ראש הממשלה בנימין נתניהו עסוק בימים אלה בהפרחת מסכי עשן, כדי לבלבל את יריביו הפוליטיים ואת הציבור. על פניו, קמפיין הבחירות הבא שלו כבר החל, עם הסיורים בשטח והתשלום מכיסו על מזון; העימותים עם יאיר לפיד בכנסת; והראיון המתקרבן של רעייתו בערוץ 12.

נתניהו, כולו חיוכים ונמרצות של קמפיין, מספר בכל הזדמנות כמה קשה הוא עובד כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי והמשבר הכלכלי, ומגלה מעורבות לא אופיינית בפתיחת שנת הלימודים. בעבר הסתפק בהזדמנויות צילום רק ביום פתיחת הלימודים עצמו.

אתמול הודיע לפיד שמה שנראה כמו קמפיין בחירות הוא אכן אות לכך שהמסלול נקבע ויריית הזינוק כבר נורתה. חבר כנסת אחר העריך גם הוא שנאום נתניהו בכנסת, בתגובה להצעת החוק של לפיד נגד הטלת מנדט להרכבת ממשלה על נאשם, סימן את הזנקת הקמפיין שלו. "הסיסמה הולכת להיבנות על ההצמדה של לפיד ואיימן עודה", אמר.

אתמול הודיע לפיד שמה שנראה כמו קמפיין בחירות הוא אכן אות לכך שהמסלול נקבע ויריית הזינוק כבר נורתה. חבר כנסת אחר העריך גם הוא שנאום נתניהו בכנסת סימן את הזנקת הקמפיין שלו

לנתניהו יהיו בשבועות הקרובים הזדמנויות נוספות לנהל עימותים סוערים עם לפיד במליאה. ביש עתיד-תל"ם מתכוונים להעלות עוד הצעות חוק נגד ראש הממשלה, כמו הגבלת כהונות והדחה אקטיבית של ראש ממשלה נאשם. ההצגה המהוקצעת שראינו אתמול כנראה אינה האחרונה.

ביקום מקביל נתניהו עושה לכאורה מאמצים למנוע את פיזור הכנסת ב-24 בחודש בחצות, על רקע אי-אישור תקציב מדינה. סיעת הליכוד התייצבה אתמול בהרכב כמעט מלא כדי להצביע בקריאה טרומית בעד הצעת החוק של צבי האוזר לדחיית המועד האחרון לאישור התקציב במאה יום, ונגד הצעת החוק של לפיד.

מהגיוס הכללי בליכוד נעדרו רק יפעת שאשא ביטון, בגלל "סיבות אישיות" שצצו באופן "פתאומי ולא צפוי", ויולי אדלשטיין, שמסר שהיה עסוק בענייני הקורונה. איילת שקד נעדרה גם היא מ"סיבה אישית", ונעדר גם נפתלי בנט, שלא רצה לשמש ניצב בהצגה של לפיד ונתניהו. במקום זאת הלך להזדהות עם תלמידי תוכנית היל"ה, ושיגר הודעת נזיפה על עיסוקם של נתניהו ולפיד בעצמם במקום בציבור.

נפתלי בנט משתתף בהפגנה נגד סגירת פרויקט היל"ה מול הכנסת, אתמול (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סיבת העומק להיעדרות בנט ושקד היתה כמובן חוסר יכולתם להצביע בעד הצעת לפיד, המנוגדת לאג'נדה המשפטית של ימינה, אך גם לא נגדה, לטובת נתניהו. למרבה הנוחות נעדר מההצבעה גם מפקד הטייסת לשעבר מתן כהנא, שהיה ביום מילואים.

סיבת העומק להיעדרות בנט ושקד היתה כמובן חוסר יכולתם להצביע בעד הצעת לפיד, המנוגדת לאג'נדה המשפטית של ימינה, אך גם לא נגדה, לטובת נתניהו. למרבה הנוחות נעדר מההצבעה גם מתן כהנא, שהיה ביום מילואים

בערב התבשרנו על פגישת צוותי המשא ומתן של הליכוד וכחול-לבן, בניסיון לגשר על פערים ולתקן את ההסכם הקואליציוני, כדי למנוע לכאורה את ההליכה לבחירות. זהו המשחק של נתניהו, והוא מצליח לבלבל הן את יריביו הפוליטיים והן את האזרחים. ניתוח קר של האינטרסים שלו מלמד שתקוותם של חברי סיעות דרך ארץ וכחול-לבן לדחיית הבחירות מבוססת כמעט אך ורק על משאלת לב.

הנחת היסוד הראשונה, עליה מתקיימת הסכמה רחבה, היא שנתניהו אינו יכול להרשות לעצמו העברת תקציב לשנת 2021 בכל נקודת זמן מעתה ועד היום האחרון לאישור תקציב כזה, ב-31 במרץ 2021. אישור תקציב לשנה הבאה יקשה עליו לחמוק מהסכם הרוטציה ויביא להחלפתו בנובמבר הבא בבני גנץ.

מכיוון שכך, השאלה היא רק שאלת העיתוי – מתי עדיף לו להשיק מערכת בחירות. האם החל בעוד שלושה חודשים עד חצי שנה, רגע לפני תחילת שלב ההוכחות במשפטו או כשהוא כבר בעיצומו, כשבמשך שלושה ימים ארוכים מדי שבוע נובע מבית המשפט זרם של כותרות לא מחמיאות?

מכיוון שכך, השאלה היא רק שאלת העיתוי – מתי עדיף לו להשיק מערכת בחירות. האם החל בעוד שלושה חודשים עד חצי שנה, רגע לפני תחילת שלב ההוכחות במשפטו או כשהוא כבר בעיצומו?

התשובה כנראה שלילית, ודאי כשזוכרים שבאותה עת השפעות המשבר הכלכלי עלולות להיות ברורות וכואבות עוד יותר מהיום, ואל עשרת המנדטים שאיבד בסקרי השבועות האחרונים עלולים להצטרף גם תומכים אדוקים יותר.

המתנה חושפת את נתניהו גם להתפתחויות בלתי צפויות. איש לא יתקע לידו, למשל, שלא ייצא במקביל לפתיחת שלב ההוכחות גילוי דעת של רבנים חשובים בציונות הדתית, שיאמרו שהגיע זמנו.

יאיר לפיד דייק כשליגלג על נתניהו שרואים לו את הזיעה. המכתב ששלח אתמול בשמו חבר הכנסת שלמה קרעי לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בדרישה לפסול את ראשת ההרכב במשפט נתניהו, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, הוא סימן ברור לחוסר האונים של ראש הממשלה.

הזחיחות והביטחון העצמי המופרז של נתניהו הם הצגה. גם הנרטיב שבונה אותו כאומניפוטנט האולטימטיבי של הפוליטיקה הישראלית. חוסר האונים של גנץ ואנשיו והמצוקה המסתמנת של יועז הנדל וצבי האוזר – המקווים לשיריונים במיקומים לא משפילים בימינה, כנציגי הימין החילוני – כולם אמת, אך הם מאפילים על כך שגם כאשר נתניהו מצליח לתמרן ולהשפיל אותם, הוא מאבד נקודות בדעת הקהל ומתקרב לרגעי האמת המשפטיים שלו.

צבי האוזר ויועז הנדל בכנסת (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

אחרי שגרר את ישראל לשלוש מערכות בחירות בגלל שיקוליו האישיים-משפטיים, נתניהו מתקרב לרגע ההכרעה. מערכת הבחירות הרביעית תהיה האחרונה שלו, משום שבסוף, אחרי כל השטיקים והטריקים, אם להשתמש במילותיו, יותר ויותר אזרחים מאבדים את הסבלנות אליו. נכון לסקר שהתפרסם אתמול, 22% מבוחרי הליכוד רוצים שיתפטר ו-62% מכלל הציבור.

נתניהו יודע שלא יקבל מערכת בחירות חמישית כמקצה שיפורים נוסף, וגם אם בלוק הימין יקבל בבחירות הקרובות את 61 המנדטים המיוחלים, ספק רב אם יוכל להקים ממשלת חסינות. חוסר האמון בו התפשט בחודשים האחרונים כנגיף מדבק מהשמאל והמרכז עמוק אל תוך הימין.

נתניהו יודע שלא יקבל מערכת בחירות חמישית כמקצה שיפורים נוסף, וגם אם בלוק הימין יקבל בבחירות הקרובות את 61 המנדטים המיוחלים, ספק רב אם יוכל להקים ממשלת חסינות

המציאות הזאת פותחת את האפשרות שירצה בכל זאת להגיע להישג במשא ומתן מול כחול-לבן. אם יתפוס את המפלגה באותו הלך רוח מתבטל כמו בחודש מרץ השנה, על רקע חששה מבחירות והחובבנות הפוליטית המובנית בה, אולי יראה טעם בהגעה לסיכום המקנה לו שליטה במינוי שומרי סף, בתקווה למסמוס משפטו וחקירות מאיימות בעתיד. אך כפי שהוכיחו מינויי אלשיך ומנדלבליט, גם הצלחה כזאת אינה מבטיחה דבר.

למרות הדרמות הגדולות שמספק נתניהו מאז החלו החקירות נגדו, המערכה האחרונה בקריירה הפוליטית שלו תיפתח רק ביום היציאה לבחירות רביעיות. כמה חודשים לאחר מכן יתברר אם יקבע שיאים דרמטיים חדשים כמלך הכאוס של ישראל, או שהסנטימנט השלילי נגדו יגיע למאסה קריטית שתפשיט אותו בפתאומיות מכוחו.