אנשי הצוות הרפואי זיו נערכים לפני תרגיל המדמה את הטיפול בחולה הנגיף. יולי 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
David Cohen/Flash90

בבתי החולים מתעקשים: משרד הבריאות שינה את ההגדרות לחולים קשים

פרופ' עידית מטות מאיכילוב עוררה סערה, כאשר חשפה כי משרד הבריאות שינה את ההגדרה לחולי קורונה קשים, וטענה כי בעקבות כך נופחה חומרת הגל השני - טענה שמשרד הבריאות מכחיש ● כעת, גם בסורוקה ובבילינסון מצטרפים לדבריה ● בבתי חולים אחרים ובקופות החולים מסרבים להתבטא בנושא, מחשש להתנכלויות מצד המשרד

בית החולים סורוקה מצטרף לבתי החולים איכילוב ורמב"ם, ומצהיר כי משרד הבריאות שינה את סיווג דרגות החומרה של חולי קורונה. בשלושת בתי החולים האלה מבהירים כי חולים שבעבר נחשבו לחולים בינוניים לפי ההגדרות הרפואיות, נחשבים כעת לחולים קשים. שינוי זה מגדיל את מספר החולים המוגדרים עתה כחולים קשים, ומחמיר את תמונת המצב לגבי מגפת הקורונה.

זאת, אף כי בסורוקה מבהירים כי "המצב חמור והתחלואה עולה. זאת לא טעות אופטית שנובעת מהחמרת ההגדרות כפי שפורסם בכל מיני מקומות, זה המצב והוא מדאיג. אבל ההגדרות אכן הוחמרו".

הצהרת בית החולים סורוקה, כמו ההצהרות שנשמעו בימים האחרונים באיכילוב וברמב"ם, סותרת את ההצהרות שהשמיע משרד הבריאות עד לפני שבוע, ולפיהן הקריטריונים לסיווג החולים הבינוניים והקשים כלל לא השתנו.

מאז שונתה גרסת משרד הבריאות, וכעת טוען המשרד כי בתחילת השבוע (יום א׳) נקבעו קריטריונים להגדרה מה הם חולים קשים, שכלל לא היו קיימים קודם לכן. ואולם בסורוקה טוענים כי גם לפני יום ראשון האחרון היו קריטריונים, ושהם פשוט שונו. כך מעידים גם בבית החולים בילינסון.

שר הבריאות יולי אדלשטיין ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב (צילום: פלאש 90)
שר הבריאות יולי אדלשטיין ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב (צילום: פלאש 90)

"התחלואה גבוהה מכפי שמשרד הבריאות מציג"

במאי ובתחילת יוני, מספר החולים שהוגדרו בפרסומי משרד הבריאות כקשים ירד בצורה תלולה, אבל בסוף חודש יוני כבר נרשמה עלייה חדה במספרם: בהשוואה ל-30-40 החולים הקשים באמצע יוני, הגיע השבוע (רביעי) מספרם ל-195, ומספר החולים המונשמים זינק בתקופה זו מ-23 ל-57.

פרופ׳ עידית מטות מבית החולים איכילוב עוררה בשבוע שעבר סערה, כאשר התראיינה לחדשות 12 ואמרה כי משרד הבריאות החמיר את הגדרות החולים. מטות טענה עוד שהעלייה בתחלואה פחות גבוהה מכפי שמשרד הבריאות מציג אותה, וכי השינוי נובע בחלקו או ברובו משינוי ההגדרה של חולה קשה.

לטענתה, 40% מהחולים שמוגדרים כיום קשים, הוגדרו כך בשל השינוי בהגדרות עצמן. "בגל הראשון, חולים קשים נספרו ככאלה רק אם הם נזקקים לאמצעי עזר כלשהו נוסף על מסכת חמצן כדי לנשום, ואילו עכשיו ארגון הבריאות העולמי הודיע שיש לספור כחולים קשים גם את אלה שאינם עונים על אותם קריטריונים, אבל נמצא שרמת החמצן שלהם בדם היא מתחת לשיעור מסוים", אמרה אז.

"בגל הראשון, חולים קשים נספרו ככאלה רק אם נזקקו לאמצעי עזר כלשהו נוסף על מסכת חמצן כדי לנשום, ואילו עכשיו ארגון הבריאות העולמי הודיע שיש לספור כחולים קשים גם את אלה שאינם עונים על אותם קריטריונים"

לטענת גורם המקורב למטות, הרופאה הבכירה גילתה את השינוי בעקבות ביקורים שערכה אצל חולי הקורונה החדשים שאושפזו באיכילוב.

כאשר מטות בדקה את תיקיהם הרפואיים של חולים חדשים שמצבם הוגדר כקשה, היא הבחינה כי מצבם הרבה פחות קשה מזה של החולים שהוגדרו כקשים עד לאחרונה, וכי חולים חדשים במצב דומה הוגדרו עד כה כבינוניים. רק לאחר הגילוי הזה פנתה מטות למשרד הבריאות, וגילתה על השינוי בקריטריונים.

בדיקת קורונה בתל אביב (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
בדיקת קורונה בתל אביב (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

ואולם, במשרד הבריאות הכחישו את הטענות האלה מכל וכל: "אין שום שינוי בקריטריונים ובאופן הדיווח בבתי החולים, יש פשוט גידול מדאיג במספר החולים הקשים", התעקשו. כמו כן, ציינו כי בארגון הבריאות העולמי ובמשרד הבריאות מתנהלים "דיונים על שינוי הקריטריונים", אך "טרם הוחלט על שינוי כלשהו".

מטות טענה עוד כי הזינוק במספר האבחונים של נשאי קורונה לא מעיד בהכרח על התפשטות מחודשת של המגפה, אלא עשוי לנבוע מהגדלת מספר הבדיקות. טענות אלה מטילות בספק את הצהרות המשרד על גל שני, שבגינו החזירה הממשלה רבות מהמגבלות על המשק, ואף שוקלת להטיל הסגר נוסף.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי המצב במערכת הבריאות מאשש את טענת מטות על השינוי בסיווג החולים במגפה, ואת המסקנה שמשרד הבריאות לא דייק כאשר הכחיש אותו, אך לא את המסקנה האופטימית שנובעת מכך על היקף התחלואה.

מאז שמטות הצהירה על השינוי בקריטריונים, עלה מספר החולים שמוגדרים כקשים לפי הקריטריונים החדשים בכ-75% – מ-107 ל-195. בסורוקה מאשרים, כאמור, את טענתה של מטות כי הקריטריונים שונו, אבל לא את המסקנה, ומדגישים כי "הקריטריונים שונו, אבל מצב התחלואה גרוע ומסוכן".

בית חולים סורוקה בבאר שבע (צילום: Flash90/מרים אלסטר)
בית חולים סורוקה בבאר שבע (צילום: Flash90/מרים אלסטר)

הגדרות אחידות בבתי החולים

ביום ראשון השבוע הודיע משרד הבריאות כי הוא "עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה", וכי העדכון נועד "ליצור אחידות של ההגדרות בתוך בתי החולים וביניהם, להתאים אותן להגדרות של ארגוני הבריאות בעולם, ולבצע ניתוב מותאם של מאושפזים ומשאבים על בסיס העומסים והצרכים המדויקים".

בעקבות פרסום הקריטריונים האלה, התראיין לחדשות 12 ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם, וטען שאכן מדובר בקריטריונים חדשים, שונים מאלה שהונהגו עד כה, וכי ההגדרות החדשות "מחמירות ולא סבירות".

"ההגדרה הזו יוצרת מצב שרק שליש מהחולים הקשים מונשמים", אמר. "זה נותן סטייה ענקית, וזה אמור להיות הפוך. במרץ היחס היה 80% מונשמים מכלל החולים קשה, וכרגע היחס הנו 36%. זה לא סביר. אין חולה עם קצת דלקת ריאות שלא מונשם… על סמך נתון זה מקבלים החלטות ואלו הגדרות מאוד מחמירות".

בדיקות מעבדה לאבחון נגיף קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
בדיקות מעבדה לאבחון נגיף קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

"החלטה מקצועית של הצוות המטפל"

בעקבות הטענות הסותרות בדבר שינוי הקריטריונים של ההגדרה מהו חולה קשה, וההשלכות של ההגדרה הזו, בדקנו עם שורת בתי חולים ומוסדות רפואיים בארץ מי צודק – משרד הבריאות, שהצהיר שהקריטריון לא שונה, או פרופ' מטות.

שלא לייחוס, רופאים וגורמים בכירים במוסדות הבריאות אומרים שהקריטריונים שונו כפי שטוענת מטות, ולא כפי שטוענים במשרד הבריאות. אבל למעט רמב"ם, סורוקה ובילינסון, חששו בבתי החולים ובמוסדות הרפואיים להתבטא בנושא.

מאיכילוב נמסר לזמן ישראל כי מנכ"ל בית החולים, פרופ׳ רוני גמזו, "ביקש לכנס דיון כדי ללמוד את הנושא". פרופ׳ מטות אינה מתראיינת כעת, וסירבה להגיב. 

גורם בכיר באחת מקופות החולים אמר לנו: "ברור שהם שינו את הקריטריונים כמו שפרופסור מטות אומרת, ולא כמו שהם אומרים. זה לא אומר שהמצב לא החמיר בפועל ושאין גל שני. בהחלט יש גל שני והמצב מסוכן. אבל לגופו של עניין, כשמטות אומרת שהרבה חולים שנחשבו לפני כן בינוניים נחשבים כיום לחולים קשים, ושזה מגדיל את המספר, היא צודקת. אבל אל תזכיר את השם שלנו, אל תכניס אותנו לזה. אנחנו לא רוצים להסתבך עם משרד הבריאות".

"כאשר פרופ׳ מטות אומרת שהרבה חולים שנחשבו לפני כן בינוניים נחשבים כיום חולים קשים, ושזה מגדיל את המספר, היא צודקת. אבל אל תזכיר אותנו, אל תכניס אותנו לזה. אנחנו לא רוצים להסתבך עם משרד הבריאות"

מביה"ח הדסה נמסר: "הגדרת המצב הרפואי של כל חולה נעשית לפי הגדרות משרד הבריאות, ומתבססת על נתוני המחלה ותוצאות בדיקות והדמיות והחלטה מקצועית של הצוות". עם זאת, בהדסה סירבו לענות לשאלה האם הגדרות אלה שונו מאז פברואר, וגם בהסתדרות הרפואית סירבו לחשוף את עמדתם בנושא.

בית חולים איכילוב, מרץ 2020 (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)
בית החולים איכילוב, מרץ 2020, למצולמים אין קשר לנאמר, אילוסטרציה (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)

"תיקון טכני למספר הנדבקים"

על רקע העימות בין משרד הבריאות לרופאה בכירה אחת מאיכיולב, מפתיע שדווקא מנכ"ל בית החולים, פרופ' רוני גמזו – אדם דעתן שהשמיע בפומבי את דעותיו בנושא הקורונה פעמים רבות – אינו מתבטא על הסוגיה שבמחלוקת.

גמזו הרבה לבקר את משרד הבריאות על המדיניות הנוקשה שנקט ביחס למגפה. על רקע העלייה במספר האבחונים והטענות על גל שני, הצהיר בתחילת החודש כי "מספר הנדבקים אינו גל שני, אלא תיקון טכני למספר נדבקים סביר במשק שפתוח כמעט כולו. יש להמשיך לעשות צעדים נוספים לחזרה לשגרה: לחדש את תנועת הרכבת, להחזיר את המשק לפעילות ולהציל את הכלכלה הישראלית".

גמזו חיזק את טענותיו בעובדה שבניגוד למספר הנשאים שעלה, מספר החולים המוגדרים כקשים לא עלה כלל מאז הסרת ההסגר, ולמעשה ירד בכ-50% בסוף מאי ונותר קבוע לאורך כל חודש יוני. ואולם, בשבוע שעבר זינק מספר החולים הקשים מכ-40 בממוצע ל-107 בשבוע שעבר ול-195 אתמול (יום ד'). מספר החולים המונשמים ירד במהלך חודש יוני ל-23, אך טיפס וכעת עומד על 57.

בשבוע שעבר אף פרסם איכילוב פוסט שבו גמזו הצהיר: "זה הרגע שבו העלייה בתחלואה מאבדת שליטה וכיוון… ב-1,107 נדבקים ליום לא נוכל לעמוד לאורך זמן, כשעשירית מזה הם בני 60+. זו לא התחזית המנותקת של 'אלפי מונשמים', אלא הריאלית של מאות בינוניים-קשים – תוך כחודש וגם אם 'רק' כשליש מהם יהיו מונשמים זה עדיין 'כבד'". גם גמזו נעשה, אפוא, פסימי ביחס לגל השני.

גורמים לא רשמיים בסביבת גמזו מסבירים כעת כי גם התחזית הקודרת שלו נאמרה בצל דיווחי משרד הבריאות על עלייה במספר החולים הקשים – בשעה שגמזו עצמו לא ידע כי הדיווחים מבוססים על שינוי בהגדרות.

לפרופ' עידית מטות, שחברה במטה הקורונה של איכילוב, כבר יש היסטוריה של מאבקים מול משרד הבריאות. ב-9 במרץ, עם סגירת הטיפולים האלקטיביים בבתי החולים, כתבה למנכ"ל משרד הבריאות דאז, משה בר סימן טוב: "לאור המצב בשטח, לא נכון להמשיך ולהשבית בתי חולים – במחיר כבד כל כך".

מטות הציעה אז לבר סימן טוב לבחור בתי חולים ייעודיים לקורונה, כדי ששאר המערכת תמשיך לתפקד עבור החולים האחרים. הוא לא הגיב לדברים אלה.

בתחילת מאי התראיינה בערוץ 12, ואמרה כי "משרד הבריאות מנוהל ע"י אנשים חרדתיים ומנכ"ל משרד הבריאות מטיל עלינו אימה". היא ציינה כי לאור המספר הקטן של חולים מונשמים, מדיניות זו מקשה על טיפול בחולים במחלות אחרות.

"קבלת ההחלטות בעייתית, יש פה מצביא שלא ביקר את האוגדות. תנו לנו לעבוד, אני מצפה ממנכ"ל משרד הבריאות שייתן לנו לעבוד, לא לעשות רק ניתוחים דחופים, אלא גם ניתוחים לא דחופים. 107 חולים מונשמים זאת לא סיבה להשבית את מערכת הבריאות", אמרה אז מטות. "יש פה מחלה שאנחנו משקיעים בה מיליארדים, על חשבון ההשקעה בכל המחלות האחרות. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למצב שקורה, צריך להיות זריזים וגמישים".

"תנו לנו לעבוד, אני מצפה ממנכ"ל משרד הבריאות שייתן לנו לעבוד, לא לעשות רק ניתוחים דחופים, אלא גם ניתוחים לא דחופים. 107 חולים מונשמים זאת לא סיבה להשבית את מערכת הבריאות"

מטות אף הצהירה: "אני עוברת על החוק. יש אנשים שמחכים חודשים לניתוחים דחופים ואסור לנו לקבל אותם, אני מקבלת אותם. מצדי שיכניסו אותי לכלא". גם בשבוע שעבר מטות התראיינה והצהירה כי "אין גל שני של קורונה בארץ".

רוני גמזו (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
רוני גמזו (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תגובת משרד הבריאות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נכון להיום, השתנתה מדיניות ההנשמה. בגל הקודם הייתה נטייה להתחיל הנשמה בשלבים מוקדמים של ההידרדרות הנשימתית, בהנחה שזה ישפר את התוצאים הקליניים.

"מדיניות זו הוכחה כבלתי יעילה, וההנחיה היום היא להנשים רק כאשר ישנו הכרח קליני וחוסר אפשרות לטפל בכל דרך אלטרנטיבית.

"ההגדרה מכניסה ממד של אחידות למניין החולים במצבים השונים. זה מאפשר השוואה ומעקב בין בתי חולים ובין מדינות. ההגדרות הן של ארגון הבריאות העולמי, ומקובלות גם על רשויות הבריאות בארצות הברית.

"אין להגדרות השפעה על משאבי הטיפול הנדרשים. הטיפול הוא בחולה לא בהגדרה. אתר האשפוז נקבע ע"י המצב הקליני והמענה הנדרש ולא ע"י ההגדרה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הנהלת משרד הבריאות יצרה אווירה של פחד והשתקת אנשי המקצוע בשטח, אלה שמטפלים למעשה בחולים. מתחילת המגיפה ראינו שמנהלי בתי-החולים ומנהלי קופות-החולים חוששים ונמנעים מלהתבטא נגד ההחלטות של ... המשך קריאה

הנהלת משרד הבריאות יצרה אווירה של פחד והשתקת אנשי המקצוע בשטח, אלה שמטפלים למעשה בחולים. מתחילת המגיפה ראינו שמנהלי בתי-החולים ומנהלי קופות-החולים חוששים ונמנעים מלהתבטא נגד ההחלטות של סדצקי, סימנטוב וגרוטו, שבעליל כשלו בניהול (הפקרת מוסדות הקשישים, מיעוט בדיקות הקורונה, חוסר יכולת לוגיסטית לטפל במבודדים ובמגיעים מחו"ל..) מפחד של סנקציות ופגיעה בגופים שעוסקים מעשית בטיפול. כשמנכ"ל הדסה פרופסור רוטשטיין קם ועשה את מה שמשרד הבריאות היה צריך לעשות (או לפעול כדי שמי שיכול יעשה) כלומר להשיג חומרי-בדיקה ולבדוק את כל הצוות והעובדים בהדסה, ובהמשך עובדים בחברות חיוניות במשק – גרוטו כינה אותו 'בוגד במדינה'. כעת כבר אומר היועץ למל"ל בראש חוצות שהנהלת משרד הבריאות כשלה בניהול המגפה והקמת והנגשת מערך המידע החיוני למעקב אחריה – והכשילה כל ניסיון של גופים בעלי יכולת שהציעו לעשות זאת, מלפעול. בר סימן טוב וסדצקי התפטרו סופסוף. אלה אנשים שגרמו נזק אדיר כשמונו לתפקידים בעלי אחריות עצומה, ואישיותם הבעייתית גרמה לכשל בתפקוד ונזק למדינה.
האם ממלאי מקומם יצרו תרבות עבודה ושיתוף פעולה שונה, עם בתיה"ח וקופות החולים?

עוד 1,518 מילים ו-1 תגובות
סגירה