האם המחאה ההמונית נגד ראש הממשלה נתניהו תימשך גם במהלך הסגר? הממשלה טרם החליטה אם להגביל את ההפגנות בזמן הסגר ובאיזו צורה, ונראה כי ראשי הארגונים המובילים את המחאה "יושבים על הגדר" ומחכים לדעת מה הכללים כדי להחליט אם, מתי, והיכן ליזום את ההפגנות הבאות.
תכנית הסגר שאושרה השבוע בממשלה (יום א') אינה כוללת התייחסות להפגנות והגבלה על קיומן ועל היקפן. בישיבת הממשלה עלתה קריאה לקבוע הגבלות כאלה, גם מצד שרים מהליכוד, וגם מצד מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, ופרויקטור הקורונה, רוני גמזו; אך שרי כחול-לבן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט התנגדו לכך. בסופו של דבר לא התקבלה החלטה בנושא, וראש הממשלה נתניהו הטיל על לוי וגמזו ליצור מתווה שיגדיר את הכללים בנוגע להפגנות בזמן הסגר.
בינתיים, הארגונים המובילים את המחאה – "הדגלים השחורים", "מחאת היחידים" ו"קריים מיניסטר" החליטו שלא לקיים הפגנות במוצ"ש הקרוב (19.9).
הנימוק לכך הוא שמוצ"ש חל בתוך ראש השנה, אם כי הארגונים לא דחו את ההפגנה למוצאי החג החלים למחרת (ראשון בערב), אלא פשוט ביטלו אותה.
"התכנית שלנו היא לא להפגין בחג, שזה בסופ"ש הבא, וגם לא במוצ"ש שאחריו, כי זה יום לפני ערב יום הכיפורים, אלא ביום חמישי הבא, ה-24.9", אמר לזמן ישראל, אמיר השכל, ממובילי "מחאת היחידים" וההפגנות בירושלים.
"אנחנו חושבים לקיים עצרת מחאה גדולה לקראת יום כיפור בחמישי הבא בבלפור, אבל אנחנו מחכים שהממשלה תחליט קודם מה הכללים".
האם תפגינו במקרה שהכללים יאסרו להפגין בזמן הסגר, בגלל האיסור להתרחק יותר מחצי ק"מ מהבית או האיסור על התקהלות של יותר מ-20 אנשים בחוץ?
"אנחנו צריכים לחשוב על זה. לפני שמקבלים החלטות קשות כאלה, צריך לדעת מה הכללים. ואנחנו עדיין לא יודעים אותם".
זה שאתם החלטתם לא לקיים הפגנה בחג והאפשרות שתחליטו לא ליזום הפגנות גדולות בהמשך הסגר ימנע מפעילים בשטח להגיע ולהפגין עצמאית?
"לא, ובכל החלטה שנקבל, נצטרך להביא בחשבון גם את זה".
תנועת הדגלים השחורים הוציאה אתמול (ב') הודעה שבה נאמר, כי "ההפגנות בגשרים בצמתים ובשיירות תמשכנה, אבל מתוך אחריות חברתית לא נשתתף בהפגנות בלפור בזמן הסגר. ישראל נכנסת לסגר השני, שכולו כישלון מוחלט של נתניהו. סגר שהוא תוצאה של נאשם בפלילים שמכהן כראש ממשלה שעסוק מבוקר עד ערב בענייניו האישיים הכוללים מטוסים פרטיים, הטבות מס ותקיפת מערכות הצדק של המדינה כדרך להימלט מעשיית צדק על פשעיו".
עוד נמסר, כי "ההפגנות בגשרים ובצמתים נעשות בצורה בטיחותית לפי הוראות צו הבריאות והן תמשכנה. למרות חוקיות ההפגנות בבלפור, מתוך סולידריות חברתית, נשהה את השתתפותנו בהן. נשאר קשובים לכל פגיעה בדמוקרטיה ונפעל כפי שנמצא לנכון. אנו נערכים כבר כעת להפגנת ענק עם פתיחת המשק בדרישה חד-משמעית להתפטרות האשם במחדל הקורונה ובהרס המדינה".
גורם בהנהגת אחד הארגונים העריך כי גם ארגונים אחרים ילכו בעקבות הדגלים השחורים, ויבטלו את ההפגנות ליד בתי רה"מ. לדבריו: "אין לנו עניין להיקלע לעימותים עם המשטרה, שעשויה לנצל את הבלגן וחוסר הבהירות בהוראות כדי לעצור אותנו ולהיכנס בנו, וגם לא להיתפס רע בציבור בזמן שהוא נמצא בסגר".
"אין לנו עניין להיקלע לעימותים עם המשטרה, שעשויה לנצל את הבלגן וחוסר הבהירות בהוראות כדי לעצור אותנו ולהיכנס בנו, וגם לא להיתפס רע בציבור בזמן שהוא נמצא בסגר"
עם זאת, אותו גורם העריך שחלק מהמפגינים לא יקבלו את הנחיות ההנהגה ויגיעו להפגין בעצמם, בין אם הממשלה והמשטרה יתירו זאת ובין אם לא.
"את מובילי המחאה לא תראה ליד הבתים של ביבי, הם יהיו רק על הגשרים, אבל יהיו פעילים נחושים שכן יגיעו מה שלא יהיה", הוא אמר.
יואב גלזנר, פעיל ותיק במחאה נגד רה"מ שהשתתף במרבית ההפגנות מול ביתו של מנדלבליט בפתח תקווה, ומול בתי נתניהו בירושלים ובקיסריה, טרם החליט האם יצא להפגין בסגר. "אני רוצה קודם כל לדעת מה מתווה ההפגנות, ואני מקווה שהמבחן שבו המתווה הזה יעמיד אותי לא יהיה קשה מדי", אומר גלזנר.
"אני אזרח שומר חוק ועד עכשיו הפגנתי אך ורק במסגרת שהחוק התיר לי", אומר גלזנר, "אבל בשנים האחרונות אני חש שהדמוקרטיה שלנו נלקחה כבת ערובה ע"י ארגון פשיעה, ואני עד לעובדה שהסגר עלול להעמיד אותי בדילמות לא פשוטות".
מה אומר החוק? לא ברור
מה שמסבך את המצב עבור המפגינים הממשלה, והמשטרה שתצטרך לאכוף את החלטות הממשלה, הוא העובדה שמעמד ההפגנות בזמן הסגר לא ברור משפטית. חוק הקורונה קובע כי הפגנות מוחרגות מהגבלות המאבק במגפה, אך באותה נשימה גם מאפשר לממשלה לקבוע הגבלות חריפות יותר שיגבילו גם הפגנות.
ראשת שירותי הבריאות במשרד הבריאות, שרון אלרעי-פרייס, נשאלה אתמול בראיון לרדיו כאן ב' האם הגבלות התנועה והאיסורים המחמירים על התקהלויות בסגר חלים גם על הפגנות ואוסרים על קיומן של הפגנות גדולות ליד מעון רה"מ.
אלרעי-פרייס השיבה: "ברגע שיש מגבלה של 500 מטר, יש מגבלה של 500 מטר. מותר להפגין ואין איסור על הפגנות, אני לא מחריגה את ההפגנות ממגבלת התנועה. יציאה מהמרחב של 500 מטר מהבית תותר רק לעובדים חיוניים".
מדברי אלרעי-פרייס משתמע, לכאורה, שרק מי שגר סמוך למגורי ראש הממשלה בירושלים ובקיסריה – תושבי קיסריה ושכונות רחביה וטלביה – יוכלו להפגין, ולא אלפי המפגינים שמגיעים לשם מכל רחבי ישראל. לפי הפרשנות הזאת, המפגינים יוכלו להמשיך לקיים באזור מגוריהם את "הפגנות הגשרים", שבהן קבוצות קטנה של מפגינים עומדת עם דגלים ושלטים על גשר, ולא הפגנות גדולות יותר.
בתשובה לשאלת זמן ישראל אם זאת הפרשנות הנכונה של דבריה ואם למעשה יחול בזמן הסגר איסור בפועל על הפגנות רחוק מבית המפגינים, מסרה אלרעי-פרייס: "כראש שירותי בריאות הציבור, כרופאה וכאפידמיולוגית, עמדתי המקצועית היא שבעת הנוכחית התקהלויות הן דבר מסוכן ויש להימנע ממנו".
"בין אם מדובר בתפילה, בהפגנה או בחתונה, התקהלות בשטח סגור מסוכנת במיוחד וכך גם התקהלות ללא מסכות. לכל אדם זכות להתפלל, להפגין, להתפרנס בכבוד, להתחתן ועוד, אבל התקהלויות בימים אלו עלולות להביא להלוויות.
שרון אלרעי-פרייס: "כראש שירותי בריאות הציבור, כרופאה וכאפידמיולוגית, עמדתי המקצועית היא שבעת הנוכחית התקהלויות הן דבר מסוכן ויש להימנע ממנו"
"לכן אני קוראת לכולם, לכל אחד ואחת, להימנע ככל הניתן מהתקהלויות בימים גורליים אלה. גם אם לא ניתן משפטית למנוע התקהלויות מסוימות, עדיין נדרשת אחריות אישית. זו בקשה בסיסית לגילוי אחריות אישית וסולידריות. אני קוראת מכאן לכל מנהיגי הציבור, מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – להתגייס ולעזור לנו לנצח את המגפה הזו באמצעות מניעת התקהלויות מכל סוג והקפדה על ההנחיות. רק כך נצליח לנצח את המגפה".
במשטרת ישראל התחמקו מהשאלה אם ימנעו ממפגינים להגיע להפגנות גדולות שנמצאות רחוק מביתם, בהתאם לאיסור על התרחקות מהבית, ולהתקהל בקבוצות של יותר מ-20 איש. ממשטרת ישראל נמסר בתשובה לשאלת זמן ישראל בנושא: "המשטרה תפעל בהתאם להוראות החוק והנחיות הדרג המדיני".
יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, סבור שהחוק לא יאפשר לממשלה ולמשטרה לאסור על אזרחים להפגין גם בזמן הסגר. לדבריו, "חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, הקרוי 'חוק הקורונה הגדול', שנחקק לפני כחודש וחצי, מחריג במפורש השתתפות בהפגנות מהגבלות שהממשלה רשאית להטיל במסגרת המאבק במגיפה. החוק מסמיך את הממשלה להתקין תקנות חירום שיאפשרו הגבלה על יציאה ממקום המגורים, אך מחייב קביעת סייגים שיבטיחו שורה של פעולות חיוניות, לרבות 'השתתפות בהפגנה'".
עם זאת, אומר יועז, "הממשלה רשאית לקבוע תנאים לאופן קיום הפגנה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע קיום הפגנה. למשל, הגבלה על התקהלות ועל מספר השוהים בהפגנה, אם ההגבלות הללו חיוניות למניעת התפשטות הנגיף.
"אפילו אם מוטל סגר מקומי, למשל על עיר 'אדומה', הממשלה אינה רשאית למנוע את השתתפותו בהפגנה, כל עוד ההפגנה נערכת באותו אזור. מכאן עולה כי כל החלטה שתקבל הממשלה, או תקנות חירום שיותקנו מכוח ההחלטה, חייבת להתייחס לסוגיית ההפגנות ולקבוע סייגים להוראות ה'סגר המלא', שאחרת ברירת המחדל של החוק היא שההפגנות מותרות בלא כל סייג".
במילים אחרות, יועז אומר כי לממשלה יש אפשרות חוקית להגביל הפגנות במסגרת תקנות שעת חירום – אבל הדבר צריך להיות מצוין בפירוש בתקנות, ואם אינו מצוין בהן – כמו בתקנות הנידונות כעת בממשלה – לא ניתן יהיה להגבילן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם