ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין לא נולד בחלל ריק. במשך השנים האחרונות התרחשו יחסי גומלין בין הצדדים, שיצרו את התשתית המתאימה לנרמול היחסים. העקרון המרכזי של התשתית הזו הוא הידוק יחסים ישירים דרך שימוש בפלטפורמות רב-לאומיות ורב-תרבותיות.

מסגרת רב-לאומית (מולטילטרלית) היא כל התקשרות עם יותר משתי מדינות סביב אירוע, הסכם, סוכנות, ארגון, תרגול, פורום ועוד. יש לה מספר יתרונות ברורים במקרה של מדינות שאינן מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים: מתן לגיטימציה לשיתופי פעולה באמצעות טשטוש הקשר הישיר; יצירת שיתופי פעולה בבריתות רחבות עם שחקנים מרובים; וקיום הקשר בהיעדר הצורך בשינוי היחסים הרשמיים בין המדינות.

ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין לא נולד בחלל ריק. במשך השנים האחרונות התרחשו יחסי גומלין בין הצדדים, שיצרו את התשתית המתאימה לנרמול היחסים

בתוך המרחב הנוח של הפלטפורמה הרב-לאומית, איחוד האמירויות ובחריין התקרבו בהדרגתיות לישראל והרחיבו את כמות שיתופי הפעולה ואף את מידת הנראות של היחסים. בכל שנה נפרצו תחומים חדשים של קשר תחת המטריה הבינלאומית, שכמעט מבלי משים אתגרו את מושג הנורמליזציה והרחיבו אותו לפרשנויות רבות.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא קבלה בשתיקה של מבקרים ישראלים במפרץ, עם דרכונים זרים שהונפקו בתל אביב או שנושאים כתובת ישראלים. העקרון שאפשר את מתן ההוראה הזאת הוא פשוט – הדרכון זר הוא מסלול עוקף במשולש ישראל-מפרץ-מדינה שלישית.

בתחילת העשור החולף היו אלו תחרויות הספורט שהתקיימו באיחוד האמירויות ואפשרו לספורטאים ישראלים להשתתף בהן. לאחר מכן היו אלה כנסים בחו"ל, כמו העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, שבשוליהן נפגשו בכירים משני הצדדים. בשנת 2016 נפתחה נציגות ישראלית רשמית באבו דאבי שפעלה תחת המטריה של האו"ם.

איחוד האמירויות היא המארחת של סוכנות האו"ם לאנרגיות מתחדשות, ועל בסיס זה אפשרה לישראל להקים נציגות, תוך כדי שהבהירה כי אין בכך לשנות את מצב היחסים בין המדינות.

בשנת 2018 נפרצה תקרה נוספת באופי היחסים כאשר איחוד האמירויות אפשרה למשלחות ישראליות בשטחה להציג סמלי לאום במגרת אירועים בינלאומיים. שנת 2019 עמדה בסימן התחזקות הקשרים האזרחיים, בעיקר סביב יוזמות בין-דתיות מצד מדינות המפרץ והפתיחות הגוברת ליהדות. ובשנת 2020 נוסף ממד חדש של יצירת קשרים ישירים (בילטרלים) פומביים, טרם ההצהרה על ההסכם – עם נחיתת שני מטוסים של איחוד האמירויות בישראל לצורך העברה של ציוד הומניטרי לפלסטינים והצהרה על שיתוף פעולה מדעי בין ישראל והאמירויות בפיתוח חיסון לנגיף הקורונה.

בתוך המרחב הנוח של הפלטפורמה הרב-לאומית, איחוד האמירויות ובחריין התקרבו בהדרגה לישראל והרחיבו את כמות השת"פים ואת מידת הנראות של היחסים. בכל שנה נפרצו תחומים חדשים של קשר

בטבלה למטה ניתן לראות את הפער הרב בין ההישגים והאינטראקציות שהתרחשו במרחב הרב-לאומי לבין אלו שהתרחשו באופן ישיר. יחסי הגומלין הישירים גם נותרו בעלי אופי חשאי בעוד שהמסגרות הבינלאומיות אפשרו חשיפה משמעותית יותר.

רשימת ההישגים מגלה שכמות הקשרים במסגרת המולטילטרלית היתה רבה פי כמה וכמה מאלו הישירים, אבל הם למעשה אלו שאפשרו את חימום היחסים בהדרגה וסללו את הדרך אל המפגש הישיר עד הסכם השלום. מודל זה התאפשר במיוחד עם איחוד האמירויות ובחריין כיוון ששתיהן משקיעות רבות בהשתייכות לפלטרומות רב-לאומיות וביזמות פרויקטים כחלק משאיפתן להפוך למוקד עולמי בתחומים אזרחיים, דיפלומטיים וכלכליים.

מכאן עולה השאלה, האם ניתן להעתיק מודל זה למדינות ערביות נוספות בהן ההזדמנויות הרב-לאומיות מועטות. וגם אם מתקיימות, הרי שעד היום היו מוגבלות להשתתפות של ישראלים.

רשימת ההישגים מגלה שכמות הקשרים במסגרת המולטילטרלית היתה רבה פי כמה וכמה מאלו הישירים, אבל הם למעשה אלו שאפשרו את חימום היחסים בהדרגה וסללו את הדרך אל המפגש הישיר עד הסכם השלום

אם נרצה ללמוד מסיפור ההצלחה של הקשר עם איחוד האמירויות ובחריין ולהעתיק מודל זה למדינות אחרות באזור, מפת הדרכים תכלול את השלבים ודרכי הפעולה הבאים:

1

הכרה בחשיבות הקשרים עם מדינות נוספות בעולם הערבי-מוסלמי וגיוס גורמיים ממשלתיים ושחקנים שונים בחברה האזרחית שיהיו מוכנים להשקיע מאמצים כנים בקידום הסוגיה.

2

אימוץ גישה פרו-אקטיבית מצד גורמים ממשלתיים ואזרחיים בישראל, אשר הוכיחה את עצמה בבניית הקשר עם איחוד האמירויותף במיוחד בשנתיים האחרונות.

3

מיפוי הפלטפורמות הרב-לאומיות ואיתור הזדמנויות משותפות בכל אחת מהמדינות: חברות כלכליות בינלאומיות שעובדות עם ערב הסעודית, מכוני מחקר בינלאומיים שממוקמים בעומאן, המונדיאל הצפוי בקטר והתעשייה הנלווית לאירוע זה, שיתוף פעולה תרבותי עם תוניס דרך הקשר הצרפתי, פורומים בינלאומיים רבים שמתארחים במרוקו, סוכנויות הומניטריות ברשות הפלסטינית והרשימה עוד ארוכה.

4

לאחר מיפוי ההזדמנויות הרב-לאומיות, שליחת פניות יזומות באופן ישיר או עקיף. היתרון של האמירויות ובחריין היה במידת יזמות גבוהה ובמידת הכלה גבוהה – ושתי התכונות הללו אפשרו השתתפות של ישראל וישראלים. במקרה של מדינות אחרות, הזרז לקשר יכול להיות ההשקעה הישראלית בפיתוח הקשרים ומציאת שותפים שלישיים בהתאם לערוץ הרלוונטי.

5

למידת התרבות והרגישויות של המדינה על מנת ליצור חוויה ראשונית חיובית ולעודד המשכיות של הקשרים.

6

ולבסוף, אימוץ המודל הרב-לאומי בישראל באמצעות השקעה בפיתוח יותר פלטפורמות מסוג זה בישראל והזמנת גורמים שונים ממדינות ערב אליהן.

לא כל הזמנה תיענה בהכרח בחיוב ולא מן הנמנע שייקח זמן עד שיוזמות אלו יתחברו לכדי קשרים מדיניים משמעותיים בין המדינות, אך כפי שציינה עינת לוי במחקרה על היחסים עם מרוקו וישראל, אפקט ההרגלה הוא הפרקטיקה הדיפלומטית החזקה ביותר לקידום יחסים מדיניים וקירוב לבבות בין עמים. על כן, חשוב לפעול בהתמדה ולהותיר רושם חיובי ביחסי גומלין שיווצרו. בדרך זו נוכל ליצוק תשתית מבוססת לקשרים יציבים וארוכי טווח, ומי אולי, אולי גם לשלום אמת עם מדינות נוספות.

ד"ר מורן זגה היא מומחית למדינות המפרץ ולגבולות המזרח התיכון. מורן מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, וכן כעמיתת מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. מורן ביקרה במדינות המפרץ הערביות מספר פעמים והיא מקדמת יוזמות משותפות ביחסי ישראל והעולם הערבי.