"עד שמצאתי חבר שאוהב אותי, פתאום צצות תמונות חושפניות ומשפילות שלי ברשת. שולחים לי הודעות ומבקשים תמונות או סרטונים. בא לי למות. אני לא רוצה שחבר שלי יידע על זה, אם הוא יגלה הוא לא ירצה אותי יותר"

"אחרי 20 דקות הוא שולח לי שני קבצים במחשב. אני פותחת קובץ אחד ואני רואה את כל רשימת החברים שלי. אני פותחת את הקובץ השני ואני רואה תמונות שלי, שהוא הצליח לצלם אותי שאני עירומה. הוא כתב לי: אני יודע מי החברים שלך ואהרוס לך את החיים אם לא תסכימי להצעה שלי"

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

(שני הציטוטים לקוחים מתוך הפניות שמתקבלות בעמותת ער"ן)

באנגלית קוראים לזה "פורנו נקמה" (Revenge Porn), ובעברית, בריונות ברשת או הפצת תמונות אינטימיות באינטרנט ללא הסכמת המצולמים, ובניגוד לחוק. היקף התופעה הבזויה הזו עלה משמעותית בתקופת משבר הקורונה בארץ.

מנתונים שנאספו במשטרה לבקשת זמן ישראל, עולה כי מתחילת 2020 חל זינוק של כ-300% במספר התיקים שנפתחו עקב עבירה על "חוק הסרטונים" (תיקון מספר 10 בחוק למניעת הטרדה מינית), בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

גם בעמותת הסיוע הנפשי ער"ן מדווחים על עלייה ניכרת בהיקף התופעה, ומציינים כי בחודשים האחרונים מתקבלות בעמותה לפחות 5 פניות בשבוע בנושא בריונות ברשת, לעומת שתי פניות בממוצע בתקופה המקבילה ב-2019.

כמחצית מהפניות עוסקות בחששות ובקושי שמביעות נשים להתמודד עם הפצת סרטונים ותמונות אינטימיות שלהן ברשת ללא הסכמתן.

התופעה הזו אינה ייחודית לארץ, וגם בבריטניה הוכפל מספר הפניות למוקד החירום שהתמודד עם "נקמת הפורנו" בתקופת ההסגר, בחודשים מרץ ואפריל.

לד"ר ליאור ברוך, המתמחה ברפואה פמיניסטית, ברור מה הסיבות לעלייה בהיקף התופעה דווקא בתקופת משבר הקורונה: צריכה מוגברת של פורנו בקרב בני הנוער בחודשים האחרונים – בעיקר עקב שעמום והיעדר מסגרות.

ד"ר ליאור ברוך (צילום: איירין אקסן לונדון)

"בידוד חברתי גורם לירידה במצב הרוח ומגביר את השעמום", מצטטת ברוך תוצאות מחקרים שנעשו בעבר. "העלייה הניכרת בצריכת פורנו בולטת במיוחד בקרב בני נוער שלא נמצאים במסגרות ומבלים את רוב זמנם מול המסך. מחקרים מראים כי צריכת פורנו של גבר או נער משפיעה בצורה ישירה על נשים ונערות שנמצאות איתם באינטראקציה. פורנו עושה נורמליזציה של אלימות מינית, ובריונות ברשת והפצת תמונות לא חוקית, היא אחד מסוגי האלימות המינית".

"מחקרים מראים כי צריכת פורנו של גבר או נער משפיעה בצורה ישירה על נשים ונערות שנמצאות איתם באינטראקציה. פורנו עושה נורמליזציה של אלימות מינית, והפצת תמונות לא חוקית, היא אחד מסוגי האלימות המינית"

בער"ן מציינים גם פניות מצד מתבגרות וצעירות, שמשתפות בלחצים שמופעלים עליהן לשלוח תמונות אינטימיות ולהפעיל מצלמות בשיחות מקוונות.

"יותר ויותר נשים מדווחות כי בקשות לשלוח תמונות עירום שלהן ולבצע פעולות אינטימיות מול מצלמה, ופניות בעניין, הופכות למרבה התסכול לעניין שבשגרה", אומרת לי ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית של ער"ן.

"עושה רושם שאחת התפיסות הרווחות בתרבות הנוער בעידן הדיגיטלי היא 'תמונה או שזה לא היה', ומכאן לפעמים קצרה הדרך לפגיעה ובעקבותיה למצוקה נפשית על כל גווניה, כגון דיכאון, חרדה, בושה, כעס ותסכול, עצב, הערכה עצמית נמוכה ואף מחשבות אובדניות", מסבירה ד"ר דניאלס.

"כאשר מדובר בפגיעה ברשת, עולה השכיחות של האשמת הקרבן. השיפוטיות, הלעג והתוקפנות המופנית כלפי הקרבנות, היעדר הקשבה, הכלה וחמלה מונעים ממתבגרות רבות לשתף הורים ואנשי חינוך בפגיעה שהן חוות, מאחר שהן פוחדות שלא יזכו להבנה ואף ייענשו בהרחקה משימוש במסכים".

"כאשר מדובר בפגיעה ברשת, עולה השכיחות של האשמת הקרבן. השיפוטיות, הלעג והתוקפנות המופנית כלפי הקרבנות והיעדר הקשבה, הכלה וחמלה מונעים ממתבגרות רבות לשתף הורים ואנשי חינוך בפגיעה"

דניאלס מצביעה על עוד תופעה, והיא חוסר מודעות לסכנות:

"בניגוד למתבגרים שנולדו לעידן הרשתות החברתיות ונעים בהן בחופשיות יחסית, ראיתי לא מעט פניות של נשים מבוגרות יותר, ש'היגרו' לעולם הדיגיטלי, והן לא תמיד מודעות לסכנות שבו ולדרכים שבהן ניתן להתגונן".

דניאלס ממליצה להביא בחשבון כל העת את הטשטוש בין הפרטי לציבורי ולצאת מנוקדת הנחה שהכל מתועד. "אם יש משהו שאת לא רוצה שייחשף לכלל ותאבדי עליו שליטה, אל תעבירי אותו לצד השני באמצעים דיגיטליים".

שירי דניאלס

לדבריה, חיוני שההורים יסבירו את הטשטוש הזה למתבגרים שעדיין לא מבינים את הגבולות, כדי שהם יידעו שאם מישהו חודר לפרטיות שלהם ומפיץ תכנים אינטימיים, יש מה לעשות. "הרבה פעמים האנשים לא פונים לעזרה ולא משתפים במקרה מתוך בושה ופחד משיפוטיות, ובצדק", אומרת דניאלס. "כשמישהי משתפת שהתמונות שלה הופצו, אפשר לראות בטוקבקים שהאנשים לא מפגינים חמלה, אלא מאשימים אותה בכך שהיא התנהגה בצורה טיפשית ועכשיו היא משלמת את המחיר.

"חשוב להבין שכל אחד עושה טעויות, ושהאדם השני הוא זה שאחראי למעשה שהוא גם פלילי. אפשר לפנות למשטרה, אפשר לפנות למוקד 105 של המטה הלאומי להגנת ילדים ברשת, ואפשר לפנות גם לאיגוד האינטרנט או לחוקרי סייבר פרטיים שיעזרו להוריד את התכנים מהרשת ולאתר את הפוגע".

לדבריה, "לא פחות חשוב לטפל בנזק הנפשי, כי זו יכולה להיות פגיעה לטווח מאוד ארוך. חוסר השליטה שנוצר כשמישהו חודר לקודש הקודשים של הפרטיות שלך משאיר משקעים רגשיים קשים, וחשוב לפנות לסיוע ולקבל תמיכה רגשית".

במשטרה מציינים כי סיבה נוספת לעלייה החדה בפתיחת התיקים בעבירה על "חוק הסרטונים" היא חשיפת פרשה רחבת היקף שנחקרה במחוז תל אביב, ושבמהלכה אותרו נפגעות רבות שתמונותיהן פורסמו בטלגרם ללא ידיעתן.

"פרשת הטלגרם" היא ככל הנראה הפרשה עם המספר הרב ביותר של נפגעות בישראל, ובה נעצרו שלושה חשודים והוגש כתב אישום נגד מנהל רשת ההפצה. עובד עיריית חיפה רונן שיך בן ה-29, הואשם בהטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, פרסום וניסיון פרסום שירותי זנות, מרמה והפרת אמונים.

ד"ר דניאלס מציינת כי מלבד הפצת תמונות, הבריונות ברשת כוללת אלימות מילולית – חזרה על תכנים ומסרים פוגעניים, התחזות לאחר, הטרדה, סחיטה ואיומים, החרמה ונידוי, הפצת שמועות, הפצת מידע אישי ופרטי, לעג והשמצה.