צריך להגיד את זה ברור, על השולחן. יאיר לפיד לא יהיה לעולם ראש ממשלה ואנשי המרכז-שמאל צריכים להבין שעד שהוא לא ילך הם לא יגיעו לשלטון.

יש בעיה קטנטונת. ברגע שהוא יחליט ללכת, ואולי עפר שלח איתו, "יש עתיד" תתאייד. ככה זה היום, כשמפלגות קמות ונופלות על בסיס פרסונלי. מעין תכנית "ריאליטי פוליטי" שכזו בה האידאולוגיה היא משנית. אם עופר שלח יישאר ויבנה את עצמו ואת המפלגה על תפישות עולם אידיאולוגיות, אולי יום אחד "יש עתיד" תהיה מפלגה לדורות.

כפוליטיקאי מתחיל, יאיר לפיד בנה את עצמו על שנאת חרדים ורכב עליה עד שהבין את הטעות שעשה וניסה לעשות סיבוב פרסה, אבל מאוחר מדי. אלא אם כן תהיה איתם סולחה גדולה – אני לא רואה איך הוא יכול לבנות קואליציה. תרחיש תזוזה של 10-15 מנדטים מגוש המרכז-ימין לא בא בחשבון בינתיים.

בני גנץ היה יכול להיות ראש ממשלה אם יאיר לפיד לא היה בסביבה. בלעדיו היה סיכוי שהחרדים ישתפו איתו פעולה. החרדים ישבו בממשלות ימין ובממשלות שמאל לאורך ההיסטוריה, כל עוד כיבדו אותם ודאגו לאינטרסים החשובים להם.

גנץ היה יכול להיות רה"מ אם לפיד לא היה בסביבה. בלעדיו היה סיכוי שהחרדים ישתפו איתו פעולה. החרדים ישבו בממשלות ימין ובממשלות שמאל לאורך ההיסטוריה, כל עוד כיבדו אותם ודאגו לאינטרסים החשובים להם

ביבי הבין את זה לפני כולם ונתן להם חיבוק גדול עם הרבה תפנוקים ומאז הם שלו כבר יותר מ-10 שנים. במהלך השנים הללו חלה גם תזוזה ימינה של הסקטור הזה, אבל גם תחושת הזדהות ושייכות לתנועת הליכוד.

ציפי לבני לא השכילה לשבור את הקשר הזה ופספסה הזדמנות היסטורית. זו הטעות הגדולה שעשה השמאל. אפילו כעת, בשעת שבר מול נתניהו, מנהיגי הציבור החרדי היו יכולים לנצל את המשבר ולסחוף את אנשיהם לחבור לגוש השמאל. אי אפשר לעשות זאת כשיאיר לפיד נמצא שם.

הנה אנחנו עומדים על סיפן של בחירות רביעיות, בהן בני גנץ, וכחול לבן איתו, בהתרסקות, גוש המרכז-שמאל ללא מנהיג חדש באופק (אני מקווה שאייזנקוט לא יתפתה לזה), כשיאיר לפיד מצהיר שהפעם הוא זה שיוביל.

התוצאה ברורה – תמונת הגושים לא תשתנה דרמטית. אנשי השמאל ימשיכו להצביע למי שיהיה שם מחוסר ברירה או שלא יצביעו כלל. אנשי הימין ימשיכו בהצבעה המסורתית שלהם. גוש המרכז-שמאל (מפוצל ל4-5 מפלגות) יגרד במקרה הטוב את ה-50 ומשהו מנדטים כולל הרשימה המשותפת. במקרה הטוב יצליח להשיג מנדט מהנשיא. עם מי יאיר לפיד יבנה קואליציה? בלי החרדים אין לו סיכוי.

במקרה הגרוע החרדים, ביחד עם ימינה, עם קצת מזל של מנדט אחד או שניים שיזלגו ימינה, יצטרפו לממשלת הליכוד לעוד 4 שנים. ביבי בחלון ההזדמנויות האחרון הזה לא יהסס וידאג כבר לסגור את כל הפינות.

גוש המרכז-שמאל (מפוצל ל4-5 מפלגות) יגרד במקרה הטוב את ה-50 ומשהו מנדטים כולל הרשימה המשותפת. במקרה הטוב יצליח להשיג מנדט מהנשיא. עם מי יאיר לפיד יבנה קואליציה? בלי החרדים אין לו סיכוי

מה עושים?

בונים אלטרנטיבה אידיאולוגית ארוכת טווח. אף מנהיג אינו גדול מהמפלגה ומדרכה (הליכוד ישלם את המחיר על כך בבוא היום. למרות שקשה לתפוס את זה, אי אפשר לעצור את הזמן ויום אחד ביבי לא יהיה בשלטון).

קמפיין הבחירות חייב להיות אידיאולוגי מתוך מטרה להציב בפני העם מתווה לפתרון הבעיה המדינית, שיפור רווחת האזרחים, חינוך וכולי. באופן מודע חשוב לא להיכנס לענינים עדתיים, סקטוריאליים, הכפשות של מנהיגי ציבור וסקטורים בעם. מפלגה שמכבדת את עצמה משרתת את כלל הציבור. עם הזמן זה יוכיח את עצמו.

החרדים הם אמנם סקטור עם צרכים ותפישת עולם רחוקים משלנו, החילונים, אולם החילונים צריכים לכבד את תפישת עולמם, למצוא דרך לקיים עמם דיאלוג במטרה להבינם ולדאוג לצרכיהם, ולהסביר להם את הרצון שלנו שיהיו שותפים בבניית הארץ. פשרה היא לחם חוקה של אומה מגוונת כל כך.

עמנואל כהן הוא אגרונום עם תואר שני בביוטכנולוגיה. עסק בעבר בהשבחת פרי האבטיח וכיום המלון (מטפח בשפה פשוטה). מלבד חקלאות הוא מתענין מאוד במוסיקה ולמספר שנים היה סולן בלהקה מקומית. עוסק הרבה באיכות סביבה ופתרונות לבעיות אקולוגיות שהאדם יוצר. עיקר הדרייב שלו זה מציאת פתרונות. חוסר צדק וחוסר יושרה יכולים להוציא אותו מדעתו, אז אפשר להגיד שהוא חם מזג, אבל זה מתבטא בדיבור בלבד. .

בני גנץ חוזר שוב ושוב על המנטרה הקבועה שלו: אני עושה מה שלדעתי טוב למדינת ישראל. עם ישראל. לאזרחי ישראל. בווריאציות שונות ומשונות הוא מצדיק כל מעשה או מחדל, כל חוק חברתי שנזרק לפח, כל הבטחה שהופרה וכל מעילה באמון בוחריו, בכך שהוא, בני גנץ, דואג רק למדינת ישראל וטובתה. לא לעצמו חלילה. לא לכספו. לא למפלגתו. לא לעתידו הפוליטי.

גנץ חוזר על המנטרה הקבועה שלו: אני עושה מה שלדעתי טוב למדינה, לעם ישראל, לאזרחי ישראל. בווריאציות שונות הוא מצדיק כל מעשה או מחדל, כל חוק חברתי שנזרק לפח, כל הבטחה שהופרה וכל מעילה באמון בוחריו

לכן נותר לשומע לשאול: מהי טובתו של העם בישראל על פי משנתו של בני גנץ? חודשים ארוכים טרח בני גנץ לנסח מצע, להבטיח הבטחות, לשכנע מעל מיליון ומאתיים אלף אזרחים להצביע עבורו ועבור מפלגתו, על מנת שיבצעו ויקיימו את הבטחותיהם – והנה לפתע מכריז גנץ שרק הוא לבדו יודע מה טוב.

אופוזיציה זה מיותר על פי גנץ. כי באופוזיציה לא מקבלים החלטות ולא עושים. אלא שבני גנץ שכח או מעולם לא הבין מהו תפקידה של האופוזיציה בדמוקרטיה.
כניסה לממשלה תחת נאשם בפלילים היתה טאבו ייהרג בל יעבור במשך 3 מערכות בחירות, ולפתע טובתו של עם ישראל היא דוקא כן לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ללכת לעוד מערכת בחירות.

אבל אופסי… הנה רק חלפו 100 ימי ממשלת החירום-פיוס-אחדות ומחדלי הקורונה, וכבר בחירות רביעיות מעבר לפינה.

בני גנץ גמיש כמו לוליינית גומי בקרקס.

פרשת הצוללות? החמורה בפרשיות השוחד שעליה יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל בני גנץ, שבזכות הבטחותיו אלה קיבל מאות אלפי קולות, ברח מאולם המליאה בעת ההצבעה על ועדת חקירה ממלכתית ולמעשה התנגד להקמת הוועדה. כי הוא, בני גנץ, פועל רק לפי דעתו, תמיד תמיד לטובת העם בישראל.

פרשת הצוללות? החמורה בפרשיות השוחד שעליה יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל בני גנץ, שבזכות הבטחותיו אלה קיבל מאות אלפי קולות, ברח מאולם המליאה בעת ההצבעה על ועדת חקירה ממלכתית

הפגנות נגד השחיתות? בני גנץ לא שם. לטובת עם ישראל.

רה"מ נואם בפתח משפטו בביהמש המחוזי ותוקף את כל מערכות המשפט, בני גנץ נאלם. לטובת עם ישראל.

נתניהו מכנה את המפגינים מפיצי מחלות, אנרכיסטים, משלח בהם את השר אוחנה. בני גנץ לטובת עם ישראל , לא מתערב. ברור.

שלושה מחבלים מגורשים ממוצב הר דב? בני גנץ מתנפח מגאווה לטובת ישראל. פיצוץ חומר כימי בנמל ביירות? בני גנץ כבר על הסוס לטובת הדמוקרטיה בישראל והמאבק בקורונה, הוא ישלח סיוע, ברור.

בתי החולים קורסים, מיליון מובטלים, בני גנץ נשאר בממשלה ולא דופק על שום שולחן לטובת עם ישראל.

תקציב חד שנתי או דו שנתי? בני גנץ מתעקש. בינתיים. עוד שבועיים. רגע. הוא מלא בטיעונים על חשיבותה של כחול לבן בממשלה הרחבה הזו. מאמין שהבוחרים יבינו ויחזרו בבחירות.

כל הציניות הזו לא נועדה אלא לשרטט את דמותו של מי שהתיימר להיות אלטרנטיבה לנתניהו. בעצם אדם שאינו מבין את מהותה של דמוקרטיה. לא מוכן לשבת דקה אחת באופוזיציה. רק שולחן הממשלה מעניין אותו כי שם עושים, ובאופוזיציה מדברים.

על פי גנץ ערכים אפשר לקפל. הם נכונים לזמנם. הבטחות אפשר לשנות, למחוק, למסמס, לאדות, לשכוח. בני גנץ ושותפיו מכחול לבן נושאים השקפת עולם מעוותת. אנטי דמוקרטית. למעשה לא רחוקה מזו של נתניהו. השלטון הוא העיקר.
כיצד ישרתו את עם ישראל? זו כבר שאלה של קוניוקטורה פוליטית, קומבינה, סחר מכר ברצון הבוחר, דיל כזה או אחר.

על פי גנץ ערכים אפשר לקפל. הם נכונים לזמנם. הבטחות אפשר לשנות, למחוק, למסמס, לשכוח. גנץ ושותפיו מכחול לבן נושאים השקפת עולם מעוותת. אנטי דמוקרטית. למעשה לא רחוקה מזו של נתניהו

בני גנץ לא ראוי להיות ראש ממשלה ולא שר ביטחון. לא חליפי ולא ראשי. כישוריו כאיש ביטחון ורמטכ"ל בעבר ממש לא חשובים. תפקידו היה להיות שליחם של מיליון ורבע בוחרים בהחלפת שלטון מושחת, כושל, הפוגע בכל שומרי הסף למען ראש ממשלה הנאשם בשלושה כתבי אישום. במשימה הזו, העיקרית, בני גנץ נכשל והכשיל את בוחריו. לכן אינו ראוי יותר לשום תפקיד במערכת הפוליטית.

בחירות רביעיות עלולות להעלות את נתניהו ל-61 מנדטים ולהעמיד ממשלת חורבן, סיפוח והרס מוחלטים. אבל היעדר תקווה ואלטרנטיבה שלטונית חמורים יותר.

מנחם בגין שירת באופוזיציה 29 שנים. בני גנץ וכחול לבן לא מוכנים לשרת באופוזיציה גם לא 29 דקות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.