בלוג מתוק אין כמו בבית

פלאן של אמא של אריאל קרס (צילום: אפרת קוטנר)
אפרת קוטנר
פלאן של אמא של אריאל קרס

האם חשבתם פעם מה זה להיות סוויט טות'? מאיפה מגיעה מורשתו של המתוקאי? ההיסטוריה שלו? איך חיים עם עול המתוקאות? אני מדמה את עצמי לאמטאני קנטארו, גיבור הסדרה היפנית סוויט טות' סאלארי מאן. אני כל כך מזדהה עם דרכו של הסמוראי-מתוקאי הזה, שממש נלחם כדי להשיג את הממתקים שלו, שאני מתחיל לכנות את עצמי מאטו-קאי סאן, שזו המקבילה היפנית של מתוקאי.

אני כל כך מזדהה עם דרכו של הסמוראי-מתוקאי הזה, שממש נלחם כדי להשיג את הממתקים שלו, שאני מתחיל לכנות את עצמי מאטו-קאי סאן, שזו המקבילה היפנית של מתוקאי

אמטאני נפגש באחד הפרקים עם אימו האימתנית ואוכל אקלרים ממולאים קרם מול הפרצוף שלה, כך שאני מחליט לנסוע בסוף השבוע לקיבוץ של הוריי ולפגוש אותם. אולי אצליח להתחקות אחרי אילן היוחסין המסוכר של המשפחה? אימא ודאי יודעת על כך כמה דברים.

איפה העוגה?

נכון שאני אוהב לחפש ממתקים חדשים עם טעמים לא ידועים – אבל גם לטעם המוכר מזה שנים יש קסם משלו. כשאתה חוזר לממתק אהוב, זה כמו לחזור לבית שבו גדלת. אמא שלי אולי לא בשלנית ברמת שף, אבל מתוקים היא יודעת להכין.

זאת יש לדעת: בקיבוץ התעצבה התאווה שלי למתוק. זה נחשב ללוקסוס כשהייתי ילד. מותרות. לא היו ממתקים זמינים בכל מקום, כמו היום. בכל יום שישי קיבלנו שקית עם "דברים טובים" – כמה ממתקים בכמות מדודה, כיאה לחברה ספרטנית שאינה מעלה את התענוגות וההדוניזם על ראש שמחתה אלא מקדישה את זמנה לעבודה, תורנויות, גיוסים, שמירה וקריעת תחת כללית. עוגות? רק בסוף השבוע. בימי חמישי נהגתי להסתובב ביישוב בשעות הערב ולרחרח את האוויר: ניחוחות העוגות לשבת מילאו את הקיבוץ כולו, כולם עמלו באותו ערב על העוגות שלהם במטבחים הזעירים בתוך הבתים הקטנים. הצורך הקיבוצי הזה בממתקים היה חזק מאיתנו – לעתים אפילו סחבנו ממתק או שניים מהכלבו, הצרכנייה הקיבוצית.

בכל יום שישי בקיבוץ קיבלנו שקית עם "דברים טובים" בכמות מדודה, כיאה לחברה ספרטנית שאינה מעלה את התענוגות וההדוניזם על ראש שמחתה אלא מקדישה את זמנה לעבודה, תורנויות, גיוסים, שמירה וקריעת תחת כללית

כן, אני מודה – לפעמים אכלתי את ממתקי הקולקטיב בלי לשלם. שנאמר, מים גנובים ימתקו. מתי כן נהנינו מממתקים ללא הגבלה? בחתונות. לקראת חתונה בקיבוץ עמלו חברים מסוימים שידעו את מלאכת האפייה (ממוצא הונגרי, אם אינני טועה) על הכנת עוגות קטנות ומשובחות, ממש כמו במכורתם אירופה. היו שם עוגות תפוחים, עוגות שוקולד נוסח האמנדינה הרומנית ועוד ועוד. את המעדנים והמגדנות היו שומרים במקררי הענק של חדר האוכל, שלא היו נעולים. כשידענו שיש חתונה בקרוב, נהגנו לפשוט על המקררים הלא שמורים לעת חצות ולבזוז מטעמים. האם זה מה שהפיל את התנועה הקיבוצית? ההיסטוריונים עדיין מתלבטים בסוגייה. אך מאז הכול השתנה כמובן – הקיבוץ כבר מזמן אינו הקיבוץ של פעם. היום היישוב כבר אינו מתנהל כקסרקטין צבאי ויש רשות ליהנות. מה שלא השתנה הם הממתקים של אמא שלי.

ממתק היסטורי

אני מגיע לבית הוריי בקיבוץ ביום שישי אחרי הצהריים – הזמן לקפה ועוגה, כמובן. אני שואל את אמא שלי: מאיפה נובעת התאווה שלי למתוקים? האם יש לנו בעץ המשפחתי ענף של מתוקאים? אמא שלי מביאה לי אלבומים מצהיבים מהארכיון שלה.

"זה סבא שלי, יוסף", היא מספרת במבטאה הארגנטינאי המתוק. "אתה בטח יודע שלקראת סוף המאה ה-19 היהודים שחיו ברחבי האימפריה הרוסית התחילו לסבול מגילוי אנטישמיות קשים ורדיפות שלטוניות".

"כן אמא, אבל היהודים תמיד סבלו. איך זה קשור לתחביב המתוקים שלי?"

אמא שלי ממשיכה בשיעור ההיסטוריה:

"היהודים התחילו להגר מרוסיה לרחבי העולם, וארגנטינה עודדה הגירה בתקופה ההיא. ארגנטינה הבטיחה ליהודים חופש דת, הברון הירש רכש קצת אדמות וחלק מהיהודים שהגיעו מרוסיה פנו להתיישבות חקלאית והפכו לבוקרים יהודים – Gauchos Judíos".

נזכרתי בדוד שלי טין, גאוצ'ו יהודי שלימד אותי לצוד עגלים בלאסו ולהשליך בולאס על תרנגולות שחשבו שהשמיים נופלים להן על הראש. "זה קצת כמו את ואבא, שהגעתם לארץ בסיקסטיז ופניתם להתיישבות חקלאית בקיבוץ".

את המעדנים והמגדנות היו שומרים במקררי הענק של חדר האוכל, שלא היו נעולים. כשידענו שיש חתונה בקרוב, נהגנו לפשוט על המקררים לעת חצות ולבזוז מטעמים. האם זה מה שהפיל את התנועה הקיבוצית?

"אבל יוסף, הסבא שלי, הגיע מגדות נהר הדנייפר אל העיר הגדולה סנטה פה שעל גדות הפראנה", היא מקררת את התלהבותי. "הוא אהב מאוד ממתקים ובחתונות, כטוב ליבו בעוגות, היה רוקד קזאצ'וק כמו קוזאק אמיתי".

פארטי און, יוסף!

מתברר כי הסב יוסף אהב לחגוג – הוא היה ממש סב-מסיבות פרוע. היו לו ארבעה בנים ובת אחת וכולם היו חובבי ממתקים! 100 אחוזי פגיעה. פארטיייי! עמנואל, בנו של יוסף וסבא שלי, פתח בעיירה פדראל שבמחוז אנטרה-ריוס בית מרקחת, שבו מלבד תרופות מכר גם ממתקים. היו לו על הדלפק צנצנות זכוכית ענקיות מלאות בסוכריות עגולות אדמדמות – ממש אולד סקול. הסבא היה מתוקאי מכובד ביותר! אחחח, איזו משפחה! עכשיו אני סוף סוף מבין איך כל זה התחיל, ומבטיח לאמי להמשיך את השושלת.

עוגת גבינה של אמא של אריאל קרס (צילום: אפרת קוטנר)
עוגת גבינה של אמא של אריאל קרס (צילום: אפרת קוטנר)

אמא שלי מגישה לי עם הקפה את עוגת הגבינה שלה. אני כבר אוכל את העוגה המסורתית הזו 50 שנה ו-וואו, בכל פעם זה טעים באופן חדשני ממש. מה יש בעוגה הפשוטה הזו שכל כך מושך? האם זו התחתית, מעין קלתית נוקשה וקריספית? האם זה גוף העוגה שעשוי מגבינה לבנה מתוקה – אך לא מתוקה מדי, ודחוסה – אך לא דחוסה מדי? האם זה החלק העליון שצבעו חום והוא פריך? האם זו הנגיסה עצמה? הביס המושלם שמערבב את הטעמים והמרקמים המרהיבים של העוגה הזו? ואולי זהו פשוט טעמו של הבית? כשאני טועם את העוגה הזו אני חוזר לגן העדן המסוכר של ילדותי. אני ממש מרחף בשמים המתוקים עכשיו.

האם זו הנגיסה עצמה? הביס המושלם שמערבב את הטעמים והמרקמים המרהיבים של העוגה הזו? ואולי זהו פשוט טעמו של הבית? כשאני טועם את העוגה הזו אני חוזר לגן העדן המסוכר של ילדותי

יש רק דבר אחד… רק דבר אחד שמתעלה על עוגת הגבינה הזו… אבל לא, זה לא יכול להיות… לא ייתכן שאמא שלי תפנק אותי בצורה כזו. האם אני הוזה? היא מוציאה מהמקרר תבנית כסופה בצורת מין פרח עגול שיש חור במרכזו. הראש שלי מסתובב. השיער סומר לי על העורף. הפה מתייבש. העיניים מתהפכות. כן, החלום שלי התגשם, אמא שלי הכינה לי פלאן.

פלאן וגמרנו

הפלאן הוא התגלמות הפנטזיה של המתוקאי. הוא עשוי מתועפות סוכר, חלב וביצים ללא הגבלה כמעט – אבל חוץ מזה כמעט כלום מלבד תמצית וניל. אמא שלי שורפת בתחילה סוכר עד התקרמלות מבורכת, ואז שמה את הכלי המיוחד של הפלאן לאפייה של שעה בתנור ב"בן מארי", או באניו מריה בספרדית – כלומר "אמבטיה" של מים. הפלאן יוצא מהתנור כמעין פודינג זהוב. המרקם שלו כה סמיך עד שהוא עומד בפני עצמו, נראה כמו מאפה מוזר ובעל ניחוח שאין לטעות בו. לאחר שהפלאן מתקרר במקרר, הופכים אותו על תבנית זכוכית – צ'אק! אז הוא נראה כמו מעין עוגה, הר של מתיקות בצבעי חום-זהוב מזמינים במיוחד, עם נקודות קטנות של קרמל על הדפנות ופסגה שטוחה בצבע חום כהה דבשי. העוגה דמוית הפודינג טובלת בעדינות ברוטב של עצמה.

פלאן של אמא של אריאל קרס (צילום: אפרת קוטנר)
פלאן של אמא של אריאל קרס (צילום: אפרת קוטנר)

אכלתי המון פלאנים ברחבי העולם, בבתים של חברים ובמסעדות. פלאן כמו זה של אמא שלי לא ניתן למצוא בשום מקום אחר. בדוק. לביס כאן יש משמעות היסטורית, שכן הוא מתחיל את מאבק המלאך מול השטן, שיושבים על כתפיי. המלאך אומר: קח את זה באיזי, אריאל. הפיתוי עצום. בנקל תיפול בפלאן וכל תוכניותיך לשמור על המשקל יעלו בתוהו. פרוסה אחת תספיק. היום זה פלאן ומחר, מי יודע. התאווה שלך למתוקים תשתלט עליך ואז… עזוב שטויות, אומר השטן. פרוסה? זה לחלשים. לך על כל התבנית.

הביס מתחיל את מאבק המלאך מול השטן שיושבים על כתפיי. המלאך אומר: קח את זה באיזי, אריאל. הפיתוי עצום. בנקל תיפול בפלאן. עזוב שטויות, אומר השטן. פרוסה? זה לחלשים. לך על כל התבנית

חיים רק פעם אחת. חסל את זה, עם הרוטב והכל. לקק את התחתית. מי יודע מתי תבוא שוב לבקר את אמא שלך? ומי יודע אם יהיו לה אז מספיק ביצים ובעיקר מספיק סוכר כדי להכין לך פלאן?

נראה לי שאני הולך עם השטן.

אריאל קרס, סולן להקת הפאנק השפן הנכון, מנסה לעבור לצד האפל ללא הצלחה, בינתיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,203 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו בראיון: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שבינתיים הוקפאה ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● ברוב דחוק: דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים בתום ישיבה סוערת ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם נוני מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים נוכח זיהום הזפת

עוד 30 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה