נושא
היי-טק

גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אינטל ואנבידיה מתחילות את פעילותן בתחום השבבים בארץ - אלו מהן שלא עשו זאת עד עכשיו - וכספי הון סיכון זורמים לתעשייה המקומית ● המיומנות הישראלית בתחום אינה בייצור השבבים, אלא בתכנונם ● אך לצד השגשוג של הענף ניכרות גם הבעיות - האקדמיה לא מייצרת מספיק מהנדסים ומספר הסטארט אפים בתחום המוליכים למחצה בירידה

עוד 1,791 מילים

ישראל מתנערת מחברת הריגול שהציעה להתערב בבחירות 2016 בארה"ב

משרד הביטחון מתנער מאחריות לפעילותה של חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ, שהציעה "לעצב" את הבחירות הקודמות בארה"ב לטובת טראמפ, ושהסנאט חקר את זיקתה לרוסיה ● בין ראשי החברה - יוצאי חיל המודיעין שנחשפו לידע בטחוני ● החוק אוסר לייצא טכנולוגיות, ידע ושירותים ביטחוניים ללא רישיון ● במשרד מתעקשים: "לסיי-גרופ אין מוצר ביטחוני שמצריך רגולציה, וזה לא באחריותנו לפקח עליה" ● ומה הקשר של החברה לאיחוד האמירויות?

עוד 1,417 מילים

סערה בוואדי

מרכז היי-טק ענקי מתוכנן לקום במזרח ירושלים, אבל האם תהיה בו תועלת למקומיים? ● מתכננים עירוניים אומרים שפרויקט "סיליקון ואדי" אינו עונה על צורכי תושבי ואדי ג'וז, ומוכרח לכלול מבני מגורים ● כ-200 עסקים פלסטיניים יפונו כדי להקים אותו ● "אם אתם לא עומדים לבנות יחידות דיור, אז בשביל מי באמת נועדו האזורים המסחריים האלה?", שואלת חברת מועצת העיר ● השכונה עלתה לאחרונה לכותרות לאחר הירי באיאד אל-חלאק - צעיר בעל מוגבלויות מהוואדי, שנורה למוות בידי שוטרי מג"ב בחדר אשפה בעיר העתיקה

מרכז היי-טק ענקי מתוכנן לקום במזרח ירושלים, אבל האם תהיה בו תועלת למקומיים? ● מתכננים עירוניים אומרים שפרויקט "סיליקון ואדי" אינו עונה על צורכי תושבי ואדי ג'וז, ומוכרח לכלול מבני מגורים ● כ-200 עסקים פלסטיניים יפונו כדי להקים אותו ● "אם אתם לא עומדים לבנות יחידות דיור, אז בשביל מי באמת נועדו האזורים המסחריים האלה?", שואלת חברת מועצת העיר ● השכונה עלתה לאחרונה לכותרות לאחר הירי באיאד אל-חלאק - צעיר בעל מוגבלויות מהוואדי, שנורה למוות בידי שוטרי מג"ב בחדר אשפה בעיר העתיקה

עוד 1,267 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה "לא זכורה תקופה עם כל כך הרבה קיצוצי שכר"

גל של קיצוצי שכר מורגש בענפים שהמשיכו לעבוד בזמן ההסגר, וגם בכאלה שחזרו עכשיו לעבודה ● חלק מהעובדים, בעיקר בהיי-טק, מרגישים כי הקיצוצים נדרשים: "אני שמח לקבל קצת פחות כסף, ושלא פיטרו אף אחד" ● אחרים מאמינים כי המעסיקים תופסים טרמפ על המצב: "יש המון עבודה, אבל האווירה היא של קיצוצים, אז מקצצים"

עוד 1,649 מילים

פרויקט חינוכי חדש מכשיר צעירות חרדיות לעבודה בהיי-טק, ומסייע להן להשתלב בענקיות התוכנה ● המייסדים: "אלו נשים עם משמעת גבוהה, וזו ההזדמנות שלהן לוודא שהמשפחות שלהן יצליחו לחיות בנוחות, מבלי לשנות את סגנון החיים שלהן" ● אחת המשתתפות: "אני חולמת על עבודה טובה שתאפשר לי לפרנס את המשפחה שלי"

עוד 1,231 מילים

עובדים בלי זכויות יום אחד כולנו נהיה השליחים של Wolt

"וולט כאן כדי לשנות את כל תחום המשלוחים", אומר מדריך ההכשרות לצעירים שהגיעו לשמוע על עבודה בחברה, והוא מתכוון לזה ● השליחים עובדים עם כלי הרכב שלהם - אופניים, קורקינט או טוסטוס - ולא מקבלים החזרי הוצאות ● על ביטחון תעסוקתי וזכויות סוציאליות אין מה לדבר, כי החברה מספקת רק חולצה ותיק ● ועם אמזון בדרך לישראל, המודל התעסוקתי הזה רק יתרחב

עוד 2,239 מילים

למלא את החלל ביקור בחלל העבודה המשותף החרדי הראשון

הפרדה בין נשים לגברים, מטבח כשר, אזור תפילה ו"הפי האוור" של חמין: ביקור בגרסה החרדית של WeWork, שהפכה ללהיט במגזר

כשהאוכל מגיע ל"אמפרסנד", חלל עבודה משותף בקומה ה-21 של מגדל קונקורד בבני ברק, יש רחש באוויר. השעה כמעט 13:30 ביום חמישי, זמן להפי האוור, ארוחה שמשתתפים בה חלק גדול מהעובדים כדי לחגוג את סוף השבוע.

אבל בהפי האוור הזה, במקום יין, גבינה וכריכונים, יש חמין, חלה, בירה ומשקאות קלים. זה נראה קצת כמו קידוש בערב שבת, אחרי הביקור בבית הכנסת.

הנשים, שרבות מהן חובשות פאות או כיסויי ראש אחרים, מתקבצות סביב אחד השולחנות, בשעה שהגברים, חלקם עם פאות, מצטופפים סביב שולחנות אחרים.

יש במטבח שני כיורים: אחד לשטיפת צלחות וסכו"ם חלביים והשני עבור בשריים. באופן דומה, ישנם שלושה מכשירי מיקרוגל: אחד לחימום עוף או בשר, אחד למאכלים חלביים והשלישי למאכלים שהסטטוס שלהם נתון בסימן שאלה.

אמפרסנד הוקם בשנה שעברה על ידי קמא-טק, ארגון ללא מטרות רווח, ששם לו למטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית בישראל בתעשיית ההייטק.

חלל העבודה המשותף עונה לצורכי עובדי ההייטק והיזמים החרדים, בכך שהוא מספק להם מתחמי עבודה נפרדים לנשים ולגברים, מטבח כשר ואזור תפילה.

לדברי מנכ"ל קמא-טק, משה פרידמן, היוזמה זכתה להצלחה כה רבה, שעכשיו הוא מתכנן להכפיל את שטח החלל המקורי על ידי שכירת קומה נוספת מעליו.

יתר על כן, הוא אומר, קמא-טק קיבלה פניות מקהילות חרדיות בארצות הברית, שביקשו ממנה לסייע להן בהקמת חללים דומים. אבל הצעד הראשון בהקמת חלל עבודה חרדי נוסף מחוץ לבני ברק יהיה תחילה בירושלים, ולאחר מכן בבית שמש.

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית , מנהלת תוכן באתרים ובמדיה חברתית, עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
ריקי גוטמן עובדת במתחם הנשים באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)

ריקי גוטמן, 40, יועצת שיווק ורעיונאית העוסקת בניהול תוכן באתרי אינטרנט ומדיה חברתית, מקלידה בלפטופ שלה במתחם הנשים באמפרסנד, כשלראשה כיסוי ראש. לדבריה, רוב הלקוחות שלה משתייכים לקהילה החרדית.

ריקי מגיעה למשרד מדי יום – 40 דקות נסיעה מביתה באלעד. היא זקוקה לשקט שמספק החלל כדי לעבוד, היא אומרת וצוחקת – יש לה שמונה ילדים בבית.

"יש כאן סביבת עבודה תומכת", היא אומרת. "אפשר למצוא כאן שיתופי פעולה, ליצור קשרי עבודה, זה מקום שאפשר לקיים בו פגישות".

עבודה מול גוגל ופייסבוק

משימתה של קמא-טק היא לספק הכשרה לגברים ולנשים חרדים ולמקם אותם במשרות הייטק. לשם כך פונה החברה לענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, מובילאיי וחברות הון סיכון הפועלות בישראל, בניסיון לגרום להן לגוון את כוח העבודה שלהן עם מועמדים מהמגזר החרדי, שנדחק החוצה מעולם ההייטק.

לדברי פרידמן, מאז הקמתה של קמא-טק ב-2013, היא עזרה למקם כאלף חרדים בכמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר שפועלות בישראל.

הארגון עובד כעת עם מאגר של כ-1,300 יזמים חרדים שמנסים להקים חברות סטארט-אפ, מאגר שהיה כמעט ריק לגמרי רק לפני חמש שנים. לדברי פרידמן, "אנחנו יצרנו את השוק הזה, ו-95% מהיזמים החרדים עובדים באמצעותנו".

בנוסף על השמת עובדים, קמא-טק הקימה "אקסלרטור" לחברות סטארט-אפ, תכנית האצה שנועדה לסייע ליזמי הייטק חרדים בפיתוח החברות שלהם. "בכל שנה אנחנו בוחרים 10 יוזמות סטארט-אפ שאנחנו מאמינים בהן", אומר פרידמן.

קמא-טק מציעה ליזמים הכשרה, ייעוץ והדרכה מצד חברות טכנולוגיה גדולות כגון ויקס, טאבולה ואאוטבריין, ומסייעת להם להשיג גישה להון ממשקיעים ומגופים ממשלתיים ולבנות את אסטרטגיית הצמיחה שלהם. תכנית ההאצה נכנסת עכשיו לשנתה החמישית. עד כה היא ליוותה 40 חברות, שהצליחו לגייס הון כולל של כ-150 מיליון דולר ומעסיקות כעת כ-600 עובדים, לדברי פרידמן.

מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)
מגבעות על הקיר באמפרסנד, חלל העבודה המשותף שהקימה קמא-טק, יולי 2019 (צילום: שןשמה סולומון)

אמפרסנד הוקמה כדי לתמוך בפרחי היזמות האלה באמצעות חלל עבודה, קשרים עסקיים, סדנאות והרצאות – ו"הפי האוור" המותאם לצורכיהם.

המרכז נתמך כלכלית על ידי כמה נותני חסות, שאחד העיקריים שבהם הוא פרופסור אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל ב-2017.

פרידמן מדבר איתנו כשהוא עומד על המרפסת המוארת של חלל העבודה. בדיוק כשם שהבניין נמצא על הגבול בין בני ברק לבין תל אביב, כך קמא-טק יכולה לבנות גשר בין שני העולמות הללו, הוא מכריז ומחווה בידיו לעבר שתי הערים.

בהייטק הישראלי חסרים כ-15,000 עובדים בשנה. פנייה לאוכלוסיות שלרוב מודרות ממנה – ערבים, חרדים ונשים – נתפסת כמפתח לשמירה על תנופתה.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2017 מנו החרדים 9% מהאוכלוסייה בישראל, אבל עד שנת 2059 צפוי שיעורם באוכלוסייה להגיע ל-29%.

בינתיים, על פי נתונים ממשלתיים מ-2015, השנה האחרונה שלגביה נתונים אלה קיימים, באותה שנה מנו החרדים רק 0.7% מכוח העבודה הטכנולוגי בארץ.

המדריך לתייר הכשר

עדי וייץ, 42, עובדת על האתר שלה, Easy Kosher Travel, שמפנה יהודים שומרי כשרות למסעדות כשרות, בתי כנסת ואתרי מורשת יהודית ברחבי העולם. האתר גם כולל רשימה של מוצרי מזון כשרים שאפשר למצוא בחנויות המקומיות.

וייץ, שמעדיפה שלא להצטלם לכתבה, מסבירה שהיא נמצאת בקשר עם קהילות יהודיות מקומיות, שעוזרות לה להשיג את המידע שהיא צריכה.

משמאל: חזי נגר, אלי ממן, מייסד שותף של "טרנזיט", משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, ושרגא קזצ'קוב בן ה-21, מנהל הטכנולוגיות הראשי של "טרנזיט" (צילום: שושנה סולומון)
משמאל: חזי נגר; אלי ממן, מייסד "טרנזיט"; משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק; שרגא קזצ'קוב, מנהל טכנולוגיות ב"טרנזיט"

ישראל גורט, שגם הוא עובד מאמפרסנד, נכלל בשנה שעברה ברשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין "פורבס", בשל כישוריו כהאקר וכמומחה סייבר. כיום הוא מנהל טכנולוגיות ראשי ומייסד שותף של Reflectiz, סטארט-אפ שעוסק באבטחת סייבר, שפיתחה טכנולוגיה לניטור וניתוח של מידע, פעילות והתנהגות באתרים.

עובד נוסף באמפרסנד, יהודה בלוֹי, בן 30, הקים לפני שנה את האתר "מניבים", לוח מקוון לנדל"ן מסחרי.

אלי ממן שוכר כמה משרדים באמפרסנד עבור חברת הסטארט-אפ שהקים, "טרנזיט", המונה עשרה עובדים. החברה מספקת שירות להזמנת הובלות, שיפעל באופן דומה לאפליקציות כמו "גט" או "אובר".

עמיתו, חזי נגר, עבד בתעשיית ההובלה במשך 13 שנה, ומנהל הטכנולוגיות של החברה, שרגא קזצ'קוב בן ה-21, עוסק בפיתוח תוכנה מאז גיל 15, מקצוע שלמד בעצמו כשהתגורר בארצות הברית, במקביל ללימודיו בישיבה.

"כמות הכישרון, האנרגיה וההזדמנויות בעולם החרדי עצומה", אומר פרידמן. "אבל אנחנו צריכים לחבר את האנשים האלה למנטורים, למשקיעים, למעסיקים. אנחנו רק בהתחלה".

יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
יזמים חרדים מתפללים תפילת מנחה באמפרסנד (צילום: שושנה סולומון)
עוד 793 מילים

אקזיט גדול בדרך: פאלו אלטו רוכשת את טוויסטלוק

האתרים הכלכליים מדווחים כי ענקית אבטחת המידע פאלו אלטו רוכשת את חברת הסטארט אפ טוויסטלוק מהרצליה העוסק בפיתוח טכנולוגיות אבטחה ב-450-500 מיליון דולר

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי".

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

עוד 1,395 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה