מפלגת הליכוד גאה ומתפארת בכך שהיא מפלגה דמוקרטית, ושנציגיה נבחרים בבחירות על-ידי כל חברי המפלגה. אבל משהו שם לא עובד. בחברה דמוקרטית אנשים לא מפחדים להביע את דעותיהם. אולם בשנים האחרונות אי-אפשר שלא להתרשם מכך, שבכירי הליכוד אינם מביעים את דעתם לא רק בתקשורת ההמונים, אלא אף בשיחות שהם מקיימים ביניהם.

מפלגת הליכוד מתפארת בכך שהיא מפלגה דמוקרטית. אולם בשנים האחרונות אי-אפשר שלא להתרשם, שבכירי הליכוד אינם מביעים את דעתם – לא רק בתקשורת ההמונים, אלא אף בשיחות שהם מקיימים ביניהם

נבחרי הליכוד בכנסת ובממשלה מרבים להופיע בתקשורת. רובם לא נראים ולא נשמעים טיפשים. אורח חייהם והתנהגותם נורמטיביים. לא מדובר בגנבים החומסים את הקופה. מדובר באנשים סבירים – כאלה שבעולם הערכים שלהם יש טוב ורע, ומידה למה ראוי ומה פסול בהתנהגות בני האדם.

אנשים אלה מבינים שאדם שמבקש מתנות מאחרים ראוי לגנאי, אף אם אין בקבלת המתנה עניין פלילי. ודאי שהם סולדים מאדם שמשית על הקופה הציבורית הוצאות שוטפות לצרכי מחיה שלו ושל משפחתו, ובמיוחד הוצאות בגין בתיו הפרטיים בה בעת שלרשותו מעון רשמי, שבעלויותיו נושאת המדינה.

לא יכול להיות שאותם נבחרי הליכוד, בהיותם אנשים נורמטיביים, מקבלים את מעשיו של נתניהו כפי שהם מופיעים בכתבי האישום (מדובר כאן על עובדות, שהמחלוקת בין אנשים שונים היא באשר למסקנות המשפטיות הנגזרות מהן).

הרי לא ניתן שלא לתעב את הדרישות למתנות וקבלת המתנות של נתניהו מחבריו המיליונרים. לא ניתן שלא לחוש באי-נוחות מהשיחות שנתניהו מנהל עם הבעלים של ידיעות אחרונות. אי-אפשר שלא להרגיש קבס בגין הפעילות וההתערבות של אנשי משפחת נתניהו בכל מה שקורה בפרסומים של אתר וואלה.

נבחרי הליכוד האלה ודאי נבוכים מראש ממשלה שכופה על צה"ל אמצעי לחימה יקרים, שמשעבדים תקציבים ומשאבים של כוחות הביטחון לשנים רבות, כשהוא לא מקדים להחלטותיו עבודת מטה מסודרת של הצבא, ונותן לה משקל ראוי. הם ודאי חשים אי נוחות קלה בחזה, כשראש הממשלה, שמבקש היתר לקבל כספים מקרוב משפחה בחו"ל, מושך את בקשתו כדי לנסות ולהסתיר מרשויות המדינה עסקים ומקורות רווח פרטיים שלו.

נבחרי הליכוד האלה ודאי נבוכים מראש ממשלה שכופה על צה"ל אמצעי לחימה יקרים, המשעבדים תקציבים ומשאבים של כוחות הביטחון לשנים רבות, מבלי להקדים להחלטותיו עבודת מטה מסודרת של הצבא

נבחרי הליכוד שומעים קולות ומודעים למעשים של אנשי משפחתו הגרעינית של ראש הממשלה, ויחד עם תחושה של אמפטיה ורחמים, ודאי שהם חשים גועל נפש ממופעים ומעשים של אנשים אלה.

אני מניח – איני יכול שלא – שבכירי הליכוד חושבים שמנהיג ציבור בכלל, ומנהיג מדינה בפרט, נדרש להשרות נורמות של התנהגות ומוסר, ונדרש ממנו לשמש דוגמא באורחות חייו. הם אינם אטומים, וכנראה, מודעים לכך שעניינו של נתניהו קורע את העם ומזיק לענייני המדינה.

אני מתכלל את האמור לעיל, ומגיע למסקנה, שבכירי הליכוד אינם רואים בנתניהו איש הראוי לשמש מנהיגה של מדינת ישראל. להפתעתי, אין בתוכם קול הנשמע ברמה הדורש את הסתלקותו של נתניהו מהשלטון.

כאן אני מגיע למסקנה עצובה: בכירי מפלגת הליכוד – מפלגת השלטון – הם חבורת פחדנים, אנשים נטולי יושרה, שכל מעשיהם מכוונים אך ורק להפקת רווח אישי, שמירה על מעמדם וקידום אישי – עכשיו, בסביבה הפוליטית בה הם מצויים. הם לא מעזים לפעול ולשנות את הסביבה והנסיבות בתוכן הם פועלים, כדי לאפשר לעשות את מה שנכון.

במשטרים טוטליטריים בהנהגה של רודן אכזר – כדוגמת צפון קוריאה בעשרות השנים האחרונות – אנשים נזהרים מלשתף במחשבותיהם את הקרובים להם ביותר מחשש להלשנה ומנקמת השלטון. אני רחוק מהסביבה של הנהגת הליכוד, אבל בחיוב היגיון פשוט אני מגיע למסקנה שהפחדה וטרור על המחשבה החופשית והבעת הדעה שורה בקרב בכירי מפלגת השלטון. לא בדיוק סביבה דמוקרטית.

במשטרים טוטליטריים בהנהגה של רודן אכזר – כדוגמת צפון קוריאה בעשרות השנים האחרונות – אנשים נזהרים מלשתף במחשבותיהם את הקרובים להם מחשש להלשנה ומנקמת השלטון

שתיקתם ושיתוקם של בכירי הליכוד הם המאפשרים את המציאות הנפשעת וההזויה בה אנו מצויים. אמר הנביא עמוס: "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?" על בכירי הליכוד להתעשת, להיוועד, לעשות מעשה ולפתור את התסבוכת בה מצויה המדינה. אלכסנדר התיר את הקשר הגורדי עוד לפני שזכה לתואר "הגדול". בכירי הליכוד נדרשים "להיות אדם" ולעשות מעשה. כל-כך פשוט. אולי בכל אופן דרושה כאן "גדולה", ויהיה בין עושי המעשה מי שיוכיח עצמו ויכונה "הגדול".

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי.

עדיין אין יודעים מי עומד מאחורי הפיגוע הגדול בנמל ביירות, אם בכלל היה פיגוע, אלא תאונה, אבל כך או אחרת מתנהלת כעת מערכה על השליטה בים התיכון, שמעורבות בה מעצמות עולמיות ואזוריות.

לבנון הייתה קשורה במערכה הזאת באופן עקיף, ואין להוציא מכלל אפשרות שכך או אחרת גם הפיגוע בנמל ביירות קשור איכשהו במערכה הגדולה.

במערכה הנוכחית על השליטה בים התיכון מעורבות מעצמות עולמיות ואזוריות. לבנון הייתה קשורה בה בעקיפין, ואין להוציא מכלל אפשרות שגם הפיגוע בנמל ביירות, אם אכן היה פיגוע, קשור איכשהו במערכה הגדולה

מה שכן ברור – שתי זירות עיקריות שבהם כבר מתנהלת  מלחמה, הן סוריה ולוב. על מנת להבין את מהותה של המלחמה הזאת יש לנתח את הדומה והשונה בשתי החזיתות של אותה מלחמה, ומה הם המניעים של הצדדים הלוחמים בה, אם במישרין או בעקיפין.

מה שדומה בסוריה ובלוב הוא ששתי המעצמות, ארצות הברית ורוסיה, עומדות זו מול זו, כאשר לכל אחת מהן בעלי ברית שהם ה-BOOTS ON THE GROUND. בסוריה ובלוב יש שדות נפט, בלוב הם עשירים, בסוריה פחות, אבל לחופי סוריה ולבנון פוטנציאל של מציאת שדות גז עשירים.

שדות הנפט של סוריה נמצאים בשטח הכורדי, שהם בעלי הברית של ארצות הברית, וממש בימים אלה עומדים לפני סיום השיחות על חתימת חוזים להפקת נפט בין ממשל רוז'אבה, בהנהגת מפלגת PYD לבין חברות אמריקניות.

בלוב נמצאים שדות הנפט העשירים בשליטת הממשל הלאומי של המרשל חפתר, היושב בבנגזי, אבל הם משותקים, בגלל העימות האמריקני-רוסי. רוסיה היא בעלת בריתו של חפתר, והמיליציה של ווגנר היא הכוח הצבאי הזר המשמעותי ביותר שעוזר לו במלחמה מול ממשלת ההסכמה היושבת בטריפולי, שהיא ממשלת אחים מוסלמים.

עמדת ארצות הברית במלחמה בלוב איננה ברורה, אבל על פי מקורות לוביים, בגלל שרוסיה תומכת בחפתר, ארצות הברית תומכת באוייביו שבטריפולי. לדבריהם, ארצות הברית רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, ברגע שיחזרו לפעול.

לדברי מקורות לוביים, ארה"ב רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון, כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, כשיחזרו לפעול

הדרך שבה ארצות הברית חוסמת את רוסיה מתוחכמת מאוד. היא מכירה רק בבנק המרכזי של לוב כגוף שדרכו יעברו עסקאות הנפט. הבנק הזה יושב בטריפולי תחת שליטת ממשלת האחים המוסלמים, ומכאן שלא חפתר והרוסים ייהנו מרווחי הנפט, אלא האחים המוסלמים.

האם מן המשוואה הזאת אפשר לגזור גזרה שווה לגבי הפיגוע בביירות? קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט.

כאשר החברות האמריקניות יחתמו על העסקה עם הכורדים, השאלה היא כיצד הנפט הזה יועבר? דרך הנמלים הסוריים שבשליטת רוסיה בוודאי שלא. תורכיה? ארדואן כבר השמיע התנגדות לעסקה עם הכורדים. מה שנשאר זה נמל לבנון. לא פשוט, כי גם אסד מתנגד לעסקה, אבל תמורת תשלום לקופתו הריקה אפשר להסדיר את העניין. ובכלל הקשרים בין PYD לאסד היו תמיד טובים, ועד היום יש קשר טוב ביניהם. PYD מעולם לא הייתה חלק מן המרד הסוני הגדול נגד אסד, מה שאיפשר לאסד להקצות כוחות נגד המורדים. אם כך, כאשר מחפשים מניע לפיגוע בנמל ביירות, אין להוציא את ההקשר הזה מכלל חשבון.

קו משותף נוסף בין סוריה ללוב היא המעורבות התורכית. תורכיה הקימה בסיס חזק באידליב, שהוא כבר מחוז תורכי הלכה למעשה, והכוחות שהיא שולחת להילחם בלוב הם בעיקר תורכמנים מסוריה. גם מנהיג ממשלת ההסכמה, פואד א-סראג', הוא ממוצא תורכי, ושורשי משפחתו נטועים באזור איזמיר בתורכיה. כך, שההשפעה התורכית בלוב מבוססת על ההיסטוריה העות'מאנית, ועל הגרעין התורכי בטריפולי, וכמובן הקשר של האחים המוסלמים המלכד את תורכיה וקטאר לתמיכה בטריפולי מול בנגזי, או טריפוליטניה במערב מול קרינאיקה במזרח.

קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט

התמיכה של קטאר ותורכיה בממשלת טריפולי הביאה את מצרים, סעודיה והמיפרץ לתמוך בחפתר. השבטים הבדווים של לוב בעיקרו של דבר תומכים בחפתר (ובסיף אל-איסלאם קדאפי היושב בדרום המדברי). ההתקדמות הגדולה של חפתר לפני חצי שנה לכיוון הגבול עם תוניס לא היה פרי של נצחונות מזהירים בשדה הקרב, אלא מכיוון שהמיפרץ קנה את השבטים היושבים בדרך בכסף טוב, והם איפשרו לו לעבור.

כאשר החליטה מצרים כי אולי חלוקת לוב עדיפה מבחינתה, נפסק המימון של המיפרץ לשבטים, וצבא חפתר נאלץ לחזור על עקבותיו. מדוע עשויה מצרים לחשוב שחלוקת לוב עדיפה לה? מכיוון שיתנתק הקשר בין הבנק המרכזי בטריפולי, ובנק מרכזי חדש שיוקם בבנגזי יוכל להפעיל את שדות הנפט.

זה מסביר את המחלוקת הפנים אירופית בשאלת לוב בין צרפת לאיטליה. צרפת ואיטליה מתחרות זו בזו לגבי של מי הים התיכון. איטליה דבקה בססמה הרומאית הישנה של מארה נוסטרום – הים שלנו, בעוד צרפת חולקת על כך, והיא הקימה את המסגרת של הצהרת ליסבון, שבו היא מתיימרת להנהיג את המדינות השוכנות לחופי הים התיכון.

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש".

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש"

צרפת ואיטליה אינן חלק מן המאבק על סוריה, אבל סוגיית חלוקת סוריה עומדת גם היא על הפרק, כאשר דווקא הכורדים של PYD בגלל קשריהם הטובים עם אסד, מתנגדים לחלוקת סוריה, אלא מדברים על נוסחה של ביזור השלטון המרכזי, כלומר: דמשק תישאר הבירה, אבל תאבד סמכויות מול המחוזות. גם השבטים הבדווים של סוריה מדברים בשפה דומה, אבל רואים בכורדים של PYD אוייב, וזה עניין לדיון נפרד.

איטליה וצרפת, המתחרות על הנהגת הים התיכון, לא כל כך שמות לב לשחקן החדש, הבעייתי, בזירה, והיא תורכיה.

תורכיה מתוסכלת על כי דווקא בחופיה לא מוצאים גז טבעי, והיא רוצה להיות שותפה באמצעות חבלה באינטרסים של האחרים. הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה.

לעימות הזה יש גם היבטים צבאיים: המתיחות בלוב בין מצרים לתורכיה, החיכוכים בים התיכון בין הצי התורכי לציים של צרפת ואיטליה.

הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה

מכאן, ככל שישראל מנסה להרחיק את עצמה מן המהומה האזורית, וטוב שכך, בכל זאת היא מעורבת, והאינטרסים שלה מעורבים, גם בסוריה וגם בים התיכון, וראוי כי תעשה בחינה זהירה כיצד היא יכולה להיות חלק מן המשחק האזורי, כי מתברר שאיננה יכולה לחמוק מכך לתמיד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.