הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

הנגיף התפשט בכל המדינות וכל אחד יכול לבחור איך לאמוד את "ההצלחה" בהתמודדות עם המגפה. שמענו שבחים עצמיים, כולל טענות שאנו הראשונים בעולם או כמעט הראשונים במניעת ההתפשטות וטיפול מוצלח, אך העובדה היא שברוב מדינות אירופה מספר המתים וגם מספר החולים למיליון תושבים הינו נמוך מאשר בארץ.

בתחילת ספטמבר ישראל עלתה במספר החולים (כ-16,000) למקום השני בין המדינות המערביות אחרי ארה"ב (כ-20,000). המספרים עצמם אינם מהווים סיבה לגאווה ומאידך גם לא לדאגה, כי הם פונקציה לא רק של הטיפול במגפה, אלא גם של סוג וכמות הבדיקות, של חשיפה התחלתית של האוכלוסייה לנגיף, של זן הנגיף ובעיקר של אופי האוכלוסייה, כולל אופי גנטי-אימונולוגי והרכב הגילאים של האנשים. הגיל הינו הפרמטר החשוב ביותר, שיעור התמותה מקוביד-19 עולה באופן מעריכי עם הגיל, בערך פי שלושה לכל עשר שנים.

הנגיף התפשט בכל המדינות וכל אחד יכול לבחור איך לאמוד את "ההצלחה" בהתמודדות. שמענו שבחים עצמיים וטענות שאנו מובילים במניעת ההתפשטות ובטיפול מוצלח, אך ברוב אירופה מספר המתים והחולים למיליון תושבים נמוך מאצלנו

שיעור התמותה במדינות עם תחלואה גבוהה (ספרד, בריטניה, ארה"ב, איטליה ושוודיה) גבוה פי חמש מאשר בארץ (כ-600 מול 120 למיליון), אך הגיל הממוצע במדינות אלה (43, 41, 38, 46, 41 בהתאמה) הינו גבוה בהרבה מהגיל הממוצע בארץ (30) – זה הגורם אשר מסביר את ההבדל בשיעורי התמותה ביננו ובין המדינות האלה.

עם כל המוח היהודי ועם כל הסטרטאפים שלנו לא היינו עד כה אור לגויים. בוא נסכם את העובדות. כפי שכבר הזכרתי, הגיל הממוצע הגבוה מסביר את שיעור התמותה הגבוה בחלק מהמדינות, אך ברוב המדינות המפותחות התמותה הייתה נמוכה מהתמותה בארץ. כנראה הסיבה לכך הינה המספר הנמוך של החולים במדינות אלה.

בכל מקרה לא נשארים הרבה פרמטרים שנוכל להתגאות בהם. מה לגבי ניהול החיים והכלכלה בזמן הקורונה? גורמי בריאות רשמיים והממשלה שלנו העתיקו מהתחלה את הצעדים אותם נקטו ממדינות אחרות וניסו להיות בין "הזהירים ביותר" והקשוחים בעולם (לקחו את החושך מהגויים), אם כי ההבדלים בין המדינות לא היו משמעותיים. ברוב המדינות הופיעו בתפקידי הניהול אנשים ללא אופק מדעי, אנשים שאוהבים להופיע בטלוויזיה אך ללא יכולת חשיבה עצמית, זהירים ומחכים להתפתחויות בחו"ל. הפוליטיקאים הכניסו לתפקידים את האנשים האפורים הללו על מנת להפיל עליהם את האחריות ועל פי צורך להחליפם וכך לשחק במשחק ניהול הקורונה.

מעניין שכל המערכת הפוליטית נסחפה למשחק של "סכנה קיומית", כולל גורמי הבריאות, תקשורת ופוליטיקאים אף מהאופוזיציה. הכתבים התלהבו לדבר על הנגיף ועל הבדיקות כאילו שהיה להם דוקטורט בווירולוגיה, ואילו פה ושם נתנו לדבר לפרופסורים אפורים וזהירים שאומנם נמנעו מלהביע דעה מדעית, אך הביעו דאגה מהמצב ופחד מהעתיד.

פוליטיקאים ועיתונאים נהנו מהחשיבות שהפחד היקנה להם. הרושם שהוקרן לאזרח הפשוט היה שמגיע סוף העולם ושאין פתרון וצריך לחכות בלי לדעת למה ועד מתי. התקשורת לא גילתה שיש מדענים שכבר באביב העריכו את תכונות הנגיף ולפי חוקים אפידמיולוגים ידועים היה להם ברור איך הנגיף יתפשט ומה צריך לעשות. היה ברור שצריך להגן על המבוגרים הסובלים ממספר מחלות רקע. כמו כן, היה ברור שאי אפשר לנתק את כל שרשראות ההדבקה כי לרוב הנגועים אין שום תסמינים. בתי החולים היו ריקים. היה ברור שרוב האנשים אינם בסכנה ושחסינות האוכלוסייה גוברת ותביא להעלמות המגפה.

יש מדענים שכבר באביב העריכו את תכונות הנגיף והתפשטותו ומה צריך לעשות. היה ברור שצריך להגן על המבוגרים הסובלים ממחלות רקע, וכי אי אפשר לנתק את כל שרשראות ההדבקה כי לרוב הנגועים אין תסמינים

צריך להזכיר את שוודיה, כי במקרה של ההתמודדות עם נגיף הקורונה היא הייתה המדינה היחידה בעולם שבחרה בדרך הנכונה, ככל הנראה. שוודיה במקום ה-13 בעולם במספר המתים (יחסית גבוה עקב הגיל הממוצע הגבוה של האנשים), למרות זאת מדינות רבות שביצעו צעדים קיצוניים בהגבלת החיים היומיומיים נמצאות לפני שוודיה. כמו כן, שוודיה במקום ה-34 במספר המאומתים, אפילו אחרי ישראל. כל אחד יכול לראות שעקומות החולים והמתים של שוודיה מראות שאין כבר מקרים חדשים. שוודיה, כנראה, יצאה מהמגפה, בניגוד למדינות רבות שסגרו את הכול, נכנסו לפניקה, מקבלות "גל שני" ומחכות לחיסון או למשיח.

כדאי להדגיש כמה עובדות על המגפה הנוכחית:

• מספרי הנדבקים בנגיף הקורונה דווחו באופן דרמטי בלי ההבנה שהם תלויים בסוג וכמות הבדיקות, ושתמיד אפשר למצוא נגיפים באוכלוסייה כאשר מחפשים ומודדים אותם.
• בנוסף התברר שכמות הנגועים האמיתית בעולם הינה פי עשרה עד פי מאה גבוהה יותר ממספרי המאומתים שהתפרסמו, אז אין שום משמעות למספרים שניתנים (150,000 מאומתים בישראל מצביע על לפחות מיליון נדבקים).
• נמצא גם שרק 1% מהאנשים שמתים עם קורונה אינם בעלי מחלה אחרת; בניתוח שלאחר המוות מוצאים כמעט תמיד מחלה אחרת, כמו סרטן שקודם לא אובחן ועוד.
• אך אפילו אנשים בקבוצות סיכון לא צריכים לפחד, כי רק בין 0.05% לבין 0.5% מתים, אם לא מגנים על עצמם בפני הקורונה.
• לגבי שיעור הקטלניות (אחוז הנדבקים שנפטרו), הוא בין 0.01% ל-1% בכל המדינות, דומה לשפעת ונמוך בהרבה מהנתונים שדווחו, כי את מספר מקרי המוות צריך לחלק במספר הנגועים בפועל שהוא הרבה יותר גבוה ממספר המאומתים.
• מקרי המוות דווחו באופן היסטרי מבלי להסביר כי גם ללא הקורונה, 1% מהאוכלוסייה מתים מדי שנה בכל מדינה, כך שבישראל מתים אפילו בלי קורונה 248 איש כל יום ו-7440 כל חודש ו-90,000 כל שנה. אז כל המהומה סביב 2, 10 או אפילו 1000 מתים מקורונה היתה מופרכת. נראה שלפחות חלק מהמתים עם קורונה היו נפטרים בקרוב גם בלי קורונה.
• נתון מעניין נוסף שפורסם לפני מספר ימים מעיד על כך שמתחילת השנה מתו בישראל פחות אנשים בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2019.

כל אחד יכול לראות שעקומות החולים והמתים של שוודיה מראות שאין כבר מקרים חדשים. שוודיה, כנראה, יצאה מהמגפה, בניגוד למדינות רבות שסגרו את הכול, נכנסו לפניקה, מקבלות "גל שני" ומחכות לחיסון או למשיח

דרך הטיפול בקורונה היתה מלכתחילה מבולבלת בכל העולם. כולם העריצו בהתחלה את דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה על "תפיסת כל המקרים", אך כעת כבר הגיע גל שני לאותן המדינות. הרי לא היה אפשרי "לתפוס את כולם" ולא היה אפשרי "לנתק את כל שרשראות ההדבקה", אפילו בעזרת כל שירותי הביון בעולם, כי לפחות 80% מהנדבקים אינם מראים תסמינים ואמינות הבדיקות הינה בין 70% ל-90% בלבד.

אכן ניתן להגיע לחסינות העדר, אך כל מני שיטות של "שיטוח העקומה", סגר, בידוד ומעקב, דוחים את התוצאות הנדרשות לזמן לא מוגדר, שלא לדבר על הנזקים הכלכליים והחברתיים העצומים.

כל מנהלי הקורונה (לא רק בישראל) שאפו ליותר בדיקות, אך "בלי לבדוק אנשים בריאים", אם כי זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות: לבצע בדיקות במדגם האוכלוסייה האקראי (דומה למדגם בחירות), כולל בדיקות RT-PCR (דוגמית מאף) ובדיקות נוגדנים (בדם), שמאפשרות להעריך את שיעור החסינות; באופן מפתיע, אף אחת מ-200 המדינות בעולם לא ביצעה באופן שיטתי בדיקות כאלה, למרות שעלותן רק חלק קטן מהעלות של כל הבדיקות המבולבלות שבוצעו.

בכל זאת, בכמה מקומות בעולם כבר הגיעו לשיעור נדבקים גדול מ-50% וכך התקרבו לחסינות העדר – זה קרה כנראה בצפון איטליה ובשוודיה. ברור שעם הגנה טובה של האוכלוסייה החלשה אפשר להגיע לחסינות העדר עם פחות מתים. שיעור הנדבקים בארץ יכול להיות כעת בסביבות 10%, שזה רחוק מהחסינות הנדרשת.

מהעובדות הנ"ל ברור שבלי אסטרטגיה הגיונית אין משמעות בחלוקת כיתות לקפסולות, במתן צבע וציון לערים, בהגדרת מרחק ריצה מהבית, באיסור ביקור אצל המשפחה או בבית הכנסת ואפילו אין משמעות בביצוע הבדיקות. כל ההחלטות של האנשים שמונו לניהול המגפה עד כה, חוץ מעניין המסכות, רק הזיקו למדינה ולא הזיזו אותנו קרוב יותר לסוף עוצר החיים הגדול בהיסטוריה שלנו. הנזקים הכלכליים עולים והרבה רופאים פוחדים שההפסקה בפעולות נורמליות של מערכת הבריאות תביא לעליה בתמותה בהמשך הדרך (התקף לב, אירוע מוחי, סרטן וכו' אשר לא מטופלים במועד).

בכל זאת, בכמה מקומות בעולם כבר הגיעו לשיעור נדבקים גדול מ-50% וכך התקרבו לחסינות העדר – כנראה בצפון איטליה ובשוודיה. ברור שעם הגנה טובה של האוכלוסייה החלשה אפשר להגיע לחסינות העדר עם פחות מתים

צריך מיד לפתוח את כל העסקים ובתי הספר, כאשר שימוש במסכות בסביבת האוכלוסייה בסיכון ימשיך. במידה ונעשה כך באופן מיידי, נקטין את הנזקים וניתן דוגמה לעולם. כך אולי עוד נצליח לשדר טיפה אור לגויים (חוץ מלשוודים).

ד"ר תומס גוטמן למד כימיה וביולוגיה מולקולרית ועסק במחקר ופיתוח בחברות ביוטכנולוגיות. בעשרים השנים האחרונות עובד כעורך פטנטים, כאשר במסגרת עבודתו ערך מאות בקשות פטנט בתחום הכימיה והרפואה. תומס אוהב לסקור נושאים בפוליטיקה ובמדע בבלוגים שלו (Hegaion) ובמדיה אחרת (בעברית, אנגלית וצ'כית)