מותר ואף רצוי שלמוביל המאבק למען העצמאים יהיה קשר ישיר לשר האוצר. זה נכון גם אם הקשר הזה מתנהל בעת ראיון בטלוויזיה, באמצע הלילה, או בזמן ג'וגינג. אלא שבשישי האחרון, הקשר הדי-משעמם הזה מבחינה חדשותית הפך לדרמה גדולה, כאשר אביר קארה, מייסד ומוביל תנועת המחאה של העצמאים "אני שולמן", הופיע בתכנית הטלוויזיה של אייל ברקוביץ ואופירה אסייג.
נראה כי הניהול הבעייתי שאפיין את כל תקופת מנהיגותו, הוא זה שגם הביא עליו חורבן תדמיתי, ועוד באירוע שולי, לכאורה. קארה הפך לדמות שסוחפת אחריה רבים; מנגד, הוא גרם לרבים לתהות מהן מטרותיו האמיתיות במאבק.
מקורביו נשבעים כי מדובר בסך הכל באדם בעל לב רחב, ואומרים שלמרות שהוא נותן את חייו למען מאבק העצמאים, הוא חוטף על הראש מכל כיוון באופן טרגי, וללא סיבה. גם אם מאמצים את הגישה הזו, אי אפשר להתעלם מכך שמדובר במנהיג שעשה כמעט כל טעות אפשרית בדרך, ששיאה היה בראיון הזה.
סימון כמה אויבים
כל אסטרטג מתחיל יוכל לספר לכם שכאשר נכנסים למלחמה, צריך קודם כל להתמקד בחזית אחת, מול אויב אחד עיקרי – ולא מול כמה אויבים בעת ובעונה אחת. כמוביל מאבק "השולמנים", סימן קארה בכישרון לא רב במיוחד כמה אויבים, כולם שוליים ופחות חשובים למאבק. למרבה הפליאה, אלה שבאמת אחראים לכל הבעיות – כמו ראש הממשלה ושר האוצר – לא נכללו ברשימה.
קארה יוצא בפוסטים זועמים נגד שרים חסרי חשיבות כמו צחי הנגבי. הוא מסמן את המגזר הציבורי כמי שאשם במצב העצמאים; ולקינוח מאשים אפילו את העצמאים עצמם – שהוא מייצג – באחריות למצבם.
חדשות לבקרים יוצא קארה בפוסטים זועמים נגד שרים חסרי חשיבות כמו צחי הנגבי. הוא מסמן את המגזר הציבורי כמי שאשם במצב העצמאים; ולקינוח מאשים אפילו את העצמאים עצמם באחריות למצבם
הכתובת הייתה על הקיר, שכן מאבק שלא ממוקד במטרה אחת, ושהדרישות שלו אינן ברורות, סופו שיאבד את אמון הציבור שהולך אחריו.
אבל מבחינת הממשלה, קארה הוא ללא ספק מוביל מחאה המושלם, כזה שכל הנהגת מדינה הייתה יכולה רק לחלום ולקבל. הוא עושה הרבה רעש, אבל נזהר בכבודם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר האוצר ישראל כ"ץ, בשונה למשל ממובילת המחאה הגדולה ב-2011, דפני ליף.
באופן לא חכם, הוא אפילו העניק לכ"ץ את הפרס הגדול ביותר שפוליטיקאי יכול לקבל מגוף מחאה, בדמות פרסומים מחמיאים ברשתות. לא הייתי מזכיר פרט זה אילו השר היה מעניק לעצמאים משהו בתמורה לפרסומים, אבל המציאות היא שעד כה העצמאים טרם קיבלו ממנו אפילו שקל אחד.
כל שנותר לנתניהו ולכ"ץ הוא לשבת בצד ולהביט בקארה מאמץ את הנרטיב של שניהם שמתמקד בהפרד ומשול, בין קבוצות העובדים בישראל. כך, למשל, קארה מחה נגד הסתדרות המורים וכינה אותה ארגון של "שליטה עבריינית" ובריונים. את הסתדרות העובדים הוא כינה "ארגון הסחיטה הישראלי".
אגב, זה לא שהמגזר הציבורי וההסתדרות חפים מבעיות ומבזבוזים, אלא שנראה כי קארה שכח לרגע שהוא לא חלק מצוות הקמפיין של שר האוצר, וגם לא מנהל דף מחאה של ליברטריאנים, אלא מנהיג של תנועת עצמאים גדולה.
במקום למקד את האנרגיות והמאבק בשיפור תנאי העצמאים, הוא מצא את עצמו נלחם את מלחמתו של כ"ץ, במטרה לקצץ בתנאים של מגזר עובדים אחר. במקום להתאחד עם כל הארגונים כדי ליצור כוח אחד גדול ועוצמתי, בחר קארה לפתוח במלחמות פנימיות שהחלישו את כל הצדדים. לא ברור איזו תועלת הוא מצא בכך דווקא בשעה קשה זו לכלל העובדים – שכירים בשירות הציבור ועצמאים כאחד.
מסרים מבולבלים
גם המסרים שהעביר קארה לציבור מבולבלים וסותרים. המאבק שהוביל התפזר על פני שורת נושאים, שלא ברור מה הקשר ביניהם לבין העצמאים. כך, למשל, לא ברור מה הוביל אותו לדון עם שר התקשורת, יועז הנדל, על שיפור תשתית הסיבים האופטיים לפריפריה. האם מדובר באינטרס של העצמאים, או שמא ניצל את מעמדו כדי לקדם אינטרס עסקי אחר, אולי אפילו של אחד משותפיו לדרך?
בנוסף, הוא מנסה לצייר את עצמו כצ'ה גווארה הסוציאליסט כאשר זה נוגע לעצמאים, ובאותה נשימה קורץ לקהל הימני בזמן שהוא הופך לחיקוי של משה פייגלין, כאשר זה נוגע למגזר הציבורי ולהסתדרות. כאילו הם הבעיה הבוערת כרגע של ציבור העצמאים, שלא יכול להביא אוכל הביתה.
בקבוצת הווטסאפ הראשונה שפתח הוא שם תמונה של צ'רלי ביטון מהפנתרים השחורים, שניהל מאבק סוציאליסטי בלתי מתפשר בממשלה, אבל מצד שני קרא לבטל את זכות השביתה בשירותים חיוניים במגזר הציבורי. מי שנכנס עד לא מזמן לדף הפייסבוק "אני שולמן", התקשה לפספס את הרקע האדום שהזכיר בעיקר תנועות סוציאליסטיות; אבל מנגד, באותה נשימה, קארה גייס את פורום קהלת, התומך בעמדות ימניות ולעתים ליברטיאניות, שייצר עבורו סדר יום כלכלי ימני.
הבלבול הזה אפיין את קארה לאורך כל הדרך. כך, הוא שימש על תקן סוציאליסט כאשר קרא לממשלה להעביר כסף לעובדים במגזר העצמאי ולעסקים בקשיים, אבל כשזה נגע למגזר הציבורי הפך לימני הדוק ותמך בעמדת כ"ץ לקצץ בשכר.
קארה הקפיטליסט יצא גם נגד הקביעות בעבודה במגזר הציבורי, וטען שזה "אישור לעבוד בכאילו". מנגד, כשזה נגע לעצמאים הוא אימץ את אג'נדת תנועות השמאל הסוציאליסטיות, ולחץ שהעצמאים יקבלו קביעות בקבלת שכר/אבטלה למשך תקופה ארוכה, גם אם לא יעבדו במהלכה אפילו יום אחד.
קארה יצא נגד הקביעות במגזר הציבורי, וטען שזה "אישור לעבוד בכאילו". מנגד, כשזה נגע לעצמאים הוא לחץ שהעצמאים יקבלו קביעות בקבלת שכר/אבטלה למשך תקופה ארוכה, גם אם לא יעבדו במהלכה אפילו יום אחד
חוסר שקיפות
אבל הטעויות של קארה לא הסתיימו רק פה. הבסיס לניהול תקין ואמין של כל מחאה היא שקיפות. שקיפות אמנם עלולה ליצור מחלוקות, אבל מנגד, היא מייצרת אמינות כלפי הציבור שהמנהיג מייצג.
הניסיון של קארה להלך בין הטיפות כדי לא לעצבן איש, מצד אחד, ולנהל מאבק נגד גורמים מעוררי מחלוקת כמו נתניהו, מצד שני, גרמו לו לנהוג בחוסר שקיפות שמיד יצרו ספקולציות ברשתות, כאילו הוא בכלל משת"פ של השלטון.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: Flash90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/06/F181209MISPOOL02-640x400.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: Flash90)")
אילו קארה היה נוהג בשקיפות, ומבהיר מלכתחילה מה עמדתו בסוגיית התמיכה בראש הממשלה – כן ביבי או לא ביבי, במקום להתחיל להתפתל בכל פעם שנשאל על כך, הוא ללא ספק היה חוסך לעצמו נזק תדמיתי עצום בסוף השבוע.
מן הראוי היה שגם מערכת היחסים שלו עם כ"ץ הייתה מתנהלת ביותר שקיפות כלפי ציבור העצמאים. אין שום בעיה בעובדה שהוא ניהל ומנהל שיחות ווטסאפ מול כ"ץ, השאלה היא מדוע הציבור צריך להיחשף אליהן רק במהלך שידור טלוויזיה, בזכות ערנותו של מנחה חד-עין?
מן הראוי היה שגם מערכת היחסים שלו עם כ"ץ הייתה מתנהלת ביותר שקיפות. אין שום בעיה בעובדה שהוא ניהל ומנהל שיחות ווטסאפ מול כ"ץ, השאלה היא מדוע הציבור צריך להיחשף אליהן רק בשידור טלוויזיה?
בדף "אני שולמן" קארה לא מסתיר את קשריו הטובים עם כ"ץ, אבל מנגד הוא ממעט לשתף בפרטי השיחות איתו. אילו קארה היה מספק דוח שבועי או חודשי, שבו הוא מפרט בפני כלל העצמאים את יומן הפגישות שלו עם ראשי המשק, את תוכן הדיונים עימם ואת התוצאות והמסקנות שעלו מהם, כל ה"חשיפה" על ההתכתבות שלו בווטסאפ עם כ"ץ באמצע שידור, לא הייתה מעניינת אף אחד.
גם אם קארה הוא איש עם לב גדול ונתינה אדירה, הוא התגלה כמנהיג בעל חסרונות רבים, שמדרדר את השולמנים למאבקים מיותרים, מסב להם פגיעה תדמיתית קשה ומוביל אותם לדרך ללא מוצא.
אם השולמנים אכן חפצים חיים, נראה שלא תהיה להם ברירה, אלא לדרוש ממנהיגם שיחדד את המסר ויחתור למטרה אחת ברורה, מאחדת, ובעיקר שקופה. זה יחסוך לו גם הרבה עגמת נפש אחר כך באולפנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם