ערוץ 14 אינו עיתונות, אלא אנטי-עיתונות. כך קובע המחקר "אנטי-עיתונות: ערוץ 14 כמקרה מבחן למודל חדש" שנכתב על ידי חוקרת התקשורת ד"ר איילה פנייבסקי, עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" שוקי טאוסיג וכתבת התקשורת חן אגרי, ופורסם בכתב העת האקדמי "מסגרות מדיה" ביולי השנה.

חשיבות המאמר היא בניסיון להשתמש בכלים מחקריים כמותיים כדי לבחון האם ערוץ 14 פועל כגוף עיתונאי מקצועי, או שהוא בגדר "אנטי-עיתונות" – תקשורת המתאפיינת בשימוש בחזות ובמעמד של כלי תקשורת עיתונאי, אך בפועל חורגת מתפקידים מרכזיים המיוחסים לעיתונות בחברה דמוקרטית.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בנאום באו"ם הציג נתניהו את קטאר כאחד האיומים המרכזיים על ישראל: מדינה שמשקיעה מיליארדים בהפצת תעמולה אנטי-ישראלית, מממנת גופים ואמצעי תקשורת העוינים את ישראל ומארחת את הנהגת חמאס.

אלא שבמקביל למתקפה החריפה על קטאר בזירה הבינלאומית, בסביבתו הקרובה של נתניהו התנהלה פעילות הקשורה לקידום האינטרסים של קטאר: יועצו הקרוב יונתן אוריך קיבל, לפי ממצאי החקירה שפורסמו, כ-18 אלף דולר בחודש במסגרת פרויקט השפעה תודעתי שנועד לקדם את תדמיתה של קטאר (פרשת קטארגייט).

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה בעל תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. לאורך כל כהונותיו, ובמספר רב של פרשיות אישיות, ציבוריות, פליליות וביטחוניות – ליווה אותו משפט אחד: "לא ידעתי".

מפרשת בר-און-חברון ב-1997, דרך תיק 4000 ואסון מירון, פרשת הצוללות, הכישלון המודיעיני והצבאי שהוביל ל-7 באוקטובר ועד פרשת קטארגייט, נתניהו חוזר שוב ושוב על אותו קו בתעמולה ובהגנה המשפטית: הוא טוען ש"לא ידע", "לא עודכן", לא משכו בדש בגדו – ולכן, כביכול, לשיטתו, אינו אחראי לתוצאה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

במשך יותר משלושים שנה התנהלה הפוליטיקה הישראלית לפי כלל לא כתוב אך מוסכם כמעט על כולם: את הכהניזם מחרימים. לא משתפים איתו פעולה, לא נותנים לו במה, ובוודאי שלא מביאים אותו לשולחן הממשלה.

הכלל הזה נשבר, בהדרגה ובמתכוון, בידי מי שהציג את עצמו במשך שנים כשומר הסף האחראי של הימין הישראלי – ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדרך שבה זה קרה, ומה שהיא אומרת על מחיר הכוח הפוליטי, ראויה לפירוט.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

כהונתו ארוכת השנים של נתניהו, במיוחד בשנים האחרונות, רצופה במקרים שבהם פעל בצורה הרסנית בתחום המוסדי, באופן שהחליש את הרגולציה ושומרי הסף, לעיתים זה נעשה כדי לשרת אינטרס אישי או קואליציוני – אך התוצאה, מבחינת האינטרס של מדינת ישראל, הייתה שגויה והרסנית מבחינה אסטרטגית.

הדפוס הזה נראה בהימנעות מוועדת חקירה ממלכתית לכשלים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר; בעימותים החוזרים עם שומרי סף רבים, כולל, בין השאר, ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון; בחקיקה שפגעה בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק, כולל חוק שביהמ"ש העליון קבע כי נועד להיטיב עם מצבו המשפטי האישי;

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

אם נתייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמדינת ישראל כולה כ"מותגים שיווקיים", הרי ששני המותגים הללו נמצאים כיום בבעיה קשה מול "קהל היעד" שלהם – הציבור ברחבי העולם (וזאת, בלי קשר למצבו של "המותג נתניהו" מול קהל היעד המרכזי שלו – הציבור הישראלי). 

מבדיקת הנתונים עולה כי המותג "ישראל" סובל כבר שנים רבות משחיקה מתמשכת בדעת הקהל העולמית, עם עליות וירידות, וזאת, עוד לפני חזרתו של נתניהו לשלטון לשנים רבות ב-2009, וגם אחריה. 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

קרוב לשלוש שנים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, מדינת ישראל טרם חקרה באופן רשמי את הכשלים שהובילו אליו. לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, ובג"ץ אסר על מבקר המדינה לחקור את הכשלים.

בינתיים, צה"ל ושב"כ ביצעו חקירות פנימיות של חלקם בכשלים, לקחו אחריות, ומי שעמדו בראשם באותו יום מר התפטרו, ביניהם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש שב"כ דאז רונן בר. גם שר הביטחון דאז, יואב גלנט, התפטר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הממשלה הנוכחית פעלה באגרסיביות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. שרי הממשלה מרבים להשתלח בה בתקשורת; היא פוטרה באופן בלתי-חוקי – פיטורים שבית המשפט העליון פסל, ולכן המשיכה בתפקידה; חלק משרי הממשלה, כולל שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אינם מכירים בה כלל, ומתעלמים מהערותיה. 

לאחרונה העבירה הכנסת חוק שמצמצם את כוחם של היועמ"שים, והופך את קביעותיהם ל"המלצות" שאינן מחייבות את ראש הממשלה והשרים. החוק היה מיועד להפריד בין תפקיד היועמ"ש לתפקיד התובע הראשי – וזאת בזמן שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצא במשפט פלילי. לבסוף הוצאה ההפרדה מהחוק.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.