לא אחת נתקלתי במשפט "לחץ ציבורי עובד". אך מדוע נראה שלפעמים הוא עובד ולפעמים הוא לא?
ברשומה זו אסביר את המכניקה העומדת מאחורי לחץ ציבורי, על מנת שמחאות יוכלו ליישמו באופן מוצלח.
בהמשך אנתח את המחאה הקוראת להתפטרותו של ראש הממשלה, כדוגמא למחאה שלדעתי כושלת בהבנת האופן בו עובד לחץ ציבורי, ואציע נקודות לשיפור.
לא אחת נתקלתי במשפט "לחץ ציבורי עובד". אך מדוע נראה שלעתים הוא עובד ולעתים לא? אנתח את המחאה הקוראת להתפטרותו של רה"מ, כדוגמא למחאה שלדעתי כושלת בהבנת האופן בו עובד לחץ ציבורי
רשומה זו היא בעצם הרחבה למאמר שפרסמתי בעבר בשם "העקרונות החשובים להצלחת מחאה חברתית". המאמר האמור מבוסס על עקרונות שגובשו על ידי סרג'ה פופוביץ' וסלובודן ג'ינוביק, מייסדי ארגון "אוטפור" (התנגדות), שהיה אחראי לנפילתו של הרודן הסרבי סלובודן מילוסוביץ' בשנת 2000. העקרונות שהם גיבשו יושמו לאחר מכן בהצלחה והביאו לחילופי שלטון בחמישה משטרים דיקטטוריים נוספים מסביב לעולם.
על פי המאמר המדובר, האלמנטים הדרושים להצלחת מחאה עממית הם: תכנון, אחדות ואי אלימות.
סעיף התכנון מכיל תחתיו שורה של עקרונות ואחד מהם הוא: הבנת הכוחות במערכה. רשומה זו בעצם מרחיבה סעיף זה ומסבירה כיצד להבין את הכוחות הפועלים במערכת הפוליטית, ולאחר מכן איפה ואיך להפעיל לחץ כדי להשיג את המטרה הרצויה.
כשמחאה רוצה להביא לשינוי עליה לתכנן תוכנית עבודה על פי הצעדים הבאים:
1. הגדרת מטרה
הדבר הראשון שעל המחאה לעשות הוא להגדיר מטרה. זה קריטי שהמטרה תהיה מוגדרת נכון. על הקריטריונים להגדרה נכונה של מטרה הרחבתי טיפה במאמר אחר מלפני כמה שנים: "כיצד ניתן לשפר את המחאה כנגד השחיתות, על מנת שתשיג את מטרותיה"
לצורך הדוגמא, נניח שמטרת המחאה היא להעלות את שכר המינימום ב-30%.
העקרונות למחאה חברתית מוצלחת, שגיבשו מייסדי האירגון שהיה אחראי לנפילת הרודן הסרבי סלובודן מילוסוביץ', יושמו לאחר מכן בהצלחה והביאו לחילופי שלטון ב-5 משטרים דיקטטוריים נוספים מסביב לעולם
2. מיפוי בעלי סמכות
השלב הבא הוא לשאול מי הם האנשים שיש להם הסמכות והיכולת להגשים את המטרה?
בהמשך למטרה לדוגמא שהגדרנו, נשאל עצמנו: אצל מי הסמכות להעלות את שכר המינימום? אצל הכנסת? אצל ראש הממשלה? אצל שר האוצר?
3. מיפוי נקודות לחץ
לאחר שקבענו מי הם בעלי הסמכות שיכולים להגשים את המטרה, עלינו להבין מה הן נקודות הלחץ שלהם. נקודות הלחץ הם למעשה האינטרסים הכי חשובים לאותם אנשים, אותם הם חוששים לאבד.
למשל, ניקח את ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו. מהם האינטרסים העיקריים שלו?
באופן בכללי, כדי לקבוע זאת, רצוי שיעמוד לרשותנו מישהו שמכיר את האדם אישית, או לפחות אנליסט פוליטי המתמחה בתחום.
על פי הניתוח שלי (ואינני אנליסט פוליטי ובטח לא מכיר את ראש הממשלה אישית) אני חושב שבנימין נתניהו מונע מהאינטרסים הבאים, בסדר זה: רצון להימנע מכניסה לבית סוהר, רצון להישאר בשלטון, ולבסוף כסף.
מניעים אחרים שעשויים להניע אנשים בעמדות כוח, כמו ערכים, מצפון, בושה (רצון לשמור על תדמית חיובית) לא מניעים אותו כלל. לכן הוא ירגיש לחץ רק אם ירגיש שהחופש האישי שלו, הכיסא שלו או אולי ההון שלו מאוימים.
מניעים אחרים שעשויים להניע אנשים בעמדות כוח, כמו ערכים, מצפון, בושה (רצון לשמור על תדמית חיובית) לא מניעים אותו כלל. לכן הוא ירגיש לחץ רק אם ירגיש שהחופש האישי שלו, הכיסא שלו או הונו מאוימים
חשוב לי להבהיר: נקודת לחץ של בעל הסמכות איננה הדבר שאנו רוצים לקחת ממנו. אנו מאיימים על נקודת הלחץ כדי לקבל משהו אחר בתמורה להפסקת האיום. זוהי נקודה שרבים מתבלבלים בה, ואני אדגים זאת בהמשך בהקשר למחאות מול מעון ראש הממשלה.
4. מיפוי מבני התמיכה של נקודת הלחץ
לאחר שגילנו מה הן נקודות הלחץ, שהם האינטרסים של בעל הסמכות, על מתכנני המחאה למפות מי הם הגורמים בהם תלוי בעל הסמכות לקיום האינטרסים שלו. גם פה חשוב שיהיה לנו מישהו מבפנים או אנליסט פוליטי שיכול לזהות במדויק את מבני התמיכה.
למשל, במקרה של ראש הממשלה נתניהו, טענתי שאחד האינטרסים הכי חשובים לו זה הכיסא. מי מאפשר לו להחזיק בכיסא ראשות הממשלה?
- מפלגות הקואליציה, בלעדיהן הוא לא יכול להרכיב ממשלה
- חברי מפלגתו ומתפקדי המפלגה – בלעדיהם הוא לא יכול לעמוד בראש המפלגה
- המצביעים למפלגה – בלעדיהם הוא לא יכול לזכות בבחירות.
כמובן שקיימות עוד נקודות תמיכה, כגון טייקונים שונים, התקשורת, ממשלות זרות, כספי המיסים, בעלי תפקידים ציבוריים מסויימים ועוד.
5. תכנית הפעלת הלחץ
לאחר שמיפינו את מבני התמיכה, אנו יכולים להחליט איזה מבנה תמיכה הכי שברירי כדי ליצור לחץ על בעל הסמכות.
למשל, במקרה של נתניהו:
- האם אנחנו יכולים לגייס לצידנו או לחילופין ללחוץ על חברי כנסת מהקואליציה?
- האם אנחנו יכולים לשכנע קבוצה משמעותית של מתפקדים או מצביעי ליכוד להצטרף למחאה?
- האם אנחנו יכולים לשכנע טייקון מסוים לאיים להפסיק לעשות עסקים עם הממשלה, או עם חברות המקורבות לראש הממשלה?
- האם אנחנו יכולים לשכנע מישהו מהממשלה או הקונגרס בארה"ב להפעיל לחץ על ראש הממשלה?
- האם אנחנו יכולים להביא לשביתה בסקטור נרחב במשק?
כדי להפעיל לחץ ציבורי באופן שישיג תוצאות, יש לאתר הנקודה בה יש מקסימום חדירה (נקודות לחץ משמעותית) עם מינימום התנגדות (מבנה תמיכה רעוע).
כדי להפעיל לחץ ציבורי באופן שישיג תוצאות, יש לאתר הנקודה בה יש מקסימום חדירה (נקודות לחץ משמעותית) עם מינימום התנגדות (מבנה תמיכה רעוע)
מההתרשמות שלי, למרבה הצער, נראה שרוב המחאות בישראל אינן מכירות ומיישמות את הצעדים שהצגתי. עקב כך הן מפעילות המון כוח על נקודות בהן יש מינימום חדירה ומקסימום התנגדות, ואז הלחץ הציבורי אינו משיג כל תוצאה.
אם לעומת זאת ננתח את מעט המחאות שכן הצליחו, נוכל לראות שאופן פעולתם תאם את הקריטריונים שהצגנו קודם.
ניתוח הפגנות המחאה מול בית רה"מ, קיץ 2020
בקיץ 2020, תקופת משבר הקורונה, החלו להתקיים הפגנות תכופות מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. ההפגנות החלו עם מחאת היחידים של תא"ל אמיר השכל, ואליהן הצטרפו מחאות נוספות, כגון עמותת חוזה חדש – שהובילה את מחאות "פתח תקווה" בתקופת החקירות נגד נתניהו, הדגלים השחורים – קבוצת מחאה להגנת הדמוקרטיה, שהוקמה בעקבות ניסיונותיו של יו"ר הכנסת הזמני יולי אדלשטיין לעכב את כינוס הכנסת שנבחרה תוך כדי הפרת פסיקת בג"צ, וכמובן עוד אלפי מפגינים לא מאורגנים שהצטרפו למחאה.
לפני שאציג את הניתוח שלי, חשוב לי לציין שכל הכתוב כאן איננו ביקורת. יש לי הערכה עצומה לכל אותם אנשים המשקיעים את מרצם, זמנם ולפעמים אף את ביטחונם האישי בארגון מחאות, על מנת שיהיה טוב יותר במדינה.
המטרה של הכתוב היא להציע נקודות ייעול על מנת להשיג את המטרות אליהן אנו שואפים.
מהן מטרות המחאה?
בעת כתיבת שורות אלו נראה שמטרת המחאה היא ברורה יחסית והיא התפטרותו של ראש הממשלה. כידוע, בתקופה זו ראש הממשלה ממשיך בתפקידו למרות שהוא עומד למשפט בשלושה כתבי אישום, תוך כדי שהוא מבצע ניסיונות פגיעה והחלשה של מוסדות הדמוקרטיה. מבחינה ערכית, בעיני זוהי מטרה נכונה וראויה.
אבל האם היא נכונה מבחינה אפקטיבית? כלומר האם זו מטרה שניתן להשיג באמצעות לחץ ציבורי, ואם לא, מה כן יכולה להיות מטרה נכונה?
נראה שמטרת המחאה ברורה יחסית: התפטרות רה"מ. כידוע, רה"מ ממשיך בתפקידו למרות 3 כתבי אישום וניסיונות פגיעה במוסדות הדמוקרטיה. מבחינה ערכית, בעיני, זוהי מטרה נכונה וראויה. אך האם היא נכונה מבחינה אפקטיבית?
ראשית צריך לשאול את עצמנו – מדוע שנתניהו יתפטר מרצונו?
- האם בגלל רגשות מצפון או ערכים? האם כדי לשמור על תדמיתו והאופן בה היא תיזכר בספרי ההיסטוריה? על פי הניתוח שהצגתי קודם שהתשובה היא לא. נתניהו איננו גולדה מאיר או מנחם בגין שהתפטרו עקב לחץ ציבורי. ערכים ומצפון אינם מהווים שיקול עבורו ולא יגרמו לו להתפטר.
- האם הוא יתפטר כי הוא מרגיש מאוים על חייו, או כי עושים לו רעש בחצר וחוסמים לו את התנועה? קרוב לוודאי שגם פה התשובה היא לא.
על פי הניתוח של נקודות הלחץ של נתניהו שהצגתי קודם, הדבר היחידי שעשוי לגבור על רצונו של נתניהו לוותר על הכיסא הוא הימנעות מכניסה לכלא, וזה תלוי אך ורק בפרקליטות ובבית המשפט.
אז בעצם כל נקודות הלחץ של המחאה אינן באמת לוחצות על נתניהו, או עושות זאת בקושי. אלו הן נקודות של מינימום חדירה.
יש שיאמרו: "בוודאי שהוא נלחץ, ראה את התגובות שהוא מפרסם כנגד המחאה, ואיך שהוא מנסה לעשות לה דה-לגיטימציה". אבל לדעתי, נתניהו, יותר מכל פוליטיקאי אחר, מכיר היטב את מבני התמיכה בו ואת הפסיכולוגיה של ציבור הבוחרים שלו. הוא עבר מחאות רבות מספור (ראו ערך מחאות פתח תקווה), ועדיין נשאר ראש הממשלה גם לאחר הבחירות.
למעשה, לפי איך שאני רואה את התמונה (ויכול להיות שאני טועה, כאמור אינני אנליסט פוליטי), הדבר היחיד המלחיץ את נתניהו במחאות אלו זה איבוד מצביעי ליכוד מקרב אלו שנפגעו כלכלית במשבר הקורונה ואיבדו בו אמון. בהיבט זה, לדעתי, הוא הרבה יותר חושש ממחאת העצמאים מאשר מהמחאה האישית נגדו. למעשה, אני מאמין שהוא אפילו מנצל את המחאה האישית נגדו כדי לעשות פוליטיזציה ודה-לגיטימציה בקרב המצביעים שלו למחאות אחרות כגון מחאות העצמאים.
אבל בוא נתקדם עוד שלב ונניח הנחה היפותטית ביותר, שהמחאה הנוכחית תצליח להביא להתגייסות גדולה של ציבור השייך לתומכי או מצביעי נתניהו שיקראו להתפטרותו. האם הוא יתפטר?
אבל בוא נתקדם עוד שלב ונניח הנחה היפותטית ביותר, שהמחאה הנוכחית תצליח להביא להתגייסות גדולה של ציבור השייך לתומכי או מצביעי נתניהו שיקראו להתפטרותו. האם הוא יתפטר?
והתשובה היא לא. מדוע שיתפטר? היות והכיסא הוא הדבר החשוב לו מכל, איזו סיבה טובה תהיה לו להתפטר גם אם רבים מתומכיו ירצו שיעשה זאת?
הוא יילחם בכל כוחו כדי לשמור על הכיסא וינסה לפייס את תומכיו בכל דרך אפשרית מלבד… להתפטר.
וכאן אני חוזר לטעות שמחאות רבות עושות: נקודות לחץ אינן הדבר שאתה דורש מבעלי הסמכות לוותר עליו.
נקודת הלחץ היא נקודת המיקוח כדי לקבל מבעל הסמכות דבר שחשוב לו פחות.
למעשה, נקודת הלחץ היא הדבר האחרון שעליו יהיה מוכן לוותר בעל הסמכות, והוא ילחם עליה עד טיפת הדם האחרונה.
ניסיון לקחת ממנו אותה זה להילחם בנקודת מקסימום ההתנגדות.
אם נאחד את השניים, מנקודת מבטי, המחאה הנוכחית אינה מפעילה כמעט לחץ (מינימום חדירה), ודורשת את הכל (מקסימום התנגדות), ומסיבה זו לא תשיג את מטרתה.
אז מה כן עושים?
ברצוני לתת מספר דוגמאות למה מחאה זו כן יכולה לעשות על מנת להביא להישגים. זוהי אינה תוכנית פעולה, אלא מספר רעיונות שמטרתם לפתוח את המחשבה ואולי עשויים לעזור למארגני ומשתתפי המחאה לפתח תוכנית שלמה ומוצלחת יותר.
כדי להביא תוצאות, צריך לבחון מחדש או את המטרה או את הדרך:
אם המטרה נותרת התפטרותו של נתניהו, אז הפגנות כלפיו אינן הדרך. למיטב ידיעתי, אף דיקטטור בהיסטוריה לא ירד מכיסאו כי העם דרש זאת ממנו. דיקטטורים ירדו מכסאם על ידי הפעלת לחץ ופירוק מבני התמיכה שקיימו את שלטונם.
אם המטרה נותרת התפטרותו, אז הפגנות כלפיו אינן הדרך. למיטב ידיעתי, אף דיקטטור בהיסטוריה לא ירד מכיסאו כי העם דרש זאת ממנו. דיקטטורים ירדו מכסאם על ידי הפעלת לחץ ופירוק מבני התמיכה שקיימו את שלטונם
כזכור, מבני התמיכה בנתניהו הם מפלגות הקואליציה, חברי ומתפקדי מפלגתו, ציבור המצביעים לו וכו'. הם צריכים להיות היעד של המחאה, בין אם על ידי הפעלת לחץ על גורמים אלו, או בין עם על ידי גיוס ושיתוף פעולה איתם.
אם המטרה משתנה, אז ניתן להשיג הרבה באמצעות לחץ ציבורי והפגנות.
למשל, אם מחליטים שהמטרה היא שמירה על הדמוקרטיה, ורוצים למנוע כל הצעת חוק או החלטת ממשלה שעשויה לפגוע בדמוקרטיה, זה הרבה יותר קל.
קודם כל יש הרבה יותר בעלי סמכות שיכולים להשפיע על החלטות אלו, והם 120 חברי הכנסת + שרי הממשלה.
לבעלי סמכות אלו נקודות לחץ הרבה יותר נרחבות מנתניהו. לרבים מהם כן אכפת מהתדמית, כיוון שהם שואפים להתקדם פוליטית, ולחלקם כן יש מידה זו או אחרת של ערכים ומצפון.
כמו כן, לא חייבים להסתפק בשמירה על הדמוקרטיה. ניתן לדרוש העברת חוקים שיחזקו אותה. למשל, כיום, בשונה מהכנסת, אין שקיפות בדיוני הממשלה. הציבור לא יודע איך באמת מתנהלת הממשלה מאחורי הקלעים.
ניתן כיעד ראשון לנצל את משבר הקורונה הנוכחי כדי לדרוש לחשוף את דיוני הממשלה בהקשר לקורונה.
זוהי מטרה שניתן לגייס מאחוריה את כל הציבור, כולל את מצביעי נתניהו.
ראש הממשלה, מחשש לאבד את כסאו, עשוי להיות מוכן בסופו של דבר להיכנע ולשחרר את המידע כדי לרצות את המפגינים.
לבעלי סמכות אלו נקודות לחץ הרבה יותר נרחבות מנתניהו. לרבים מהם כן אכפת מהתדמית, כיוון שהם שואפים להתקדם פוליטית, ולחלקם כן יש מידה זו או אחרת של ערכים ומצפון
הצלחה שכזו תהווה הישג משמעותי לטיפול במשבר הקורונה, תיתן דחיפת עידוד למחאה, ותסלול את הדרך לקביעת סטנדרטים חדשים בהתנהלות הממשלה.
אלו הם כאמור רק מספר רעיונות אפשריים לפתיחת המחשבה.
ההזמנה שלי למארגני ומשתתפי המחאות, ללמוד את הצעדים שהצגתי במאמר ולפתח על בסיסם יעדים ברי הישג ותוכנית מפורטת כיצד להשיגם.
צור טאוב הוא פעיל חברתי והוגה דעות. מייסד אתר האינטרנט פרויקט אגורה וערוץ היוטיוב "חשיבה צלולה". עוסק מזה 15 שנה במחקר אודות הפסיכולוגיה של ההתפתחות האפשרית של האדם, ומרצה בתחומים של פוליטיקה אלטרנטיבית, יזמות חברתית ופילוסופית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו