ילדים קבצנים. אילוסטרציה (צילום: Lost-Marcus/iStock)
Lost-Marcus/iStock

מדי יום מגיעים ילדים בגילאי 5-17 לצמתים בצפון, במשולש ובירושלים, ומקבצים נדבות עבור קבלן שלוקח מהם את הכסף ● התופעה, שהחמירה במשבר הקורונה, "טופלה" על ידי לא פחות מארבעה משרדי ממשלה, ועדיין ההיקף שלה לוט בערפל ואף קבלן לא נעצר ● "כמו שמעלימים עין מהפועלים שמסתננים לפה כי יודעים שבלי זה הם ימותו מרעב, כך גם לא נוגעים בילדים הקבצנים"

אולי היינו מעדיפים לחשוב שניצול ילדים לקיבוץ נדבות הוא תעשייה ששמורה לארצות באפריקה או במזרח הרחוק. אבל מי שעובר בצמתים הסמוכים ליישובים ערביים ברחבי הארץ רואה אותם. עשרות ילדים, שמסתובבים בשמש הקופחת של יולי-אוגוסט בין מכוניות, ומבקשים כסף מהנוסעים.

בדרך כלל מדובר בילדים בגילאי 5 עד 17, רובם נכנסו לישראל משטחי הרשות הפלסטינית דרך פרצות בגדר ההפרדה, חלקם ילדים ישראלים מהמגזר הערבי. כעת, בשיאו של משבר הקורונה, כשמצבם הכלכלי של הישראלים – ובטח של הפלסטינים – החמיר, התופעה הזו התרחבה.

"אני רואה אותם יומיום, כשאני יוצא לעבודה בשעות הבוקר המוקדמות, ילדים בגילאי שש, שבע ושמונה, מזנקים על הרכב שלי תוך סיכון חייהם ומושיטים ידיים לחלון בבקשה לקבל כסף", מספר רועי סלע, מההתנחלות סלעית שבשומרון. "אלה אותם הילדים שאני רואה גם כשאני חוזר בערב, אחרי שהם נמצאים בצומת שעות ארוכות בחום. כאבא לילדים וכאדם בכלל זה מאוד כואב לי.

"כשהבנות שלי נמצאות איתי ברכב הן שואלות מה הילדים האלה עושים, ואני מסביר להן שהם מקבצים נדבות. השבוע, במהלך התארגנות הבוקר הגישה לי בתי הבכורה שקית ואמרה לי: 'אבא, אתה זוכר שאנחנו תמיד רואים ילדים בצומת למטה, ליד טירה? בבקשה ממך, בדרך לעבודה תמסור להם את הכריכים שהכנתי, ותגיד שזה מכיל גלוטן ושאני מאחלת להם יום טוב'".

מבלי לדעת, צדקה אילה (9), בתו של סלע, בכך שבחרה לתת לילדים סנדוויצ'ים. אילו הייתה תורמת להם כסף, הוא ככל הנראה לא היה מגיע לכיסם של הילדים או של בני משפחותיהם, אלא משתלשל לקופתם של הקבלנים, שמעסיקים אותם.

תופעת הילדים מקבצי הנדבות מוכרת לרשויות בישראל, ונדונה בוועדה לזכויות הילד בכנסת כבר בשנת 2005. מאז הנושא עולה לדיון אחת לכמה שנים בתדירות משתנה. הפעם האחרונה הייתה ב-2016, אז קבעה הוועדה כי מצבם של קטינים אזרחי ישראל טוב בהרבה ממצבם של הילדים ללא מעמד.

בין השאר צוין בדיון שילדים אלה מטופלים על ידי קציני ביקור סדיר של משרד החינוך בניסיון להחזיר אותם למסגרת בית ספר, וכי במזרח ירושלים מטופלים הילדים על ידי לשכת הרווחה של העירייה. הניסיון שנצבר מהטיפול בילדים אלה ובמשפחותיהם לימד שהתערבות וטיפול צמצמו את היקף התופעה.

מסקנות הוועדה כללו קריאה לרשויות אכיפת החוק למצות את הדין עם העבריינים (המפעילים של הילדים) במטרה ליצור הרתעה בקרב הקבלנים ובקרב ההורים שמאפשרים ניצול של ילדיהם. כמו כן, נבחנה האפשרות לקדם שיתוף פעולה עם רשויות הרווחה ברשות הפלסטינית בנושא. ואולם גם כעבור ארבע שנים לא הושגה ההתראה ולא חלה כל התקדמות בשיתוף הפעולה הדרוש. בזמן שחלף מאז הדיון ההוא גם לא נוספה אינפורמציה על היקף התופעה.

אילוסטרציה, ילד פלסטיני מוכר מצתים בכביש מחוץ לנצרת, ארכיון (צילום: AP Photo/Rachael Strecher)
אילוסטרציה, ילד פלסטיני מוכר מצתים בכביש מחוץ לנצרת, ארכיון (צילום: AP Photo/Rachael Strecher)

קיבוץ נדבות עבור קבלן

על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מדובר בעשרות ילדים השוהים בצמתים בצפון הארץ, באזור המשולש ובצמתים בירושלים, ועוסקים בקיבוץ נדבות עבור קבלן שאוסף מידיהם את הכסף מדי יום. תחת ההגדרה הזו מקובצים גם כל אותם ילדים שמוכרים חפצים ואביזרים ועוסקים ברוכלות.

משרד המשפטים, שחקר את הנושא בעבר, קבע כי חלק מהקבלנים האלה הם תושבי הרשות הפלסטינית בעלי אישור כניסה לישראל, וחלקם תושבי ישראל.

מעדויות שנאספו עלה, כי במרבית המקרים הילדים שעסקו בקבצנות נשלחו לעשות זאת על ידי הוריהם באופן ישיר, או לחלופין באמצעות קבלנים שהתחלקו עם ההורים בכסף שאספו הילדים. במקרים שבהם הילד חזר הביתה ללא הסחורה וללא הכסף, הוא היה חשוף לאלימות מצד הוריו ומצד הקבלן.

תופעה נוספת שמצא המשרד בהקשר הזה היא של נשים קבצניות שמסתובבות בצמתים עם פעוטות שאינם שלהן, אלא "נשכרו" מהוריהם לצורך קיבוץ נדבות.

העסקת ילדים בקיבוץ נדבות היא מעשה פלילי ויש בה עבירה על שלושה חוקים: חוק הנוער, על פיו ילד מושיט יד מוגדר כ"קטין נזקק", ועל כן צריך לקבל סיוע מלשכת הרווחה; חוק איסור סחר בבני אדם שמדבר על החזקת אדם בתנאי עבדות; וחוק העונשין, האוסר על עבודה בכפייה תוך שימוש באמצעי כוח.

"משפחות רעבות מיישובי הרשות הפלסטינית ומיישובים ערביים בישראל מוסרות את ילדיהן לידי קבלנים שפועלים בישראל תמורת רווח מסוים למשפחה", הסביר ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, בוועדה המיוחדת לזכויות הילד שדנה שוב בנושא בשבוע שעבר (יום ב').

"הקבלנים מביאים את הילדים מוקדם בבוקר לצמתים, ובלילה אוספים מהם את הכסף, משאירים להם כמה עשרות שקלים בודדות, ומלינים אותם באתרי בנייה ובמסגדים. אחת לשבוע הילדים חוזרים הביתה ומבקרים את המשפחה".

"משפחות רעבות מהרשות הפלסטינית ומיישובים ערביים בישראל מוסרות את ילדיהן לידי קבלנים, תמורת רווח מסוים למשפחה. הקבלנים מביאים את הילדים מוקדם בבוקר לצמתים, ובלילה אוספים מהם את הכסף"

פרח אמר כי בדומה לתעשיית הזנות, הקבלנים שמסרסרים בילדים לא מאפשרים לאף ילד לפעול בצורה עצמאית. לדבריו, השטח מחולק בין הקבלנים, וילד שחושב לעבוד לבד בקיבוץ נדבות, פשוט מגורש משם או מסופח לאחד הקבלנים.

ח"כ חמד עמאר (צילום: Miriam Alster/Flash90)
ח"כ חמד עמאר (צילום: Miriam Alster/Flash90)

ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), אמר כי דווקא ניסה בעבר לפנות לרשויות בעניין, אך גילה שאין מי שיטפל בבעיה. "יצא לי לראות ניידת משטרה בצומת שפרעם, כשבכל כיוון של הצומת היו 3-4 ילדים. פניתי לשוטר, הצגתי את עצמי, והוא הסתכל עלי ולא ידע מה לענות לי. הוא אמר שהוא לא יודע מה לעשות עם זה".

עמאר סבור כי המשטרה צריכה "להגיע מוקדם בבוקר ולתפוס את הקבלנים שמורידים את הילדים", אבל ח"כ אחמד טיבי פקפק בדיון סיכויו של המהלך הזה להצליח: "הילדים האלה מתודרכים היטב על ידי המעסיקים שעליהם לברוח מהרשויות, ובמידה שהם נתפסים לא לגלות דבר, בטח לא את שמות המעסיקים. המעסיק מאיים עליהם, ועל ההורים שלהם.

"הילדים האלה מתודרכים היטב על ידי המעסיקים שעליהם לברוח מהרשויות, ובמידה שהם נתפסים לא לגלות דבר, בטח לא את שמות המעסיקים. מי שעומד מאחורי הפעולה הזו של הילדים, אלה מאכרים"

"מי שעומד מאחורי הפעולה הזו של הילדים, אלה מאכרים, אנשים ללא רחם, שמשתמשים בילדים ובנשים צעירות וסוחרים בהם. הם סוחרים בסבל שלהם ובכבוד האנושי שלהם", הוסיף טיבי (הרשימה המשותפת) בדיון.

"מלבד הפגיעה בכבודם האנושי, הילדים חשופים לאלימות, לפגעי מזג האוויר, לחום ולגשם, ומדרדרים לסמים ולעבירות אחרות".

קבצן. רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)
אילוסטרציה, רבע מהאוכלוסייה בישראל חיה בעוני (צילום: Nati Shohat/Flash90)

חוקרים את הילדים

תשובה שנתן המשרד לביטחון פנים למרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסבירה חלק מהקושי של המשטרה לפעול בנושא. לפי דיווחי המשרד, הילדים בורחים מהשוטרים תוך סיכון חייהם וחיי הסובבים אותם, אינם משתפים פעולה עם חוקרי המשטרה, וגם במקרים שבהם הקטינים כן מוסרים עדות מפלילה נגד הגורם ששלח אותם לקבץ נדבות, אין אפשרות להביא את הילד למתן עדות בבית משפט או במשטרה, משום שמדובר בתושב של הרשות הפלסטינית.

"דרך החקירה העיקרית של המשטרה הם הילדים עצמם", מחתה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) על דרך הטיפול של המשרד לביטחון פנים בתופעת קבצנות הילדים. "זו לא שיטה ולא חקירה ולא טיפול רציני. איפה מאמצי הבילוש? איפה למצוא את המכוניות שמורידות אותם?

"אנחנו מכירים את זה גם מפשעים אחרים – ללכת לקורבן ולנסות לחקור דרכו, ואז אם הוא לא משתף פעולה עוזבים את זה. זו לא הדרך להתמודד עם תופעה שאנו רואים בה תופעה מזיקה ורוחבית".

"דרך החקירה העיקרית של המשטרה הם הילדים עצמם. זו לא שיטה ולא חקירה ולא טיפול רציני. איפה מאמצי הבילוש? איפה למצוא את המכוניות שמורידות אותם? זו לא הדרך להתמודד עם תופעה מזיקה ורוחבית"

בדיון הקודם שקיימה הוועדה על קבצנות ילדים – כאמור, לפני 4 שנים – הוחלט על תכנית פיילוט שמבוססת על התערבות במשפחה לאחר החזרת הילד לשטחי הרשות הפלסטינית. ואולם בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה, הובהר כי משרד הרווחה והשירותים החברתיים התקשה להוציא את התוכנית לפועל.

"יכולת היישום הייתה בעייתית, מאחר שהרשות הפלסטינית סירבה לשתף פעולה והתוכנית לא הבשילה לכדי הצלחה", מסרו נציגי המשרד, וסיפרו על אירוע שבו ניסו גורמי המקצוע במשרד לטפל בילד שנמצא חבול באום אל-פחם. הילד הופנה באמצעות המתאמת במינהל האזרחי לבית יתומים בבית-לחם, אך שירותי הרווחה ברשות הפלסטינית לא הסכימו לקבל עליהם את המשך הטיפול בו.

תמר זנדברג (צילום: פלאש90)
תמר זנדברג (צילום: פלאש90)

גם נציגי המינהל האזרחי, שהוא הגורם שמקשר בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, בין השאר בתיאום פעילות עם משרד הרווחה ברשות, אמרו בדיון כי "משרד הרווחה הפלסטיני אינו נוהג לשתף פעולה לרוב, דבר שגורם קשיים פרקטיים במתן סיוע לאותם ילדים".

פרח העריך כי גם אם תוחמר האכיפה והילדים יוחזרו לשטח הרשות הפלסטינית, המהלך הזה לא ימנע מהילדים האלה לעבוד במקום אחר ובעתיד.  לדבריו, הדרך היחידה לטפל בתופעה היא באמצעות הקמת יחידה מרכזית לטיפול בילדים העוסקים בקבצנות וברוכלות שתרכז את העניין.

"צריך גורם שיוכל להתנייד בין ישראל לרשות הפלשתינית ולעבוד מול הרשויות המקומיות והמשטרה", אמר פרח. "צריכה להיות ניידת רווחה שעוברת בנקודות האלה עם מומחים מתאימים בשפה הערבית, שתטפל בילדים מול המשפחות שלהם ומול רשויות הרווחה ברשות. עד שמשרד האוצר לא יתקצב יחידה כזו ומשרד הרווחה לא יקים אותה, העניין לא ייפתר".

"צריכה להיות ניידת רווחה עם מומחים מתאימים בשפה הערבית, שתטפל בילדים מול המשפחות והרשויות ברשות. עד שהאוצר לא יתקצב יחידה כזו ומשרד הרווחה לא יקים אותה, העניין לא ייפתר"

בינתיים, בחסות החמרת המצב הכלכלי בשטחים מאז פרוץ הקורונה, רשויות האכיפה בישראל מעלימות עין גם מתופעת קבצנות הילדים, לפי פרח.

"כמו שמעלימים עין מהפועלים הפלסטינים שמסתננים לפה עכשיו, כי יודעים שבלי זה הם ימותו מרעב, כך גם לא נוגעים בילדים הקבצנים, כי אולי זו הדרך היחידה שלהם להכניס כסף למשפחה.

ח"כ יוסף ג'בארין (צילום: Hadas Parush/Flash90)
ח"כ יוסף ג'בארין (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"מצב העוני ברשות הפלסטינית חמור, המערכת הבנקאית כבר לא נותנת הלוואות, ואנשים לא מסוגלים לשלם על אוכל ובגדים. זו הסכמה שבשתיקה, גם כשתופסים אותם, ברשות לא ששים לקבל אותם בחזרה כי מפחדים מהדבקה (בקורונה), אז הם מסתובבים פה חסרי בית, ויותר קל להתעלם".

אבל יו"ר הוועדה מסרב להתעלם מהתופעה. ח"כ יוסף ג'בארין דרש בדיון לחזק את שיתוף הפעולה בין כל גורמי הממשלה הרלוונטיים – משרד המשפטים, משרד הרווחה, המשרד לביטחון הפנים ומשרד הביטחון, וכן לקבל נתונים על פתיחת תיקי חקירה והגשת כתבי אישום בעניין קבצנות ורוכלות של ילדים.

"אנו דורשים לנקוט בפעולות יזומות כדי לפעול לאכיפה מחמירה כלפי הקבלנים שמעסיקים את הילדים, עד למיצוי הדין עמם, כדי לייצר הרתעה. ממשרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי אנו דורשים לתגבר את המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות שבתחומיהן נמצאים ילדים מקבצי נדבות ולטפל בתופעה בהקדם".

מבט על אום אל-פחם (צילום: Matanya Tausig/Flash90)
מבט על אום אל-פחם (צילום: Matanya Tausig/Flash90)

הילדים נשארים שקופים

אני שואלת את רועי סלע אם העביר באמת את הסנדוויצ'ים ששלחה בתו לילדים שקיבצו נדבות בצומת טירה, והוא אומר שעשה זאת בדיוק כפי שביקשה. "נסעתי לעבודה וראיתי את שני הילדים הקבועים בצומת", הוא אומר לי. "עצרתי, קראתי להם בערבית הגשתי להם את ארוחת הבוקר ואיחלתי להם יום טוב ממנה ומאילה שהייתה כבר בבית הספר. לבי נחמץ על שיכולנו לעשות כל כך מעט עבור הילדים האלה. הילדה שלי ראתה אותם, אבל עבור רובנו הם נשארים שקופים".

עד כמה הילדים האלה נשארים שקופים מבהירה פנייה ששיגר מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם, הן ליועץ המשפטי לממשלה והן למ"מ המפכ"ל. בבקשה לפעול בדחיפות להצלת חיי ילדים ונשים, ששוגרה אמצעות עו"ד עומר חמאיסי, אף הוסבר איך יכולה המשטרה לפעול בעניין כבר עתה באמצעים העומדים לרשותה:

"מדובר בעבירות חמורות שמתרחשות מדי יום, בצמתים רבים, אשר חלק מהצמתים מצולמים שעות ובשידור ישיר לתחנת משטרה, כמו למשל הרמזור בכניסה לאום אל-פחם, במרחק 300 מטר מתחנת המשטרה המפוארת שבכניסה לעיר, מבלי שהמשטרה תנקוף אצבע למיגור בתופעה", נכתב בפנייה של מיזאן.

עוד 1,624 מילים
סגירה