ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

העובדות הסוציאליות משרתות את הספין של נתניהו

העובדות הסוציאליות דורשות העלאת שכר והקמת מערך שימנע אלימות כלפיהן, בעלות של חצי מיליארד שקל ● אבל את חיצי הביקורת מפנה יו"ר האיגוד לפקידי האוצר, מבלי להזכיר את הדרג הנבחר - שר האוצר וראש הממשלה ● ככה נראית הפנמת המציאות שבה פוליטיקאים מתנערים בקלות רבה מאחריות למתרחש במדינה ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו, המנהל בימים אלה קמפיין נמרץ להתנערות מאחריותו לכשלי הקורונה, קיבל הבוקר רוח גבית מכיוון מפתיע. ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ואשת שמאל עמוק מוצהרת, סייעה שלא במתכוון למאמציו להפוך את עובדי המדינה לשעירים לעזאזל.

בראיון לגלצ הטילה חרמוני את האחריות לתוצאות שביתת העובדות הסוציאליות שהחלה לפני שבועיים על אנשי האוצר, בדגש על ראש אגף התקציבים שאול מרידור והממונה על השכר קובי בר נתן. מדובר ב"דרג של פקידות שלא מוכן להשקיע את המאמץ ולראות איך מייצרים מענה מתאים", אמרה שם.

העובדות הסוציאליות דורשות העלאת שכר מידית והקמת מערך אבטחה שימנע התקפות אלימות עליהן, בהיקף כולל של קצת פחות מחצי מיליארד שקל בשנה – כ-310 מיליון שקל להעלאת שכר הבסיס ב-1,250 שקל בחודש ושיפור תנאים נוספים. בשלב השני הן מבקשות להיכנס למשא ומתן שמטרתו קיבוע השכר ההתחלתי במקצוע על 8,500 שקל בחודש.

שיפור השכר אמור להחזיר אל המקצוע עובדים ועובדות רבים שפרשו ממנו בגלל התגמולים הנמוכים, ולאפשר איוש כאלף תקנים פנויים. גם לאחר מכן יימשכו העומסים הכבדים על העו"סים, הנדרשים והנדרשות לטפל במאות מקרים כל אחד. לקראת הצהריים הודיע בר נתן כי הוא דוחה את הדרישה להעלאת שכר.

אמיר ירון ושאול מרידור (צילום: Flash90)
אמיר ירון ושאול מרידור (צילום: Flash90)

כאשר נשאלה הבוקר חרמוני על עיכוב הטיפול בבת 12, שעל פי החשד הותקפה מינית בסוף השבוע שעבר בכנרת, היא השיבה כי לא רק השביתה אחראית לכך. העומסים הכבדים, אמרה, גורמים לכך שגם בשגרה ישנם מקרים קשים אף יותר שהטיפול בהם מתעכב חודשים.

"חוקרי ילדים, שהם תמיד עו"סים, זה לא מקרה חירום מבחינתם", אמרה על התקיפה בכנרת. "זה לצערנו מקרה יומיומי… יש אשם אחד בכך שהילדה הזאת לא טופלה לפני שבוע, ובעוד המון מקרים, לצערי, חמורים מזה, שלא מטופלים. הסיבה היא אחת: יש פה משרד אוצר שהחליט לחרב את שירותי הרווחה".

ראש הממשלה לחיץ בהרבה מהממונה על השכר

הקו התקיף נגד פקידי האוצר הוא עניין מתמשך במאבק הזה. איגוד העו"סים הוציא הודעה חריפה באותה רוח לפני שבוע בדיוק, בתגובה לאמירה של ראש אגף התקציבים מרידור על כך שלא ניתן לעסוק בהעלאת שכר בזמן הקורונה.

"כרגע, הנגיף התוקפני ביותר על שירותי הרווחה זה אגף תקציבים", נמסר מאיגוד העו"סים. ההתייחסות אל הדרג הנבחר הייתה כאל מגשרים מהאו"ם: "אנחנו קוראות לראש הממשלה ולשר האוצר לדרוש מראש אגף תקציבים לחזור בו מאמירותיו המנותקות והפוגעניות כלפי העובדות הסוציאליות".

בראיון לא הזכירה חרמוני אפילו פעם אחת את הדרג הנבחר – בעיקר לא את רה"מ ושר האוצר כ"ץ – כאילו הם כלל לא נושאים באחריות. בשיחה עם זמן ישראל הסבירה את ההתמקדות בפקידים, בכך שמבחינתה הם אנשי הקשר לממשלה. "כשמתאמים איתי פגישה של שעה בדרג נמוך, בזמן שביתה, זו הפקידות", ציינה.

הפגנה של העובדות הסוציאליות (צילום: Sindel/Flash90)
הפגנה של העובדות הסוציאליות (צילום: Sindel/Flash90)

"אנחנו לא מסירים מאף אחד אחריות, אבל יש להבין שלפקידות בכירה במשרדי ממשלה יש אחריות, ובסופו של יום מולם אני יושבת. האחריות להביא לסיום המשבר היא על משרד האוצר. אני מתריעה כבר שנתיים מקריסת השירותים ונטישת הפרופסיה מול הדרגים הבכירים במשרד, ללא התייחסות", אמרה.

"כשלושה שבועות לפני השביתה התרעתי בפני אגף הממונה על השכר ואגף תקציבים, ואף יצאתי לצעדה של חמישה ימים מת"א לירושלים, בניסיון להימנע משביתה. מה עשו באוצר? עד שלישי האחרון, שמונה ימים לתוך השביתה, לא דיברו איתי ברצינות ולא ניהלו מו"מ. האם זה היה קורה בפרופסיה אחרת? אני בספק".

נקודת מבטה מובנת, וייתכן שהיא מחוזקת בחשש מעימות עם הפוליטיקאים, שרק יגביר את ההתנגדות לדרישות האיגוד שהיא עומדת בראשו. אך יש מקום לתהות על האפקטיביות של גישתה, ועל המסר הציבורי-ערכי שעולה ממנה.

הפגנה של העובדות הסוציאליות בירושלים. 13 ביולי 2020 (צילום: Sindel/Flash90)
הפגנה של העובדות הסוציאליות בירושלים. 13 ביולי 2020 (צילום: Sindel/Flash90)

אפקטיבית, חרמוני לא צריכה להתאמץ במיוחד כדי להסיק שעליה להפנות את האצבע כמעט אך ורק אל נבחרי הציבור. ראשית, משום שדווקא בימים אלה, שבהם נתניהו סובל מאובדן אמון חמור וזקוק ללגיטימציה ציבורית, היכולת להפעיל עליו לחץ גדולה משמעותית מבשגרה. זאת, בעוד שקשה לנהל קמפיין ציבורי אפקטיבי נגד הממונה על השכר, שכאמור דחה את דרישותיה.

היכולת להפעיל לחץ על נתניהו וכ"ץ מתחזקת לאור זאת שלא ניתן לצבוע את מאבק העובדות הסוציאליות בצבעים פוליטיים. מאות העובדים והעובדות שיצאו בשבועות האחרונים להפגין בירושלים, בתל אביב ובמוקדים אחרים, מייצגים חתכים מגוונים בחברה הישראלית, ורבות מהעובדות הסוציאליות היו עטויות כיסויי ראש. גם רבים מה"לקוחות" שלהן מצביעים קרוב לוודאי לליכוד ולימין.

שנית – (כמעט) רק הפוליטיקאים יכולים. באופן אירוני, כמה ימים בלבד לאחר התבטאותו של מרידור נגד העלאת שכר העובדות הסוציאליות, הכריזו נתניהו וכ"ץ על התכנית לחלוקת שישה מיליארד שקלים לאזרחים – סכום שיכול להספיק למילוי דרישות העובדות הסוציאליות ליותר מעשור קדימה.

כמה ימים לאחר התבטאותו של מרידור נגד העלאת שכר העו"סים, הכריזו נתניהו וכ"ץ על התכנית לחלוקת שישה מיליארד שקלים לאזרחים – סכום שיכול להספיק למילוי דרישות העובדות הסוציאליות ליותר מעשור

התעקשות נתניהו להביא את תכנית החלוקה לממשלה בניגוד לעמדת פקידי האוצר – וכלכלנים בכלל, גם מחוץ לממשלה – מלמדת כי כאשר פוליטיקאי רוצה הוא יכול לגבור על הפקידות. ואם נבחרי הציבור יכולים לקדם תכנית גחמנית ושנויה במחלוקת במיליארדים, ודאי שהם יכולים לקדם מהלך קונצנזואלי כמו שיפור תנאי העובדות והעובדים הסוציאליים ומניעת קריסת שירותי הרווחה.

וישנו כאמור גם המסר הציבורי-ערכי, של החלשת האחריותיות (Accountability) של נבחרי הציבור. התנהלות איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מלמדת על הפנמת המציאות שבה פוליטיקאים מתנערים בקלות רבה מדי מאחריות מכל מה שלא מעניין אותם או מאיים לפגוע בתדמיתם. ארגון בעל מודעות פוליטית ואחריות ציבורית לא היה משתף עם זה פעולה.

במקום זאת, איגוד העו"סים צריך להודיע בכל הזדמנות שהסמכות והאחריות העליונות הן של הפוליטיקאים בלבד. משום שכך, הם אלה שצריכים להכריע כמה כסף להקצות להצלת מערכת הרווחה, ולאחר מכן להנחות את הפקידים לסכם את הפרטים בזמן קצר. הם גם היחידים צריכים לעמוד למבחן התוצאה הציבורי.

ישראל כ
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
עוד 834 מילים
סגירה