לאון ומריאנה לובקיביץ' היו בעליה של מאפייה וסיפקו אוכל ליהודים במסתור. הם הוצאו להורג על ידי הגרמנים (צילום: באדיבות מכון פילצקי)
באדיבות מכון פילצקי

היסטוריה הקרב על הזיכרון

מכון פילצקי מוורשה החל לאתר פולנים שסייעו ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להוקיר את זכרם בצורה פומבית ● אבל חוקרי שואה טוענים כי כל מטרתו של המכון היא לשנות את הנרטיב הפולני במלחמת העולם השנייה, שכן פולנים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים ● יד ושם: "ברוב המקרים שהעביר אלינו המכון, חסרות ראיות שמעידות אם הפולנים עזרו ליהודים מתוך אלטרואיזם - או למטרות רווח" ● המכון בתגובה: "מעולם לא הגשנו מועמדים לבדיקת יד ושם"

בפברואר 1943, סטניסלבה והנריק בודז'ישבסקי החליטו לעזור למשפחה יהודית נמלטת בחווה שלהם בכפר הפולני ז'ברי-לסקובייץ, שם הם התגוררו עם שלושת בניהם, ואצלב, סטניסלב וקונסטנטי. המשפחה היהודית הייתה מורכבת מבעל ואישה, בעלי חנות מהכפר הסמוך נור, ומשלושת ילדיהם. שם המשפחה לא ידוע.

כולם בכפרי הסביבה ידעו שהסתרת יהודים היא בלתי חוקית, ושאם תתגלה, לפושעים צפוי גזר דין מוות. בני המשפחה היהודית הצליחו להסתתר שבועיים בלבד לפני שהתגלו על ידי הגסטפו וז'נדרמים גרמנים בחווה של בודז'ישבסקי, מכוסים בחציר באחד האסמים. הורי המשפחה הפולנית הופרדו ונחקרו; ואצלב, שהיה רק בן 18, שיקר לגרמנים וטען כי הוא עזר ליהודים ללא ידיעת הוריו.

היהודים גורשו ונרצחו במקום לא ידוע. ואצלב נשלח למחנה הריכוז שטוטהוף, שם הוא מת ב-1 באפריל 1943. שאר בני משפחת בודז'ישבסקי נשלחו לעבודות כפייה עבור הרייך הגרמני.

סטניסלבה בודז'ישבסקי, משמאל, הסתירה יהודים מהנאצים באסם שלה (צילום: באדיבות מכון פילצקי)
סטניסלבה בודז'ישבסקי, משמאל, הסתירה יהודים מהנאצים באסם שלה (צילום: באדיבות מכון פילצקי)

לאחרונה, סיפורה של משפחת בודז'ישבסקי היה אחד מבין 17 מקרים שאותרו וזכו להוקרה על ידי מכון פילצקי בפולין, כחלק מפרויקט שהשיק המכון במרץ 2019, תחת הכותרת "נקראים בשמם".

לפי אתר המכון, הפרויקט "מוקדש לאנשים בני הלאום הפולני שנרצחו משום שסיפקו סיוע ליהודים במהלך הכיבוש הגרמני". לאחר שהמכון מאתר אותם, מצילי היהודים זוכים להוקרה בטקס שבו מוסר הלוט מעל לוחית עם שמם.

אף על פי שההוקרה הזאת נשמעת כמו דבר נהדר, חוקרים רבים טוענים כי היוזמה שהשיק מכון פילצקי – מוסד שהוקם ב-2017 במימון ממשלתי – היא חלק מקמפיין שנועד לטייח את הנרטיב של פולין בתקופת המלחמה ולהציג פולנים מן השורה כמצילי יהודים, תוך התעלמות מההלשנות ומהמעשים האנטישמיים של רבים מהם. אחד מאותם חוקרים ששוחחתי איתם האשים את הפרויקט ב"מניפולציה של ההיסטוריה". המכון דוחה את הטענות בתוקף.

כמעט בכל אחד מהמקרים של "נקראים בשמם", האנשים והמשפחות הפולנים שעזרו ליהודים מקומיים, וכן היהודים עצמם, התגלו, ולרוב נרצחו, על ידי כוחות הצבא הגרמני והגסטפו. רק ארבעה מתוך 17 המקרים צלחו את הבדיקה המחמירה של יד ושם וזכו לתואר חסידי אומות העולם.

האנשים והמשפחות הפולנים שעזרו ליהודים מקומיים, וכן היהודים עצמם, התגלו, ולרוב נרצחו, על ידי כוחות הצבא הגרמני והגסטפו. רק ארבעה מתוך 17 המקרים צלחו את הבדיקה המחמירה של יד ושם

אבל גם יד ושם מודע לכך שדרישותיו התובעניות שוללות את התואר ממקרים כמו זה של משפחת בודז'ישבסקי. "התואר הזה שמור למעטים יחסית, שעומדים בקריטריונים מסוימים ומחמירים במיוחד", אמר לי דובר יד ושם.

"המוניטין וההערכה הרבה שזוכה להם התואר, נובעים בחלקם מהקריטריונים הנוקשים ומהמחקר המעמיק שמתבצע לגבי כל מקרה. ברוב המקרים שהעביר מכון פילצקי לבדיקת יד ושם חסרות ראיות שמעידות אם הנדונים הסתירו יהודים או עזרו להם בדרך כלשהי מתוך אלטרואיזם או למטרות רווח", הוסיף.

מכון פילצקי, לעומת זאת, טוען כי "מעולם לא הגיש מועמדים לבדיקת יד ושם".

משפחה פולנית בטקס לזכרם של קרוביה שניסו להציל יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: באדיבות מכון פילצקי)
משפחה פולנית בטקס לזכר קרוביה שניסו להציל יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: באדיבות מכון פילצקי)

פילצקי: גיבור פולני אמיתי

חוקרי מכון פילצקי מודים שכמעט כל העדויות שמוגשות לפרויקט "נקראים בשמם" מגיעות מפולנים ולא מיהודים – גם מפני שהיהודים המעורבים נרצחו או נשלחו למחנות מיד. שני חברי הסגל הבכירים במכון, מרכזת הפרויקט אגניישקה דובק והחוקר קרול מאדאי, אמרו לי כי הכוונה היא "להוקיר פולנים לא יהודים שנרצחו בתקופת הכיבוש על ידי נציגי הממשל הגרמני בשל סיוע ליהודים".

"אנחנו בוחרים רק את הסיפורים שמתועדים היטב ומאומתים על ידי יותר ממקור אחד. עד כה, גם הצבנו את התנאי שיש למצוא ניצולים מקרב בני המשפחה המסייעת או צאצאיה", נמסר בהצהרה מטעמם לזמן ישראל.

"אנחנו בוחרים רק את הסיפורים שמתועדים היטב ומאומתים על ידי יותר ממקור אחד. עד כה, גם הצבנו את התנאי שיש למצוא ניצולים מקרב בני המשפחה המסייעת או צאצאיה", מסרו החוקרים הבכירים במכון לזמן ישראל

אולם חוקרים שפניתי אליהם תקפו את המחקר של מכון פילצקי בטענה כי הוא אינו בלתי תלוי, שכן המכון פועל במימון ממשלתי ומטרתו היחידה היא לשכתב את הנרטיב של פולין מתקופת המלחמה.

המכון קרוי על שמו של גיבור השואה קפטן ויטולד פילצקי, שנכנס לאושוויץ ב-1940 בשם בדוי כדי לאסוף מידע ולהעבירו אל העולם שבחוץ, תוך כדי סיכון עצמי עצום. אחרי המלחמה, פילצקי, ששהה שלוש שנים באושוויץ, נעצר על ידי המשטר הקומוניסטי של פולין ונורה למוות ב-1948. במשך עשורים הסיפור שלו הוסתר על ידי ממשלות פולין. המורשת שלו שוקמה בשנות ה-90, והמכון שנקרא על שמו מתמחה כעת בחקר זוועות הנאצים בפולין ופעולות המחתרת המקומית.

עבודתו העתידית של המכון עשויה להיות תלויה בזהות המנצח בסבב השני בבחירות לנשיאות בפולין, שמתקיים היום (12 ביולי). ראש עיריית ורשה, רפאל קז'ימייז' צ'אסקובסקי ממפלגת המצע האזרחי הליברלית, הוא יריב חזק של הנשיא המכהן מהימין אנדז'יי דודה, שתחת חסותו קיבל המכון מימון ממשלתי.

משפחה פולנית בטקס לזכרם של קרוביה שניסו להציל יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: באדיבות מכון פילצקי)
משפחה פולנית בטקס לזכר קרוביה שניסו להציל יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה (צילום: באדיבות מכון פילצקי)

"תעמולה של ממשלה פולנית אתנו-לאומנית"

מבקרים כמו ד"ר פרנסואה גסנט מאוניברסיטת לונדון ופרופ' יאן גרבובסקי מאוניברסיטת אוטווה מטילים ספק במעמדו של מכון פילצקי ובמחקרים שלו.

גסנט, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, המתמחה במחקר על יהודי פולין, אמר לזמן ישראל כי "מכון פילצקי הוקם על ידי הממשלה הפולנית האתנו-לאומנית הנוכחית למטרות תעמולה".

סיכה עם הלוגו של פרויקט "נקראים בשמם" (צילום: באדיבות מכון פילצקי)
סיכה עם הלוגו של פרויקט "נקראים בשמם" (צילום: באדיבות מכון פילצקי)

לדבריו, "אף על פי שהוא נושא את כל המאפיינים של מכון שמקדיש את עצמו למחקר, יש לו מטרה אחת בלבד – לעבוד למען 'שמה הטוב של פולין' במסגרת הנרטיב ההיסטורי כפי שהוגדר על ידי הממשלה הזאת ונציגיה".

למרות שהוא מכיר בכך שהיו מקרים רבים של "מסירות הרואית להצלת חייהם של שכנים", אותם מקרים, לטענת גסנט, "עומדים לצד מקרים רבים אחרים של הוקעת יהודים ואף של מעורבות פעילה ברדיפתם".

גסנט מנסח זאת בצורה בוטה: "(המכון) עורך מניפולציה של ההיסטוריה. לכן, כשעוסקים בחומרים של מכון פילצקי, צריך להיות זהירים מאוד, היות שלממשלה הנוכחית יש מטרה מפורשת להעדיף סוג אחד של עובדות על פני אחרות".

"המכון עורך מניפולציה של ההיסטוריה. לכן, כשעוסקים בחומרים של מכון פילצקי, צריך להיות זהירים מאוד, היות שלממשלה הנוכחית יש מטרה מפורשת להעדיף סוג אחד של עובדות על פני אחרות"

גרבובסקי כתב לי בהודעת דוא"ל כי מכון פילצקי הוא "עוד סוכנות של ממשלת פולין (שמקבלת את כל המימון שלה מתקציב המדינה), המעורבת בעיוות גס של ההיסטוריה ושל זכר השואה".

פרויקט "נקראים בשמם" הוא "עוד ניסיון 'לביית' את ההיסטוריה של השואה ולהחליף את הקרבנות היהודים במצילים הפולנים האציליים", כתב גרבובסקי. לדבריו, "מרגיזה במיוחד העובדה שצוות המכון מתקין לוחיות ומצבות זיכרון שמוקדשות לפולנים שהצילו יהודים בטקסי זיכרון לפינוי הגטאות המקומיים. אני קורא לזה 'טלאֵי זיכרון – במילים אחרות, ציון המידות הטובות של הפולנים ולא המוות של היהודים". הוא הוסיף כי הדבר מהווה "פגיעה בזכר השואה".

אנטוני פולונסקי, ההיסטוריון הראשי של מוזיאון "פולין" לתולדות יהודי פולין בוורשה, מצטט את דבריה של חוקרת מדע המדינה קריסטן מונרו במחקרה על תופעת הגויים הצדיקים, ואומר כי הסכנה היא בהבלטת מעשיהם של המצילים, "כך שהמצילים הופכים לתירוץ של הלא-מצילים".

כל חוקרי האקדמיה שפניתי אליהם – שרבים מהם העדיפו להישאר בעילום שם – ביטאו דעות דומות והביעו חשש שהבעיה העיקרית היא בעיית ההקשר.

"המכון הוא חלק מהמאמצים שנוקטת הממשלה הפולנית כדי להראות שהאומה הפולנית היא אומה של גיבורים שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. למרבה הצער, העדויות ההיסטוריות אינן תומכות בכך", אמר לי אחד החוקרים האלה.

חייל מניח פרחים על אנדרטה לזכרו של גיבור מלחמת העולם השנייה קפטן ויטולד פילצקי, שנכנס לאושוויץ מרצונו כדי לדווח על הזוועות המתחוללות שם, ומאוחר יותר הוצא להורג על ידי המשטר הקומוניסטי הפולני, במהלך טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה בוורשה, פולין, 13 במאי 2017 (צילום: AP/צ'ארק סוקולובסקי)
חייל מניח פרחים על אנדרטה לזכר קפטן ויטולד פילצקי, פולין, 13 במאי 2017 (צילום: AP/צ'ארק סוקולובסקי)

"מכון מדעי, מחויב למחקר רציני"

מנהל מכון פילצקי, ד"ר וויצ'ך קוזלובסקי, דחה נחרצות את דברי הביקורת, והתעקש כי המחקר שמבצע המכון הוא בעל תוקף. כשנשאל אם המכון הוקם כדי לספק נרטיב אלטרנטיבי למעשיהם של הפולנים במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא השיב כי המכון הוקם "על פי חוק של הפרלמנט הפולני".

קוזלובסקי תיאר את המוסד כאחד ממכוני המחקר הציבוריים הרבים של פולין. לדבריו, מטרתו ומחויבויותיו של המכון הותוו בבירור בחוק שהביא להקמתו, ובשדה המחקר, המכון פועל במידה רבה על פי תקנון המכון להיסטוריה של האקדמיה הפולנית למדעים.

"אנחנו לא מעוניינים בשום צורה להכריז על 'נרטיב אלטרנטיבי' או לקדם שום סוג של סדר יום פוליטי", אמר קוזלובסקי, והוסיף כי "כהיסטוריונים, ארכיונאים וחוקרים מקצועיים, עבודתנו מוקדשת אך ורק לתרומה מחקרית לשדה ההיסטוריה, שמבוססת על מתודולוגיה אמינה ועל מקורות שנחקרו היטב".

הוא דחה בתוקף את ההאשמה כי מכון פילצקי "עורך מניפולציה של ההיסטוריה" או שלא קיים פיקוח בלתי תלוי על המחקר שלו. פילצקי הוא "מכון מדעי, שמחויב למחקר רציני", אמר קוזלובסקי. הוא מקיים קשרים עם "קהילה של חוקרים מכל העולם – פיקוח בלתי תלוי במהותו. אנחנו עונים על הסטנדרטים שלהם, ובכנות, אני לא יכול לתאר לעצמי צורה הולמת אחרת של פיקוח".

מנהל מכון פילצקי, וויצ'ך קוזלובסקי (צילום: באדיבות מכון פילצקי)
מנהל מכון פילצקי, וויצ'ך קוזלובסקי (צילום: באדיבות מכון פילצקי)

לדברי קוזלובסקי, ב-2017 מכון פילצקי קיבל סכום חד-פעמי של 74 מיליון זלוטי (כ-18.7 מיליון דולר) מהפרלמנט הפולני, ששימש להקמת המכון ולכיסוי הוצאותיו עד 2019. השנה, המכון קיבל סבסוד של 20 מיליון זלוטי (כ-5 מיליון דולר) ממשרד התרבות והמורשת הלאומית.

בתגובה לביקורת לגבי ההקשר ההיסטורי, לרבות הנושא של הסגרת יהודים פולנים לידי הנאצים מלכתחילה, קוזלובסקי אמר כי "הכיבוש הגרמני של פולין הביא אסון על החברה הפולנית כולה, על פולנים יהודים וקתולים כאחד".

בתגובה לביקורת לגבי ההקשר ההיסטורי, לרבות הנושא של הסגרת יהודים פולנים לידי הנאצים, קוזלובסקי אמר כי "הכיבוש הגרמני של פולין הביא אסון על החברה הפולנית כולה, על פולנים יהודים וקתולים כאחד"

"הטרור שהטילו הגרמנים היה מוחץ וערמומי בצורה שטנית, לרבות זריעת פחד ותקוות שווא להישרדות שהעמידו אנשים בפני ברירות בלתי אפשריות", הוסיף. "לומר ש'בפולין היה עונש מוות על סיוע ליהודים' זהו רק גירוד של פני השטח.

"באותו עולם של פחד, של טרור, של שרירותיות, היו הרבה דוגמאות של התנהגות 'לא הרואית', ומעולם לא אמרנו אחרת. אנשים אכן הסגירו לגרמנים את מקומות הימצאם של יהודים, ובאופן דומה גם דיווחו לגסטפו על עמיתיהם הפולנים הקתולים, משפע של סיבות", אמר. "אנחנו עורכים מחקרים על הנושאים האלה, ומסרבים להתעלם מההיבטים הקשים של הסיפורים האלה", הוסיף קוזלובסקי.

מבט פנימי על מכון פילצקי (צילום: באדיבות מכון פילצקי)
מבט פנימי על מכון פילצקי (צילום: באדיבות מכון פילצקי)

קוזלובסקי גם ציטט את דבריו של מנחם רוזנזפט, סמנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, שפרסם הודעה לעיתונות בשיתוף עם מכון פילצקי.

"איננו יכולים ואיננו רשאים לשכוח את אותם פולנים שרצחו יהודים או מסרו אותם להירצח בידי הגרמנים, או את אלה שללא בושה גרפו רווחים מהגטואיזציה ומהגירוש של בני ארצם היהודים", נאמר בהצהרה.

"אולם בו בזמן, חיוני באותה מידה להדגיש כי היו אלפי פולנים שסיכנו את חייהם כדי להסתיר ולהציל יהודים וכי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון הייתה אחת מבעלות הברית הבודדות של יהדות אירופה במהלך שנות השואה", נאמר.

"חיוני באותה מידה להדגיש כי היו אלפי פולנים שסיכנו את חייהם כדי להסתיר ולהציל יהודים וכי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון הייתה אחת מבעלות הברית הבודדות של יהדות אירופה במהלך שנות השואה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,509 מילים ו-1 תגובות
סגירה