"מכלול הצעדים שנבצע בתקופה הקרובה, יחזקו את מח"ש ואת אמון הציבור בה – והם יחזקו גם את המשטרה"', כך הצהיר שלשום (שלישי) שר המשפטים אבי ניסנקורן במסיבת עיתונאים שבה הודיע, יחד עם ראש המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) עו"ד קרן בר-מנחם, על רפורמה במחלקה.

כחלק מכך הודיעו ניסנקורן, בר והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על החלפת השוטרים האחרונים שעדיין מועסקים במחלקה באזרחים, הוספת פרקליטים, קיצור משך הטיפול בתלונות, והגדלת הנגישות של המחלקה לאזרחים, בדגש על טיפול בתלונות בגין אלימות של שוטרים, גזענות, הומופוביה ופגיעה במוגבלים. הרפורמה, הבטיח ניסנקורן, תתבצע בתוך שלושה חודשים.

מח"ש נוסדה כמחלקה במשרד המשפטים רק בשנת 1992, על ידי שר המשפטים דאז דן מרידור, שר המשטרה באותו זמן רוני מילוא, וראש מח"ש הראשון, הפרקליט ערן שנדר. עד אותה שנה, המשטרה חקרה תלונות על שוטרים בעצמה.

בשיחה עם זמן ישראל מציינים שלושת המייסדים של המחלקה כי הם תומכים בצעדים שעליהם הודיע ניסנקורן, אך אינם רואים בהם רפורמה גדולה – אלא יישום של התוכנית המקורית ושיפור השירות לאזרח, שתמיד טוב לעשות אותו.

הדבר החשוב ששלושתם רואים במהלך של ניסנקורן הוא דווקא המניע הפוליטי שלו: הגנה על מח"ש מפני מה שהם רואים כמתקפה משולבת של הממשלה והנאשם בפלילים העומד בראשה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, על כל זרועות אכיפת החוק.

מחלקת החקירות הפנימיות של המשטרה בירושלים (צילום: Noam Renkin Fenton/Flash90)

שוטרים "הושאלו" למשרד המשפטים

"הרפורמה שניסנקורן הודיע עליה היא לא באמת רפורמה, אלא המשך של דברים שאנחנו עשינו שהוא חלק מהתוכנית המקורית", אומר שנדר בראיון עם זמן ישראל. "כשמח"ש קמה ב-1992 רוב החוקרים היו שוטרים ש'הושאלו' למשרד המשפטים, כי היה צריך את כוח האדם של השוטרים כדי לחקור.

"הכוונה המקורית הייתה שזה יהיה שלב זמני, וזה גם מה שקרה. האיזרוח לקח זמן, אבל היום אפשר לספור על כף יד אחת את מספר השוטרים שנשארו במח"ש ויישארו אצבעות פנויות".

"הכוונה הייתה שזה יהיה שלב זמני, וזה גם מה שקרה. האיזרוח לקח זמן, אבל היום אפשר לספור על כף יד אחת את מספר השוטרים שנשארו במח"ש ויישארו אצבעות פנויות"

אז למה כל הביג דיל, מסיבת העיתונאים וההצהרה החגיגית על רפורמה במח"ש? יחסי ציבור של ניסנקורן?
"הדברים לא מתרחשים בוואקום ויש להם רקע פוליטי. מח"ש נמצאת תחת מתקפה שהיא חלק ממתקפה כוללת על שומרי הסף של שלטון החוק. השר לביטחון פנים אמר שאין לו אמון במח"ש. הוא לא אמר את זה סתם.

ערן שנדר (צילום: Flash 90)

"בתיאוריות קונספירציה יש שמץ של אמת לפעמים, וזה לא נראה לי מקרי שכאשר ראש ממשלה נאשם בפלילים, השרים והמקורבים שלו משתלחים בצורה דסטרוקטיבית שכזאת במוסדות שלטון החוק.

"ביקורת היא דבר ראוי וחשוב כשהיא קונסטרוקטיבית. אבל הביקורת של אוחנה היא לא קונסטרוקטיבית, אם אפשר בכלל לקרוא לה ביקורת ולא סתם השתלחות או הסתה. יש ניסיון לגרום למח"ש להפסיק להתקיים.

"מול הביקורת הזאת, ניסנקורן מעמיד את מח"ש תחת ביקורת בונה. התוכנית של ניסנקורן טובה וראויה והולמת את המטרות של מח"ש, כפי שהיו מההתחלה. ברגע שמח"ש הוקמה, הכנתי לה תוכניות עבודה ויעדים מדידים, והם כללו קיצור של זמן החקירות ושיפור של הטיפול בהן".

אנחנו 28 שנה אחר כך, וכשמסתכלים על משך החקירות של מח"ש והתוצאות שלהן, לא בטוח שהיא עמדה ביעדים שהצבת לה.
"בהחלט יש מקום לביקורת ולשיפור. צריך לזכור שלמח"ש, בניגוד למשטרה, אין יכולת למנוע עבירות, אלא רק לחקור אותן בדיעבד. לכן תמיד, כל מה שמח"ש תעשה, יעורר ביקורת.

"תיקים הם אנשים. אם לא ירשיעו שוטר שהרג אזרח יהיה מי שיטען שהחקירה טויחה ומח"ש הקלו על המשטרה ועזרו לשוטרים עבריינים וכו', ואם ירשיעו את השוטר יהיה מי שיטען שהפילו עליו תיק ושמפריעים למשטרה לעבוד. אפשר להבין גם את הביקורת הזאת, וגם את הביקורת הזאת, והן ימשיכו להישמע. אבל יש דברים בעבודה של מח"ש שצריך לשפר ולייעל".

שר המשפטים אבי ניסנקורן, היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט וראשת מח"ש עו"ד קרן בר-מנחם במועד ההכרזה על הרפורמה במח"ש (צילום: יוסי זמיר, לע"מ)

אז בעצם ניסנקורן מצהיר על שינויים במח"ש, טובים בפני עצמם, כדי להגן על הקיום שלה מול ההשתלחויות ומול הניסיון לסגור אותה או לסרס אותה לגמרי?
"אתה לא בלתי צודק. בסופו של דבר זה מהלך פוליטי בתוך מציאות פוליטית קשה. ניסנקורן מנסה להגן על קיומה של מח"ש, שנמצאת תחת מתקפה קיומית, והצהרה על רפורמה יכולה להיות טקטיקה טובה במהלך כזה. כאמור, זאת לא באמת רפורמה, אבל זה לא מאוד משנה. אם המהלך שלו אכן יתבצע וישפר דברים במח"ש, עוד יותר טוב".

ניסנקורן מנסה להגן על קיומה של מח"ש, שנמצאת תחת מתקפה קיומית. זאת לא באמת רפורמה, אבל זה לא מאוד משנה. אם המהלך שלו אכן יתבצע וישפר דברים במח"ש, עוד יותר טוב

גם השר לשעבר דן מרידור מסכים שלא מדובר ברפורמה.

"מה שניסנקורן עושה זאת לא רפורמה, זה ביצוע של דברים שהם חלק מהתוכנית המקורית לקיומו של מח"ש מאז שהפכה לחלק ממשרד המשפטים. התוכנית המקורית הייתה שהשוטרים יהיו שם באופן זמני, ובהדרגה יוחלפו באזרחים עם רקע משפטי, וזה מה שניסנקורן משלים עכשיו".

עברו 28 שנה מאז הקמת מח"ש, אתה לא חושב שהמהלך הזה קרה לאט מדי?
"זה היה אמור להתבצע הרבה קודם, כן".

אתה חושב שמח"ש מתפקדת כמו שצריך ומטפלת כראוי בתלונות נגד שוטרים?
"אני כבר לא בתוך העניינים ולא יודע, ולא רוצה לדבר על דברים שאני לא יודע. התחושה שלי כאזרח שחשוף לתקשורת היא שלא נעשה מספיק, ושצריך לשפר את העבודה של מח"ש, ולכן אני מברך על ההודעה של ניסנקורן, בתקווה שהוא יעמוד בהצהרות שלו. אבל אין לי מידע מפורט אז אני לא יכול להגיד יותר".

דן מרידור (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

מייסד מח"ש, ערן שנדר, אומר שניסנקורן עושה מהלך פוליטי שנועד להגן על מח"ש מההתקפות החריפות של נתניהו ואוחנה על רשויות שלטון החוק בכלל ומח"ש בפרט. אתה מסכים איתו?
"יכול להיות שזה המניע של ניסנקורן, ואם זה המניע עוד יותר מבורך. שלטון החוק נמצא תחת מתקפה איומה, שראש הממשלה מוביל. הרעיון של שלטון החוק זה שכולם, כולל השליט, כפופים לחוק. מנחם בגין ז"ל קרא לזה 'עליונות המשפט', כולם צריכים לציית לחוק ועומדים למשפט. גם שוטרים, וגם ראש הממשלה. מה הפלא שנתניהו מנסה לקרקע את העיקרון הזה?"

"שלטון החוק נמצא תחת מתקפה איומה, שראש הממשלה מוביל. הרעיון של שלטון החוק זה שכולם, כולל השליט, כפופים לחוק. כולם צריכים לציית לחוק ועומדים למשפט. גם שוטרים, וגם ראש הממשלה"

כולם – זה כולל את השופטים והמשפטנים עצמם? השבוע הוגשה תלונה במשטרה נגד היועץ המשפטי לממשלה על כך שביקש, לכאורה, מהפרקליט שי ניצן לסגור את תיק החקירה נגדו. אתה כולל את התלונה הזאת ואת החקירה שלה ב'עליונות המשפט'"?
"לא. זה קשקושים. התלונה המקושקשת נגד מנדלבליט היא חלק ממסע דה לגיטימציה נגד המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש, בתי המשפט, מח"ש. כולם תופרים תיקים, כביכול, כולם שמאלנים, פשוט בגלל שהם עוסקים בעבירות שמיוחסות לראש הממשלה.

אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"מה שמסוכן זה שכשראש הממשלה והשר לביטחון פנים מדברים ככה, מה יחשוב אזרח מהשורה ששוטר תפס אותו? למה שהוא לא יגיד לשוטר, אתה שמאלני, אתה תופר לי תיקים, וינסה לחמוק ממנו ולנפנף אותו?

"מה שמסוכן זה שכשראש הממשלה והשר לביטחון פנים מדברים ככה, מה יחשוב אזרח מהשורה ששוטר תפס אותו? למה שהוא לא יגיד לשוטר, אתה שמאלני, אתה תופר לי תיקים, וינסה לחמוק ממנו ולנפנף אותו?"

"מה שעצוב לי וחורה לי כאיש ליכוד היא העובדה שאף אחד בליכוד לא קם ומנסה לעצור אותו. הליכוד הפך מתנועה ששלטון החוק במרכז האג'נדה שלה לארגון שמשרת אינטרס אישי של ראש ממשלה חשוד בפלילים".

הוצאת החקירות לחברות פרטיות

השר לשעבר רוני מילוא מעלה חשש מעניין בנוגע לתוכניות של ניסנקורן במח"ש: לטענתו של מילוא, התוצאה של הרפורמה בעבודת מח"ש תהיה שפונקציות בעבודת המחלקה ייצאו לחברות פרטיות, ומילוא חושש שיהיו לכך השלכות שליליות.

הודעות שר המשפטים, מנכ"לית מח"ש והיועמ"ש לא נאמר על כוונה להפריט עבודה של מח"ש או להוציא אותה למיקור חוץ, ולמרות זאת, מילוא סבור שזאת הכוונה.

ראשת מח"ש עו"ד קרן בר-מנחם במסיבת העיתונאים עם היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושר המשפטים אבי ניסנקורן, 18 באוגוסט 2020 (צילום: יוסי זמיר/לע"מ)

"הכיוון של לשנות ולתקן דברים במח"ש הוא נכון", אומר מילוא, "הרי השוטרים נמצאים במח"ש באופן זמני ואמורים לעזוב אותה, זאת הכוונה המקורית.

"כשאני נכנסתי למשרד לביטחון פנים הודעתי שהמשטרה צריכה להפסיק לחקור את עצמה. היו שוטרים שהתמרמרו, אז אמרתי, מי שלא מרוצה, יכול להגיע אליי לשלכה מחר בין 8 ל-10 ולהתפטר. אף אחד לא הגיע. אז אם זה היה המהלך מלכתחילה, למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

"אבל הכוונה של ניסנקורן היא להעביר את הפעילות שביצעו שוטרים לגורם חיצוני, פרטי, וזה רעיון שאני חושש ממנו. אם ניסנקורן היה מתייעץ אתי הייתי מציע לו להימנע מכך. מה אנחנו יודעים על החברה הפרטית הזאת, או מה שזה יהיה? במשרד המשפטים יש מערכת מסודרת של בקרה, איזו בקרה יש על גורם חיצוני? אני תומך ברפורמה של ניסנקורן אבל בנושא הזה אני חולק עליו".

"הכוונה של ניסנקורן היא להעביר את הפעילות שביצעו שוטרים לגורם חיצוני, פרטי, וזה רעיון שאני חושש ממנו. מה אנחנו יודעים על החברה הפרטית הזאת, או מה שזה יהיה?"

על מה אתה מבסס את הטענה שלך שיש כוונה כזאת? זה לא נאמר בהודעת שר המשפטים ולא נכתב במכתבים שלו ושל מנדלבליט על הרפורמה במח"ש. להיפך, נאמר בפירוש שיגייסו פרקליטים שיחליפו את השוטרים.
"זה אולי לא נאמר בפירוש, אבל הקשבתי להם וככה אני מבין את זה. הוא מוציא פעילויות מהשוטרים, מי יעשה אותן? ברור לי שהכוונה היא להוציא פעילות החוצה".

רוני מילוא. תצולם ארכיון, 2011 (צילום: AP Photo/Lynsey Addario)

אם נניח לרגע שיוציאו בעתיד פעילות של משרד המשפטים החוצה, ממה אתה חושש בזה? מה עלול לקרות?
"אני חושש מההעברה של סמכויות לגופים שאני לא יודע מה הם. אולי הם שייכים או קשורים למרכז הליכוד, או למנגנון של כחול-לבן? ראינו כבר בפרשת אפי נוה באיזו קלות מכניסים למערכת גורמים שמשחיתים אותה, אני חושש כאן מפרשת אפי נווה 2".

הזכרת את מרכז הליכוד, ועמיתך לשעבר דן מרידור אומר שהליכוד הפך ממפלגה שמקדשת את שלטון החוק לארגון שפועל כדי לפגוע בו. ואילו מייסד מח"ש ערן שנדר אמר שהרפורמה של ניסנקורן משרתת מהלך פוליטי שנועד להגן על מח"ש ושאר גופי שלטון החוק מהממשלה שמנסה לפגוע בהם. אתה מסכים איתם?
"בהחלט. אני שותף לחששות לקיומה של מערכת אכיפת שלטון החוק ולא סומך בכלל על ממשלת נתניהו. לכן אני מברך על המהלך של ניסנקורן לתקן דברים במח"ש כדי לבצר את הכוח שלה, ולכן אני גם מודאג מהשלכות של כל דבר בתוכנית כזאת שעלול לעבוד לא נכון.

"נתניהו גורם לי לחשוש בצורה רצינית לקיומו של שלטון החוק בישראל. ואל תחמם אותי, שלא אגיד דברים גרועים מזה".

עד כה לא נמסרה תגובה ממשרד המשפטים לטענותיו של מילוא על הכוונה להוציא סמכויות לגורמים פרטיים.