"אני עם 20% סחורה", אומר מוכר בחנות אופניים במרכז תל אביב. בחנויות אחרות, מלאי האופניים אזל כמעט לגמרי, או שהן הצליחו לאגור סחורה הודות להזמנה שביצעו לפני חודשים רבים. בכל אשמה הקורונה, שגרמה לרבים לרדת מהאוטובוס או המכונית, ולעלות על האופניים. הביקוש העולמי לזוג גלגלים בלי מנוע זינק במאות אחוזים, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב.
גם המניות של היצרניות הגדולות מטייוואן, ג'יאנט ומרידה, קפצו מאמצע מרץ בפי-2 ופי-3 בהתאמה, ובשעה שרוב הענפים במשק עסוקים בבקרת נזקים, שוק האופניים צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות. את העדנה היחסית הזו מרגישים היטב גם בחנויות בארץ, ומדווחים על בני 60 שרוצים לחזור לכלי הרכב הישן והפשוט שלמדו לרכוב עליו בגיל 6. הבעיה היא שאין כמעט מה להציע להם.
"נשארו פה קצת אופניים כי לקחתי לפני שנגמר", אמר השבוע לזמן ישראל ניר רפאל, שבבעלותו חנות לאופניים רגילים וחשמליים ברחוב לוינסקי בתל אביב. בזמן השיחה הוא עצר לרגע את קבלת הקהל שנעשית מחוץ לחנות, כדי לסכם עבורנו את הסיבה שבגללה הוא נהנה מתנועה ערה בחודשים האחרונים.
"העלייה בביקוש היא בגלל שאנשים רצו לעשות ספורט, ופתאום בא להם אופניים כי מה יש להם לעשות בבית בסגר? אם לא היה סגר לא הייתה הדרישה. הספורט הזה היה מותר, וזה מה שהשפיע על המכירות", הוסיף.
אלא שלדברי רפאל, הספקים זיהו את ההזדמנות וממנפים את הקלף החם שבידם. "הם מעלים מחירים ומנצלים את המצב כי יש מחסור. עד עכשיו המחירים עלו ב-10%-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה, הוא ימשיך לטפס", אמר.
לדברי רפאל, הספקים זיהו את ההזדמנות וממנפים את הקלף החם שבידם: "הם מעלים מחירים ומנצלים את המצב כי יש מחסור. עד עכשיו המחירים עלו ב-10%-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה, הוא ימשיך לטפס"
איך ולמה נתנו לכם לפתוח?
"בתחילת הקורונה המצב היה לא ברור אז סגרנו. אחרי זה אמרו שכמו שמוסכים פתוחים למכוניות, גם אנחנו מוסך של אופניים, למשל כדי לתת שירות לשליחים. בסגר השני כבר עבדנו בדלתות סגורות, והתחלנו לתת שירות בחוץ".
סחורה מתחסלת בתוך שניות
"הקורונה עשתה לנו רק טוב ורוקנה לנו את החנות", אומרת מיטל גרין שבבעלותה חנות בבאר יעקב, ונעימת ההמתנה שלה בטלפון היא השיר "מירוץ אופניים" של קווין. "אין מכוני כושר ואין בריכות שחייה, אז זה הדבר היחיד שאפשר לעשות. היום הגיעו אליי בני זוג בגיל 65, שרוצים לרכב ויש המון זוגות כאלה פתאום".
גם גרין מתקשה לקבל סחורה מהיבואנים, ואומרת שיש מחסור רציני. "יש המון מבוגרים שרוצים להתחיל לרכב ואין לי מה להציע. אני מקבלת טפטופים של אופניים מספקים, ממש מעט, וברגע שהסחורה מגיעה הכל מתחסל בשניות.
"אם תגיע עכשיו ותגיד שאתה צריך אופניים, אני אומר לך שאין לי מה להציע. הגעתי למצב שאין לי אופניים למבוגרים. נשאר סוג אחרון של זוג איכותי לנשים, אבל לגברים מעל גובה 1.70 אין בכלל בכל המידות.
"אם תגיע עכשיו ותגיד שאתה צריך אופניים, אני אומר לך שאין לי מה להציע. הגעתי למצב שאין לי אופניים למבוגרים. נשאר סוג אחרון של זוג איכותי לנשים, אבל לגברים מעל גובה 1.70 אין בכלל בכל המידות"
"על סחורה יד שנייה אין בכלל מה לדבר. אני מקבלת המון פניות מאנשים שאין לי מה למכור להם, ומשיבה אותם בידיים ריקות, המחירים גם עלו בהתאם".
את מה שהוגדר כאן כניצול מצב של הספקים, ממחיש גם אלי, שמפעיל חנות לתיקוני אופניים ברחוב אלנבי בתל אביב: "יש מחסור בחלקי חילוף, ואני חושב שהספקים משחקים משחק כפול ומלוכלך, מסתירים סחורה ומעלים מחירים.
"על פנימית ששילמתי עבורה בעבר 7 שקלים, שילמתי עכשיו 19 שקל, והייתה פעם אחת ששילמתי גם 26 שקל. הנה תראה חשבונית, עשר חתיכות ב-190 שקל", אומר לי אלי, בעודו מציג בפניי את הקבלה. ברגע שזה עולה לי – זה יעלה לצרכן. אני לא מוכן לשלם מהכיס שלי. פתחתי את החנות לפני 4 שנים כדי להביא אוכל הביתה, ולא כדי להביא את האוכל מהבית ולשים בחנות. אני בצד של הלקוח ולא של הספק. מה שאצליח להוציא מהסוכן, אני אתן ללקוח", מוסיף אלי.
לדבריו, גם אם יש דרישה, הלקוחות לא בהכרח מגיעים, ויש ימים חלשים. "אני גר בבת ים, מפעיל את החנות בתל אביב כבר 4 שנים ולפני חודש חתמתי על חוזה לעוד שנה. בסגר הראשון הכנתי לשכנים ארוחות בוקר של חומוס ופלאפל, ואני גם מטפל בזוג זקנים שרק אחרי חודש וחצי באו לשאול לשלומם ממשרד הרווחה.
"אמנם בסגר השני נתנו לנו אישור לפתוח, אבל לאנשים היה אסור לצאת למרחק של יותר מקילומטר, אז לא היו לקוחות ועכשיו זה משתנה. לפעמים אנשים רוצים לתקן, ולפעמים הם לא מגיעים בכלל".
לישראל לא נשאר
כאמור, מי שאמורים להשביע את התיאבון העולמי לאופניים הם הסינים. "בתחילת הקורונה הסינים השביתו את הייצור וזה מיד יצר בעיה באספקה, אבל אז עוד היו סטוקים במחסנים. הקורונה גרמה לאנשים להעדיף תחבורה ירוקה ואישית, וזה קרה בבום אחד", אומר אביב גולדין מחנות פנצ'ר ברחוב גורדון בתל אביב.
הוא טוען שגם עם חידוש שרשרת האספקה, הישראלים יידחקו לסוף התור. "אחרי עלייה של מאות אחוזים ברכישות אופניים, נגמרו כל הסטוקים שהיו לחנויות, ליבואנים ולמפעלים שמייצרים, ככה שלאף אחד לא היה.
"בתקופות רגילות זה לא דבר שקורה, והיבואן לא מרשה לעצמו להישאר בלי סטוק. עכשיו התחילו לייצר שוב ומגיעה כבר סחורה, אבל בגלל שהביקוש כל כך גדול באירופה ובארה"ב, שבהן הרשתות מוכנות להזמין מיליון זוגות ולא עשרת אלפים, בשוק הישראלי אנחנו מאוד מתקשים לקבל את האופניים", הוסיף.
"עכשיו התחילו לייצר שוב ומגיעה כבר סחורה, אבל בגלל שהביקוש כל כך גדול באירופה ובארה"ב, שבהן הרשתות מוכנות להזמין מיליון זוגות ולא עשרת אלפים, בשוק הישראלי אנחנו מאוד מתקשים לקבל את האופניים"
לחנות שלו יש מותג משל עצמה, daus, כך שאת השילדות הם מייצרים בסין והעיצוב וההרכבה נעשים כאן. לדבריו, צוואר הבקבוק של שרשרת האספקה נובע מכך שיש לעתים מעט יצרנים לחלקים מסוימים, כמו למשל היצרנית שימאנו, שמספקת הילוכים לרוב האופניים בעולם, ומתקשה לעמוד בקצב לבד.
"הקטע בייצור אופניים זה שאם המפעל שמייצר בורג שמחזיק גלגל לא עובד, אין אפשרות להוציא את האופניים ולייצר בעצמך. אלה דברים ספציפיים וקטנים, שיכולים לדפוק את כל המערכת. עשינו הזמנה לפני חצי שנה ובמזל הגיעה מכולה עכשיו, אמנם באיחור מטורף של חודשיים, אבל בדיוק בזמן כדי לענות על הביקוש. חוץ מזה אין לי אופניים להשיג, אותו דבר במוצרים הנלווים.
"בתקופה האחרונה החנות הייתה ריקה מסחורה כמה פעמים, ואז בבום הייתה לי איזה נגלה שנעלמה בתוך שניות, ועוד נגלה שנעלמה מהר. פעם זה לא היה קורה, ולא הייתה בעיה להחזיק סטוק בחנות ולמכור, וברגע שהסחורה נגמרת מביאים עוד. הפעם לא. הייתי צריך לחכות בשילוב ידיים. יש דרישה וזה טוב, אבל קשה לראות שיש ביקוש, ואתה לא יכול לספק את הלקוחות. אנשים לא תמיד לקחו את זה הכי טוב, ולא תמיד היה לי זמן להסביר להם את המצב".
גם באופניים החשמליים זה ככה?
"בחשמליים פחות, משהו בקורונה הוריד ביקוש לחשמלי בגלל שפחות ממהרים, ורוצים אופניים לכיף, לעשות ספורט, ולאו דווקא ככלי תחבורה. לא כיף לעשות סיבובים בשכונה על אופניים חשמליים, אז כולם חזרו לרגילים".
"כל משלוח שמגיע נשאב ומכור מראש", אומר עדי פרומקין, סמנכ"ל שיווק ברשת טרק, שמפעילה שבע חנויות בארץ ומספקת אופניים לכמה עשרות אחרות.
לדבריו, "בסגר הראשון אנשים לא יכלו לצאת אז הביקוש להליכונים ומכשירי אופניים ביתיים עלה פי-4. בסגר השני נתנו אפשרות לרכב, וזה בערך הספורט היחיד שיותר קל מריצה, ככה שהביקוש עלה עוד יותר מאשר בפיק של הסגר הראשון, וזה יצר את המחסור הגדול וההיצע שלא מדביק את הביקוש".
"בחשמליים זה בולט פחות, משהו בקורונה הוריד ביקוש לחשמלי בגלל שפחות ממהרים, ורוצים אופניים לכיף, לעשות ספורט, ולא ככלי תחבורה. לא כיף לעשות סיבובים בשכונה על אופניים חשמליים, אז כולם חזרו לרגילים"
פרומקין אומר כי רוב הביקושים הם לאופניים במחיר של כ-2,000 שקל, וכמובן לקסדות, שעוני דופק וביגוד. הוא טוען שהקורונה הביאה לכך שיותר ילדים רוכבים בקבוצות, "וזה מאוד אסתטי ויפה לראות את הילדים ביחד בחוץ ולא במסכים".
לדבריו, "הסינים עברו לייצר 24/7 ועדיין לא מצליחים לענות על הביקוש, שעלה בערך פי-3". הוא אומר עוד, כי "אף אחד לא הביא בחשבון שזה יקרה, ואם לא יהיו מגפות ועיכובים, זה יתייצב. אם בשנה שעברה היית צריך להזמין סחורה חצי שנה מראש, היום צריך להזמין לפחות שנה מראש. יש לנו חנויות שהיו ריקות לפני שבועיים ואני יכול לשלוח לך תמונות, והיום משרשרים שם אופניים".
חנויות אומרים שהיבואנים מעלים מחירים.
"עליית מחירים זה פונקציה של היצרן, חלקם עושים את זה כי הם יכולים וחלק לא. לנו העלו ואנחנו לא העלינו, כי בעת הזו זה לא ראוי".
לבסוף, פרומקין מתקשה להבין מדוע התו הסגול לא מאפשר לחנויות האופניים להכניס מספר מינימלי של אנשים לחנות, ומכריח את כולם לעמוד בחוץ. "זה פוגם בחוויית הלקוח. החנויות מאוד ממושמעות, כי אף אחד לא רוצה לפספס את התנועה, אבל בחורף יהיה בעייתי לתת שירות בחוץ", הוא אומר.
ככל שזה נשמע מוזר, אמנם מותר לרכב על אופניים, או להתקהל לספורט אחר בקבוצה של עד 20 איש, אבל משום מה אסור שיהיה בסביבה מאמן. גדי רדום, מנכ"ל איגוד האופניים, אומר שהדבר הזה "לא עקבי ולא הגיוני כי עדיף שיהיה מאמן שיוודא שכל אחד שותה מהבקבוק שלו, ומגיע ועוזב את האימון עם מסכות.
"אפשר לעשות מה שאתה רוצה מחוץ לבית עד 20 איש, אבל אסור שיהיה איתם המאמן, זה הזוי ולא אחראי. מישהו יכול לטעון, שהמאמן עובר מקבוצת ילדים או בוגרים אחת לאחרת, ויכול להעביר מחלות.
"אפשר לעשות מה שאתה רוצה מחוץ לבית עד 20 איש, אבל אסור שיהיה איתם המאמן, זה הזוי ולא אחראי. מישהו יכול לטעון, שהמאמן עובר מקבוצת ילדים או בוגרים אחת לאחרת, ויכול להעביר מחלות. זה בולשיט אחד גדול"
"התשובה שלי לזה היא שזה בולשיט אחד גדול. זה כמו להגיד שאפשר להיכנס להריון כשעוברים אחד ליד השני ברחוב. כולם יודעים איך נדבקים ואיך לא, בתי החולים מלאים ברופאים שפוגשים רופאים ולא נדבקים, זה עניין של משמעת".
בזמן ששוחחנו, רדום בדיוק צירף את חתימתו למכתב שנשלח לממשלה מכל איגודי הספורט בישראל, בבקשה לאפשר אימונים קבוצתיים עם מאמן. לדבריו, "אפילו אם האימון הוא באולם סגור, ברור שפעילות מפוקחת על ידי גורם שרואה מי היה באימון ומי לא, עדיפה על ילדים שמסתובבים ברחוב בלי מסגרת.
"בעוד שמערכת החינוך יכולה להיסגר לשנה ולהיפתח מחדש, כי יש חוק חינוך חובה, בספורט בכל יום שעובר מאמנים פורשים, כי אין להם בטחון תעסוקתי, וספורטאים פורשים כי נמאס להם. ההחלטה לטפל בקורונה באמצעות סגר של הספורט היא לא כלכלית ולא בריאותית. כשיהיו עוד אנשים במשקל עודף, שלא גדלו לתוך הספורט, נבין איזה מכה נפלה עלינו בשנה הזו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם