ישראל מתנערת מחברת הריגול שהציעה להתערב בבחירות 2016 בארה"ב

משרד הביטחון מתנער מאחריות לפעילותה של חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ, שהציעה "לעצב" את הבחירות הקודמות בארה"ב לטובת טראמפ, ושהסנאט חקר את זיקתה לרוסיה ● בין ראשי החברה - יוצאי חיל המודיעין שנחשפו לידע בטחוני ● החוק אוסר לייצא טכנולוגיות, ידע ושירותים ביטחוניים ללא רישיון ● במשרד מתעקשים: "לסיי-גרופ אין מוצר ביטחוני שמצריך רגולציה, וזה לא באחריותנו לפקח עליה" ● ומה הקשר של החברה לאיחוד האמירויות?

אילוסטרציה, כנס פוליטי למען טראמפ בירושלים, בחירות 2016, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)
AP Photo/Tsafrir Abayov
אילוסטרציה, כנס פוליטי למען טראמפ בירושלים, בחירות 2016, למצולמים אין קשר לנאמר

זמן קצר לאחר שהסנאט האמריקאי פרסם דוח המאשים את סיי-גרופ הישראלית בניסיון להתערב בבחירות בארצות הברית, וכן – באופן נפרד – בעבודה עבור סוכן רוסי, משרד הביטחון הישראלי אומר לזמן ישראל כי הוא אינו מודע לפעילותה של החברה, וכי מעולם לא ראה בעצמו אחראי להפעיל עליה רגולציה. עם זאת, חלק מעובדי סיי-גרופ הם יוצאי חיל המודיעין, בהם קצין בכיר לשעבר, והחוק אוסר על חברות פרטיות לייצא ידע ושירותים מודיעיניים ללא רישיון.

ב-18 באוגוסט, ועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית פרסמה את הכרך החמישי של חקירתה על רוסיה, שבוחן את ניסיונותיה של רוסיה להתערב בפוליטיקה האמריקאית במהלך הבחירות הקודמות לנשיאות (2016).

פרק שלם בדוח מוקדש לחברת מודיעין הסייבר הישראלית סיי-גרופ, ועל פיו היא הציעה – אם כי לא בהכרח הוציאה לפועל – שירותי השפעה סמויה לטובת קמפיין הבחירות לנשיאות של טראמפ. "נציגיה של סיי-גרופ קיימו מגעים עם בכירים בקמפיין של טראמפ בדבר חוזה לביצוע עבודה לטובת הקמפיין", נכתב בדוח. "נטען כי המגעים האלה… מעולם לא הבשילו לכדי עבודת קמפיין".

לפי הדוח, סיי-גרופ עבדה בהזדמנויות שונות עבור שני אוליגרכים רוסים לפחות, בהם אולג דריפסקה, שהדוח מתאר כ"שליח של רוסיה ושירותי המודיעין שלה".

חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני אוסר בפירוש על חברות ישראליות לייצא ציוד, ידע, טכנולוגיה או שירותים ביטחוניים, בכלל זאת ידע ושירותים מודיעיניים, ללא רישיון ממשרד הביטחון. אולם כשפנינו למשרד הביטחון כדי לשאול אם סיי-גרופ קיבלה ממנו רישיון כדי להוציא לפועל קמפיין השפעה סמויה בארצות הברית, או כדי לעבוד לטובת שחקנים ברוסיה, דוברות המשרד השיבה, כי "סיי-גרופ אינה מופיעה באף אחת מן הרשימות שלנו. פירושו של דבר שאין להם מוצר ביטחוני שמצריך רגולציה. הם אינם ברשימה שלנו ואין זה באחריותנו לפקח עליהם".

הילרי קלינטון ודונלד טראמפ – העימות הנשיאותי (צילום: Rick T. Wilking/Pool via AP)
הילרי קלינטון ודונלד טראמפ בעימות טלוויזיוני במהלך בחירות 2016 (צילום: Rick T. Wilking/Pool via AP)

אבל מומחה ישראלי שהתייעצנו איתו מחה על הטענה הזאת של משרד הביטחון. ד"ר אבנר ברנע, עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ובכיר לשעבר בשב"כ, אמר – לאחר שקרא את דוח ועדת המודיעין של הסנאט – כי משרד הביטחון היה צריך להפעיל רגולציה על סיי-גרופ, ולמנוע ממנה לעשות עסקים עם כל גורם שקשור לרוסיה או לסוכנויות מודיעין זרות אחרות.

"למרבה הצער, האנשים באגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני הם לא רציניים", אמר ד"ר ברנע לזמן ישראל. "הם ביורוקרטים חסרי הבנה טכנולוגית. הם היו צריכים לבדוק אם עובדי סיי-גרופ השתמשו בידע או בטכנולוגיה שהם רכשו בצבא. מי מוודא שסודות המודיעין האלה לא ידלפו החוצה ממדינת ישראל?".

"האנשים באגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני הם לא רציניים, הם ביורוקרטים חסרי הבנה טכנולוגית. הם היו צריכים לבדוק אם עובדי סיי-גרופ השתמשו בידע או בטכנולוגיה שרכשו בצבא. מי מוודא שסודות המודיעין לא ידלפו?"

לפי דוח ועדת הסנאט, סיי-גרופ הייתה אחת משלוש חברות השפעה בעלות קשרים זרים שהוועדה חקרה משום שחשדה מלכתחילה כי החברות "מילאו תפקיד בעיצוב התוצאות בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016". שתי החברות האחרות היו קיימברידג' אנליטיקה וקולט ונצ'רס.

"סיי-גרופ" היה שמה המסחרי של אינווֹפ בע"מ הישראלית, שפורקה באפריל 2018. רועי בורשטיין, שהיה מנכ"ל סיי-גרופ בזמן הפעילות המתוארת בדוח הסנאט, היה אלוף משנה באמ"ן. התיאור של סיי-גרופ בדוח ועדת הסנאט חושף את חששותיה של הוועדה כי החברה השתמשה, או הציעה להשתמש, בשיטות שעובדי החברה התמקצעו בהן בחיל המודיעין.

"הוועדה בחנה את אותן חברות ואת פעילותן בהקשר לבחירות בארה"ב ב-2016 כדי להבין טוב יותר כיצד השפעה זרה, לרבות שימוש בטכניקות ובמתודולוגיות ששוכללו על ידי ממשלות ושירותי מודיעין זרים, הופעלה ב-2016", נכתב בדוח.

על פי הדוח, "(מייסד סיי-גרופ, יואל) זמל תיאר את הרקע של בורשטיין ככזה הכולל עבודה בשדה המודיעין, בניהול מבצעי השפעה. אופייה המדויק של עבודתו של בורשטיין בשדה המודיעין אינו ידוע לוועדה". הוועדה גם ציטטה את החומר הכתוב של סיי-גרופ עצמה ואת הדגש שלו על יכולות מודיעיניות.

בדוח נכתב עוד כי "הוועדה בחנה כמה מסמכים המתארים את השירותים שהציעה סיי-גרופ. אחד מדפי המידע על החברה, תחת הכותרת 'עיצוב המציאות באמצעות מודיעין והשפעה', שנשלח מסיי-גרופ ליועץ הפוליטי הבינלאומי ג'ורג' בירנבאום במאי 2016, הדגיש את כישוריה של סיי-גרופ ב'השפעה' וב'מודיעין'".

ג'ורג' בירנבאום בריאיון ל-CNN ב-2014 (צילום: יוטיוב/GuariscoGroup)
ג'ורג' בירנבאום (צילום: יוטיוב/GuariscoGroup)

הוועדה ציטטה קטע נוסף מהחומר השיווקי של סיי-גרופ, לפיו "שירותי המודיעין' של סיי-גרופ כללו גישה 'רב-שכבתית לאיסוף מודיעין', המשלבת חקר מקורות גלויים ומבצעי סייבר, בכלל זאת הנדסה חברתית ו'מלכודות דבש… כדי לחלץ את המידע הנחוץ מהמקורות הנכונים' ו'טכניקות ויכולות סמויות בעולם הפיזי'".

בנוסף, הוועדה גם ראיינה את בירנבאום, יועץ פוליטי בינלאומי שקישר בין סיי-גרופ לצוות הקמפיין של טראמפ. בירנבאום אמר לוועדה שלסיי-גרופ היו יכולות ייחודיות, בזכות העבר הצבאי של אנשיה.

"החבר'ה האלה הם יוצאי יחידה של חיל המודיעין (הישראלי)", אמר בירנבאום לוועדה, "וזה כמו לצאת עם שלושה דוקטורטים מ-MIT. כמות הידע שיש לחבר'ה האלה בתחומים של אבטחת סייבר, מודיעין סייבר… הם יצאו מיחידה שבה המוחות שלהם, מבחינת ההבנה של אבטחת סייבר – האלגוריתמים שהם יכולים ליצור – הם פשוט הרבה יותר ממה שאפשר לקבל מהשכלה רגילה, שזה פשוט ייחודי. יש מאות סטארט אפים ישראליים שהמייסדים שלהם יצאו מהיחידה הזו".

שמות מוכרים

הדוח של ועדת המודיעין מציין שמות רבים שעשויים להיות מוכרים לצרכני חדשות הקשורות בישראל. לפי הדוח, הקשר בין סיי-גרופ לצוות הקמפיין של טראמפ נוצר לראשונה במרץ 2016, כשקורי ברדש, יו"ר "רפובליקנים בישראל", שלח הודעת דוא"ל לבירנבאום וכן לאיתן צ'רנוף, מנהל פרויקט בסיי-גרופ.

צ'רנוף שימש כמנהל iVote ישראל, קבוצה לא-מפלגתית לכאורה שמעודדת אמריקאים בישראל להצביע בבחירות בארצות הברית, אבל הואשמה על ידי כמה מהמצביעים כי לא שלחה את טפסי הצבעה שלהם לגורמים הרלוונטיים בארה"ב.

איתן צ'רנוף (צילום: Courtesy)
איתן צ'רנוף (צילום: Courtesy)

לפי הדוח, ברדש שלח לבירנבאום ולצ'רנוף מייל שבו כתב: "דיברתי עם כל אחד מכם לגבי השני. אני מקווה שתוכלו לקיים ביניכם שיחה שתועיל לשני הצדדים".

מאוחר יותר, באביב ובקיץ של 2016, סיי-גרופ הציעה לצוות הקמפיין של טראמפ שני מיזמי השפעה ומודיעין, כך לפי ועדת הסנאט. אלה כללו הצעות לאסוף מידע על היריבה הילרי קלינטון, הצעות להקים פרופילים מזויפים במדיה החברתית כדי להפעיל השפעה סמויה על צירים רפובליקניים והצעות לפנות לקהילות מיעוטים, לנשות פרוורים ולקולות צפים על ידי הפעלת השפעה סמויה במדיה חברתית.

בדוא"ל פנימי של החברה, העובדים גם דנו בשימוש ב"מאות אווטארים שישלחו הודעות שליליות" וב"מבצעים פיזיים, כמו הפגנות נגד, הטרדות וכן הלאה".

לפי זמל, אף אחד מהמבצעים האלה מעולם לא יצא לפועל: "שום, ציוץ, שום מילה, כלום", הוא אמר לוועדה. אולם הוועדה ציינה כי זמל קיבל יותר ממיליון דולר מג'ורג' נאדר, יועץ לאיחוד האמירויות שיש לו קשרים עם בכירים ברוסיה.

לפי זמל, אף אחד מהמבצעים האלה מעולם לא יצא לפועל: "שום, ציוץ, שום מילה, כלום", הוא אמר לוועדה. אולם הוועדה ציינה כי זמל קיבל יותר ממיליון דולר מג'ורג' נאדר, יועץ לאיחוד האמירויות שיש לו קשרים עם בכירים ברוסיה

דוח הסנאט מזכיר שמות של עובדים נוספים בסיי-גרופ, שנכללו בהודעות דוא"ל שדנו בקמפיינים אפשריים לטובת טראמפ. אחד מהם הוא פול וסלי, ישראלי אוסטרלי, שבנובמבר 2017 פרסם בדף הלינקדאין שלו ראיון דבו הוא עוסק בקמפיינים של מידע כוזב במהלך מסע הבחירות לנשיאות של 2016.

בריאיון הזה, וסלי מספר על אותם קמפיינים מתוך בקיאות, אם כי לא ברור אם הוא מתייחס לעבודה שבוצעה על ידי סיי-גרופ עצמה.

"הסיבה שהשיטות שנעשה בהן שימוש במדיה החברתית היו כל כך אפקטיביות במסע הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2016", הוא מצוטט בראיון, "הייתה שההודעות הותאמו בצורה מושלמת לקבוצות הפילוח. הן יצרו הן עניין חיובי והן לעתים תוכן מרגיז שתוכנן לפנות למגזרים מסוימים באוכלוסייה האמריקאית. שיטת השיווק הפשוטה אך האפקטיבית הזאת גרמה למיליוני אמריקאים לא רק להפנים, אלא לכמוה לנרטיב שהפיצו אותם חשבונות של פייק ניוז.

פול וסלי (צילום: Courtesy)
פול וסלי (צילום: Courtesy)

"הסיבה השנייה לכך שקמפיין המידע הכוזב היה מוצלח כל כך, הייתה שהוא נראה כאילו מקורו בציבור הבוחרים, למרות שניהלו אותו אווטארים. אין כוח השפעה גדול יותר מזה של שיתוף הדדי של השקפות של אנשים בקבוצת פילוח בעלת אינטרסים דומים במרחב הדהוד אפקטיבי. מרחב ההדהוד הזה אפשר לאנשים אמיתיים לתקשר עם אווטארים ועם מנהלי קבוצות חברתיות שהנחו את השיח ופרסמו מידע שנע על הספקטרום שבין קשר רופף לאמת לבין בדיות מוחלטות. לא חשוב כמה רחוק היה התוכן מהאמת, כשחברי הקבוצה הסכימו לגביו וחזרו עליו, הוא היה אפקטיבי ביותר".

לדברי ועדת הסנאט, היא לא הצליחה למצוא ראיות חותכות לכך שסיי-גרופ ניהלה עבור רוסיה מבצעים להשפעה נגד ארה"ב. היא גם לא הגיעה למסקנה בשאלה אם סיי-גרופ ניהלה קמפיין השפעה כלשהו נגד אמריקאים באופן כללי.

"הוועדה לא מצאה כל ראיה חותכת לכך שרוסיה או שירותי המודיעין הרוסיים עבדו עם או באמצעות אחת החברות האלה לצורך התערבות בבחירות לבית הלבן ב-2016. אולם ישנן מגבלות להבנתה של הוועדה את הנושא", נכתב בדוח.

"הוועדה לא מצאה כל ראיה חותכת לכך שרוסיה או שירותי המודיעין הרוסיים עבדו עם או באמצעות אחת החברות האלה לצורך התערבות בבחירות לבית הלבן ב-2016. אולם ישנן מגבלות להבנתה של הוועדה את הנושא"

עם זאת, הוועדה מצאה כי סיי-גרופ עבדה עבור האוליגרך הרוסי אולג דריפסקה בפרויקט אחר, שהיה קשור במחלוקת עסקית באוסטריה. על פי הדוח, אדם בשם וולטר סוריאנו הוא זה שקישר בין דריפסקה לסיי-גרופ.

"לדברי בורשטיין, סיי-גרופ ניהלה 'פרויקט מודיעין' (בשם הקוד 'פרויקט סטארבקס'), ככל הנראה ב-2015, עבור אולג דריפסקה, שהיה קשור במחלוקת עסקית עם חברה אוסטרית גדולה, ייתכן שבקשר לנדל"ן", נכתב בדוח.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמאל, ואיל המתכות אולג דריפסקה, מימין, בדרכם לכינוס של מועצת העסקים המייעצת של APEC בדנאנג, וייטנאם, ב-10 בנובמבר 2017 (צילום: מיכאיל קלימנטייב, תמונת מאגר של הקרמלין באמצעות AP/ארכיון)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמאל, ואיל המתכות אולג דריפסקה, מימין, בדרכם לכינוס של מועצת העסקים המייעצת של APEC בדנאנג, וייטנאם, ב-10 בנובמבר 2017 (צילום: מיכאיל קלימנטייב, תמונת מאגר של הקרמלין באמצעות AP/ארכיון)

הדוח עוסק בדריפסקה באריכות, ומתאר אותו כסוכן מרכזי של רוסיה. "דריפסקה הוביל ומימן קמפיינים של צעדים אקטיביים שאושרו ונוהלו על ידי הקרמלין, בהם הפצת מידע וניסיונות להתערב בבחירות. דריפסקה ניהל את הפעולות האלה במטרה להקים משטרים התומכים בקרמלין, לשלוט בכלכלות ובפוליטיקאים מקומיים ולחזק בעלי השפעה ברחבי העולם התומכים בקרמלין", נכתב בדוח.

בתחילת יוני דווח כאן כי סיי-גרופ ניהלה לכאורה קמפיין הטרדה ברשת נגד פעילים למען דמוקרטיה באוקראינה, קמפיין שתאם את האינטרסים של רוסיה.

עוד 1,417 מילים
סגירה