ראש הממשלה לשעבר, יו"ר ביחד נפתלי בנט הודיע כי יבטל את חוק יסוד לימוד התורה בממשלה הבאה שיקים. הצעת החוק עברה היום במליאת הכנסת בקריאה ראשונה.

"מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה.
החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה, יישאר.

"צה"ל זקוק בנואשות ל20,000 חיילים והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון.

"בקרוב נתקן הכל".

מליאת הכנסת אישרה ברוב של 63 תומכים מול 53 מתנגדים את קידומו לקריאה ראשונה של חוק יסוד שנוי במחלוקת, המגדיר את לימוד התורה כערך יסוד של מדינת ישראל. ההצבעה התקיימה לאחר דיון סוער וממושך במליאה.

ארבעה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו נגד החוק, כפי שעשו גם בקריאה הטרומית בחודש יוני: חברי הכנסת מהליכוד דן אילוז ויולי אדלשטיין, סגנית שר החוץ שרן השכל וחבר הכנסת משה סולומון מהציונות הדתית.

ארבעת המחוקקים מתנגדים מזה זמן רב לניסיונות לשמר את הפטור הגורף מגיוס לתלמידי ישיבות. אדלשטיין אף הודח לאחרונה מתפקידו כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוחלף בידי חבר הכנסת בועז ביסמוט, בשל סירובו לקדם את חקיקת הפטור מגיוס.

מטרת החקיקה היא להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין. בהיעדר חוקה, לחוקי היסוד בישראל יש את המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.

הצעת חוק היסוד תשוב כעת לדיונים נוספים בוועדת הכנסת. לאחר מכן היא תעלה להצבעה במליאה בשתי קריאות נוספות, בטרם תאושר סופית ותיכנס לספר החוקים.

בקואליציה שואפים להעביר את החוק לפני שהכנסת תפוזר בשבועות הקרובים. פיזור זה מחויב על פי חוק ויימשך 90 ימים לקראת הבחירות, שחייבות להתקיים עד 27 באוקטובר.

הצעת החוק היא חלק ממאמץ חקיקתי רחב יותר של המפלגות החרדיות, שנועד לשמר את הפטור ההמוני של תלמידי הישיבות משירות צבאי. המטרה היא להשיג זאת באמצעות העלאת מעמדו של לימוד התורה, לצד קידום חוק מקביל שיגן על משתמטים מפני אכיפה פלילית.

ההצבעה נערכה לאחר שמוקדם יותר היום משכה הקואליציה את החוק מסדר היום של הכנסת ללא כל הסבר, והחזירה אותו כעבור מספר שעות. המהלך התרחש בצל התנגדות פנימית של הרגע האחרון מצד מחוקקים בליכוד ובציונות הדתית, שעוררה ספקות באשר ליכולתה של הקואליציה לגייס את הרוב הדרוש לקידום החקיקה.

החקיקה קודמה השבוע במהירות בוועדת הכנסת במהלך שלושה דיוני מרתון, חרף התנגדות חריפה מצד הייעוץ המשפטי לכנסת ומשרד היועצת המשפטית לממשלה.

הגורמים המשפטיים טענו כי החוק מעלה שאלות חוקתיות שטרם נפתרו. בנוסף, הם מתחו ביקורת על הליך החקיקה המואץ ועל ההחלטה להכין את חוק היסוד בוועדת הכנסת – במקום בוועדת החוקה, חוק ומשפט כמקובל.

ההצבעה במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה, 1 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החלה ההצבעה במליאת הכנסת על חוק יסוד לימוד התורה בקריאה ראשונה. 

ראש שב"כ דוד זיני פנה היום (רביעי) אל היועצת המשפטית לממשלה, וביקש לבחון מחדש את תקפותו של מידע מודיעיני ששב"כ העביר למשרד המשפטים בתקופתו של ראש שב"כ הקודם, רונן בר.

המידע המודיעיני החסוי שהועבר על ידי שב"כ היווה תשתית להחלטתה של רשמת המפלגות לסרב לרשום בפנקס המפלגות מפלגה חדשה בעלת אופי כהניסטי, ששמה "ישראל יהודית שלמה ואיתנה".

על פי חוק המפלגות, סירוב של רשם המפלגות לרשום מפלגה חדשה בפנקס המפלגות, צריך לעבור לאישורו של בית המשפט העליון. ככל הידוע, מעולם לא סירב רשם המפלגות לרשום מפלגה חדשה על יסוד מידע מודיעיני שהועבר משב"כ, שעניינו חשש שהמפלגה תשמש כסות לפעילות בלתי חוקית.

על פי המידע שהועבר משב"כ, מאחורי המפלגה החדשה עומדים "מי שהיו פעילים בארגון הטרור 'כך' טרם הכרזתו כארגון טרוריסטי ב-1994 אשר מחזיקים עדכנית באידיאולוגיית הארגון ופועלים להפיצה, עומדים מאחורי המפלגה ובראשה, ומבקשים לקדם באמצעותה אידיאולוגיית ארגון טרור".

"ביחס לחלק גדול ממייסדי המפלגה קיים מודיעין המלמד כי הם מחזיקים באידיאולוגיית ארגון טרור וחלקם פועלים להשגת המטרות של הארגון באמצעים דומים", נקבע על ידי שב"כ.

בית המשפט קבע דיון בהודעת רשמת המפלגות, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, המיועד ליום ראשון הקרוב.

אלא שהיום חלה תפנית בפרשה, כאשר ראש שב"כ זיני פנה אל היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, וביקש כי יתאפשר לו לבחון את עמדת שב"כ שניתנה עוד לפני כניסתו לתפקיד – בימי כהונתו של קודמו, רונן בר. זיני ביקש שהדיון בבית המשפט העליון יידחה בשבועיים, כדי שיוכל "לבחון את התקפות והעדכניות של המידע המודיעיני שהוצג על ידי שב"כ בעניין זה".

בעקבות פנייתו של זיני, פנתה היום פרקליטות המדינה אל בית המשפט העליון וביקשה לדחות את הדיון בשלושה שבועות, על מנת שלאחר הבחינה המחודשת שתיעשה על ידי זיני, תוכל רשמת המפלגות לבחון מחדש את החלטתה, במידת הצורך.

ב"כאן חדשות" דווח כי במהלך ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרום לבנון, חיילות נשלחו להסתתר בבית אחר כדי "לכבד" את החיילים החרדים של חטיבת החשמונאים שנתניהו רצה להצטלם איתם והגיעו בכלל ממוצב אחר בלבנון. 

לדברי אמה של אחת הלוחמות בסוללת התותחנים, החיילות והחיילים ניקו את הבית ועבדו על מיגון המבנה לקראת הביקור ואז ארבע לוחמות נדרשו לצאת מהמבנה עד לתום הביקור. 

"כשנתניהו היה צריך להגיע לפגוש את החשמונאים באיתור שהן עבדו עליו, אמרו לבנות של הסוללה שהם הבטיחו לחשמונאים שהם לא יראו פה בנות ולכן הן צריכות ללכת לבית אחר ולהיות שם בקומה למטה", טענה אמה של אחת הלוחמות. 

היא הוסיפה ואמרה כי "במשך ארבע שעות ישבו שם רק הבנות של הסוללה בקומה למטה  ולא הורשו לעלות לקומה למעלה בשביל שהחשמונאים בטעות לא ייתקלו בהן. כמובן שתגובת הסגל הייתה שהם עושים את זה בשביל לכבד אותם".