סתיו שומר בהפגנה בבלפור, ב-19 בספטמבר 2020 (צילום: דותן מאור)
סתיו שומר לא מתכוון להפסיק להפגין "עד שהמדינה הזאת תהיה ראויה לכולם"

לעולם לא ניכנע

ראיון

"יש אנשים שקוראים לזה מהפכה - אני קורא לזה שינוי. יש אנשים שקוראים לזה מלחמה - אני קורא לזה מאבק. יש אנשים שקוראים לזה התנגדות - אני קורא לזה אי-ציות אזרחי" ● סתיו שומר, בן 25 וכבר אחרי שלושה מעצרים וסימנים כחולים מהשוטרים, נחוש יותר מתמיד להמשיך במחאה ● "כולנו אנשים שאין להם מה להפסיד. וכולם מבינים את הפוטנציאל של מה שאנחנו עושים" ● כך נראה הדור שהחליט להיאבק על העתיד שלו

ביום ראשון סתיו שומר התעורר בדירה השכורה הקטנה שלו בדיזנגוף פינת ארלוזורוב בתל-אביב והרגיש שהוא בוער. המוח שלו טס על אלף קילומטר לשעה. מפוצץ מרעיונות. מפוצץ מתוכניות. דלוק.

הוא כבר שבועות לא ישן בלילות. מתרוצץ. כותב. צועק. מתווכח. חוטף מכות. נעצר. צרוד מהצרחות במגאפון. מותש משיחות עם פעילים. כל היום הוא מדבר עם עוד ועוד אנשים, שאת חלקם הוא הכיר רק בשבועות האחרונים, ועכשיו הם כבר חברים, שותפים לדרך, והם הולכים ביחד לשנות את המדינה. הוא מרגיש את זה בעצמות.

עכשיו כבר מקשיבים לו, אחרי שנעצר שלוש פעמים. בגל המחאה הנוכחי, הוא אחד המפגינים שנעצרו הכי הרבה פעמים עד כה. אולי אפילו זה שנעצר הכי הרבה. הוא לא בטוח. הוא כבר קיבל צו הרחקה מירושלים, ואז קיבל צו הרחקה גם מתל אביב. ועכשיו המפגינים מכירים אותו, עושים לו כבוד, הוא הרוויח אותו, והוא לא מתכוון לאכזב.

סתיו שומר, במרכז, בהפגנה מחוץ לכנסת ב-29 בספטמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
סתיו שומר, במרכז, בהפגנה מחוץ לכנסת ב-29 בספטמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אבל מהצד השני עומד מנגנון ארסי של הסתה, שזורע פירוד ושנאה. שרואה בו ובחברים שלו אנרכיסטים, אלימים ומפיצי מחלות. בלי להכיר אותו בכלל. בלי להקשיב למה שהוא באמת אומר. ואת המנגנון הזה הוא הולך לפרק, ייקח כמה זמן שייקח, לא איכפת לו בכלל. כי הוא – סתיו שומר, בן 25, שהגיע לתל אביב מקרני שומרון – הוא חלק מדור חדש, הדור שקם במחאה הזאת ומצא את הקול שלו. והוא הולך להראות לכולם, ולא איכפת לו מה אומרים. ומבחינתו, כל מי שרוצים להבין באמת איזה דור חדש גדל פה, כדאי שיקשיבו לו, כי מתחיל פה עכשיו משהו חדש ומסעיר.

"יש פה קטע שכולנו, כל האנשים שאני מסתובב איתם כרגע, הם אנשים שאין להם מה להפסיד. וכולם גם מבינים את הפוטנציאל של מה שאנחנו עושים. יש אנשים שקוראים לזה מהפכה – אני קורא לזה שינוי. יש אנשים שקוראים לזה מלחמה – אני קורא לזה מאבק. יש אנשים שקוראים לזה התנגדות – אני קורא לזה אי-ציות אזרחי.

"המטרה שלנו היא להחזיר את התקווה למקום הזה. הם ימשיכו עם האלימות וההסתה ואנחנו ניפגש בסיבוב בדרכי שלום ואהבה. גם כשביבי ילך לכלא לא נפסיק להילחם עד שהמדינה הזאת תהיה ראויה לכולם. אני מרגיש שאני שומר על ישראל. ככה אני רואה את זה.

"המטרה שלנו היא להחזיר את התקווה למקום הזה. הם ימשיכו עם האלימות וההסתה ואנחנו ניפגש בסיבוב בדרכי שלום ואהבה. אני מרגיש שאני שומר על ישראל. ככה אני רואה את זה"

"אני יכול לפגוש אנשים שהם מצד אחד נורא שונים ממני, ומצד שני נורא דומים לי, כי הייתי בעצמי ערס מהשטחים ומההתנחלות, אבל גם הייתי הילד האיכותי שמסתובב עם אנשים שמתכננים לפתח לעצמם קריירות. אז אני יכול לראות את כל נקודות המבט של כולם".

 בלגאנים בקרני שומרון

יומיים קודם, ביום שישי בבוקר, סתיו שומר שוחרר מהמעצר השלישי, אחרי לילה שבו כלאו אותו באותו תא עם פיני לוזון, הנהג שנעצר בחשד שניסה לדרוס מפגינים. שומר דיבר עם לוזון כל הלילה, וכשהוא מדבר אי אפשר לעצור אותו, כי זה לא רק שהמוח שלו טס, הוא גם מאמין שצריך לדבר עם כולם, שאפשר לדבר עם כולם, שהוא יודע איך לדבר עם כולם. בגלל מי שהוא. בגלל מה שהוא עבר בחיים. ואחרי שהוא השתחרר מהמעצר, כולם רצו שהוא יספר איך זה היה להיות כלוא עם "פיני הדורס", כמו שקוראים לו עכשיו.

ערב טוב חברים,אז אחרי מעצר שני בשלושה ימים, הפלאפון שלי הוצף בתקשורת (ערוצים 11,12,13 במהדורה מרכזית בערב חג) שרצתה נגיסה מהסיפור היומי החם.הצטלמתי עם מסרים שאני מאמין בהם בלב ליבי, אך תקשורת כתקשורת לקחה רק את החלקים העסיסיים כמו "הוא אמר שהוא יהרוג אותנו" במקום "האהבה תנצח".לא ציפיתי ליותר מכם. כשהתעוררתי ההיום בבוקר וראיתי את כל ההודעות על הרצון להגיש תלונות כנגד הדורס דעותיי היו חלוקות, מצד אחד הוא עשה את מה שהוא עשה ומהצד השני הצלחתי למצוא איתו את המכנה המשותף ואת התקווה לעתיד יותר טוב.כשהתקשורת התחילה לדבר איתי קיוויתי שאצליח להעביר את המסר.המסר הוא כזה – אנחנו שנים מוזנים משנאה, כולנו. בימים אלו אנשים כמו בינימין נתניהו, אמיר אוחנה, אוסנת מארק ומיקי מכלוף זוהר ניזונים רק מהשנאה, זה הדבר היחיד שמחזיק אותם באוויר.לכל אחד מאיתנו יש את הערכים שהוא גדל עליו, ולכל אחד מאיתנו יש את הליבה האנושית, חלקנו טובים יותר וחלקנו טובים פחות.שנים שמחדירים לנו במשך שנים את שנאת האחר, את שנאת השמאל, הימין, הערבים, החרידים או בקיצור האחר – אנחנו לא יודעים אחרת.התקווה שלי היא שפיני, חרדי מבני ברק, ערבי מג'נין, אתיופי מצור שלום ואני נשב ביחד מסביב לשולחן מלא באהבה עם תקווה אחת משותפת – לחיות חיים רגועים בכבוד ובאהבה. להתרחק מהשנאה והלחץ אחרי הכסף, כוח, כבוד וסקס.אז פיני, אני מצטער ולא מצטער על ה24 שעות האחרונות, הכוונה שלנו הייתה טובה, שלך קצת פחות, אבל זאת לא אשמתך. וכמו שדיברנו לפני שהשתחררתי, אני מבטיח לך שיהיה בסדר. אנחנו עוד נשב באותו השולחן.כתבתי פעם – "כבר אין לנו חלומות,החלום על הכסף לקח את הכל.תן רק לחיות בשקט,תן לי להיות רגוע כשאני עובדותן לי להיות רגוע כשאני לא עובד.וביום שאחרי – כולנו נוכל להתחיל לחפש על מה אנחנו בכלל חולמים."בבקשה תעזרו לי לשתף את הפוסט, כדי לעקוף את התקשורת המזוייפת.רק האהבה תנצח.דרך אגב איבדתי אתמול בהפגנה את האיירפודס שלי, אם מישהו מצא זה ממש יעזור לי, אין לי אפשרות לעשות שיחות בפלאפון בלעדיהן ואין לי אפשרות לקנות חדשות ????❤️

פורסם על ידי ‏‎Stav Shomer‎‏ ב- יום שישי, 2 באוקטובר 2020

סתיו שומר בווידאו שהעלה לפייסבוק אחרי שהשתחרר מהמעצר, שם בילה עם פיני לוזון בתא המעצר, 2 באוקטובר 2020

הוא התעורר בבוקר והטלפון שלו היה מפוצץ בהודעות. סלב. כולם רצו חתיכה ממנו. "ערוץ 12, ערוץ 13, כאן 11. כולם רצו לדבר איתי. כולם ראיינו אותי. ולכולם אמרתי אותם דברים. אמרתי שאני לא רוצה להאשים את פיני. אמרתי שאני רואה בו קורבן של ההסתה השיטתית של ביבי ושל אוחנה ושל כל החברים שלהם ושל כל הממשלה הזאת. קורבן של הפוליטיקאים שגורמים רק לפילוג ורק לפיצול ביחד עם התקשורת וביחד עם מערכת המשפט והמשטרה. ביחד עם הכול.

"וזה לא התחיל עכשיו. זה ככה כבר שנים. וזה כבר חקוק לאנשים כל כך עמוק בתוך המוח, שהם שוכחים שכולנו בני אדם בתוך הדבר הזה. ואמרתי להם שעובדה שאני יכולתי לסיים את הלילה הזה בתא המעצר עם פיני אחרי שהוא איים לזיין אותי במכות ולהרוג אחד אחד את כל המפגינים – ובסוף יצאנו מהמעצר בשבע וחצי בבוקר כשאני אומר לו 'פיני, אח שלי, יהיה בסדר. אני מבטיח לך. אני אוהב אותך'. והוא אומר לי 'בעזרת השם'. ואני אומר לו בעזרת השם בחזרה. וככה נפרדנו אחד מהשני.

"ואז אני מתראיין ומעביר את המסר שפיני לא אשם. שזו השיטה שדפקה אותו והפכה אותו להיות אלים. שהוא קורבן של הדבר הזה. אבל מה חתכו בסוף בתקשורת מכל הדברים שאמרתי? חמש שניות שאני אומר 'הוא אמר שהוא יזיין אותנו ויהרוג את כולנו'. בכל אחד מהערוצים בחרו מכל מה שאמרתי בדיוק את אותו משפט. בדיוק את מה שהם רוצים. בדיוק את המילים שיוצרות הסתה ופילוג. והם קוראים לעצמם עיתונאים".

"אני מתראיין ומעביר את המסר שפיני לא אשם. שזו השיטה שדפקה אותו והפכה אותו לאלים. אבל מה חתכו בסוף בתקשורת מכל הדברים שאמרתי? חמש שניות שאני אומר 'הוא אמר שהוא יזיין אותנו ויהרוג את כולנו'"

תשומת הלב יכולה להיות מסחררת, אבל הוא לא נותן לה להוליך אותו שולל. והוא צובר ניסיון במהירות, תוך כדי תנועה, ורק כשהוא נעצר לרגע לחשוב על זה, הוא נזכר שאם מישהו היה אומר לו רק לפני כמה חודשים שזה מה שיקרה לו, שככה הוא ידבר, עם כל כלי התקשורת, הוא היה צוחק ולא מאמין. מה לו ולפוליטיקה? מה לו ולתקשורת?

סתיו שומר (מימין) עם חבר, על גגות תל אביב, בימים שלפני הקורונה (צילום: באדיבות סתיו שומר)
סתיו שומר (מימין) עם חבר, על גגות תל אביב, בימים שלפני הקורונה (צילום: באדיבות סתיו שומר)

אבל עכשיו הוא כבר מלא אנרגיה, והוא נחוש, ולא איכפת לו שכל אלה שלא יכולים לעמוד בקצב המסחרר שלו, או שכבר הפסיקו להאמין, מזהירים אותו שגם הסוף של המחאה הזאת יהיה כמו הסוף של כל המחאות הקודמות, ההתלהבות תדעך, אנשים יתפזרו לענייניהם, יחזרו לחיים הקודמים שהיו להם.

הו לא, לא במקרה שלו. הוא בטוח שלו זה לא יקרה. בטח לא עכשיו, אחרי שהוא התעורר.

שני ההורים שלו עלו מרוסיה. אבא שמעון עלה בתחילת שנות השבעים. אמא שלו, ז'אנה, עלתה בעליה הגדולה של שנות התשעים. לשמעון כבר היו שתי בנות מנישואים קודמים, שאמן מתה מסרטן כשהיו ילדות. גם לז'אנה היה בן מנישואים קודמים. סתיו הוא בנם המשותף היחיד.

"אבא בא ממשפחה סופר ציונית. סבא שלי, ברוך, הגיע לארץ עם תמונה של ז'בוטינסקי בארנק. זה מה שאבא שלי גדל עליו. הוא היה מין בית"ריסט כזה. הוא נעצר וישב בכלא הרוסי חצי שנה, כי הוא הביא מכות לכמה אנטישמים שקראו לו ז'יד. אחרי שהוא השתחרר מהכלא הוא הצטרף לכמה חברים שלו ששלחו מכתב לגולדה מאיר ואיך שהם יצאו מהדואר עצרו אותו שוב. כשהוא הגיע לארץ ישר התגייס לצה"ל ושירת בתותחנים. ציוני".

"אבא בא ממשפחה סופר ציונית. סבא שלי, ברוך, הגיע לארץ עם תמונה של ז'בוטינסקי בארנק. זה מה שאבא שלי גדל עליו. הוא נעצר וישב בכלא הרוסי חצי שנה, כי הוא הביא מכות לכמה אנטישמים שקראו לו ז'יד"

הוא נולד בחיפה. ההורים שלו הקימו וניהלו שני עסקים משפחתיים קטנים ברחוב הבנקים בעיר התחתית בחיפה. אמא ניהלה מסעדה. לאבא היה מינימרקט. צמודים אחד לשני. עושים הכול ביחד. עובדים קשה אבל מתפרנסים בכבוד. עד שחנכו בחיפה ב-2002 מגדל קריית הממשלה שהחיפאים קוראים לו "מגדל הטיל", בגלל הצורה שלו. ומגדל הטיל העלה על טיל את החלומות של שמעון וז'אנה.

מגדל הטיל בחיפה (צילום: משה שי/פלאש90)
מגדל הטיל בחיפה (צילום: משה שי/פלאש90)

"בנו את המגדל והעיר התחתית ננטשה וכל העסקים שם פשטו רגל. ההורים שלי פשטו רגל בשני העסקים שלהם. אז ב-2006 עברנו לגינות שומרון (שכונה בקרני שומרון). כי בזמנו שכירות של ארבעה חדרים שם הייתה נמוכה מאוד.

"ההורים שלי, בגלל פשיטות הרגל כל הזמן ברחו מהמשטרה וההוצאה לפועל. מאז שאני קטן אני זוכר דפיקות בדלת, שוטרים, 'היי, איפה אבא שלך?'. הוא לא נמצא. בתור ילד בחיפה הגיעו הוצאה לפועל ולקחו לי את הטלוויזיה ואת המחשב. ההורים שלי אפילו התגרשו כדי להפריד את פשיטות הרגל ביניהם. כשעברנו לגינות שומרון הכתובת שלנו אף פעם לא הייתה מעודכנת בשום מקום, כדי שלא יוכלו למצוא אותנו. בסוף זה גם מה שהציל אותי.

"גדלתי כשההורים שלי עובדים 12-14 שעות ביום, כל יום, כולל שישי ושבת. עבדו במה שיכלו. לאמא שלי יש תואר בהנדסת מזון מרוסיה. אבא שלי היה עושה כל מה שאפשר, עובד תמיד בשתיים-שלוש עבודות, שמירה, מפעלים, מה שהיה. ככה שדי גידלתי את עצמי לבד. האחים הגדולים שלי כבר עזבו את הבית באותה תקופה. ואני הייתי מסתובב ברחובות, בחבר'ה של גינות שומרון.

"הייתי מין ילד עבריין כזה. היינו פורצים למועצה הדתית וגונבים כסף מהכספת של התרומות, כי היה לנו מפתח של אחת האמהות שהייתה מנקה שם. היינו הולכים מכות בלי סוף. כשרצחו את משפחת פוגל (במרץ 2011) הלכנו לזרוק אבנים על מכוניות של פלסטינים מחוץ לשער של היישוב.

"הייתי מין ילד עבריין כזה. היינו פורצים למועצה הדתית בקרני שומרון וגונבים כסף מהכספת של התרומות, כי היה לנו מפתח של אחת האמהות שהייתה מנקה שם. היינו הולכים מכות בלי סוף"

"היינו יושבים שם בפארקים ושותים מגיל מאוד צעיר. לא יכולנו לצאת מהיישוב כי לא היו לנו רישיונות נהיגה ולא הייתה לנו שום אלטרנטיבה. בשישי-שבת אין שום תחבורה ציבורית. מה תעשה? מחפשים עניינים. עד שיום אחד המשטרה פשטה על הבתים של כל החברים שלי ועצרו את כולם חוץ ממני, כי אנחנו פשוט לא היינו בכתובת הנכונה. ולך תמצא שם ילד בחופש הגדול.

ההתנחלות קרני שומרון, בגדה המערבית (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90)
ההתנחלות קרני שומרון, בגדה המערבית (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90)

"זה היה האירוע שפיצל בין חבר'ה שהם ממש עבריינים, ובסוף גם הגיעו למוסדות ולכלא, לחבר'ה ממשפחות קצת יותר טובות, שקיבלו חינוך קצת יותר טוב. ההורים שלי רצו לשלוח אותי לפנימייה צבאית אבל לא קיבלו אותי, כי כל התעודה שלי הייתה ממוצע 40, התנהגות ד' וחיסורים בלי סוף, כי הייתי מבריז כל הזמן.

"המזל שלי היה שבשלב הזה הצטרפתי לצופים, ושם הפכתי למדריך של ילדים, הדרכתי שלוש שנים ולמדתי לקחת את החיים שלי קצת יותר ברצינות. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנתנו לי אחריות. הפעם הראשונה שעשיתי משהו שהוא מעבר לעצמי. וככה בסוף יצאתי עם בגרות מלאה. מתוך איזה מאתיים אנשים שהתחלנו בשכבה בערך שמונים סיימו 12 שנות לימוד. אני ועוד חמישה היינו היחידים שיצאנו עם בגרות מלאה. אפשר להגיד שהצופים הצילו לי את החיים".

 לבד בתל אביב

ב"צוק איתן" הוא כבר היה בשנת שירות מהצופים. הכיר חבר'ה איכותיים. חבר'ה על רמה. ילדים של פרופסורים מחיפה. בתים טובים. הם ילוו אותו גם הלאה. חלקם יהיו לצידו במהלך המחאה, ביומיים שבהם הוא עבר הארה. ראה את האור. התעורר. ועכשיו, זו קבוצת ההתייחסות החדשה שלו. חבורה שהוא מאמין בה. שבטוח שעוד תגיע רחוק.

מבחינתו, זה הדור החדש שעולה עכשיו על במת הישראליות, דור מפוכח יותר, בלי אשליות, דור שמבין שהמשחק התנהל כל השנים נגדו, מבין שעוד תהיה פה עבודת תיקון גדולה, ומוכן לקחת על עצמו את המשימה ולשלם מחיר, אם צריך.

סתיו שומר, בימים שלפני הקורונה (צילום: באדיבות סתיו שומר)
סתיו שומר, בימים שלפני הקורונה (צילום: באדיבות סתיו שומר)

אחרי שסתיו שומר ירד דרומה להתנדב במהלך "צוק איתן" – עזר לקשישים בקריית מלאכי, שיחק עם ילדים במקלטים, עשה כל מה שהוא יכול כדי לתרום, הוא התגייס לצה"ל יחד עם עוד שלושה חבר'ה שהכיר בשנת שירות. כולם חדורי מוטיבציה כמוהו. רוצים לתרום. לשנות.

"התארגנו ארבעה חברים מהשנת שירות – אני ועוד שלושה תל אביבים – החלטנו להתגייס לחטיבת 'כפיר' בתור גרעין. התגייסנו יחד לדוכיפת (גדוד 94 של חטיבת כפיר). המטרה הייתה להגיע למקום שמתמודד עם האוכלוסיות הכי קשות. רצינו להגיע לשם, כי שם יש הכי הרבה ערסים. רצינו להשפיע מבפנים. זה היה בתקופת אלאור אזריה. ואנחנו נהיינו מפקדים. הדרכנו שם מחזורים של טירונים.

"עכשיו שתבין, אף פעם לא היו לי עמדות פוליטיות ברורות. בטח לא בענייני שלום ושטחים. הרגשתי שאני לא יודע מספיק. הרגשתי שאם יש ראש ממשלה שאומר שאין עם מי לעשות שלום, אז הוא בטח יודע דברים שאני לא יודע, ומי אני בכלל שאני אגיד אחרת?

"אף פעם לא היו לי עמדות פוליטיות ברורות. בטח לא בענייני שלום ושטחים. הרגשתי שאם יש ראש ממשלה שאומר שאין עם מי לעשות שלום, אז הוא בטח יודע דברים שאני לא יודע, ומי אני בכלל שאני אגיד אחרת?"

"אבל גם ידעתי שכל הילדות שלי היינו עושים קניות רק בכפרים הפלסטיניים מסביב. היינו נכנסים לכפרים שמהם יצאו מחבלים. וכשהייתי מגיע, הייתי מרגיש שם בטוח. היינו יורדים חופשי לוואדי, לנחל קנא, להתרחץ במעיין, והיינו יושבים עם הערבים שפאקינג גרים שם, יושבים איתם על נרגילה, והכל היה בסדר. אף פעם לא הגענו איתם לסיטואציה, חוץ מפעם אחת שגנבנו להם תפוזים ואחר כך קצת הלכנו איתם מכות. אבל חוץ מזה לא הייתה שום היתקלות. אה, זרקו עלי בקבוק תבערה פעם אחת. אבל לא פגעו.

סתיו שומר במהלך שירותו הצבאי (צילום: באדיבות סתיו שומר)
סתיו שומר במהלך שירותו הצבאי (צילום: באדיבות סתיו שומר)

"ושם, בסדנאות חינוך של כפיר, דיברנו על כל הדברים האלה, על צדק, על להט"בים, על דברים שהיו שם הרבה ערסים של כפיר ששמעו בפעם הראשונה. והיו ויכוחים וצעקות. אבל בסוף תמיד נשארנו אחים. זה תמיד היה העניין. גם היום אני מקבל הודעות על פוסטים שאני מעלה על המחאה מחברים שהכרתי בשירות, שרחוקים מאוד מהדעות שלי, וכשכולם מקללים אותי, הם כותבים 'אני לא מסכים איתך, אבל כל כך מאמין לאיך שאתה רואה את הדברים'".

"גם היום אני מקבל הודעות על פוסטים שאני מעלה מחברים שהכרתי בשירות, שרחוקים מאוד מהדעות שלי, וכשכולם מקללים אותי, הם כותבים 'אני לא מסכים איתך, אבל כל כך מאמין לאיך שאתה רואה את הדברים'"

לקראת סוף השירות ב-2017 ההורים שלו החליטו להגר לווראנה שבולגריה. הם הבינו שאין להם סיכוי להזדקן בארץ בכבוד. "הם אמרו 'די, אנחנו לא יכולים יותר'. הפנסיה שלהם ביחד יוצאת איזה 3,500 שקל. בארץ הם היו צריכים לחיות בתוך קרטון כדי לשרוד עם זה. עם הפנסיה הזאת ועם איזה מאה אלף שקל שהם הצליחו לחסוך כשהייתי בצבא הם לפחות יכולים לחיות בבולגריה כמו בני אדם.

"הם סיפרו לי שהם הולכים לעזוב איזה חצי שנה לפני השחרור שלי. אמרתי להם 'יאללה. זה נשמע כמו רעיון נכון. אבל מה יהיה איתי?'. אמרו לי 'אתה תעבור לגור עם אחיך הגדול'. הוא עוד מעט בן 40. מתכנת בהייטק. מצליח מאוד.

ז'אנה ושמעון שומר, הוריו של סתיו, אחרי שהתחתנו בשנית (צילום: באדיבות סתיו שומר)
ז'אנה ושמעון שומר, הוריו של סתיו, אחרי שהתחתנו בשנית (צילום: באדיבות סתיו שומר)

"השתחררתי בנובמבר 2017, ישר לתל אביב. לקחתי את מענק השחרור, וקצת כסף שחסכתי כשעבדתי כמלצר, וטסתי חודש למזרח, כי זה כל מה שיכולתי להרשות לעצמי. כשחזרתי התחלתי לעבוד. מילצרתי במסעדה בשוק הפשפשים. תוך חודשיים נהייתי אחמ"ש. מהר מאוד התקדמתי. מה זה מסעדה מול להוביל שבט של 500 ילדים בצופים? מה זה מסעדה מול להיות הרס"פ של גדוד צבאי? תחמושת התחלפה בסכו"ם. זה הכול.

"משם עברתי למועדון בדיזנגוף סנטר שעוברים בו אלף איש בערב. שם התערבבתי קצת יותר בחיי הלילה בתל אביב והתחלתי להכיר יותר אנשים. עבדתי שם כאחמ"ש בגיל 23, במועדון שהכניסה אליו היא מגיל 25 ומעלה. ואז הגיעה הקורונה".

בבלפור מתחילים עניינים

ב-15 במרץ נסגר המועדון. עד ה-1 ביוני שומר ישב בבית וחי על פיצויי החל"ת. "קיבלתי הרבה פחות כסף ממה שהרווחתי קודם. הייתי מרוויח משכורות של 12 ומעלה וירדתי לארבע וחצי. אבל איכשהו הסתדרתי כי גם לא הוצאתי כמעט כלום.

"כשפתחו את המסעדות מחדש התחלתי לנהל מקום חדש בצפון העיר. המקום פרח ושגשג. פעם ראשונה שאני מספר אחת במקום. לא כפוף לאף אחד. הבאתי את החברים הכי טובים שלי לעבוד שם והתחלנו לעשות דברים. הרגשתי שמתחיל משהו מדהים.

הצעירים מגיעים לבלפור: דור שלם דורש שינוי. 1 באוגוסט 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הצעירים מגיעים לבלפור: דור שלם דורש שינוי. 1 באוגוסט 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"באותו זמן התחילה המחאה. התחלתי להתעניין. ניסיתי להבין מה קורה שם, אבל עוד לא נסעתי לבלפור. ראיתי את הביביסטיליה. ראיתי את המכת"זיות. זה קצת הכניס אותי לאווירה. התחלתי לראות את השידורים של אור-לי ברלב. מצאתי את עצמי יושב באמצע משמרת, מנהל את המקום, ולא יכול להתנתק. עובד ורואה במקביל את השידורים החיים. לפעמים הייתי חוזר הביתה בארבע בבוקר, שיכור של החיים ומסטול, ואז הייתי יושב עד שש וחצי בבוקר ורואה את כל השידור של אור-לי בשידור חוזר.

"התחלתי לראות את השידורים של אור-לי ברלב. לפעמים הייתי חוזר הביתה בארבע בבוקר, שיכור של החיים ומסטול, ואז הייתי יושב עד שש וחצי בבוקר ורואה את כל השידור של אור-לי בשידור חוזר"

"מאז שהשתחררתי מהצבא לא עשיתי שום דבר בשביל אף אחד. הייתה לי רק מטרה אחת – לחסוך מספיק כסף, ולעבור לאוסטרליה. ואז הייתה ההפגנה הראשונה של העצמאים. השולמנים. בכיכר רבין. הלכתי לשם עם החבר הכי טוב שלי, שהיה איתי בשנת שירות ובצבא. הגענו כמו ילדים טובים בשמונה בערב, אחרי כמה פייסלים טובים.

"הסתובבנו שלוש פעמים בין האנשים בכיכר, ואני רואה את כל האנשים האלה שיצאו מהבתים שלהם, כי חשוב להם, כי איכפת להם. כי יש להם תקווה למשהו. והאנרגיות שהיו שם עשו לנו צמרמורת. עמדנו, הקשבנו לכמה נאומים, השתעממנו. הנאומים שם לא היו משהו. הלכנו הביתה וכשהגענו שמענו שהם הלכו לחסום את איילון וקצת התבאסתי שלא נשארתי.

סתיו שומר (משמאל) מפגין בכיכר דיזנגוף בתל אביב, ספטמבר 2020 (צילום: ויקטור בזרוקוב)
סתיו שומר (משמאל) מפגין בכיכר דיזנגוף בתל אביב, ספטמבר 2020 (צילום: ויקטור בזרוקוב)

"ואז החלטתי להתחיל לנסוע בשבתות לבלפור. הודעתי לבעלים של המקום שעבדתי בו: שומע, אחי, אני לא עובד יותר במוצ"ש. אני חייב לנסוע לבלפור. הוא קיבל את זה. בשלב הזה עוד בעיקר נהניתי מהאנרגיות. אני נהנה מזה שיש אנשים שאיכפת להם והם יוצאים החוצה, בזמן שכל התל אביבים רדומים מול הנטפליקס שלהם. בשלב הזה הייתי כלום. הייתי סתם בן אדם שמגיע לבלפור עם שני חברים תל אביבים טובים.

"זה לא שנסענו למסיבה. לא ראיתי את זה ככה. אבל מצד שני, האנרגיות האלה כן ממכרות. היינו מסתובבים שם וקוראים לזה 'הרחבה'. כמו במועדונים. היינו אומרים 'יאללה, בוא נלך לרחבה של הדגלים הוורודים, מעניין מה הולך שם'. הם הכי טובים בדרך כלל. ותוך כדי, כן, יש צעקות ויש קריאות. בדרך דרך כלל נגד ביבי".

"זה לא שנסענו למסיבה. לא ראיתי את זה ככה. אבל מצד שני, האנרגיות האלה ממכרות. היינו מסתובבים שם וקוראים לזה 'הרחבה'. כמו במועדונים. היינו אומרים 'בוא נלך לרחבה של הדגלים הוורודים, מעניין מה הולך שם'"

ביבי לא ממש העסיק אותו עד תחילת המשבר. כשהוא חושב על זה, הוא גם לא ממש התעניין בפוליטיקה. בקושי הצביע בבחירות.

"אצלנו, מאז ומתמיד, בארוחות שישי, אצל ההורים שלי בגינות שומרון, היינו מסיימים ארוחה ואבא שלי לא היה מפסיק לקלל. הכול חרא. הכבישים חרא, התקשורת חרא, הפוליטיקאים חרא, הכלכלה חרא. זה מה שקיבלתי מאבא שלי. לא הצבעתי בכלל בבחירות עד הבחירות האחרונות, שהצבעתי כחול-לבן רק בגלל שמיקי חיימוביץ' רצה והיא אמא של אחד החברים שלי. לפני זה בכלל לא הצבעתי. לא ראיתי אף אחד שאני יכול להצביע לו. חשבתי, כמו אבא שלי, שהכול חרא".

המעצר הראשון

ההפגנה בבלפור ב-22 באוגוסט היא הערב שבו הכל השתנה מבחינת סתיו שומר. הוא מצא עצמו בעין הסערה כמעט במקרה. הוא שתה שתי בירות לפני שיצאו מתל אביב, אז הוא ביקש מנהג האוטובוס שיעצור לו, וירד יחד עם חבר שלו שאדי, כדי להשתין בחורשה לפני שהוא מממשיך להפגנה, וכשהתחיל לצעוד לכיוון בית ראש הממשלה, נקלע לצעדה של מפגינים שהגיעו מכיוון גשר המיתרים. הוא לא הכיר אותם קודם וגם לא ידע על הצעדה הזו.

התהלוכה שהחלה בגשר המיתרים לכיוון בלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
התהלוכה שהחלה בגשר המיתרים לכיוון בלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"זו היתה הפעם הראשונה שהייתה צעדת התקווה, מגשר המיתרים לבלפור. אני ושאדי הצטרפנו, ואז הגיעו הפרשים ועלו על האנשים. התחילה שם אלימות נוראית. זו הייתה ההפגנה הראשונה שהייתי בה שהיה בה ממש אלימות.

אני ושאדי היינו שם בפנים ופתאום אני קולט בנאדם בערך בן 70, שיער לבן, יכול להיות סבא שלי, ואיזה עשרה יסמ"ניקים מסביבו. מרביצים לו. הכול היה נורא כאוטי ולא ברור. התחלתי לצעוק על אחד היס"מניקים שיתבייש לו. וצעקתי וצעקתי, ופתאום הוא הסתובב אלי, שם את היד שלו על הפנים שלי והעיף אותי אחורה.

"חשוב לי לציין שאחרי כל המכות שהייתי הולך בתור ילד, מרגע שהצטרפתי לצופים הפסקתי. עברו לפחות שמונה שנים מאז הפעם האחרונה שהלכתי מכות. הצלחתי להתגבר על כל האגרסיות שהיו לי. התרחקתי מזה. אבל כשהגעתי לסיטואציה כזו אז מצד אחד לא פחדתי, ומצד שני – גם לא רציתי. אז שמתי ידיים מאחורי הגב וחזרתי לצעוק עליו ואז הוא אמר לי 'אתה עצור'. תפס אותי מהראש, שם אותי מתחת לבית השחי שלו והתחיל לגרור אותי בתוך המפגינים, לעבר המכלאות.

"וכשאנחנו ככה הולכים, כל שוטר שאנחנו עוברים לידו משחרר לי ברכית – אני לא יודע אם אתה יודע, אבל הם שמים איזה משהו מאחורי הברך שמגדיל את האימפקט. ואגרופים לצלעות עם הכפפות שלהם. ואני לא מרגיש כלום. אני מרגיש שאני מקבל מכות. אבל גם לא מרגיש כלום. וכשהגענו למכלאות הרגשתי שאני לא מצליח לנשום. הצלחתי להשתחרר מהאחיזה שלו ואז הרימו אותי חמישה יס"מניקים תוך כדי שהם ממשיכים להרביץ לי, למרות שאני בכלל לא מתנגד.

סתיו שומר נעצר על ידי שוטרים בהפגנה בבלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
סתיו שומר נעצר על ידי שוטרים בהפגנה בבלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"הגיעה מפגינה וניסתה לברר מה השם שלי, כדי שיוכלו לעזור לי, ואז השוטר שעצר אותי עשה לה אותו דבר. הרים אותה מהפרצוף ודחף אותה קדימה. צעקתי עליו שוב 'למה אתה עושה את זה? למה אתה אלים?'. ואז תוך כדי שארבעה יס"מניקים מחזיקים אותי בגפיים, הוא התחיל לחנוק אותי. ואז העלו אותי לאוטובוס של העצורים.

"נכנסתי למעצר. חקרו אותי והודיעו לי על הרחקה של 15 יום מירושלים. אין יותר הזייה מזה. מילא היו אומרים לי 'אל תגיע להפגנות במוצאי שבת'. אבל להרחיק אותי ל-15 יום מהבירה הנצחית של מדינת היהודים? ואם אני רוצה ללכת להניח פתק בכותל, מה אז? אבל חתמתי שאני מסכים, ברור. עליתי עם החוקר במעלית לתת טביעות אצבע, ובמעלית הייתה מראה, ואז אני קולט בפעם הראשונה שאני כולי סימנים סגולים מהלילה הזה".

"הודיעו לי על הרחקה של 15 יום מירושלים. אין יותר הזייה מזה. מילא היו אומרים לי 'אל תגיע להפגנות'. אבל להרחיק אותי ל-15 יום מהבירה הנצחית של מדינת היהודים? ואם אני רוצה ללכת להניח פתק בכותל, מה אז?"

בבוקר למחרת שומר התעורר בתל אביב. מפורק מכאבים. לא מצליח לדרוך על הברך מרוב שהיא נפוחה. "הלכתי לשירותים, ניסיתי לשבת על האסלה ופשוט לא הצלחתי לשבת. לא יכולתי לקפל את הברך. הכרחתי את עצמי בכוח לשבת, ופשוט התחלתי לבכות על האסלה. בכיתי, שחררתי הכול. ואז התיישבתי מול המחשב לראות את הדיון בוועדת הפנים על האלימות המשטרתית. ישבתי שעתיים שלמות לצפות בדיונים של הוועדה, שמעתי את כל השקרים של הקצינים הבכירים והרגשתי שאני מתפוצץ".

החבלות על גופו של סתיו שומר אחרי העימות עם המשטרה במהלך ההפגנה בבלפור ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: באדיבות סתיו שומר)
החבלות על גופו של סתיו שומר אחרי העימות עם המשטרה במהלך ההפגנה בבלפור ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: באדיבות סתיו שומר)

אחרי המעצר וההתרגשות והבכי, שומר נסע לשמורת טבע ליד הירדן, לפגוש חברים ולהתנקות קצת מכל ההתרגשויות והבלגאן.

"היינו חבורה גדולה של אנשים. הילדים הכי טובים שיש במדינה הזאת. הם חבר'ה שנמצאים ביחד מילדות, התחנכו בריאלי בחיפה, היו בצופים, כולם הכי מוכשרים שיש, כל אחד בתחומו. אני הצטרפתי אליהם רק בשנת שירות והם הפכו לחברים טובים שלי. סטודנטים, טייסים, מתכנתים, מה שאתה לא רוצה. באמת. כולם גם לומדים וגם עובדים תוך כדי בדברים שחשובים להם.

"אף אחד לא היה קודם בענייני אקטיביזם. כולם היו במסלול של לצאת לחיים ולהצליח. אלה אנשים שרובם באו גם ממשפחות נורא חזקות. אני היחיד שם בפרופיל שונה. תמיד הייתי בפרופיל שונה, גם מהחברים התל אביבים שלי. רובם מסודרים. ואני כאילו כלום. רובם כבר התחילו ללמוד ואני לא יכול להרשות לעצמי בכלל. כולם טיילו בדרום אמריקה שמונה חודשים ואני בקושי יכולתי להרשות לעצמי חודש במזרח. הם אף פעם לא הלכו מכות בחיים שלהם, ואני הסתובבתי עם עבריינים.

"היינו שם ביחד, 48 שעות. כל מי שהיה שם יעיד שאלה היו השעות הכי טובות בחיים שלו. בגלל מה שקרה לי במעצר זה הוביל אותנו לשיחות על מה הולך לקרות במדינה הזאת. איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו, שכל כך איכפת לנו מה קורה במדינה הזאת, מישהו מאיתנו, כלומר אני, הופך להיות אויב של המדינה? איך זה בכלל יכול להיות, דבר כזה?

"איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו, שכל כך איכפת לנו מה קורה במדינה הזאת, מישהו מאיתנו, כלומר אני, הופך להיות אויב של המדינה? איך זה בכלל יכול להיות, דבר כזה?"

"וככה מצאנו את עצמנו במעגלי שיח. כולם מדברים על נושאים עמוקים, על החברה, על המדינה, על התקופה שאנחנו חיים בה. וזה הגיע למצב כזה שאנשים באו אחד אחרי השני דווקא אלי, וכל אחד מהם מדבר איתי על מה שמפריע לו במדינה. כל אחד על הנושא שמפריע לו.

"אחד שהוא טייס, שנפצע בהתרסקות מסוק ועבר שיקום נורא ארוך, ואני מדבר איתו על ביטחון. אחד שלומד תכנות ואני מדבר איתו על הייטק וכלכלה. וחבר אחר שמדבר איתי על קיימות ודברים ירוקים. ועוד אחד שמדבר איתי על סמים ועל מסיבות, כי זה הבנאדם שהוא. וככה במשך יומיים דיברנו בלי סוף, על הכול, גם על כלכלה ועל דת ועל פוליטיקה, ותוך כדי אנחנו גם עסוקים בהמון צחוקים ושטויות.

"ושם פתאום הכול התחבר לי. ראיתי איך כל החיים שלי מתחברים כמו פאזל. הרגשתי איך סתיו העבריין הקטן מגינות שומרון וסתיו הצופיפניק התחברו ביחד לסתיו אחד שיוצא להפגין. זה היה רגע הארה, שהסתיים בזה שחבר שלי, שאדי, שהוא ממשפחה דרוזית מאוד חזקה מעוספייה, שם לנו מעוואל של סבאח פכרי (אחד מגדולי הזמרים בסוריה) ואנחנו יושבים בחמש לפנות בוקר ומקשיבים. ופתאום הבנתי שזה מה שאנחנו הולכים לעשות בחיים מעכשיו. זה מה שאנחנו הולכים להתעסק איתו. אנחנו הולכים לחזור מהירדן ולעוף על זה".

סתיו שומר (משמאל) בתהלוכה ברחוב דיזנגוף בתל אביב בספטמבר 2020 (צילום: ויקטור בזרוקוב)
סתיו שומר (משמאל) בתהלוכה ברחוב דיזנגוף בתל אביב בספטמבר 2020 (צילום: ויקטור בזרוקוב)

המעצר השני

שומר חזר לתל אביב לבד ביום חמישי, כדי להספיק לעבוד במשמרת ערב במועדון. אבל אז הוא החליט לשנות את התוכניות שלו. הראש שלו כבר טס, מרוב רעיונות שעלו בשיחות על גדות הירדן, והוא הבין שהוא לא יכול להמשיך כמו קודם. שעכשיו יש לו ייעוד.

"בערב הייתה הפגנה של 'קומי'. ביקשתי פגישה עם הבעלים של המועדון, הודעתי לו שאני לא מגיע למשמרת כי אני הולך להפגנה, שאין מצב שאני לא שם. זו הייתה הפעם הראשונה מאז שהתחלתי לעבוד שלא עבדתי חמישי ערב. ואז אמרתי לו עוד משהו. סיכמנו קודם שאני עובד ארבע משמרות בשבוע ומקבל עשרת אלפים שקל. הודעתי לו שאני רוצה לרדת לשתי משמרות בשבוע בחמשת אלפים שקל, כדי שאוכל להקדיש את עצמי למחאה.

"באותו יום הלכתי להפגנה ופתאום הרגשתי שאני אחד מהמובילים של הדבר הזה. וזה היה לי נורא טבעי. אחרי יומיים, בשבת, בגלל שעוד הייתי מורחק מבלפור, הייתי ב'מסיבת מורחקים' – כל החבר'ה שהורחקו מההפגנות הקודמות.

"הודעתי לבעלים שאני רוצה לרדת לשתי משמרות בשבוע כדי שאוכל להקדיש את עצמי למחאה. באותו יום הלכתי להפגנה ופתאום הרגשתי שאני אחד מהמובילים של הדבר הזה. וזה היה לי נורא טבעי"

"הם חשבו שהם באים לשתות בירות ולאכול פיצות, ואני מהראייה המיליטנטית החדשה שלי, הודעתי להם שאנחנו הולכים לפתוח חמ"ל. הבאתי את הלפטופ שלי והעברנו עדכונים בין הקבוצות בשטח, דיווחנו לכולם דרך השידורים השונים איפה השוטרים מתמקמים, איפה כדאי להיות.

סתיו שומר בהפגנה בבלפור, ב-19 בספטמבר 2020 (צילום: דותן מאור)
סתיו שומר בהפגנה בבלפור, ב-19 בספטמבר 2020 (צילום: דותן מאור)

"חזרתי משם הביתה, ובבוקר התחלתי להתקשר לאנשים שהכרתי מהמחאה והתחלתי לדבר איתם, שיחות של שעה עם כל בנאדם, ואמרתי את המילה 'מהפכה' איזה 400 פעם בטלפון. ואז נפל לי החשמל בבית, ופתאום הטלפון שלי לא עובד, וזה היה דבר מוזר, שאף פעם לא קרה לי. והתחלתי להיכנס לפראנויה שמשהו מוזר קורה פה. ובזמן הזה אח שלי עובד בבית, ואני משגע אותו, כל דקה מספר לו על מחשבה אחרת שעלתה לי, עד שהוא לא יכל יותר וביקש שאני אעזוב את הבית. אז עברתי לחבר שלי, שאדי.

"הקצב של המילים והקצב של הרעיונות. לא הפסקתי לדבר. לשנייה. הייתי מתקלח, עוצר את המים במקלחת, כי עלתה לי מחשבה, והייתי יוצא החוצה רטוב וערום, איך שאני, וכותב מהר מהר במחברת, תוך כדי שמטפטף עליה מים, וחוזר להתקלח. כתבתי המון. בסביבות 30-50 פתקים בטלפון ביום.

"התחלתי להתקשר לאנשים שהכרתי מהמחאה והתחלתי לדבר איתם, ואמרתי את המילה 'מהפכה' איזה 400 פעם בטלפון. ואז נפל לי החשמל בבית, ופתאום הטלפון שלי לא עובד, וזה היה דבר מוזר, שאף פעם לא קרה לי"

"במחברת כתבתי המון טקסטים למיניהם. רעיונות, דברים שאני מאמין בהם. בלי כיוון. רק שאנחנו הולכים להתעסק מעכשיו רק בדבר הזה ואנחנו הולכים להציל את מדינת ישראל. אנחנו הולכים לעשות הכול כדי לתפוס את המומנטום שקורה פה. המומנטום העולמי. הרגשתי שהמוח שלי רץ על אלף קמ"ש.

"ואז הייתה ההפגנה בכנסת ביום שלישי בשבוע שעבר, כשחתמו על החוק להגבלת ההפגנות. ושם גם, שוטרים דחפו אותי על איזה שיח. ראיתי שזה לא מוביל לשום מקום. שם פגשתי את אלי אקסלרוד, מ'אזרחים כותבים חוקה'. הוא הסיע אותי מהכנסת לתל אביב. בדרך שכנעתי אותו לנסוע לסלמה, כי היתה הפגנה מחוץ למשטרה, בזמן הנאום של יולי אדלשטיין ואמיר אוחנה.

סתיו שומר, מימין, נעצר על ידי שוטרים בהפגנה בבלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
סתיו שומר, מימין, נעצר על ידי שוטרים בהפגנה בבלפור, ב-22 באוגוסט 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"ואז תוך כדי דיברתי עם חבר שלי, שהוא חזק בהפגנות, והוא אמר לי שהם מתארגנים לצעוד, ישר רצתי עם המגאפון שלי, רצתי קדימה, אני ואותו חבר הובלנו את ההפגנה. התחלנו איזה 500 איש וסיימנו בערך אלף. עד שעצרו אותי בערך בעשר וחצי.

"בשלב הזה כבר הייתי מותש. הייתי מהבוקר מהפגנה להפגנה להפגנה. תחשוב, התעוררתי בתשע בבוקר אחרי שבלילה העליתי פוסט אם מישהו יכול לקחת אותי איתו לכנסת. מישהי הגיבה לי 'אני יוצאת בעשר'. צחצחתי שיניים ויצאתי אליה. עליתי לכנסת. משם המשכתי לסלמה. משם המשכתי לצעדה. עצרו אותי בעשר וחצי עם עוד שלושה עצורים. כל הלילה במעצר.

"בשלב הזה כבר הייתי מותש. הייתי מהבוקר מהפגנה להפגנה להפגנה. עליתי לכנסת. משם המשכתי לסלמה. משם המשכתי לצעדה. עצרו אותי בעשר וחצי עם עוד שלושה עצורים. כל הלילה במעצר"

"במעצר היינו ארבע עצורים בסך הכול. בתחנת המשטרה בסבידור 1, צמוד לרכבת. יש שם תא המתנה, לפני שמעבירים למעצרים האחרים. בהתחלה הייתי עצבני, כי היינו עשרה אנשים בתא. בהתחלה היינו עם נרקומנים, אבל אחרי חמש דקות היו שם מכות רצח בין שני נרקומנים, הסוהר נכנס פנימה, פירק אותם במכות והפרידו ביניהם. שלחו אחד לבית חולים.

"בארבע בבוקר המפקד תא מעצר הוציא אותנו החוצה עם אזיקים על הרגליים. ישבנו בפתח של תא המעצר, עישנו סיגריות ודיברנו עם מפקד המעצר. על פוליטיקה. על הכול. הוא סיפר לנו כמה גם הוא חושב שהכול חארטה. והוא סיפר איך גם הוא לוקח את הילד שלו לים למרות הסגר, לא מעניין אותו כלום. דברים כאלה של הבנה שאנחנו בעצם באותה סירה. יצאנו מהמעצר יצאתי בעשר וחצי בבוקר. אחרי שחתמתי על תנאים מגבילים של הרחקה של 15 יום מהבימה, מכיכר רבין, מאבן גבירול ואלנבי".

סתיו שומר (משמאל) בהפגנה בתל אביב ב-1 באוקטובר 2020 (צילום: נועה אבהר)
סתיו שומר (משמאל) בהפגנה בתל אביב ב-1 באוקטובר 2020 (צילום: נועה אבהר)

המעצר השלישי

לפני ההפגנה של יום חמישי (1 באוקטובר) נפתח איבנט בפייסבוק. 2800 אנשים אישרו את בואם. אבל שומר כבר ידע מאירועים קודמים שזה לא אומר כלום. אנשים מסמנים שיבואו, אולי גם מתכוונים לזה באותו רגע, אבל בסוף בא להם להישאר במזגן, להמשיך את הבינג' מהלילה. אבל זה לא מה שקרה הפעם.

"פתאום כולם התחילו לשתף את האיבנט הזה. נפתח דף 'הפגנה בתל אביב' בלי לשאול אף אחד, בלי לתאם עם אף ארגון – יש הפגנה וזהו. הצעדה ביום חמישי שעבר הייתה הראשונה מסוגה בכל המחאה הזאת. ספונטני. בלי מארגנים מובהקים. הוצאנו המון אנשים לרחובות, והגיעו אנשים שלא היו בהפגנות בבלפור. לא היו מגיעים לעולם.

"נפתח דף 'הפגנה בתל אביב' בלי לשאול אף אחד, בלי לתאם עם אף ארגון – יש הפגנה וזהו. הצעדה ביום חמישי שעבר הייתה הראשונה מסוגה בכל המחאה הזאת. ספונטני. בלי מארגנים מובהקים"

"התעלמתי מצו ההרחקה נגדי. אם החוק לא חוקי אין שום סיבה לציית לו. התחמקתי איזה עשר פעמים ממעצר. כל פעם באו לעצור אותי, דפקתי ספרינטים, נעלמתי בין המפגינים. החלפתי כובעים. החלפתי מסיכות. בפעם הבאה אני אחליף גם חולצות. אבל בסוף תפסו אותי. וככה נעצרתי פעם שלישית. לקחו אותי לאותה תחנה, בסבידור. וככה מצאתי את עצמי בתא עם פיני הדורס.

"היינו 14 עצורים. אני לא יכול להסביר לך בכלל איזה אנשים טובים. ארבעה-חמישה שאני מכיר. חלק מהם אנשים שלא מבינים בכלל איך הם הגיעו לסיטואציה כזאת. ואני נכנס לתא ואין לי קול, כי כל ההפגנה רצתי והתרוצצתי והקמתי מערך מגאפונים, ולשלוח דגשים למגאפוניסטים, שיידעו מה התפקיד שלהם, והכנו ביחד שירים למגאפוניסטים, שירים שיותר מדברים על כלכלה ורווחה וחינוך ופחות על ביבי. והרבה 'אנחנו התקווה' ו'הצעירים'. וככה גם ניהלתי את ההפגנה.

ההפגנה בכיכר הבימה בתל אביב, אמש (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ההפגנה בכיכר הבימה בתל אביב, אמש (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"עצרו אותי ברחוב המסגר אחרי הרבה בלגאן שעשינו. הייתי כבר באנרגיות, אחרי 16 קילומטר שצעדנו בהפגנה הזאת. הסיבה שהעבירו אותי לתא עם פיני הדורס, היא כי הם כבר הכירו אותי מהמעצר הקודם, ורצו להפריד אותי משאר המפגינים. ואני לא ידעתי בכלל מיהו. חשבתי שהוא עוד סוחר סמים שהביאו.

"עכשיו אני יודע, אני בטוח, שאני לא אשן ואני לא אנוח עד שהמדינה הזאת תהיה מקום ראוי. מהפכה. שינוי. מבפנים. כנגד הפוליטיקאים והמונופולים והתקשורת וכל האנשים שדואגים לשנאה הזאת כי הם מרוויחים ממנה. יש להם אינטרס שיהיו פה אנשים מדוכאים וישנים. כמה אנשים שנצליח להעיר יותר, ככה זה יקרה יותר מהר. ואני רואה מיום ליום יותר אנשים שמתעוררים.

"עכשיו אני יודע, אני בטוח, שאני לא אשן ואני לא אנוח עד שהמדינה הזאת תהיה מקום ראוי. מהפכה. שינוי. מבפנים. כנגד הפוליטיקאים והמונופולים והתקשורת וכל האנשים שדואגים לשנאה הזאת כי הם מרוויחים ממנה"

"בכל הפגנה אני רואה אנשים שלא ראיתי בחיים בהפגנות, ועכשיו הם באטרף. אני לא מצפה מכולם שיעזבו עכשיו את העניינים שלהם ויעשו רק את זה. לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה ואני חושב שאני מצאתי את המקום שלי. בחיים לא הרגשתי שאני במקום שלי ושאני איפה שאני צריך להיות יותר מאשר עכשיו".

עוד 4,854 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 22 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: "אביא לקבינט צעדים נוספים נגד מפרי הנחיות"

כחול-לבן השיקה קמפיין, בליכוד קראו "לחזור לעבודה משותפת" ● נגיד בנק ישראל: "מוטב שלא ניכנס ל-2021 בתקציב המשכי" ● יעלון: "ייתכן שיתוף פעולה עם כחול לבן בהחלפת נתניהו" ● סקר: 10% מהישראלים השתתפו במחאה נגד נתניהו והממשלה ● כתב אישום נגד צעיר שריסס מפגינים ביפו בגז פלפל

עוד 54 עדכונים

תקיפת הרופאים בבלרוס היא נורת אזהרה עבורנו

בכל מלחמה יש חוק כתוב, אבל גם כזה של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. אז איך זה שמה שאמור להישמר גם בין צבאות אוייבים לא נשמר בתוך מדינות? איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים, ובהם צוותי רפואה, רק משום שהם מעזים לסייע למפגינים?

ואולי צריך לשאול, מה לעזאזל קרה לכל אותם ארגוני בריאות עולמיים שאמורים להגן על צוותי רפואה העושים את עבודתם? איפה ארגון הבריאות העולמי וההסתדרות הרפואית העולמית?

בכל מלחמה יש חוק כתוב וגם של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים וצוותי רפואה שהעזו לסייע להם?

נראה שיחד עם נגיף הקורונה תקף את החברה נגיף מסוכן בהרבה. שחיתות משומנת בקשר הון-שלטון לא אוהבת שמפריעים לה לשבת על צינורות הכסף. הציבור שמפגין הוא לא ציבור בוחרים, הוא מטרד שיש לדכא. ואם צוותי הרפואה באים לעשות את עבודתם – כשהצורך בשלטון חזק מתנגש עם האתיקה הרפואית והציווי להגיש עזרה בכל מצב – אזי גם הרופאים הופכים לאויב.

בתקופה האחרונה הולכים ומתרבים דיווחים של רופאים בבלרוס על אלימות הולכת וגואה כלפי צוותים רפואיים – במקביל לאלימות כלפי המפגינים. ממקורות שונים והצלבת מידע עולה, כי בהפגנות שפרצו במינסק, בירת בלרוס לאחר הבחירות לנשיאות באוגוסט-ספטמבר 2020, נפצעו לכל הפחות 1376 מפגינים. שליש מהם ספגו פציעות משמעותיות. כ-600 מהמפגינים נפצעו לא בזמן פיזור ההפגנות עצמן –אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין. כל הנתונים נאספו על ידי אתר התחקירים 'מדיאזון' על סמך מסמכים שהודלפו מהפרקליטות במדינה.

עוד עולה כי רבים מהמפגינים נפצעו לאחר מעצרם – בזמן העברתם לחקירה, בתחנות המשטרה ובבתי המעצר – כאשר כבר לא ניתן לטעון שהם היוו סיכון וכאשר הם ממילא לא יכלו להתנגד. רבים מהם הוכו יותר מפעם אחת: בשעת המעצר, בהעברה, בתחנת המשטרה ובבית המעצר. לפעמים במשך מספר ימים. רק בימים האחרונים צף סרטון הוידאו המתעד מקצת מההתעללות במפגינים העצורים:

צוותי הרפואה בבלרוס, הקורסים תחת הנטל הכפול של טיפול לקוי במגפת הקורונה ואלימות של המשטר, החלו להצטרף להפגנות ואף לקיים הפגנות של צוותי רפואה. ואולם, למרבה הצער האלימות שאפיינה את היחס למפגינים הופנתה גם כלפי עמיתינו הרופאים.

רבים הוכו, נעצרו והועמדו לדין, לעיתים כאשר ניסו להגיש עזרה רפואית. אחרים שלקחו חלק בהפגנות פוטרו, לרבות שלושה מתוך ארבעת הרקטורים של בתי הספר לרפואה. רופאים נוספים נדרשו על ידי הממונים עליהם לכתוב 'מכתבי התנצלות' תחת איום של פיטורים.

הסיבה שאנו מתרכזים בפגיעה בצוותי רפואה היא משום היותם חגורת הגנה למפגינים ולמפגינות. זו גם הסיבה שהשלטונות פוגעים בהם: כדי למנוע מהמחאה את חגורות ההגנה, את האמצעים שיכולים להבטיח ולו במעט כי לא יתנו להם לדמם למוות. כי יהיו מי שיתעדו את הפגיעות באופן מקצועי, ולא יסתירו זאת מהעולם.

בהפגנות במינסק 2020 נפצעו לפחות 1376 מפגינים. שליש מהם בפציעות משמעותיות. כ-600 מפגינים נפצעו לא בעת פיזור ההפגנות אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין

בישראל בה מתקיימת גם כן מחאה ציבורית, לשמחתנו, אין אלימות שכזו. אך השתיקה פה ובמקומות אחרים בעולם מול עוולות ופשעים שכאלה מטרידה עד מאד. השחיקה במעמד הזכות למחות, משטרות שהופכות לכלי בידי שלטון מושחת, צוותי רפואה שהופכים מטרה לגיטימית לאלימות ממסדית – כל אלו מתפשטים בעולם ושוחקים את יכולתנו להגדיר את גורלנו.

עצומה לתמיכה ברופאי בלרוס

ד"ר דניאל ארגו הוא פסיכיאטר, החבר בעמותת רופאים לזכויות אדם, ושחקן מצטיין במשחק המחשב Football Manager.

הדס זיו מנהלת את תחום האתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם ושרופה על ריאל מדריד בכדורגל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 515 מילים

דעה המדינה מפרה את החוזה עם האזרחים

מנתניהו ושריו כבר אין לנו ציפיות, אבל גם הדרג המקצועי - אנשי הרפואה והמשפטנים שמנסחים את תקנות ואת מגבלות הקורונה - עושה טעויות רבות, שישראלים רבים משלמים עליהן מחיר כבד ● טעויות שגורמות לכך שהישראלי הסביר, שמשהו מהותי וחיוני בחייו נגזל ממנו באופן שרירותי, מאבד את שאריות האמון שלו במערכת ● להלן שלוש דוגמאות מתחומי בריאות הגוף והנפש

עוד 873 מילים

רווחה "לא מבקשים הלוואות, רק את הכסף שלנו"

עם תחילת משבר הקורונה, ביטל בג"ץ את חוק הפיקדון, והורה להשיב למבקשי המקלט מאפריקה את הכספים שהופרשו ממשכורותיהם, כדי שלא יידרדרו לעוני מחפיר ● אך לדבריהם, הם מתקשים לראות את הכסף ● "הבנקים אמורים לאפשר לאנשים גישה לכסף שמגיע להם, אלא שבפועל זה פשוט לא קורה" ● "אם מתנדבת צריכה להגיע 3 פעמים לסניף כדי שזה יקרה, מה הסיכוי של מבקש מקלט להצליח בכך לבדו?"

עוד 1,516 מילים

למקרה שפיספסת

אבנר נתניהו שכר דירה ב"מחיר למשתכן" בהרצליה

פרסום ראשון בנו הצעיר של ראש הממשלה שכר דירת 3 חדרים בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה ● המדובר בדירה המושכרת לטווח ארוך בשוק החופשי תמורת הטבות ליזם ● מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר לא קיבל הנחה בעסקה ● גורם המעורה בפרטים: "הדירות מבוקשות, צריך מזל לקבל אחת" ● האבטחה במקום צפויה להתהדק

אבנר נתניהו, בנו הצעיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד לעבור לדירה שכורה בפרויקט מגורים של "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה. כך נודע לזמן ישראל.

אבנר נתניהו מתגורר כיום בשכירות ברחוב עזה בירושלים, סמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, והוא צפוי לעבור בחודשיים הקרובים לדירתו החדשה.

חברת הבנייה רמי שבירו, שנמצאת בבעלות היזם רמי שבירו, הקימה בשכונה – הסמוכה לפארק גליל ים – שישה בניינים בשלושה מתחמי מגורים של "מחיר למשתכן". הדירה שאבנר אמור לעבור אליה נמצאת במתחם הראשון, שבנייתו הסתיימה לאחרונה.

הדירה אינה דירת "מחיר למשתכן" ואינה נמכרת או מושכרת במחיר מפוקח, כך שנתניהו אינו זקוק לעמוד בקריטריונים או לזכות בהגרלה כדי לשכור אותה.

מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים
מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים

פרויקטים של "מחיר למשתכן" כוללים גם דירות שאינן נמכרות בהנחה לזכאים, אלא מוצעות למכירה או להשכרה לציבור הרחב בשוק החופשי, והדירה שהושכרה לנתניהו היא אחת מהדירות הללו.

עם זאת, מדובר בדירה להשכרה ארוכת-טווח, אשר היזם משכיר למשך חמש שנים ומקבל בתמורה הטבות מס במסגרת סעיף 53 של החוק לעידוד השקעות הון, המוענקות ליזמים המשכירים דירות לטווח ארוך.

מדובר בדירות שמושכרות ישירות ללקוחות, ללא תיווך. גורם המעורה בפרטים ציין כי יש ביקוש גבוה לדירות להשכרה לטווח ארוך בשכונת גליל ים החדשה, וכי "צריך מזל כדי לקבל דירה כזאת". עם זאת, אותו גורם ציין כי אבנר לא זכה, ככל הידוע, להעדפה כלשהי על פני שוכרים אחרים בתור להשכרת הדירה.

נתניהו בן ה-26 ובת זוגו נוי בר שכרו יחדיו דירת שלושה חדרים (ולא חמישה חדרים כפי שפרסמנו במקור) . לפי הפרסומים של הפרויקט, דירות שלושה חדרים מוצעות שם בדמי שכירות של בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש.  מדובר במחיר יחסית נמוך, אבל לא חריג ביחס למחירי הדירות להשכרה בהרצליה.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר נתניהו ישלם עבור המגורים דמי שכירות מלאים, ללא הנחה, כפי שהוא משלם כיום עבור הדירה שהוא שוכר בירושלים.

המדובר בדירה חדשה, מאובזרת ונוחה בגודל של 70 מ"ר. הדירות בפרויקט פונות לפארק בשטח של 213 דונם, שכולל מתקני שעשועים וספורט ושטחים ירוקים.

הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום: (צילום מסך))
הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום מסך)

ההערכה היא כי תוצב אבטחה כבדה של שירות הביטחון הכללי גם בבניין שבו עתיד אבנר נתניהו לשכור את הדירה, בדיוק כפי שהדירה והבניין שבהם הוא מתגורר עתה בירושלים נמצאים תחת אבטחה הדוקה של שב"כ.

כיום, עוברי אורח אינם יכולים להיכנס לבניין שברחוב עזה, והוא מוגן על ידי שער נעול. כניסתם של אורחים כרוכה בתיאום של הדיירים עם כוחות הביטחון וכן בבידוק ביטחוני, ותנועתם של הדיירים נמצאת תחת מעקב מצלמות. בבניין בירושלים שוכנת חנות שגם כניסת הלקוחות אליה מוגבלת, ונמצאת תחת פיקוח השב"כ.

מחברת רמי שבירו נמסר בתגובה: "החברה אינה מוסרת פרטים על שוכרים ודיירים בפרויקטים שלה".

עד כה לא התקבלה תגובה ממשפחת נתניהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 399 מילים ו-1 תגובות

הכבוד הלאומי של מצרים

הרש"פ וחמאס פגעו בכבוד הלאומי של מצרים כאשר הפקיעו ממנה את החסות לשיחות הפיוס ביניהן והעבירו אותה לטורקיה. מצרים לא תעבור לסדר היום. היא ממתינה להזדמנות המתאימה כדי להשיב את כבודה. חמאס והרש"פ ישלמו את המחיר בעיתוי המתאים למצרים.

הרש"פ ותנועת חמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר בהפתעה העבירו את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות האלה מאז 2007.

הרש"פ וחמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר העבירו בהפתעה את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה, והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות מאז 2007

זאת ועוד, הן הגיעו להסכמה ביניהן על עריכת בחירות בשלבים ופירסמו הודעה רשמית שעליה כתבו את המילה "איסטנבול" ובכך תקעו אצבע נוספת בעינה של מצרים.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמו מצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע מאוד, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך. הנשיא א-סיסי לא יוותר והוא יבוא חשבון עם ההנהגה הפלסטינית ועם תנועת חמאס.

למצרים יש חשבון פתוח עם מנהיג חמאס אסמעיל הניה אשר בתחילת השנה קיבל אישור מהמודיעין המצרי לנסוע דרך מצרים לטורקיה וקטאר, בתנאי שלא יבקר באיראן, אבל למרות זאת הוא נסע לטהרן להשתתף בהלוויתו של הגנרל קאסם סולימאני ולפגישה עם המנהיג העליון עלי חמ'ינאי.

התגובה המצרית לא איחרה לבוא. מצרים מנעה 3 פעמים בחודשים האחרונים מרעייתו של אסמעיל הניה ושני בניו לצאת לקטאר דרך מעבר רפיח כדי להצטרף אליו.

הפניה של חמאס לטורקיה, אויבתה של מצרים, מוסיפה חטא על פשע מבחינתה של מצרים, לכן היא מושכת זמן ומשהה את תגובתה לבקשה המשותפת של חמאס והרש"פ לקיים מפגש בקהיר כדי לאשר סופית את ההבנות שהושגו ביניהן באיסטנבול בנושא הבחירות.

הרש"פ וחמאס ממשיכות לשחק את המשחק מול מצרים כי הן עצמאיות בקבלת ההחלטות ואינן רוצות התערבות של שום גורם חיצוני בתהליך הפיוס ביניהן. לכן הן ביקשו שהמפגש יתקיים בבניין השגרירות הפלסטינית בקהיר ולא בשום מתקן מצרי, דבר שמצרים איננה יכולה להסכים לו.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך

המעורבות של מוחמד דחלאן

מי שמנסה לנצל את המתיחות המצרית-פלסטינית לטובתו הינו בכיר פת"ח מוחמד דחלאן, יועצו של השיח' מוחמד בן זאיד, המקורב לנשיא מצרים א-סיסי ולראשי המודיעין המצרי.

על פי גורמים ברש"פ, מוחמד דחלאן מסית את ההנהגה המצרית נגד ההבנות שסוכמו בין פת"ח לחמאס בשיחות איסטנבול, בטענה שהן מחזקות את תנועת חמאס ומסכנות את הביטחון הלאומי המצרי.

לדברי הגורמים האלה, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף את מצרים ולהתקרב לציר ה"האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו של מוחמד דחלאן וזו הסיבה לזעם שלהם כלפי חמאס והרש"פ.

העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-16 באוקטובר כי מוחמד דחלאן חושש, כי הרש"פ וחמאס יסכמו ביניהן למנוע ממנו ומהפלג שלו הנקרא "הזרם הרפורמיסטי" בתנועת פת"ח מלהשתתף בבחירות, דבר שיטרפד את חלומו להפוך ליו"ר הרש"פ במקומו של מחמוד עבאס.

אם הדבר הזה אכן יקרה, הוא יאלץ להמתין עד למותו של מחמוד עבאס, מכיוון שכל עוד יו"ר הרש"פ בחיים הוא ימנע ממנו את ההשתפות בבחירות.

מוחמד דחלאן בנה במהלך השנים האחרונות בסיס תמיכה עממי נרחב ברצועת עזה והוא מגיש סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה, תוך שימוש בכספי איחוד האמירויות, הוא דואג למשפחות נזקקות, לסטודנטים, לאגודות שונות ומשלם משכורות לפעילי פת"ח שמחמוד עבאס החליט להפסיק ולשלם את משכורותיהם.

לדברי גורמים ברש"פ, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף אותם ולהתקרב לציר "האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו ולכן זועמים על חמאס והרש"פ

על פי גורמים מצריים, ההנהגה המצרית זועמת גם על היחס של הרש"פ כלפי הליגה הערבית שמקום מושבה בקהיר, תחת חסות מצרית, ועל המזכ"ל שלה אחמד אבו אלע'יט.

בכיר אש"פ צאיב עריקאת יצא בהתקפה תקשורתית חזיתית על מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אלע'יט וקרא לו להתפטר מתפקידו, והרש"פ סירבה לשמש כנשיאה התורנית של הליגה הערבית בעקבות הדחייה של מדינות ערב את דרישתה לגנות את הסכמי הנורמליזציה של איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל.

בעקבות החלטת הרש"פ הלכו אחריה גם מדינות ערביות נוספות כמו קטאר שסירבו לשמש בתפקיד הנשיאות  התורנית, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

גורמים מצרים אומרים כי הפניה של חמאס והרש"פ לטורקיה הינה מעשה של "צביעות".  טורקיה כובשת מזה מספר שנים את צפון סוריה, והיא אחת הסיבות להמשך מלחמת האזרחים בסוריה ותומכת בקבוצות החמושות שבה.

כמו כן, טורקיה, שחמאס והרש"פ היללו ושיבחו אותה, מתערבת בעניינים הפנימיים של לוב, מעבירה שכירי חרב לשטחה ומלבה את הסכסוכים הפנימיים בלוב.

עוד אומרים גורמים המקורבים להנהגה המצרית כי בעוד הרש"פ וחמאס תוקפות את הנורמליזציה עם ישראל, לטורקיה יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, כולל שגרירות בתל אביב.

בעקבות יחס הרש"פ לליגה הערבית, ומדינות כמו קטאר שהולכות אחריה, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה

המתיחות בין מצרים לפת"ח וחמאס נמשכת. המצרים עורמים קשיים על פתיחת מעבר רפיח כדי לאותת להנהגת חמאס ברצועה אך אינם מעוניינים להגיע לקרע עם חמאס והרש"פ אלא ללמד אותן לקח על פנייתן לטורקיה.

מצרים איננה יכולה לוותר על מעמדה האזורי ולתת לטורקיה דריסת רגל ברצועת עזה והיא חייבת לשקם את כבודה הלאומי בעקבות סטירת הלחי שקיבלה מחמאס ומפת"ח. בינתיים יש מבחינתה של מצרים סימנים מעודדים כי ההבנות שהושגו באיסטנבול מעוררות גם את התנגדותה של ירדן.

התנגדות בצמרת פת"ח

גם בצמרת פת"ח יש התנגדות עזה של הציר המקורב למחמוד עבאס להבנות שיזם ג'בריל רגו'ב עם חמאס באיסטנבול.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-16 באוקטובר כי הועדה המרכזית של פת"ח קייימה בשבוע שעבר ישיבת חירום לאחר שהציר בראשו עומדים חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' מתח ביקורת קשה על מהלכיו של ג'בריל רג'וב שמחזקים את תנועת חמאס ומחלישים לטענתו את שלטון הרש"פ.

השניים טוענים כי מה שמוביל את רג'וב הינו רצונו לשדרג את עצמו בקרב הירושה באמצעות המגעים עם חמאס ולא טובתה של הרש"פ.

אולם רוחי פתוח, חבר במשלחת של פת"ח לשיחות איסטנבול, טוען כי הועדה המרכזית של פת"ח אישרה פה אחד את ההבנות שהושגו עם חמאס ועכשיו מחכים בפת"ח לאישור הלשכה המדינית של חמאס כדי שמחמוד עבאס יוכל לפרסם את הצו הנשיאותי הקובע את מועד הבחירות לפרלמנט.

מבחינתה של מצרים, כישלון ההבנות בין פת"ח לחמאס שהושגו באיסטנבול בנושא הבחירות, יחשב להישג מצרי, ההערכה במצרים היא שמחמוד עבאס ממתין לתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ואם ג'ו ביידן ינצח בהן, מחמוד עבאס יחזור לחיקה של מצרים ויתרחק מטורקיה.

הרש"פ ותנועת פת"ח, שהיא מפלגת השלטון, נמצאות באחת התקופות הקשות ביותר שלהן מבחינה מדינית, פוליטית וכלכלית. הן לא יכולות לוותר על תפקידה של מצרים, שתמיד הייתה עוגן קבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן מאוד, יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים".

הרש"פ ופת"ח, מפלגת השלטון, באחת מתקופותיהן הקשות ביותר, לא יכולות לוותר על תפקיד מצרים, העוגן הקבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים"

מחמוד עבאס עשה טעות גדולה שנגרר אחרי טורקיה ותנועת "האחים המוסלמים" ופגע בכבודה הלאומי של מצרים, גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי הוא נגרר אחרי ג'בריל רג'וב, אשר נחשב לאיש של  קטאר ברש"פ, שמנסה לשדרג את מעמדו בקרב הירושה באמצעות הובלת תהליך הפיוס עם חמאס.

טורקיה הינה מדינה מוסלמית אך לא ערבית כמו מצרים, והיא מנסה להתערב בכל הסכסוכים האזוריים כדי להגדיל את השפעתה במזרח התיכון. הנשיא ארדואן ניזון מהסכסוכים האלה כדי להאדיר את עצמו.

האם מחמוד עבאס נפל בפח של ארדואן ושל ג'בריל רג'וב? התשובה תגיע כנראה בהמשך הזמן.

המצרים לא יעברו לסדר היום מבלי להחזיר לעצמם את כבודם הלאומי שנפגע.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,155 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאז שנפלה תוכנית הסיפוח, הפלסטינים רק סובלים יותר

ביקור של משלחת מהאיחוד האירופי השבוע באזור מספאר יאטה, איחד את אמיר בן-דוד עם נידאל יונס, רק שלושה חודשים מאז נפגשו במסגרת המסע לארץ הסיפוח ● התוכנית של נתניהו לספח את השטח נגנזה מאז, אך עבור הפלסטינים המצב רק החמיר ● "בחודשיים האחרונים הלחץ גדל מאוד. היו יותר פשיטות ויותר הריסות של מבנים באזור שלנו, והמתנחלים נהיו יותר משוגעים"

עוד 773 מילים

למרות הסערה שפרצה אתמול סביב פסילת ההצבעה הראשונה על ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, הארוע במליאת הכנסת לא היה אנטי-דמוקרטי או מושחת - הוא פשוט היה עדות לרשלנותם של כל אנשי ראש הממשלה ● בנימין נתניהו, מיקי זוהר, דוד אמסלם ויריב לוין - כל אחד בתורו נרדם בשמירה ותרם לשערוריה חסרת התקדים שנחזתה במליאה ● פרשנות

עוד 548 מילים

ראיון בלעדי "לאסלאם אין התנגדות לסולחה עם ישראל"

לאחר שגורמים מוסלמיים רשמיים בסודאן ייעצו לממשלתם לא לקדם נורמליזציה עם ישראל, איש הדת הבכיר, עבד אל-רחמן חסן חאמד, פסק כי עקרונות האסלאם גמישים יותר, וכתב פתווה המכשירה הסכם עתידי בין המדינות ● בראיון בלעדי לזמן ישראל הוא אומר: "כשהנסיבות משתנות, האחריות של המופתי היא לבחון את המצב ולהעריך אותו בלי דעות קדומות, להתמודד עם המציאות, וזה מה שעשינו"

עוד 1,320 מילים

בעקבות התפרצות הקורונה במחנה 80: צה"ל העביר טירונות בנות בזום

פרסום ראשון לאחר התפרצות הקורונה במחנה 80, שבעקבותיה הוכנסו לבידוד 96 חיילים וחיילות, רובן טירוניות, הוחלט לקיים את הטירונות בלמידה מרחוק ● ההדרכות וההרצאות, אימוני הכושר, פירוק הנשק, והעזרה הראשונה, תרגילי הסדר ואפילו ה"תיזוזים" נוהלו כולם ברשת

עוד 684 מילים

מיוחד שוב השקר הזה

בית הקפה שעושה משלוח לספסל ממול ● השרה שמצטלמת ב"סוכה הביתית", ומטיילת בטבריה ● רה"מ שמשחק בנתוני התחלואה והמשק ● והישראלים שיגידו הכל לשוטר כדי לעבור את המחסום ● בצל המשבר הבריאותי והפוליטי, ועם לא מעט עזרה מטראמפ ומהרשתות החברתיות (ששינו לאחרונה את כיוון הספינה), הפכה ישראל למדינה שהשקר הוא נר לרגליה ● עומר שרביט שוחח עם המומחים שמסבירים איך ומתי זה קרה לנו, ולמה יש סיבה למעט אופטימיות

עוד 2,363 מילים ו-1 תגובות

ביטול ההצבעה על ועדת חקירה בפרשת הצוללות - תקין

מנגד גורמים משפטיים קבעו כי ההצבעה שנפסלה נראית תקינה ● מרצ יעתרו לבג״צ ● שטייניץ: יש להעביר את תקציב 2021 ולקיים את הסכם הרוטציה ● אפי נוה: אישרתי את פרסום השיחה עם מנדלבליט כדי לחשוף את שי ניצן ומעלליו ● השוטר שירה למוות באיאד אל-חלאק יואשם בהמתה בקלות דעת ● ח״כ טיבי: ״זה היה הרג בדם קר״ ● קבינט הקורונה התפזר ללא החלטה על הקלות

עוד 61 עדכונים

בסוף כל משפט שבנט אומר יושב סמוטריץ' על חמורו של משיח

בין עמידה נחרצת נגד החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים ונאום מושקע המהלל את מורשתו של רחבעם זאבי, בצלאל סמוטריץ' מתעקש להרוס לראש מפלגתו בנט את דימוי המנהיג הממלכתי ● לזמן ישראל הוא אומר בכעס: "אתה מצפה שנשקר ונשווק את עצמנו לא כמו מי שאנחנו? שנגנוב קולות? שנחליף אידיאולוגיה כמו גרביים? אתה חושב שיש מצביע אחד שלנו שלא יודע בדיוק מי אנחנו?"

עוד 907 מילים ו-3 תגובות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה