מיס תבל, חלוצת ה-metoo#, חוזרת בתשובה, מזרחית, פמיניסטית, קפיטליסטית. חכמה.
השופט בדימוס עודד אל-יגון, לשעבר נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, חסם לצפייה פומבית את הודעותיו בפייסבוק, ובכלל זה את הפוסט הפוגעני שפרסם על מראה של לינור אברג'יל בטקס הדלקת המשואות שלשום (רביעי).
אל-יגון כתב במהלך הטקס, אותו הגישה אברג'יל כשהיא חובשת שביס לראשה: "המגישה חובשת לראשה תרבוש רב קומות, כמצווה בימים אלה על נשים שומרות מצוות. מאידך שמלתה ההדוקה מבליטה היטב את שדיה המתנוססים בגאון לתפארת מדינת ישראל, זאת כדי לשמח את לבם של אחינו החילונים, וכנראה גם כדי ליצור אווירה של אחדות בעם"
דבריו גררו ביקורת נוקבת מכל צדי הקשת הפוליטית, והנהלת בתי המשפט הבהירה בהודעה חריפה במיוחד כי היא "מתנערת מדבריו מכל וכל".
תגובת דוברות הרשות השופטת ביחס לדבריו של השופט בדימוס אליגון:
מדובר בהתבטאות מבישה ואומללה של שופט שלום בדימוס שפרש לפני כ- 13 שנים ממערכת בתי המשפט ומערכת בתי המשפט מתנערת ממנה מכל וכל.
— דוברות הרשות השופטת (@IsraelCourts) May 10, 2019
אל-יגון עצמו אמר מוקדם יותר היום (שישי) לחדשות 12 כי אינו מתנצל על דבריו. "מי שלא מוצא חן בעיניו, זו מדינה דמוקרטית – מותר גם להתנגד למה שאני אומר", הגיב.
לפני שעה קלה, עם זאת, חסם אל-יגון גישה לפוסט זה ולפוסטים נוספים שפרסם בפייסבוק, לפחות מאז תחילת השנה, וכתב לחבריו שם: "פוסט שפרסמתי בערב יום העצמאות עורר תגובות רבות. בחלקן אוהדות ובחלקן תוקפות ואף תוקפניות וגדפניות. את אלו כמו את אלו אני מקבל בכבוד ובהבנה, ואת חלקן – הגדפניות במיוחד אני חוסם.
"עד כאן הכל בסדר גמור, אך שמתי לב לתופעה מעניינת: התגובות השליליות מופיעות בגדול על הדף הציבורי, בעוד שהודעות התמיכה מתפרסמות בד"כ על הדף האישי. האם גם זה אומר משהו על התהליכים העוברים על החברה הישראלית?"
בעמוד הפרופיל של, בשורת הביוגרפיה הפתוחה לציבור, השאיר אל-יגון משפט בודד: "סתם אחד".
הדיון הקרוב בעתירות להדחת איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי, שהוגשו לפני יותר משנה וחצי, מגלם מבחן מכריע עבור בג"ץ. האם בית המשפט העליון יתערב כדי להבטיח את עצמאותם של שומרי הסף, כמרכיב הכרחי בסדר החוקתי?
השאלה בפרשת בן גביר היא, האם אין זה בלתי סביר בעליל להותיר את מינויו כשר לביטחון לאומי על כנו, כאשר הוא שוב ושוב, בשיטתיות, ניצל לרעה את כוחו הפוליטי – בכובעו כשר – כדי להתערב בעצמאות המשטרה.
פרופ׳ פרנסס רדאי, משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי חברת ועדת ההיגוי במכון זולת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרופסור רדאי, ברשותך ניקח את הדיון למגרש הפוליטי: אם יורה בג"ץ לפטר את פיתמר בן זונה מתפקידו כשר המשטרה ולהעבירו לתפקיד אחר בממשלה, יקבל בן זונה בבחירות הבאות 15 מנדטים ומפלגות ממשלת השואה הזדון וההפקרה של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו יזכו לרוב של יותר מ-60 מנדטים לאחר שכל קמפיין הבחירות ייסוב על "היהודים נגד הדיפסטייט בראשות בג"ץ והיועמ"שית". שר בכיר בארגון המחבלים של ביבים שקרניהו אמר בשבוע האחרון לעתונאי בן כספית ב"מעריב" שהדחה של פיתמר בן זונה תוכל להניב למפלגת שקרניהו בלבד בין 2-4 מנדטים נוספים. השאלה היא האם שופטי בג"ץ מעדיפים להיות צודקים כחברי בית דין גבוה לצדק או חכמים? אין לי תשובה ראוייה לשאלה הזו.
בימים אלה של הפוגה, אולי זמנית, ברצף המלחמה והשכול, בימים של פחד וחרדה מפני האובדן, יש בספר "התבוננות ביגון", שכתב קלייב סטייפלס לואיס ותורגם ביד אומן על ידי שירלי אגוזי – כדי לקחת אותנו יד ביד אל המוות החורש בתלמי התהום והכאב. בספרון בן 51 העמודים מבכה הסופר את מות רעייתו הלן ג'וי דווידמן, אותה נשא במיטת חוליה, בעשור השישי לחייו.
ק.ס. לואיס, המוכר לנו כמחבר ספרי נרניה לילדים, ביניהם "האריה המכשפה וארון הבגדים" ועוד עשרות ספרים, היה מרצה לאנגלית באוקספורד. הלן ג'וי הייתה אשת רוח, משוררת וסופרת שהתחברה לתנועה הקומוניסטית, אשר התגרשה מבעלה האלכוהוליסט לאחר שילדה שני בנים. דייווידמן האמריקאית יצרה קשר עם לואיס דרך התכתבות על כתביו התיאולוגיים. הם נישאו ב-1956 לצרכי שהייה שלה בבריטניה, אך התאהבו, ומותה מסרטן ב-1960 הוביל את לואיס לכתיבת יומן האבל הזה, לצד משבר האמונה הקשה שחווה.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בהחלט יש איום קיומי על מדינת ישראל. למדינת ישראל אין קיימות כלכלית כתוצאה מהגידול הדמוגרפי החרדי הבור שאינו מתאים למדינה מפותחת. היות ומצד אחד ולא נשאר טווח לשנות את מצב ההשכלה והשווי של עובד חרדי ומצד שני החילונים שנמצאים בתחום ההיטק לא יוכלו לספק את ההון הנדרש לקופת המדינה ובעיקר לא יוכלו לחיות במדינה דתית ולא דמוקרטית. זה האיום המוחלט על קיום מדינת ישראל כל השאר לכאורה ניתן לפיתרון. תהנו מהמדינה הזמנית
"שאגת הארי" הייתה הפרסומת הטובה ביותר לרכב הפרטי
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם