בצעד ישראלי אופייני, של כיסוי תחת אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה, גודר בשבוע שעבר אגם זיקים. זה קרה אחרי שמיכאל בן זיקרי הציל מטביעה ארבעה בני משפחה, מתוכם שלושה ילדים, ואז טבע למוות, והוכתר – בצדק – כגיבור.
האגם היה אסור לרחצה עוד לפני הגדר, היו שם שלטים שהתריעו מפני הסכנה, אבל הישראלים שצמאים למקווי מים לא נותנים לאזהרות כאלה לעצור אותם. מותר לנחש שגם הגדר לא ממש תעשה את העבודה, אבל עכשיו לפחות המועצה האזורית יכולה לומר שהיא עשתה את המוטל עליה כדי למנוע את האסון הבא.
שבוע לפני כן, בנסיבות אחרות לגמרי, נסגרו החופים של בת ים. נתוני הדבקת הקורונה בעיר גרמו לראש העירייה, צביקה ברוט, לאסור על הרחצה בשעות היום.
הנוכחות של הפקחים והשוטרים אמנם השאירה את חופי בת ים ריקים לכמה ימים, אבל לפי ריבוי המתרחצים בחופים של ראשון לציון הסמוכה, נראה שרבים מהבת-ימים לא נשארו בבית.
נוכחות הפקחים והשוטרים אמנם השאירה את חופי בת ים ריקים לכמה ימים, אבל לפי ריבוי המתרחצים בחופים של ראשון לציון הסמוכה, נראה שרבים מהבת-ימים לא נשארו בבית
ייתכן שהניסיון למנוע התקהלות בחוף הביא דווקא לתוצאה הפוכה – חופי הערים השכנות היו יותר צפופים וסכנת ההדבקה גברה. בעוד עשור או שניים, כשבמשרד הבריאות יסיימו לנתח את תוצאות החקירות האפידמיולוגיות, אולי יידעו לומר לנו אם זה התבטא בנתוני התחלואה.
בכל פעם שאני שומע על עוד ניסיון לסגור חוף ים, אגם או מקווה מים כלשהו, מתחשק לי לצעוק: הפוך, גוטה, הפוך. כל עוד ישראל לא חוזרת לסגר מוחלט, ים ומקווי מים הם הדבר היחיד שנשאר בקיץ הארוך הזה, קיץ הקורונה.
אין חו"ל, אין סרטים, אין מופעים, אין התקהלות במקומות סגורים, וליותר ויותר ישראלים גם אין כסף מיותר לבזבז. מה שנשאר זה החופים – מובלעת חינמית מבורכת של שפיות ומפלט מעולם שהולך ומאבד את זה.
אין חו"ל, אין סרטים, אין מופעים, אין התקהלות במקומות סגורים, וליותר ויותר ישראלים גם אין כסף מיותר לבזבז. מה שנשאר זה החופים – מובלעת חינמית של שפיות
הבעיה היא שיש כל כך מעט חופים על כל כך הרבה ישראלים (בעיקר כשכולם נשארו השנה בארץ). חופי הרחצה המוכרזים בישראל, שמציעים שירותי חוף בכלל ושירותי הצלה בפרט, משתרעים על פני כ-19 קילומטר בלבד מתוך רצועת חוף באורך כולל של 306 ק"מ (הים התיכון, הכינרת, ים סוף וים המלח).
חלקו 19 קילומטר ליותר מ-9 מליון ישראלים ותקבלו קומץ גרגרי חול לכל אחד מאיתנו. ואם לא די במגבלות המקום, שירותי ההצלה גם מוגבלים מאוד בשעות.
צריך להודות – קמפיין "מציל עד השקיעה", שמתקיים כבר עשור, הניב תוצאות די דלות. העירייה היחידה שהמצילים בה עובדים בקיץ עד 20:00 היא ראשון לציון. ברוב הערים האחרות המצילים נועלים את הסוכה ביולי-אוגוסט ב-18:45-19:00, כשיש עדיין אור מלא ומתרחצים רבים, בהם ילדים, לא חולמים לצאת מהמים. וכאמור, ברוב החופים אין בכלל שירותי הצלה. שלא לדבר על המאגרים והאגמים, חלקם צצו בשנים האחרונות כחלק מפרויקטים מבורכים של השבת מים לטבע.
כל עוד אין סגר מלא, וכל עוד הקורונה כאן, הייתי מצפה ממשרד הפנים (שאחראי על החופים) ומהרשויות המקומיות ברחבי הארץ לצאת למבצע חירום – קיץ של קורונה. פתיחת כמה שיותר חופים לכמה שיותר שעות ביממה, הנגשת כמה שיותר מאגרי מים בטבע לרחצה ולתרבות פנאי ונופש.
חלקו 19 קילומטר ליותר מ-9 מליון ישראלים ותקבלו קומץ גרגרי חול לכל אחד מאיתנו. ואם לא די במגבלות המקום, שירותי ההצלה גם מוגבלים מאוד בשעות
לא כל מקום מתאים לשחייה: יש חופים מסוכנים, יש מקווי מים שצריך להגן עליהם מסיבות אקולוגיות, ויש כאלה שאי אפשר לייצר בהם תנאים בטיחותיים. אבל אם באירופה יכולים להכשיר כמעט בכל נהר או אגם מתחם לשחייה, אז גם כאן זה אפשרי. כי לאירופה, השנה, כבר לא נגיע.
אם נרצה או לא, הישראלים המיוזעים והכמהים לטבילה צוננת ימצאו דרך להגיע אל המים, בקיץ הזה יותר מתמיד. אם זה יהיה בלי מציל בסביבה ובלי תשתיות בסיסיות – הם יטבעו. מי שמסתובב בארץ יודע שבכל מאגר או מקווה מים, רשמי יותר או פחות, אפשר לפגוש בימים אלה משפחות וילדים בעיצומה של טבילה.
אגם זיקים לא לבד. כמה ימים לפני שהגיבור בן זיקרי קיפד את חייו, בועז אזולאי בן ה-15 מת לאחר שצלל בבור מים סמוך להתנחלות קדומים, ואישה שנכנסה למים בחוף גבעת עלייה ביפו אחרי שעות ההצלה טבעה למוות. עשרות ישראלים טובעים מדי קיץ, לרובם המכריע זה קורה במקום או בשעה שבהם אין מציל. בקיץ הזה, סליחה על נבואת הזעם, זה עלול לקרות במספרים גבוהים מהרגיל.
עשרות ישראלים טובעים מדי קיץ, לרובם המכריע זה קורה במקום או בשעה שבהם אין מציל. בקיץ הזה, סליחה על נבואת הזעם, זה עלול לקרות במספרים גבוהים מהרגיל
הרחבה של אפשרויות הרחצה היא גם הדרך היחידה לצמצם את הצפיפות בחופים ולעשות לקורונה חיים קשים. ואם לדבר בשפה שבבלפור מבינים, זה גם האינטרס של השלטון: כשיושבים מול השקיעה עם רגליים במים, למי בכלל יש חשק לקום ולמחות נגד משהו? אם גם הים ייסגר, והאגם יגודר, מאות אלפי הישראלים שמבלים שם עכשיו יגיעו עד מהרה למקום אחר לגמרי – לכיכר. והם יהיו מאוד עצבניים. ואת זה ביבי באמת לא רוצה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם