אילוסטרציה: משתתפים בכנס הבינלאומי השנתי של BBYO בבולטימור, מרילנד, 15 בפברואר 2016 (צילום: Mike Kandel Photography)
Mike Kandel Photography
"תרבות הזימה" בתנועות הנוער היהודיות באמריקה

אני יודעת מה עשית בקיץ האחרון, ואסור שזה יקרה שוב

מאמר על השפלת נשים, "גבריות רעילה" ולחץ מיני במחנות קיץ יהודיים בארה"ב, פתח תיבת פנדורה ● אחרי שנחשף כי נערות מדורגות שם לפי ביצועים מיניים, וכי שירים סקסיסטיים הם חלק מההווי, אנשי חינוך נרתמו למיגור התופעה ● בשיחה עם זמן ישראל, מחברות המאמר הצעירות אומרות: "את לא בהכרח מבינה בזמן אמת שזה לא צריך להיות כך. את חושבת שמשהו לא בסדר איתך, כי את לא רוצה להצטרף"

שש נשים צעירות יוצאות בקריאה להיאבק ב"בהיפר-המיניות, בגבריות הרעילה, במיזוגניה ובלחץ המיני" בקבוצת הנוער היהודיות בארצות הברית. "זה סוד גלוי שרבות מהאינטראקציות החברתיות, ורבים מהמנהגים האלה שכבר הפכו לשגרה, ואף זוכים להלל בתוך קבוצות הנוער, מתקיימים למרות העידן שמקיף אותנו, עידן ה-#MeToo", הן כתבו במאמר מדובר שפורסם באתר eJewish Philanthropy.

שש הנשים אומרות שהחליטו לפרסם את מחשבותיהן אחרי שנפגשו בסדנת הכתיבה Rising Voices בשנים 2019-2020, של ארכיון הנשים היהודיות.

הן אומרות שנמאס להן שהתנהגות כזאת זוכה לזלזול (בנוסח "נערים יהיו נערים"), אבל יותר מכך – הן מקוות להוביל שינוי. "אנחנו רוצות כנות רבה יותר ממנהיגות קבוצות הנוער. התרבות ההיפר-מינית במפגשים ובמחנות הקיץ היא לא עניין חדש. כולם יודעים שזה ככה, והמנהיגות צריכה לקחת אחריות", אומרת לי ליסה גולדשטיין, סטודנטית בשנה ראשונה באוניברסיטת ברנדייס, שהשתתפה במחנות הקיץ ובמסעות שארגנה תנועת הנוער NFTY של התנועה הרפורמית.

"אנחנו רוצות כנות רבה יותר ממנהיגות קבוצות הנוער. התרבות ההיפר-מינית במחנות הקיץ היא לא עניין חדש. כולם יודעים שזה ככה, והמנהיגות צריכה לקחת אחריות"

חמש משש המחברות של המאמר דיברו איתי בזום על החוויות שלהן בקבוצות רפורמיות, פרוגרסיביות, שמרניות ופלורליסטיות. הן שיתפו גם את עמדותיהן בנוגע לשינויים המקיפים שהן מצפות ממנהיגות קבוצות הנוער להוביל.

בתור התחלה, הן רוצות לבצע סקר מקיף ואנונימי בקרב חברות וחברים לשעבר בקבוצות הנוער, ולראות מי מהם בחר לפרוש, שיחות כנות עם בנות ובני נוער ועם מחנכים בוגרים לפני אירועים, וכנסים שמציעים הדרכה משמעותית סביב נושא ההסכמה והאופן שבו "משחקי סטוצים" (hookup) עשויים לפגוע בה. בנוסף, הן רוצות להיות עדות ליצירתה של עמדה לאומית שמוקדשת לדיון במגדר, מין, מערכות יחסים והסכמה בקבוצות הנוער, כמו גם סדנאות שעוסקות בכך.

נערות ונערים בתוכנית המנהיגות של BBYO (צילום: באדיבותם)
נערות ונערים בתוכנית המנהיגות של BBYO (צילום: באדיבותם)

לשמחתן הרבה, קריאתן נענתה. גארי לוין, סמנכ"ל בכיר להשפעה קהילתית בארגון BBYO (לשעבר ארגון הנוער בני ברית), שאינו מזדהה עם זרם דתי מסוים, אומר שהוא גאה בהחלטה של הנשים הצעירות האלה לעמוד על שלהן.

לוין אומר לי כי "היה לי מנעד תגובות רחב כשקראתי את המכתב. אני גאה שהן הרימו את קולן. זו החוויה האישית שלהן, והיא תקפה לחלוטין. אנו יוצרים סביבה בטוחה לכל הנערות והנערים שלנו, ומנסים לעודד מערכות יחסים בריאות".

לוין נפגש איתן (מרחוק) אחרי פרסום המאמר. אריאל הנדל, מנהל ההכלה של BBYO, הצטרף אליו לשיחה. על אף שלוין לא היה עד לדברים המתוארים במאמר, הוא "בהחלט שמע על תקריות ברוח הדברים", ולדבריו "הן לא היו יוצאות דופן".

גארי לוין, סמנכ"ל בכיר להשפעה קהילתית, BBYO (צילום: באדיבותו)
גארי לוין, סמנכ"ל בכיר, BBYO (צילום: באדיבותו)

חלק מההתנהגויות המתוארות במאמר כוללות "התחככות על רחבת הריקודים", "שירי זימה שמטרתם להביך נערות", מערכת ניקוד מטרידה, "שמייחסת ציונים לסטוצים מסוימים, על סמך מעמדם החברתי של המשתתפים" ומונטאז' בטיק-טוק שמציג תמונות של נערות ונערים שמתנשקים, בלי הסכמת המצולמים.

מדלין קנפילד, 18, סטודנטית שנה א' באוניברסיטת בראון, אומרת שהיא זוכרת ששמעה את הילדים קוראים בקול "שירי עידוד" באירועים של BBYO, שירים שגרמו לה להירתע.

"אלה היו שירים מאוד מלחיצים, היפר-גבריים ורעילים. הם איומים. לבנות היו שירים שהגדירו את עצמן במונחים של סקס וסיפוק בנים, והבנים חגגו את הרפתקאות הזימה שלהם", אומרת קנפילד לזמן ישראל.

לדוגמה, אחד משירי העידוד כלל את המילים "אנחנו על סירה, אנחנו לא נטבע, אנחנו תמיד צפות/ אנחנו הכי טובות, אין פה אחרות/ תראה את החזה שלה, טוב יותר מאמא ש'ך!/ אנחנו ילדות קטנות ויפות, אנחנו גאווה/ רד על הברכיים ותן את זה חזק!". קנפילד, שהייתה אז בת 15, מעולם לא סיפרה לאיש איך הרגישה.

אחד משירי העידוד כלל את המילים: "אנו הכי טובות, אין פה אחרות/ תראה את החזה שלה, טוב יותר מאמא ש'ך!/ אנו ילדות קטנות ויפות, אנחנו גאווה/ רד על הברכיים ותן את זה חזק!"

רק כאשר השתתפה בסדנת הכתיבה Rising Voices, כמה שנים מאוחר יותר, הבינה שהיא לא היחידה שחשה אכזבה והתפכחות. "כשאת בתוך זה, קשה לחמוק מהתרבות המינית שדוחפים לך. יש ציפייה ליישר קו. השירים, קריאות העידוד, מי לובשת מה לאיזה אירוע", מספרת קנפילד. "רק עד שהתרחקתי יחסית מכל זה, הבנתי שטעיתי. את לא בהכרח מבינה בזמן אמת שזה לא צריך להיות ככה. את חושבת שמשהו לא בסדר איתך, כי את לא רוצה להצטרף".

פלטשר בלוק, נשיא הדירקטוריון של NFTY צפון אמריקה לשנים 2020-2021 (צילום: באדיבותו)
פלטשר בלוק, נשיא הדירקטוריון של NFTY צפון אמריקה לשנים 2020-2021 (צילום: באדיבותו)

אחרי שנשיא NFTY צפון אמריקה לשנים 2020-2021, פלטשר בלוק, 19, קרא את המאמר, הוא פנה אל הכותבות. לדבריו, "הרושם הראשוני שלי מהמאמר הוא שזה לא בסדר. זה לא בסדר אפילו אם אדם אחד הרגיש ככה במחנה או מפגש. הסכמה היא אלמנט בסיסי, והמאמר הציף בפנינו את ההבנה שתמיד אפשר להשתפר".

על אף שפלטשר אומר שמעולם לא חווה תחושה של חוסר נוחות, אווירה רעילה או לחץ חברתי מיני מהסוג שמתארות הכותבות, הוא בהחלט מזהה חלק מההיבטים שהן מתארות. אחרי שקרא את המאמר, בלוק פנה לחלק מהמחברות כדי לדון בשיפור התרבות, בנוסף למספר מהלכים שהתקיימו לפני מספר שנים. למשל, "ברית קהילה", קוד ההתנהגות של NFTY, הוא מחויבות מתמשכת בקרב המשתתפים. בשנת 2018 התווסף אליו מקטע שמתייחס להסכמה.

צעדים מוחשיים נוספים שמובילים מנהיגי הנוער של NFTY כוללים דיאלוג עם מומחים לנוער של ועדת ההכלה של הארגון, כדי לבדוק איך הקהילה פועלת ומתייחסת לחבריה, תוך ניסיון להוביל שינוי תרבותי עמוק יותר.

נערות ונערים בתוכנית המנהיגות של BBYO (צילום: באדיבותם)
נערות ונערים בתוכנית המנהיגות של BBYO (צילום: באדיבותם)

המאמר ב-eJewish Philanthropy הוביל גם לתגובות שליליות. אחד הטוקבקיסטים כינה אותו כ"כתב אישום חזק, חסר הוכחות ודוחה, עבור נערים רבים שנתפסים כאשמים ותוקפניים עוד לפני שהם נכנסים לחדר".

עבור אחת המחברות, ליילה פק, השינוי הזה היה צריך לקרות מזמן. "מה שקורה במפגשים האלה הוא לא אירועים מבודדים. זה לא קורה רק באזור אחד, בקבוצת נוער אחת", אומרת פק, עכשיו תלמידת י"ב מצפון קרוליינה.

במובנים רבים, מה שמתרחש במחנות של קבוצות הנוער משקף בעיה לאומית רחבה יותר באמריקה, לפי דוח של בית הספר לחינוך באוניברסיטת הרווארד, שפורסם ב-2017. "הדיבור: איך מבוגרים יכולים לקדם מערכות יחסים בריאות בקרב צעירים ולמנוע מיזוגניה והטרדה מינית".

אחת המחברות של המאמר, ליילה פק, תלמידת י"ב בבית הספר בשרלוט קאנטרי (צילום: באדיבותה)
אחת ממחברות המאמר, ליילה פק (צילום: באדיבותה)

רוב הצעירים לא הכירו בכך שסוגים מסוימים של השפלה וציות מבוסס מגדר הם בעיות כלל חברתיות, לפי המחקר. לפחות 87% מהנשים הצעירות דיווחו שחוו לפחות אחד מהבאים בחייהן: 55% הוטרדו מילולית ברחוב, 41% מדווחות שאדם זר נגע בהן ללא רשותן, 47% הותקפו על ידי גבר במילים מיניות כמו "שרמוטה", "כלבה" או "זונה", ו-42% מדווחות שאישה העליבה אותן במילים מיניות.

"צריך הרבה אומץ כדי לבוא ולדבר על בעיה שאת רואה בקהילה שלך. אנו חייבות לפעול כך שאנשים ירגישו בטוחים ונינוחים מספיק לשתף את החוויות שלהם", אומרת אריאלה נקריץ, מנהלת בכירה לתוכניות מניעה ב-JWI (ארגון הנשים היהודיות הבינלאומי). JWI עובד עם כמה ארגונים יהודיים. התוכניות מכשירות סטודנטים לאתגר את הנורמות המגדריות הפוגעניות, לבקש הסכמה, להיות צופים פעילים, לתמוך בניצולים, להפסיק עם האשמת הקורבן, לזהות מערכות יחסים פוגעניות, לשמש מודל חיובי לחיקוי ולבנות תרבות מכבדת.

 55% מהצעירות סיפרו כי הוטרדו מילולית ברחוב. 41% מדווחות שאדם זר נגע בהן ללא רשותן. 47% הותקפו על ידי גבר במילים מיניות כמו "שרמוטה", "כלבה" או "זונה"

"אנו לא מחפשות תשובות של 'אוקיי, בסדר', או 'אוקיי, מחר'", אומרת נקריץ על שאלת ההסכמה. "אנו רוצות 'כן' מתלהב. כל דבר מתחת לזה לא נחשב להסכמה. אנו רוצות שצעירים ירגישו שהם במקום נוח ובטוח מספיק לבטא את עצמם".

אחת המחברות של המאמר, דליה שושן, תלמידת י"ב בבית הספר היהודי קהילה (צילום: באדיבותה)
אחת ממחברות המאמר, דליה שושן (צילום: באדיבותה)

BBYO, בתמיכת JWI, פותח שתי סדנאות חדשות, "כן וידיעה" ו"לבחור בכבוד", ואלה מוצעות ל-531 הסניפים באמריקה. קבוצות הנוער מתכננות לקדם את התוכניות האלה, שהיו בפיתוח עוד לפני המאמר, מכל הזוויות, כדי לוודא שהנערות והנערים, היועצים והסגל מכירים אותן ומעודדים את ההשתתפות בהן.  "אנחנו רוצים שכל הנערות והנערים שלנו יהיו בריאים ובטוחים, מבחינה נפשית ורגשית. המחנות האלה נועדו לקדם קשרים בריאים", אומר לוין.

דליה שושן, אחת המחברות של המאמר, ותלמידת י"ב בבית הספר היהודי קהילה ביוסטון, אומרת שהיא מקווה שהמאמר יעודד שיח עמוק יותר סביב נושא ההסכמה והלחץ החברתי. לדבריה, "אנחנו לא רוצות רק להאיר את הבעיות, אנו רוצות לשנות את התרבות. אנו רוצות לאתגר את הנורמות המגדריות האלה ואת הרעיון ש'נערים יהיו נערים'. מה שאנחנו באמת מנסות לעשות זה ללמד התנהגות חיובית בנוגע להסכמה ולכבוד, ולהפוך את זה לחלק מהחוויה היהודית".

"אנחנו לא רוצות רק להאיר את הבעיות, אנו רוצות לשנות את התרבות. אנו רוצות לאתגר את הנורמות המגדריות האלה ואת הרעיון ש'נערים יהיו נערים'"

עוד 1,190 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 22 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: משרד הבריאות תומך בפתיחת כל מערכת החינוך בערים ירוקות

עם צאת השבת, בירכו את פולארד מספר שרים ופוליטיקאים, בהובלת נשיא המדינה וראש הממשלה ● פולארד סיים תקופת תנאי של חמש שנים מאז שוחרר ממאסר של 30 שנה ● ההפגנות ברחבי הארץ התחדשו למרות מזג האוויר ● בנס ציונה נתלה שלט ענק, "שמאלנים בוגדים" ● בזירה הפוליטית גם מברכים את פיטר פלצ'יק שזכה במדליית זהב באליפות אירופה בג'ודו

עוד 10 עדכונים

דוח על מצב האומה

צר לי מאוד להודיע, אבל הפכנו לחברה חלשה, שסועה, פחדנית ומשותקת. ממדינה חזקה, יציבה, מאוחדת ובטוחה בעצמה שניצחה במלחמות וגם בימיה הקשים ידעה להישאר מאוחדת באהבה, הידרדרנו אל תהום השנאה, השיתוק, הפירוד והאטימות. ואנחנו נמצאים בימים הקשים ביותר שידעה ישראל מעודה, ולא רק בגלל הנגיף קורונה.

הפכנו לחברה חלשה, שסועה, פחדנית ומשותקת. ממדינה חזקה, יציבה, מאוחדת ובטוחה בעצמה שניצחה במלחמות וגם בימיה הקשים ידעה להישאר מאוחדת באהבה, הידרדרנו אל תהום השנאה, השיתוק והפירוד

הנאשם בנימין נתניהו ועדתו הצליחו להפריד בינינו ולפורר את החברה הישראלית לפירורים דקים של שנאה, איבה ורוע. מדמוקרטיה מודרנית מפוארת וחזקה השתנינו לממלכה מושחתת, המקדשת את מלוכתה ומשחיתה את כל מה שהיא נוגעת בו. כל מי שמעז לומר ולו מילת ביקורת אחת נגד השלטון המסואב והעומד בראשו מואשם מייד בחוסר נאמנות, שלא לומר בגידה, ומתויג מיידית כשמאל שונא ישראל.

אנחנו פוחדים ממחאות, מהפגנות, משיוך פוליטי, מכבישים חסומים, מהומור בכלל והומור עצמי בפרט, מסאטירה פוליטית ומהשוואות כאלה ואחרות. אסור להשוות, אומרים לנו פחדני נתניהו, איך אתם מעיזים להשוות? אבל כשהם משווים אז אין בעיה.

ואני אומר: עם שמשתיק הפגנה ונמנע מלהגדירהּ פוליטית (פוליטית, לא מפלגתית), מונע סאטירה ופוחד מהשוואות הוא עם חלש, חסר ביטחון ואבוד. צריך לפחוד ולהירתע מאנשים, לא מהשוואות. אם לא נשווה איך נדע ממה להיזהר? אם לא נשווה איך נדע שאנחנו לא הופכים כמותם ולוּ במעט?

אין הקשבה, אין כבוד לדעה שונה, אין אמפתיה, אין ניסיון להבין את הצד המתנגד למצב הקיים. רק אטימות רבה, שנאה איומה, רוע לב על סף מלחמת אחים. כל מי שמתנגד מוצג כאויב.

השקרים שולטים, האמת נכנסה עמוק לתוך הארון, ההסתה מתפרעת והעובדות הפכו לעניין לא חשוב ולא רלוונטי. לא חשוב מה אתה אומר אלא איך אתה אומר, אתה יכול לומר שטות גמורה, קשקוש מוחלט, פייק ניוז במיטבו – אבל אם אתה אומר אותם בפאתוס, בקול בס עמוק ובתנועות פנים וגוף תואמות – ניצחת. המשחק קובע, ההצגה מנצחת, התפאורה, החיצוניות והצורה. התוכן, המהות, העובדות היבשות – כל אלה הפכו לטורח, לעניין טרחני זקן מהעבר, מפעם, לדבר לא רלוונטי ולא קובע.

עם שמשתיק הפגנה ונמנע מלהגדירהּ פוליטית (פוליטית, לא מפלגתית), מונע סאטירה ופוחד מהשוואות הוא עם חלש, חסר ביטחון ואבוד. צריך לפחוד ולהירתע מאנשים, לא מהשוואות. אם לא נשווה איך נדע ממה להיזהר?

מה קרה לנו שהפכנו לפחדנים כאלה? ממה אנחנו פוחדים? ממי אנחנו פוחדים? ובעיקר, איך אפשרנו למצב הזה לקרות? איך לא עצרנו את התהליך ההרסני והמסוכן הזה בעודו באיבו? מדוע לא למדנו מטעויות העבר ולא הפקנו לקחים?

יותר מדי שאלות ללא מענה ותשובות.

ראו את ארצות הברית: טעו פעם אחת טעות גורלית – ולא חזרו עליה שנית. הם הראו בצורה החדה, הברורה והתקיפה ביותר את הדלת לנשיא היוצא דונלד טראמפ. בלשון בוטה יותר: הם בעטו אותו החוצה. כי אצלם המדינה חשובה, לא המנהיג. הגיע הזמן שנלמד מהם.

חברה בריאה היא כזאת שלא פוחדת מביקורת ולא משתיקה אותה. בדמוקרטיה חזקה יש מקום לכולם ללא גבול כמעט. הגבול היחיד הוא הסתה ואלימות. אלא שגם כאן איבדנו את החושים ואנחנו מתקשים לזהות מה נכלל בגדר הסתה ומה לא נכלל בגדר הסתה.

רק שלטון חסר ביטחון, חלש, פחדן וילדותי מנצל את כוחו הפוליטי לסתום פיות ולהחליש את החברה ולפרקהּ לחתיכות קרועות. שלטון כזה יאשים את כל העולם, אשתו וילדיו בכל הכישלונות שלו־עצמו, לעולם לא יודה בטעויותיו ובוודאי לא יישא באחריות להן. ואין מה לצפות מחברי שלטון כזה להתפטר.

אז מה עושים?

ממשיכים באותו קו ואף מחריפים אותו: מחאות, הפגנות, הפעלת שיקול דעת במקום שחסר כזה בממשלה המעוותת, הפגומה והנכה שכלית, נפשית ורגשית שקמה כאן – עד שננצח, עד שנתניהו ועדתו יפחדו לדבר ולפעול, עד שנתניהו ועדתו ייכנעו ללא תנאי ויגלו לתדהמתם שהם רק בני אדם והשמש לא זורחת להם מהמקום שמרפד את מושב האסלה.

ראו את ארה"ב: טעו פעם אחת טעות גורלית – ולא חזרו עליה שנית. הראו בצורה החדה והתקיפה ביותר את הדלת לנשיא היוצא דונלד טראמפ. בלשון בוטה יותר: בעטו אותו החוצה. כי אצלם המדינה חשובה, לא המנהיג

אסור לוותר, אסור להתייאש. יש לאסוף את הכוחות ולהמשיך במלחמה על הבית, כי אין לנו בית אחר ואם לא נילחם על עתיד המדינה, המדינה תתפוגג ותיעלם כלא הייתה, ויום אחד נקום למשטר מלוכני מלא ורשמי שימנע מאיתנו להתבטא ולחיות את חיינו בשלווה ובנחת.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה ארבעה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מאור לגויים הפכנו לליקוי מאורות. איש לא מדבר יותר על חברת מופת. המדינה לא חשובה, רק שוד הקופה הציבורית ואונס ברוטלי של שלטון החוק. תהליכים מפחידים שכבר היו בגרמניה בשנות ה-30' של אובדן ... המשך קריאה

מאור לגויים הפכנו לליקוי מאורות. איש לא מדבר יותר על חברת מופת. המדינה לא חשובה, רק שוד הקופה הציבורית ואונס ברוטלי של שלטון החוק. תהליכים מפחידים שכבר היו בגרמניה בשנות ה-30' של אובדן הדמוקרטיה והשתלטות הדיקטטורה באופן לגמרי חוקי. מי שלא מוכן ללמוד מההיסטוריה סופו שיעבור אותה שוב.

אין ספק שאנחנו חיים בתקופה של ליקוי מאורות. אוי לנו שהתדרדרנו לרדידות מחשבה, למניפולציות שקריות, שמפילים עלינו פיונים [פרשני/שופרי חצר] מטעם "החלונות הגבוהים". עם כל הייאוש, חייבים לשמו... המשך קריאה

אין ספק שאנחנו חיים בתקופה של ליקוי מאורות.
אוי לנו שהתדרדרנו לרדידות מחשבה, למניפולציות שקריות, שמפילים עלינו פיונים [פרשני/שופרי חצר] מטעם "החלונות הגבוהים".
עם כל הייאוש, חייבים לשמור על צלילות המחשבה ולהתמקד בדבר החשוב ביותר: להעביר מסר לנאשם, במילתיו שלו בשנת 2008: "קיים חשש שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי". לך לך, דאג לענייני משפטך ותן לנו להתחיל לרפא את הנזק שגרמת לעם ולמדינה.

עוד 644 מילים ו-2 תגובות

כשנטפליקס הציעו לדיוויד פינצ'ר לעשות עבורם סרט, הבמאי המוערך שלף תסריט שכתב אביו המנוח על הרמן מנקייביץ', התסריטאי המקורי של "האזרח קיין", שנלחם לקבל על כך את הקרדיט מול הבמאי הענק אורסון ולס ● "מאנק", סרט בשחור-לבן שחוזר אל אחד המאבקים הגדולים של הוליווד בשנות ה-30, הוא גם האישי ביותר של פינצ'ר ● "לא עניין אותי מי עשה מה, או מה הוכח או לא. ניסיתי להגיע לליבת הרעיון, לסחף שנוצר ביחסים בין תסריטאים ובמאים"

עוד 2,193 מילים

באופן קבוע, מדי ארבע שנים מיד אחרי הבחירות, עולה השאלה כיצד הצביעו יהודי ארצות הברית ● אולם אחרי הבחירות האחרונות התברר שאין אפילו סקר או מדגם אחד שמקובל על כולם ● לחלל שנוצר נכנסו ארגונים יהודיים מפלגתיים ובאופן לא מפתיע, כל ארגון טוען שהסקר שלו מוכיח שהמפלגה שלו הצליחה יותר

עוד 771 מילים

למקרה שפיספסת

מה אם אחמד מנאסרה היה יהודי?

במרץ 2019, החייל א׳ היה בפעילות מבצעית בגזרת גוש עציון בגדה המערבית. א׳ הוצב בעמדת פילבוקס בסמוך לצומת הכניסה לבית לחם עם כביש 60, לא רחוק מן ההתנחלות אפרת.

לפי גרסתו של א׳, במהלך הפעילות, זיהה לטענתו זריקת אבנים על ידי פלסטיני על מכוניות בכביש. לפי הנטען, ביצע א׳ ירי באוויר לפי נוהל מעצר חשוד כדי לעצור אותו. משלא עצר אותו פלסטיני, בחור צעיר בשם עלאא, למשמע הפקודות, ירה א׳ בעלאא, ופצע אותו קשה.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא.

מכונית שעברה במקום, ובה ארבעה צעירים פלסטינים, עצרו כדי להגיש לעלאא עזרה ולפנות אותו מן הזירה. על אחד מהם, אחמד מנאסרה, המשיך א׳ לירות, כאשר לטענתו חשב שמדובר עדיין בעלאא

בסיכום האירוע, כך התברר, פגע א׳ פגיעה קשה בשני אנשים שונים: עלאא נפצע קשה, ואחמד מנאסרה נהרג. א׳ נחקר במצ״ח בצורה אינטנסיבית, ועבר תהליך קשה לטענתו. עם זאת, בסופו של דבר נסגר הסדר טיעון בין סנגוריו של א׳ לבין הפרקליטות הצבאית, כך שיזוכה מן הפגיעה בעלאא, ויקבל עונש של שלושה חודשי עבודות שירות בגין הריגתו של אחמד מנאסרה.

קמה מחאה ציבורית, הוגש בג״ץ על העונש, אולם קצינים בכירים, מיאיר גולן ועד משה בוגי יעלון, התגייסו לעזרתו של א׳ במכתב תמיכה פומבי, ונראה שלא תהיה התערבות בקולת העונש מצד בג״ץ.

נצא מנקודת הנחה שאנחנו מקבלים את גרסת החייל ללא סייג. נניח שמבחינת תפיסת המציאות שלו, הוא אכן באמת חשב שזיהה זריקות אבנים מצד עלאא, ושהוא סיכן את חייהם של הנוסעים בכביש. כמו כן, נניח והחייל א׳ אכן חשב שאחמד מנאסרה הוא עלאא.

היות שבפועל אין כל ראיה לכך שהייתה זריקת אבנים מלכתחילה, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות, וגרימת מוות ברשלנות. לו היה א׳ פוגע באדם עם רכבו ומביא למותו, בנסיבות שבהן הייתה רשלנות כלשהו מצידו, היה כנראה מקבל עונש חמור הרבה יותר. מדוע בנסיבות האירוע כפי שהיו, קיבל א׳ עונש קל הרבה יותר? אולי כי מדובר באירוע שנגרם במהלך השירות הצבאי? לא בטוח.

היות שבפועל אין ראיה לזריקת אבנים בכלל, והיות שבפועל א׳ לא הבחין שמדובר בשני אנשים שונים, מדובר לכל הפחות בגרימת חבלה ברשלנות וגרימת מוות ברשלנות. למה העונש הוא רק 3 חודשי עבודות שירות?

במרץ 2018, חייל בשם נ׳ הרג בשוגג את חברו ליחידת דובדבן, שחר סטרוג ז״ל, כתוצאה ממשחק בנשק. נ׳ קיבל עונש של 18 חודשי מאסר. גם נ׳ כמו א׳ הרג אדם בשוגג, וגם נ׳ כמו א׳ עשה זאת בזמן השירות הצבאי. אולם מה ההבדל בין נ׳ לבין א׳? התשובה היא שהמעשים של נ׳ הם ״חסרי הצדקה״. לא הייתה תכלית למעשיו של נ׳, שהביאו למותו של סטרוג ז״ל. זה היה סה״כ משחק בנשק.

א׳ לעומת זאת, גם הוא התרשל בשירותו הצבאי, וגם הוא גרם לכל הפחות בשוגג למותו של אדם. אולם, כאשר א׳ עשה זאת, הוא ייצג משהו: א׳ ייצג את הכיבוש בשטחים. אם א׳ היה נענש, זה כאילו שהיינו אומרים שאין תכלית להימצאותו של א׳ שם מלכתחילה. א׳ שם כדי להגן על הגבול של מדינת ישראל, רק שלא ברור מאיזה צד של הגבול הוא הגן.

זה נכון שפלסטיני חף מפשע נהרג, אולם זה הכרח בל יגונה. מדי פעם, פלסטינים חפים מפשע צריכים להיהרג, כדי ששגרת הכיבוש תוכל להימשך. מותם הוא אינו לשווא.

אם א׳ היה נענש, יתכן שהיה בכך כדי להרתיע חיילים מלשלוף את נשקם. ואנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש הוא מספיק חשוב כדי לסכן את חייהם של הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש.

בכלל, לא כל כך מזמן, חייל בשם אלאור אזריה ירה בפלסטיני שכוב על כביש ללא כל הצדקה מבצעית, וקיבל רק עשרה חודשים בכלא. לפי סולם הענישה הזה, א׳ היה צריך בכלל לקבל קנס על תנאי.

אנחנו לא רוצים להרתיע את חיילינו האמיצים! יש ספק, אין ספק. הכיבוש מספיק חשוב כדי לסכן את חיי הפלסטינים. במקרה הכי גרוע, אם איזה פלסטיני חף מפשע ייהרג, לא יקרה כלום. אולי יעלו אותם על מת״ש

הפלסטינים בכלל צריכים להגיד תודה שנעשה כאן צדק עם ענישה כזאת. אבל רק שאלה אחת נותרה מקננת בראשי: אם אחמד מנאסרה במקרה היה יהודי מההתנחלות אפרת, האם העונש היה אותו עונש?

עומר כהן הוא משפטן וכותב תוכן מראשון לציון. מנהל את הבלוג ״תשובת השמאל״.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 668 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ספורטאי איראני שמחה על כך שחדרי הכושר סגורים - מצא עצמו עצור, כשתומכי משטר קוראים להוצאתו להורג ● הפלסטינים ממשיכים לנסות להיאבק בהתקרבות ישראל והאמירויות ● במצרים מציינים 23 שנה לפיגוע, שבו שישה חמושים רצחו עשרות תיירים, נמלטו למערה במדבר, ושם התאבדו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,188 מילים

ראיון היטלר מת ובועט

תיאוריות הקונספירציה לפיהן היטלר שרד את מלחמת העולם השנייה, עושות כעת קאמבק מפתיע ● החוקר ריצ'רד אוונס מזהיר בספרו החדש כי לא מדובר רק באגדות אורבניות שמעניינות כמה משוגעים, אלא בניסיון מסוכן לנסח מחדש את האמת ההיסטורית ● אם תרצו, "פייק ניוז" רטרואקטיבי ● לדבריו "אם היטלר אכן נמלט מהבונקר, אז אולי השואה לא התרחשה מעולם"

עוד 1,639 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 59 ימים להשבעה

על מיתוסים ושקרים אחרים

השבוע, אחרי שהכיוון המשפטי נכשל באופן רשמי, התמקדו אנשי טראמפ במאמץ לחבל בתהליך הפורמלי ● במקרה החמור ביותר, הנציגים הרפובליקאים במישיגן סרבו לאשר את התוצאות ואז חזרו בהם - ואז שוב ניסו לשנות את התוצאה בעקבות שיחה אישית מטראמפ ● אבל לצד צעדים מדאיגים באמת, אי אפשר שלא הסתכל על מהלכי טראמפ ואנשיו ולא ראות גם את הפתטיות שבהם

עוד 1,809 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
דְּרָאפְט

ב-NBA הבינו מזמן את מה שענקיות הטכנולוגיה והתאגידים של וול סטריט מנסים להשכיח מאיתנו: תחרות חופשית ללא רגולציה מובילה בהכרח לאסון ● אם לא נגביל את החזקים, הם יתחזקו עד בלי די, החלשים יימחצו ולא יישאר להם כל סיכוי לחזור למשחק

עוד 1,042 מילים

ירוקים מקנאה בסוגיה הסביבתית הבעיה היא לא רק בפוליטיקאים

בעוד הצמד ביידן-האריס הפך את משבר הסביבה והאקלים לנושא מרכזי במערכת הבחירות בארצות הברית, אצלנו הוא ממשיך להשתרך בירכתי סדר היום ● הימין בשתי המדינות עוין את הסביבה, אבל איפה האלטרנטיבה שאמורים להציג הדמוקרטים בישראל? מישהו מדמיין את בני גנץ מכנה את נתניהו "מצית אקלים"? ● דעה

עוד 651 מילים

ביהמ"ש בארה"ב ביטל את כל המגבלות על פולארד

המרגל יוצא לחופשי בתום תקופת המבחן שלו ויוכל לעלות לישראל ● רון חולדאי: "אם יהיו בחירות באביב, אתמודד" ● המשטרה צפויה לפתוח בחקירה נגד סדי בן שטרית שהשווה את נתניהו להיטלר ואורלי לב, תומכת נתניהו שכינתה כך את ליאת בן ארי ● ישראל מתקרבת להסכם לייבוא 10 מיליון מנות חיסון נגד קורונה של חברת אסטרהזניקה ● סדצקי על חיסוני הקורונה: "להיזהר, עדיין לא ידוע עליהם הרבה" ● נצרת ועספיא נכנסות לסגר

עוד 36 עדכונים

אחרי שנתיים של חיזורים, בני גנץ מתפכח מהקשר החרדי

שמעון פרס נהג לספר על יחסיו מלאי האכזבות עם החרדים: "אמרו לי 'שלח לחמך על פני המים'. שלחתי להם מאפיות שלמות וזה לא עזר לי" ● בני גנץ חשב שהוא יהיה מנהיג המרכז-שמאל הראשון שיצליח לכרות עם המפלגות החרדיות ברית ● אבל אחרי שנתיים של חיזורים וקריצות מסורתיות לעבר הקהילה, ראש כחול-לבן מבין שהם לא יבטיחו לו את הרוטציה - ומשנה כיוון ● פרשנות

עוד 809 מילים

בתקופת הקורונה נרשמה ירידה במספר כתבי האישום שהוגשו בשל העלמות מס, אבל לדברי מומחים בתחום המיסוי הנתונים נובעים מהירידה במספר החקירות ואינם משקפים את המצב בפועל ● לדבריהם, "תסכול, זעם וחוסר אמון דוחפים אנשים לעבריינות" ● "מתווה הפיצויים המעוות מעודד העלמת מס" ● "המון עסקים עובדים במחתרת, אז מצפים שהם ישלמו מיסים?"

עוד 1,016 מילים

ראיון הצד האפל של היצוא הביטחוני מגרמניה

"שחיתות היא כמו רעל, היא הורסת את שלטון החוק, ואני מקווה שזה לא יקרה לישראל" ● כך אומר העיתונאי החוקר הגרמני פרדריק ריכטר, שמתאר בספר שפרסם את השחיתות בתעשיית הייצוא הגרמנית סביב העולם ● בנימין נתניהו הוא אחד המנהיגים שמופיעים על כריכת הספר - לצד מנהיגי גרמניה, ברזיל, רוסיה ודרום אפריקה ● בלעדי לזמן ישראל

עוד 2,381 מילים

סוד השחיתות פרשת הצוללות אינה אירוע בודד בתעשיית השוחד הגרמנית

בלעדי לזמן ישראל: תקציר בעברית מתוך הספר "סוד השחיתות - כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם" שיצא השנה לאור בגרמניה

עוד 1,672 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה