביץ, מבעלי בזק, בעת הארכת מעצרו בתיק 4000 בפברואר 2018 (צילום: פלאש90)

"עם הכוח המשפטי ומיליארדי הדולרים שבאמתחתם, הם יקעקעו את מערכת היחסים החמימה ששררה עד כה בין הטייקונים לבין הבנקים על חשבון הציבור הרחב והמפוזר. אלה אינן קרנות חברתיות, והן פועלות לעתים באלימות עסקית, אך המקרה של אליוט מוכיח שהן יצאו נגד פירמידות, נגד עסקות בעלי עניין ונגד שחיתויות חוקיות אחרות בשווקים הפיננסיים".

ספק אם מי שנתקל באנשי קרן אליוט מהצד השני של שולחנות הדירקטוריונים יתאר את חוויית המפגש עמם כ"התפתחות מבורכת". שלא במפתיע, כל מי שפניתי אליו בבקשה לספר לי על המפגש עם הקרן, העדיף שלא לעשות זאת.

יהושע (ג'וש) רוזנצוויג, שעזב את דירקטוריון "בזק" אחרי הכניסה של קרן אליוט לחברה, ענה לי: "מעולם לא היה לי קשר עם אליוט מנג׳מנט, אינני מכיר את ההיסטוריה שלהם, אין לי היכרות עמם ו/או עם דרכי עבודתם. כל מה שאני יודע עליהם נלמד מדברים שקראתי בתקשורת".

"רוצה להשפיע, לחולל שינוי"

העניין של סינגר בישראל לא נעצר בתאגידים, שבמקרה מככבים בתיקי חקירה משטרתיים הנושאים את הספרות 3000 ו-4000. סינגר הוא יהודי וציוני גאה. בכתבת דיוקן שפורסמה באוגוסט שעבר ב"ניו יורקר" תחת הכותרת "משקיע יום הדין", כתבה עליו שילה קולהטקר: "הרבה פעמים משווים את סינגר לשלדון אדלסון, שגם הוא תורם בכיר למפלגה הרפובליקאית, בגלל התמיכה של שניהם בישראל. על פי דיווחים שונים, שני המיליארדרים תמכו בלחץ לסגת מהסכם הגרעין עם איראן".

הכתבה על פול סינגר ב״ניו יורקר״ (צילום: צילומסך)
הכתבה על פול סינגר ב״ניו יורקר״ (צילום: צילומסך)

סינגר, שכמו אדלסון ממעט מאוד להתראיין, אמר ל"בלומברג" ב-2017, שכאשר הוא תורם כסף כפילנתרופ, הוא פועל על פי אותם עקרונות שמנחים אותו כשהוא משקיע למטרות רווח. הוא אף פעם לא מסתפק רק בחתימה על המחאות ובציפייה פאסיבית לתמורה, אלא "רוצה להשפיע, לחולל שינוי".

את הרצון לחולל שינוי ולהשפיע על עתידה של ישראל הוא עונד בגאווה על החזה. הזרוע הפילנתרופית שלו, "קרן פול סינגר", מעידה על מטרותיה: "לקדם יוזמות המחזקות את הדמוקרטיה האמריקאית, את עתיד ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואת ההמשכיות היהודית".

״קרן פול סינגר״ מעידה על מטרותיה: "לקדם יוזמות המחזקות את הדמוקרטיה האמריקאית, את עתיד ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואת ההמשכיות היהודית"

הקרן תרמה לאורך השנים מיליוני דולרים לארגונים פרו-ישראליים רבים, שאחד הבולטים בהם הוא "הקרן להגנת הדמוקרטיה", אותו מכון מחקר בוושינגטון שהיה אחד הלוחמים העקשנים והקולניים במאבק התקשורתי והפוליטי לביטול הסכם הגרעין של אובמה עם איראן.

עמותה עם מסעדת שף בכניסה

בישראל יש ל"קרן פול סינגר" נוכחות מרשימה במיוחד: עמותה ללא כוונות רווח בשם "סטארט אפ ניישן סנטרל", שפועלת מבניין משופץ, מעוצב ומרהיב ברחוב לילינבלום בתל אביב. חמש קומות בסטנדרטים שרוב העמותות ללא כוונת רווח אפילו לא יכולות לחלום עליהם.

משרדי ״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ בתל אביב (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
משרדי ״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ בתל אביב (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

המבנה כולל חללים גדולים ומוארים עם חלונות ענקיים שמשקיפים אל העיר, חדרי ישיבות מאובזרים במיטב הטכנולוגיה, חללי טרקלין לפגישות אינטימיות ודיסקרטיות של האורחים, מטבח חם, בר משקאות, מסעדת שף בקומת הכניסה, מרפסת ענקית בקומה הרביעית עם נוף עירוני מענג של מגדלי רוטשילד, בתי נווה צדק והצצה לים, ורהיטים שנבחרו בקפידה ממיטב מעצבי הריהוט העולמיים (למתעניינים: כסאות ברצלונה של מיס ואן דר רוהה, מרבצי ישיבה של פטריסיה אורקיולה, וגופי תאורה יקרים של חברת ויביה הספרדית). רמה גבוהה.

הבניין בלילינבלום נשכר ל-25 שנים, כך שברור שכוונות המייסדים מרחיקות ראות. על פי פרסומים שונים, סינגר הוא התורם המרכזי אבל לא היחיד בפרויקט, והוא השקיע בו עד כה כ-20 מיליון דולר.

בראש העמותה עומד יוג'ין קנדל, חבר בוועדת שישינסקי לבדיקת תמלוגי הגז, חבר בוועדת הריכוזיות, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יועץ כלכלי מיוחד לראש הממשלה, ומועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל

בראש העמותה עומד יוג'ין קנדל, כלכלן בעל שם עולמי, שהיה, בין השאר, גם חבר בוועדת שישינסקי לבדיקת תמלוגי הגז, חבר בוועדת הריכוזיות, עמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, שימש כיועץ כלכלי מיוחד לראש הממשלה, והיה מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל.

יוג׳ין קנדל, במשרדי ״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יוג׳ין קנדל, במשרדי ״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ב"סטארט אפ ניישן סנטרל" נהנה קנדל משכר שנתי של יותר ממיליון שקל, וגם שכרם של המנהלים הבאים אחריו בהיררכיה לא רחוק משם. כאמור – אלה לא תנאי העבודה המקובלים בעמותות ללא כוונת רווח.

"סטארט אפ ניישן סנטרל" נולדה בעקבות הספר "סטארט אפ ניישן" של העיתונאים דן סינור ושאול זינגר. הספר, שיצא לאור לפני עשר שנים, זכה להצלחה בינלאומית יוצאת דופן ובמידה רבה היה זה שסייע למתג את ישראל כ"אומת הסטארט אפ".

סינגר התפעל מאוד מהספר, וגייס את מחבריו כדי לחשוב על הצעד הבא. התוצאה היתה הקמת עמותה, שמטרתה לחבר את "אומת הסטארט אפ" לעולם.

סינגר התפעל מאוד מהספר, וגייס את מחבריו כדי לחשוב על הצעד הבא. התוצאה היתה הקמת עמותה, שמטרתה לחבר את "אומת הסטארט אפ" לעולם.

אמיר מיזרוח, דובר "סטארט אפ ניישן סנטרל", שמלווה אותי לביקור במרכז של העמותה בלילינבלום, מסביר לי את העקרונות שמנחים את העמותה מאז הקמתה ועד היום.

בלב הפעילות של העמותה נמצא מנוע החיפוש שנקרא "פיינדר". 13 עובדים במשרה מלאה מעדכנים את מנוע החיפוש כל הזמן, כך שהוא יכול לספק בכל רגע נתון את התמונה המדויקת ביותר שיש על האקו-סיסטם של עולם ההיי-טק הישראלי. רוב הדו"חות שקראתם בשנים האחרונות בעיתונות על מצב ההיי-טק הישראלי, מבוססים על ידע שנאסף ונותח במשרדי "סטארט אפ ניישן סנטרל".

לפי הדו"ח המקיף האחרון של העמותה, מאפריל 2019, פועלות בישראל 6,673 חברות היי-טק, שני שלישים מהן כבר הוציאו מוצר לשוק, 80% מהן פונות למגזר העסקי, ובמרוצת 2018 הן גייסו 6 מיליארד שקל ב-681 סבבי גיוס. בסך הכל אחראיות חברות ההיי-טק הישראליות לכ-13% מהתוצר המקומי וליותר מחצי מהייצוא.

הר המידע המעודכן הזה על מצב ההיי-טק הישראלי בכל רגע נתון, הוא כמובן נכס רב ערך, שכבר מעורר עניין מחוץ לישראל. בימים אלה עובדים ב"סטארט אפ ניישן סנטרל" על הקמת "פיינדרים" במקומות נוספים בעולם. הראשון שבהם נפתח בניו זילנד, והוא מבוסס על הידע והטכנולוגיה שפותחו בישראל. כמה ימים לפני חג הפסח, יוג'ין קנדל טס לשם כדי לחנוך את ה"פיינדר" המקומי. בהמשך מתוכננת הקמת "פיינדרים" כאלה במישיגן, דטרויט, תאילנד, קולומביה ועוד.

הנוף ממרפסת ״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הנוף ממרפסת ״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"הפיינדר הוא כלי שיש בו קוד, דאטה בייס", מסביר מיזרוח. "אנחנו נותנים זיכיון להפעיל את זה. אנחנו מביאים אותם לפה לשבועיים של הדרכה, כדי שילמדו לעשות את זה בעצמם".

זה, בעצם, נותן לכם גישה למידע עסקי חובק עולם.

"אין לנו גישה למאגרים שלהם. אבל אם הם רוצים לעשות חיבורים עם חברות ישראליות, אנחנו עוזרים להם. אנחנו עובדים עם החברות הכי גדולות בעולם, עם ממשלות ועיריות גדולות, ותמיד רק עם מקבלי ההחלטות. לפני שהם מגיעים לכאן, אנחנו עושים איתם מחקר עומק של חודשיים-שלושה, כדי להבין מה האתגרים שלהם, ומה הבעיות שאיתן הם מתמודדים. השלב הבא הוא למצוא עבורם פתרונות תפורים על פי מידה בעולם ההיי-טק הישראלי".

זה לא משהו שממשלה אמורה לעשות?

"אם היינו מכון הייצוא או רשות לאומית כלשהי, היינו נופלים לתוך האג'נדה של הממשלה, שמשתנה משנה לשנה. 99% מהחיבורים שאנחנו מקדמים הם לחלוטין חסויים. אנחנו עובדים עם החברות התחרותיות ביותר בעולם, ומבחינתן החיסיון הזה הוא קריטי. הם לא רוצים שהשוק והמתחרים שלהם יידעו באילו טכנולוגיות הם מתעניינים (כי אפשר יהיה להבין מזה מה מעסיק אותן ולאיזה כיוונים הם מתכננים לפנות – א.ב.ד). כשאנחנו מביאים את החברות לכאן לשלושה-ארבעה ימים, זה אחרי עבודה של חודשים של בניית אמון".

ולמה הם בוטחים בכם?

"הם בוטחים בנו כי הם יודעים שאין לנו אג'נדה. הם יודעים שכשהם יבואו לכאן, הם לא יקבלו מאיתנו את רשימת הסטרטאפים שמשרתים אינטרס של מישהו. הם יודעים שאין לנו קשר לממשלה. אין לנו קשר לעולם העסקי. אין לנו אינטרס".

אחד המפעלים הציוניים הגדולים של תקופתנו

בשלב הזה נדרשת מידה מסוימת של מה שקוראים בתיאוריה של הדרמה "השעיית אי האמון". לנגד עיניך מתערבבים בסביבה מעוצבת להפליא גיבורים, שהתכונות הבולטות שלהם הן אמביציה אישית, חוש ריח נדיר לעסקים, שאפתנות פוליטית ואידיאולוגיה ציונית.

"אתה מתבקש להשעות את אי האמון העקרוני, שאדם סביר מפעיל בסיטואציות כאלה, ולקבל את זה שהמפעל המרשים שאתה מבקר בו הוקם ופועל אך ורק לטובת האומה. או בניסוח עדין פחות: לשכוח את כל מה שלמדת על יד ימין האגרסיבית של פול סינגר, ולהתפעל מכך שיד שמאל שלו רכה ומלטפת.

אתה חוזר ואומר שאין לכם אינטרסים כלכליים, אבל יש לכם. פול סינגר, המממן העיקרי של "סטארט אפ ניישן סנטרל" הוא משקיע גדול עם אינטרסים חובקי עולם והאינפורמציה שנאספת פה יכולה לסייע לעסקיו בכל מיני צורות.

"אבל זהו – שאין לנו קשר. זה מה שאני מנסה להסביר לך. פול סינגר ואליוט מנג'מנט לא מעורבים בכלל בפעולות שלנו. פול יושב בדירקטוריון שלנו, אבל הוא אפילו לא יו"ר הדירקטוריון. יש לנו ארגון שמקבל תקציב שנתי מהקרן שלו, ופועל באופן עצמאי".

פול סינגר גם השקיע ב"בזק".

"נכון".

חוץ מ"בזק" יש לו עוד אינטרסים עסקיים בישראל?

"לא".

למה דווקא בזק?

"את זה תצטרך לבדוק עם אליוט מנג'מנט. יש לנו פיירוול בין אליוט מנג'מנט ל׳סטארט-אפ ניישן סנטרל׳. אני לא יודע מה האסטרטגיה של אליוט. אני לא רוצה לדעת. זה עניין מהותי למי שאנחנו: אנחנו עצמאיים. אנחנו לא הממשלה. אנחנו לא לוקחים כסף מהממשלה. לא לוקחים כסף מתאגידים.

יום עבודה סטנדרטי ב״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יום עבודה סטנדרטי ב״סטארט-אפ ניישן סנטרל״ (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"פול מממן את ׳סטארט אפ ניישן סנטרל׳ מסיבה אחת: לחזק את הכלכלה הישראלית. הוא מאמין שכלכלה ישראלית חזקה זה ישראל חזקה, וישראל חזקה זו מטרה טובה. בחרנו לחזק את הכלכלה הישראלית דרך ההיי-טק, שהוא הנהג של הכלכלה הישראלית. אנחנו בעצם עושים פיתוח עסקי עבור כל הכלכלה הישראלית. בחינם. זו השקעה עצומה".

מה שאתה אומר בעצם זה: שים בצד את השאלות הספקניות שלך וקבל את זה שאתה יושב עכשיו בלב אחד המפעלים הציוניים הגדולים של תקופתנו.

"זו הסיבה היחידה שפול סינגר עושה את זה. זו הסיבה שכולנו עושים את זה. ממש ככה".

* * *

זמן ישראל פנה אל קבוצת אליוט בשאלה מה היה המניע לרכישת המניות בחברת בזק ובחברת טיסנקרופ, והאם זהו רק צירוף מקרים ששתי הרכישות בוצעו במהלך חקירות משטרה בפרופיל גבוה בישראל. עד לרגע זה, לא התקבלה תגובה.

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,126 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

דעה עם כל הכבוד למוריס קאהן, הוא לא שילם את מלוא המס בישראל

לצד התרומות המבורכות ל"בראשית" ולעמותת "צלול", מוטב היה לו מוריס קאהן שילם בישראל את מלוא המס המשקף את רווחיו האמיתיים של הצלחותיו העסקיות

מוריס קאהן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
מוריס קאהן

שירי מימון שרה את "אני מאמין" של שאול טשרניחובסקי בטקס הדלקת המשואות שפתח את חגיגות יום העצמאות. השיר מבטא בין היתר, אמונה ברוח האדם ויכולתו להגיע להישגים: "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז".

כמה מתאים, אפוא, שבין מדליקי המשואות היה גם מוריס קאהן, האיש שייסד את SpaceIL וכמעט הנחית חללית ישראלית על הירח. קאהן הביא מהבית 40 מיליון דולר מתוך 100 המיליון שמימנו את שיגור החללית, וכבר הודיע על התחלת הפרויקט של בראשית 2. "לא נפסיק לחלום", אמר.

מימוש חלומות, כאמור, הוא נושא השיר של טשרניחובסקי. אלא שלצד הישגיות אישית, השיר מבטא גם רעיונות של סוציאליזם, מה שנקרא בעברית "ערבות הדדית", כזו שבה כל אחד נותן את חלקו לפי יכולתו, כדי שלאף אחד לא יחסר:

לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

גם בהקשר הזה, הבחירה בקאהן להדליק משואה מעניינת ומעוררת מחשבות נוגות על השתתפות בנטל. וכל כך למה?

קאהן היה ממייסדי ״אמדוקס״, שפיתחה שירותי חיוב עבור חברות הטלפון. בנוסף, הוא ייסד את ״דפי זהב״ ושלט גם בחברת הכבלים ״ערוצי זהב״, חברת התקשורת ״נטוויז'ן״, ועוד.

את רוב האחזקות האלה מימש (יחד עם שותפיו) בכ-1.9 מיליארד דולר. הפגישה עם המזומנים האלה הפכה אותו לאיש הנזיל ביותר בישראל בתחילת העשור הקודם.

נראה שקאהן ניחן ביכולת יזמית וגם בחוש מופלא לעיתוי – כל כך מופלא, שהוא הנפיק את ״אמדוקס״ בוול סטריט בסוף המילניום שעבר, שנייה לפני שהתנפצה בועת הדוט.קום.

לצד היכולות האלה, המימושים של קאהן אופיינו, לפי הערכות ופרסומים בתקשורת, גם בתכנוני מס אגרסיביים שהשאירו את רוב רווחי ההון בכיס שלו.

"תכנון המאה"

למעשה, לפי תחקיר שפורסם ב-2001 ב"גלובס", קאהן לכאורה "המציא את תכנון המס של המאה", לא פחות ולא יותר. לפי הפרסום של הדס גייפמן ב"גלובס" (על עיקרי ממצאיו חזרו שם גם ב-2014), השיטה של קאהן להתחמק ממלתעות המס של מדינת ישראל, או כל מדינה אחרת, הייתה לעלות על היאכטה ולהימצא מחוץ למים הטריטוריאליים של אף מדינה במשך שנים ארוכות.

באותן שנים, לפי הפרסומים, הוא לא היה תושב באף מדינה, והבית על הים היה המקום היחיד בעולם שבו לא גובים מסים. וכך, לפני שחזר לגור בישראל, קאהן דאג לממש את רוב השקעותיו, כולל ״אמדוקס״, שממילא הייתה רשומה במקלט מס של האי גרנזי.

לפי "גלובס", השיטה עובדת כך: כדי לא לשלם מס על רווחי הון במדינה מסוימת, צריך לעלות על היאכטה ולשהות בה מחוץ למים הטריטוריאליים של כל מדינה במשך 180 יום. השיטה הזאת מאפשרות התחמקות ממס על מכירת מניות ואופציות לפי אמנה שחתומות עליה 200 מדינות.

לפי הכתבה הראשונה בנושא, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה לדעת איפה הוא גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות"

לפי הכתבה הראשונה בנושא, שפורסמה כבר ב-2001, קאהן החזיק בתים בכל העולם והתרחק מהתקשורת, באופן שהקשה על רשויות המס לדעת איפה הוא בעצם גר, ובסופו של דבר הגיע לרשות המסים הישראלית "בהתנדבות", ושילם מסים נמוכים יחסית למי שהיה מגיע כאחד האדם שחייב לשלם.

חדר המצב בשיגור "בראשית" (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)
חדר המצב בשיגור "בראשית" (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)

קאהן הגיב לטענות הללו בראיון לכלכליסט ב-2013, וכינה אותן "אגדה" שנולדה, לדבריו, בזכות אהבתו להפלגות בים.

בשלב זה הוא כבר מזמן לא נחבא אל הכלים, והשנה שמו נישא בפי כל בזכות התרומה לחללית שכמעט הגיעה לירח. אלא שאת הטענות על התחקיר ב"גלובס" הוא מעולם לא ממש הזים. ״הסיפור כל כך מטורף, אבל מעולם לא הצלחתי לתקן אותו״, אמר ל״כלכליסט״. ״עד היום כשאנשים פוגשים אותי הם שואלים מה עם היאכטה. כבר הפסקתי להתרגז והתחלתי ליהנות מזה״.

בהקשר הזה קאהן לא היחיד כמובן. היו עוד רבים וטובים, כמו למשל סטף ורטהיימר, שלפי חשיפה של "גלובס" ב-2006, גם במכירת ישקר שילם מעט מאוד מסים למדינת ישראל.

היסטוריה מפותלת של תרגילי מס

ההיסטוריה של תרגילי המס בקרב היזמים ויורשי ההון המצליחים בישראל היא ארוכה ומפותלת, החל מחברות ארנק, רישום חברות במקלטי מס, רישום הבעלות בנאמנויות שכאילו לא קשורות לבעל השליטה, ואם זה לא עובד, תמיד אפשר לעבור לגור ביאכטה.

ואם נראה ש"ככה זה" ושתכנוני מס נולדו יחד עם לוחות הברית, כדאי להיזכר באנשי עסקים אחרים, שבחרו לרשום את החברות שלהם דווקא בארץ, כדי לשלם מס אמת ולהוקיר תודה למדינה שבה גדלו וצברו את הידע המקצועי שלהם. אבל למה נלין על אנשי העסקים, כשגם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו ניהל חשבון בנק במקלט מס?

במה שנוגע לקאהן, אפשר להעלות על נס גם את תרומתו לעמותת "צלול" שמנהלת מאבקים סביבתיים רבים. אלא שגם כאן, אבוי, יש איזשהו פער בין הצהרות למעשים: ״צלול״ נאבקת, בין היתר, כדי לשמור על החופים בישראל נקיים מבנייה על קו המים. אלא שקאהן ובנו מתגוררים בבית ינאי, ממש בקו הראשון לים, פחות מ-100 מטר מהחוף.

הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו

הימנעות מתכנוני מס ותשלום מס אמת יוכל לאפשר לכל טייקון להשתתף בצרכים הדחופים של המדינה, כמו שירותי רווחה, בריאות וחינוך. זה יכול מאוד לעזור, בטח עכשיו, כשהמדינה באוברדראפט של 10 מיליארד שקל.

אחר כך, ממה שיישאר, קאהן וחבריו יוכלו לגזור קופונים תקשורתיים על חלליות לחלל וקמפיינים להגנת הסביבה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 760 מילים. מחכים לתגובתך.
איור: אבי כ״ץ

הגיע הזמן לחשוף את הצהרות ההון של נבחרי הציבור

הצהרות ההון של שרים וסגני שרים שוכבות בקלסרים עבים במשרד מבקר המדינה - הרחק מעין הציבור ● פרסום ההצהרות האלה בזמן אמת יכול היה לחשוף, למשל, את עסקת מניות הפלדה של נתניהו, ולהתריע מבעוד מועד על ניגוד עניינים

האם ניתן היה לגלות בזמן אמת, את החשש לניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת הצוללות ומניות הפלדה? האם ניתן היה להימנע מהעיכוב בטיפול בפרשה, באמצעות עירנות ציבורית סטנדרטית, שהייתה יכולה לתת למבקר המדינה ולשומרי הסף האחרים, קריאת השכמה בנוגע לשותפות של נתניהו בתאגיד שמספק חומרי גלם לחברת תיסנקרופ? לתזכר אותם בזמן אמת על הפער בין שווי הרכישה של נתניהו לשווי השוק של המניות בעסקאות אחרות?

התשובה היא חד משמעית כן.

אך כדי להגיע למצב שבו הציבור יסייע לשומרי הסף להתעורר בזמן, צריך לאמץ מכשיר מנהלי פשוט, כזה שמקובל בעולם המערבי ושגם המחוקק הישראלי ניסה להסדיר כמה פעמים אך נבלם על ידי הממשלה: הצהרות הון שקופות לציבור.

בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
בנימין נתניהו (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

משיחות עם גורמים בעולם האכיפה והמשפט עולה שלא כולם מצדדים בחשיפת הצהרות ההון של נבחרי הציבור. ואולם, עם התומכים בו נמנה לפחות שופט עליון בדימוס אחד, ואפילו חבר כנסת בכיר ממפלגת השלטון.

שקיפות אמנם כוללת בהכרח פגיעה בפרטיות של נבחרי הציבור, אך כפי שאומר מומחה משפטי אחד, ככל שנבחר הציבור בכיר יותר, כך עולה המשקל של זכות הציבור לדעת בהקשר שלו.

המחטא הטוב ביותר הוא אור השמש

חיוב של נבחרי ציבור לפרסם ברבים את הצהרות ההון שלהם, עם פירוט הנכסים, ההתחייבויות וכל מקורות ההכנסה שיש להם מעבר לשירותם הציבורי, יכול לחשוף מבעוד מועד חשש לניגודי עניינים פוטנציאלים, ובנוסף להרתיע אותם מכניסה למצב של ניגוד עניינים מראש.

חברי הממשלה, ובהם ראש הממשלה, נדרשים להעביר את ההצהרה למבקר המדינה, שאמור לבדוק אותה ולהתריע על ניגוד העניינים בזמן אמת. פרשת מניות הפלדה של נתניהו מוכיחה שלא זה המצב.

התפיסה העומדת בבסיס החוק שמחייב לחשוף את מקורות ההון היא שהמחטא הטוב ביותר הוא אור השמש, וזאת בהתאם לאמרה ידועה של השופט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס.

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

בפועל, רק קומץ חברי כנסת פרסמו את הצהרות ההון שלהם מרצונם החופשי, בהם שר האוצר משה כחלון, יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון, וח"כ לשעבר מיכל בירן מהעבודה.

האחזקה הבעייתית של נתניהו במניותיה של חברת הפלדה Seadrift, נחשפה במקרה, רק בסוף פברואר 2019. העיתוי היה פרסום החלטה של ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה, ובה נאמר כי ראש הממשלה שותף עם בן דודו נתן מיליקובסקי, בתאגיד העוסק בתוספי פלדה.

מכאן החל כדור השלג להתגלגל, ובשורה של פרסומים בתקשורת התחוור כי אותו תאגיד פלדה היה גם ספק של יצרנית הצוללות תיסנקרופ, וכי "ההשקעה" במניות הניבה לראש הממשלה תשואה מחשידה של מאות אחוזים.

הנושא והשלכותיו נבדקים כעת על ידי גורמי האכיפה, אלא שייתכן שתחול עליהן התיישנות. במלים אחרות, הסוסים כבר מזמן ברחו מהאורווה, ושומרי הסף לא התעוררו בזמן.

2007

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו קונה 1.6% ממניות Seadrift לפי שווי של 37.5 מיליון דולר

2007

בעסקה אחרת, גורם אחר קונה 19% מהחברה לפי שווי של 715 מיליון דולר

2010

ראש הממשלה נתניהו מוכר את המניות לפי שווי של 269 מיליון דולר – פי 7 מהמחיר שבו קנה אותן

2010

בעסקה אחרת, גורם אחר קונה מניות החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר

לסיכום

נתניהו קנה 1.6% תמורת 600 אלף דולר ומכר ב-4.3 מיליון דולר – תשואה של יותר מ-600%, כאשר שווי החברה נחתך ב-57% אחוז באותה תקופה

נתניהו קנה את המניות בחברת Seadrift, כפי הנראה בהנחה של כ-95% בשנת 2007, ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-2010, הוא מימש את הקנייה תמורת 4.3 מיליון דולר. הסיבוב הזה הניב לראש הממשלה תשואה מחשידה של 600%.

החשד נובע מכך שהמחיר שנתניהו שילם עבור המניות בנקודת הכניסה היה מזערי, בעוד שהתמורה שקיבל ביציאה היתה גבוהה מאוד, בשעה ששווי השוק של החברה נחתך באותה תקופה ביותר מחצי. במלים אחרות, קנה בזול ומכר ביוקר, מאוד.

כאשר נתניהו רכש את המניות האמורות ב-2007 הוא היה יו"ר האופוזיציה, ובאותו זמן היה אמור למסור הצהרת הון ליו"ר הכנסת. כשהפך לראש ממשלה ב-2009, הוא העביר את ההצהרה למבקר המדינה לשעבר, מיכאל לינדנשטראוס. אלא שלמרות שהמבקר מצהיר שהוא אמור לעשות בדיקות תקופתיות להצהרות ההון, לא נמנע ניגוד העניינים של נתניהו בעסקת רכישות הצוללות.

שאלת התפקוד של המבקר מתחדדת עוד יותר, נוכח העובדה שכבר ב-2009 הוא בחן בקשה של נתניהו לקבל הלוואה מבן דודו

המבקר גם לא התריע על האפשרות שבן דודו האמריקאי של נתניהו ביצע העברת כסף חשודה לחשבונו. שאלת התפקוד של המבקר מתחדדת עוד יותר, נוכח העובדה שלמעשה, כבר ב-2009 הוא בחן בקשה של נתניהו לקבל הלוואה מבן דודו. באותה העת ההלוואה היתה קשורה ישירות לאחזקה במניות, שכן נתניהו רצה שבן דודו ישלם במקומו מס על רווחי הון שנוצר מההשקעה.

במלים אחרות, האחזקה הזו כבר היתה אמורה להיות על הרדאר של מבקר המדינה, אבל זה לא הבשיל להמשך טיפול.

ההצהרות נקברות בכספת

לפי ההסדר המשפטי הקיים, שידוע גם כ"כללי ועדת אשר", שרים, וסגניהם חושפים את הצהרות ההון שלהם רק בפני משרד המבקר, ולא בפני העין הציבורית. הם מוסרים את ההצהרה למבקר חודשיים אחרי שהם מתחילים ומשלימים כל שנת כהונה בתפקיד. מבקר המדינה, כפי שגם עולה מהתגובה שלו לכתבה זו, אמור לבדוק את ההצהרות מעת לעת.

המצב של חברי כנסת בהקשר זה עגום בהרבה יותר. הח"כים מוסרים את ההצהרות ליו"ר הכנסת, הוא קובר אותן בכספת נעולה, והן נשארות חסויות אלא אם כן אותו ח"כ עומד למשפט פלילי. כמו כן, נדרשים חברי הכנסת להודיע באופן עצמאי על ניגודי העניינים שיש להם רק בהופעות שלהם בוועדת הכנסת, לא במליאה. אלא שאף אחד לא מפקח על כך, וממילא גם לא יכול לפקח על כך.

לשם השוואה, בארה"ב, מועמדים לנשיאות, מחוקקים וכל אדם במשרה פדרלית, נדרשים לפרסם את אחזקותיהם הפיננסיות, ההתחייבויות ומקורות ההכנסה, ולעדכן את הפרסום בכל שנה. בנוסף, עליהם לתת גילוי גם על מתנות שקיבלו, אחזקות נדל"ן, משכנתאות ואפילו הכנסות של בן או בת הזוג שלהם.

לשם השוואה, בארה"ב, מועמדים לנשיאות, מחוקקים וכל אדם במשרה פדרלית, נדרשים לפרסם את אחזקותיהם הפיננסיות, ההתחייבויות ומקורות ההכנסה

חקיקה דומה יש גם בבריטניה, שבה נבחרי ציבור וחברי בית הלורדים נדרשים לפרסם הצהרת הון, ולדווח על כל אינטרס עסקי שעלול להעמיד אותם בניגוד עניינים מול התפקיד הציבורי. באיחוד האירופי נדרשים חברי פרלמנט לפרסם תשלומים שקיבלו ממקורות חיצוניים, וכן תמיכה שקיבלו עבור פעילות פוליטית. בשווייץ חברי הפרלמנט צריכים להעביר למרשם ציבורי גילוי על אינטרסים אישיים, כהונה בדירקטוריונים ותפקידי ניהול שביצעו.

הממשלה בולמת שינוי חקיקתי

גם בישראל עלו בשנים האחרונות כמה הצעות חוק שקראו לחשוף את הצהרות ההון של נבחרי הציבור, בין היתר, של שלי יחימוביץ', זהבה גלאון וחברי הכנסת של ישראל ביתנו. ואולם הצעות אלה נבלמו על ידי הממשלה פעם אחר פעם.

יחימוביץ' נימקה את הצעת החוק שהגישה בזכותו של הציבור לקבל פירוט על ההון של נבחרי הציבור, על רשת הקשרים העסקיים שלהם, על הנדל"ן שבידיהם, וגם על ניגודי עניינים אפשריים בין התפקיד הציבורי שלהם לבין האחזקות והקשרים העסקיים שלהם.

אחד התומכים המפתיעים יותר בפרסום הצהרות הון הוא חבר כנסת בכיר מאוד בליכוד, גדעון סער, שלפני כשנה הצהיר על כך ואמר שיפעל לחקיקה בהתאם כשיחזור לכנסת.

שלי יחימוביץ' וגדעון סער (צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)
שלי יחימוביץ' וגדעון סער (צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)

לעומתם, יש כאלה שפחות מתלהבים מההצעה, בעיקר בגלל הפגיעה בפרטיות שנבחרי הציבור זכאים לה, לטענתם כמו כולם.

כך למשל פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט מנהלי מאוניברסיטת חיפה, שאומר כי "אדם בתפקיד ציבורי לא צריך לאבד את מימד הפרטיות לגביו. אדם שרוצה להיבחר למשרה ציבורית לוקח בחשבון שיהיה חשוף בצריח, אבל הציבור לא צריך להיכנס לאזורים הפרטיים ששמורים לכל אדם".

לטענת גרוס, חיוב פרסום הצהרת הון "ראוי לבירור ולשיח ציבורי מעמיק", אבל הזכות לפרטיות גוברת בהקשר הזה.

האם הרמת מסך תשמש גורם מרתיע, כך שנבחרי ציבור יחששו לקבל החלטות שמעמידות אותם בניגוד עניינים?

"אני לא בטוח שעניין ההרתעה צריך להכריע בעניין הזה. אם נבחר ציבור ידע שרשויות החוק יעקבו אחר ההצהרה שלו ויבדקו אותה, אולי ימצאו כי לא אמר את כל האמת – ויש מקרים כאלה שהתרחשו בעבר. כשאדם רוצה לרמות, העובדה שהצהרת ההון שלו נחשפת לעיני כל, לא בהכרח תפריע לו לרמות".

אבל יש גם דעות אחרות, ואלה הרואות בחיוב את הדרישה מנבחרי ציבור בכירים לחשוף את הצהרת ההון שלהם. "צריך לדמיין מאזניים שבצד אחד שלהם יש את הזכות לפרטיות ובצד השני את זכות הציבור לדעת", אומר מומחה למשפט מנהלי שביקש להישאר בעילום שם. "וככל שנבחר הציבור בכיר יותר, כך המאזניים האלה נוטות יותר לצד של זכות הציבור לדעת".

לדבריו, הצהרות הון חשובות גם כדי לדעת כיצד התעשרו נבחרי הציבור בעודם מכהנים. "אותי מעניין מאוד לדעת מה הצהרות ההון של אנשים שהיו בכנסת ב-12 שנה האחרונות. ולא רק הם. מה קרה לאפי נוה מאז שנהיה ראש לשכת עורכי הדין? ראוי לפרסם את זה. מתעוררים סימני שאלה כשנבחר ציבור נכנס לכנסת – ויוצא ממנה כשהוא עשיר מאוד, מבלי שקיבל ירושה".

שאלה נוספת, לא פחות מרכזית, עולה בהקשר של תפקוד שומרי הסף במצב הקיים. "המוסד שאמון על כך ועוסק בזה הוא מבקר המדינה, ולעתים הוא כושל בכך", אומר בכיר לשעבר ברשות האכיפה.

"ייתכן שהמבקר כן שאל שאלות, וככל הנראה לא קיבל תשובות. ויכול להיות שכמו שמרחו אחרים שחקרו את ראש הממשלה במהלך השנים, כך מרחו גם את המבקר, ולכן הוא לא הצליח למלא את תפקידו בצורה מיומנת וטובה, ואנו מתוודעים רק עכשיו לתנועות הכספיות, שמעוררות סימני שאלה".

אותו גורם מתנגד לפרסום הצהרות הון וטוען ששומר הסף צריך לעשות את הבדיקה עבור הציבור: "יש מתח בין הזכות לפרטיות לאינטרס של הציבור לוודא שתנועות ההון של עובד הציבור ונבחר הציבור הן כאלה שלא מעוררים קושי בתחום ניגוד העניינים. לכן מטילים מטעמו של הציבור מפקח על ההון והתנועה, על התקבולים וההוצאות, ועל כל אותן תנועות הון שיכולות לעורר סימני שאלה".

אולי פרסום ההצהרות בציבור ירתיעו את נבחרי הציבור יותר?

"יכול להיות שהן ירתיעו את נבחרי הציבור, אבל אז יכול להיות שהמוטיבציה לשירות ציבורי תרד. ייתכן שאדם ששוקל ללכת לשירות הציבורי, או לכנסת לא מעוניין לחשוף את הכל, למשל בענייני רכוש. לפעמים יש שאלות רגישות של חלוקת רכוש בתוך משפחות, ולפעמים אין הצדקה לחשיפה ציבורית".

אפשר להיות מרוצים מהטיפול של המבקר במניות נתניהו?

"בדרך כלל כדאי לסמוך על שומרי הסף והמבקרים ולעתים הם כושלים. לעתים באשמתם וחוסר אחריות מצדם ולעתים לא באשמתם. בפרשה הזו ניתן היה לעשות עבודה יותר טובה כדי שנקבל תמונה מהימנה בזמן".

אחזקת המניות עוברת עכשיו למגרש של הפרקליטות, שאמורה לקבל ממשרד המבקר את התכתובות שלו עם נתניהו בעניין הזה. החשש הוא שלאורך השנים, הדיווחים של נתניהו למבקר המדינה לא תיארו באופן אמיתי את קשריו עם בן דודו האמריקאי, וזאת כדי לטשטש ניגודי עניינים שהיו עלולים להיווצר בשל כך. אלא שכעת, גם אם יימצא פגם בהתנהלות של ראש הממשלה, ייתכן שתחול התיישנות על העבירה. את זה ניתן היה למנוע באמצעות חשיפת האחזקה לבחינה ציבורית בזמן אמת.

תגובות

משרד מבקר המדינה: ״מבקר המדינה ממונה על בדיקת הצהרותיהם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים בלבד ולא של כל נבחרי הציבור. בניגוד למקובל במגזרים אחרים של נבחרי ציבור (ח״כים ונבחרי ציבור בשלטון המקומי), מבקר המדינה מבצע בדיקה של תוכן ההצהרות מדי שנה, גם בהקשר של איתור זיקות וניגודי עניינים.

"אם עולה חשש לקיומו של ניגוד עניינים, מועבר הנושא לבדיקתו של היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לסעיף 7 לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים. היה ויש צורך להסדיר את ניגוד העניינים הדבר נעשה על ידי היועמ"ש לממשלה. עם זאת, החל מהממשלה ה-33, יזם מבקר המדינה דיווח אקטיבי ומראש על זיקות אפשריות, ודרש מהשרים למלא שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים.

"אשר לתוכן ההצהרות – סעיף 11ב' לכללים קובע כי לא ניתן למסור מידע אודות דיווחים שמוסרים שרים ללא קבלת הסכמה מפורשת מהם. יצויין כי העובדה שסוגיית המניות הובאה לפתחה של הוועדה למתן היתרים, היא עדות לאפקטיביות הבדיקות שנעשות במשרד מבקר המדינה ביחס להצהרות ההון. מבקר המדינה תומך בשקיפות ופועל לקדם אותה. אך הנושא מסור לממשלה בלבד.

דובר הכנסת: "בהתאם לחוק ולכללי האתיקה, חברי הכנסת מחויבים בהגשת הצהרת הון כאשר הם מתחילים לכהן כחברי הכנסת, לאחר סיום הכהונה, וכל אימת שחל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה. הצהרת הון מוגשת לוועדת האתיקה ונשמרת בכספת מבלי שהיא נפתחת. פתיחת ההצהרה נעשית רק לפי בקשת חבר הכנסת או לפי צו של בית משפט.

"ככלל, על חברי הכנסת להימנע מלפעול בניגוד עניינים. עם זאת, בהתחשב בכך שחברי הכנסת עוסקים בכל ענייני המדינה ומצויים בניגוד עניינים מובנה ביחס לעניינים הנדונים בכנסת, לאור העובדה שבמליאת הכנסת לא ניתן להחליף חבר כנסת, וכן נוכח העובדה שהחלטות הכנסת אינן מתקבלות על ידי אדם אחד, אלא על ידי מוסדות הכנסת (הוועדות והמליאה),  חלים לגביהם כללי ניגוד עניינים מיוחדים בהתאם לכללי האתיקה ולהחלטות ועדת האתיקה.

״לפיכך, עם תחילת כהונתם בכנסת, מנחה היועץ המשפטי לכנסת את חברי הכנסת בכל הנוגע לאיסור בדבר ניגוד עניינים, ובמידת הצורך עורך עבורם הסדרים שנועדו לצמצם או למנוע את ניגוד העניינים. ככל שבמהלך הכהונה מתעוררות שאלות בעניין זה, ועדת האתיקה והיועץ המשפטי של הכנסת בוחנים את העניין ומנחים את חבר הכנסת בהתאם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,808 מילים. מחכים לתגובתך.

שאול אלוביץ' דורש מ"מגדל" לממן את הגנתו בתיק 4000

אלוביץ' היה מבוטח במסגרת תפקידו כיו"ר בזק ב"ביטוח דירקטורים" - כיסוי מפני הסתבכויות משפטיות במסגרת החברה, וכעת הוא מבקש מחברת הביטוח לכסות את הוצאות ייצוגו המוערכות בכ-7.5 מיליון שקלים

שאול אלוביץ' (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
שאול אלוביץ'

יו"ר בזק לשעבר, שאול אלוביץ', אשתו אורנה אלוביץ' ובנו אור אלוביץ' ששימשו כדירקטורים בבזק עתרו אתמול (ד') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עורך הדין חיים קליר נגד חברת הביטוח "מגדל" וביקשו לחייב את החברה לממן להם את עלויות הגנתם המשפטית במסגרת החשדות נגדם ב"תיק 4000", שבו מעורב כחשוד גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

היקף התביעה הוא כ-2.784 מיליון שקלים בנוסף לריבית והצמדה ולשכר טירחה.

לפי התביעה, בני משפחת אלוביץ' היו מכוסים ב"מגדל" על "ביטוח דירקטורים" – המבטח את הגנתם המשפטית בהליכים משפטיים שינוהלו נגדם בהקשר לתפקידם כנושאי משרה בבזק. ואולם, לפי התביעה, "כשנפל עליהם מקרה ביטוח הנתבעת (מגדל) הנתבעת הפנתה אליהם עורף אפילו מבלי לנמק והפסיקה".

כתב תביעה – שאול אלוביץ' ואח' נגד מגדל – (1)

"זכותו של אדם להיות מיוצג על-ידי עורך דין היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית הבאה להגשים את זכויות האדם 'להגנה על חייו, גופו וכבודו וחירותו האישית" נכתב בתביעה.

בני משפחת אלוביץ' חשודים בעבירות על חוקי ניירות ערך והאיסור להלבנת הון במסגרת עסקת מכירת מניות יורוקום מ-yes לבזק. בני המשפחה נעצרו ונחקרו מאות פעמים ושהו במעצר בית.

בהמשך, נחקרו שאול ואורנה אלוביץ' גם ב"פרשה 4000", שבה נבדק החשד שראש הממשלה, בנימין נתניהו, העניק לבזק הקלות רגולטוריות תמורת סיקור אוהד באתר החדשות וואלה אשר בבעלות בזק. המשטרה המליצה להעמיד את בני הזוג אלוביץ' לדין בפרשה והפרקליטות הודיעה שבכוונתה להעמידם לדין בחשד לעבירות על חוק העונשין, חוק ניירות ערך וחוק איסור הלבנת הון

"על מנת להגן על עצמם ולממש זכותם החוקתית שכרו התובעים במהלך החקירות עורכי-דין שהעניקו להם ייצוג בבית המשפט ובדיונים להארכת מעצר, פגישות בלה"ב 433, טיפול בשחרור בערבות ובתנאים מגבילים, ייעוץ משפטי והכנה לחקירות, שיחות והגשת בקשות לבית המשפט, ועוד", נכתב בתביעה.

"אם בעקבות השימוע יוחלט להעמיד את התובעים לדין בהגשת כתבי אישום, צפוי התובע 1 לעוד שנים רבות של התדיינויות משפטיות שסופן מי ישורנו והוא ייאלץ אפוא לשאת בהוצאות התגוננות הכוללות שכר טרחת עורכי הדין והוצאות משפטיות אחרות בסכומי עתק – בשעה שחברת מגדל מתנערת מחובתה לממן את הוצאות ההתגוננות וזאת בניגוד להתחייבותה המפורשת".

לפי התביעה, "מגדל" הסכימה לשלם לבני משפחת אלוביץ' סכום חד פעמי של 200 אלף שקלים, שהוצג כ"מחווה של רצון טוב", בתנאי שהם יוותרו על כל דרישה נוספת, ומבלי לנמק את סירובם לממן את מלוא הייעוץ המשפטי.

בני המשפחה מעריכים שהוצאות הגנתם המשפטית עשויות להגיע לכ-7.5 מיליון שקלים, אך בשלב זה הם תובעים "רק" 2.784 מיליון שקלים לכיסוי הוצאות הגנתם עד כה, ומודיעים שהם שומרים לעצמם את הזכות להגדיל את סכום התביעה בהתאם להיקף ההוצאות בפועל בהמשך ההליכים המשפטיים נגדם.

מחברת "מגדל" נמסר ל"זמן ישראל" בתגובה: "התביעה טרם התקבלה במשרדי החברה. לכשכנקבל אותה היא תטופל בהליכים המשפטיים הרגילים".

 

 

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 405 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה