כל האמת מאחורי הסלפי הוויראלי שלי מהפסגה הכלכלית בבחריין

הסלפי של ניק ליבר בבחריין (צילום: ניק ליבר)
ניק ליבר
הסלפי של ניק ליבר בבחריין

קראנו הרבה על "פייק ניוז" בשנים האחרונות, ובשבוע שעבר זכיתי בחוויה הסוראליסטית להפוך למושא שלהן בעצמי.

במשך כמה ימים, הפנים שלי הוצגו במדיה המסורתית והחברתית ברחבי העולם הערבי, אחרי שמישהו מצא תמונה שלי והפיץ את השמועה שאני עיתונאי ישראלי שנמצא בממלכת בחריין כדי לסקר את הסדנה "שלום לשגשוג" של ג'ארד קושניר.

התמונה עצמה אמנם הייתה אמיתית, אבל היא הוצאה מהקשרה. אני לא עיתונאי, ולא הייתי בבחריין לכבוד הסדנה, למרות שדאוד כותאב כתב ב"אל-מוניטור" ש"הדימוי היחיד שתפס את נושא הנורמליזציה היה צילום הסלפי של עיתונאי ישראלי עם הדרכון שלו מחוץ למשרדים של החברה הבחריינית נגד נורמליזציה במנאמה".

הסלפי שלי, שצולם כמה חודשים לפני הסדנה, מראה אותי במנאמה, בחריין, מחזיק את הדרכון הישראלי שלי לפני משרדי החברה הבחריינית נגד נורמליזציה עם האויב הציוני. אני חשבתי שזה נורא מצחיק, ופגעתי בעצב רגיש באזור כולו.

אין לי מושג מי התחיל את השמועה ופרסם את התמונה שהפכה לוויראלית. זה נודע לי לראשונה ביום שלישי בבוקר, כשקיבלתי מפייסבוק כמה התראות מוזרות, שלפיהן אנשים מעלים תמונות שעשויות לכלול אותי. בדקתי את התמונות, שאכן כללו אותי, וחשבתי שזה מוזר שזרים מעלים אותן לפייסבוק. אבל התמונה מצחיקה, בין אם מכירים אותי או לא, אז הנחתי לזה והמשכתי את היום שלי.

זמן קצר לאחר מכן קיבלתי הודעה מעיתונאי בירושלים, שרצה ליידע אותי שהתמונה שלי מסתובבת במדיה החברתית הפלסטינית. מאותו הרגע, התמונה הופיעה בכל מקום. חבריי מרחבי כל האזור – פלסטין, ירדן, עיראק, בחריין, סעודיה ומדינות נוספות – התחילו לכתוב לי, בניסיון להבין למה אני מופיע בפידים שלהם בפייסבוק.

View this post on Instagram

انا كنت مشهورة هذا الأسبوع! إذا كنت تتحدث اللغة العربية ، فمن المحتمل أنك رأيت صورتي مؤخرًا. اخذ شخص ما صورة قديمة لي واستخدمها لنشر الشائعات بأنني صحفي إسرائيلي يغطي المؤتمر الأمريكي في البحرين. هذا ليس صحيحا. ولكن بمجرد أن بدأت الشائعات ، ظهرت صورتي فجأة في كل مكان. قال كثير من الناس أنني التقطت تلك الصورة (وهي حقيقية ، ولكن منذ أشهر) من أجل إهانة العرب ، وهذا خطأ. وهناك أيضًا شريط فيديو لأشخاص ينظفون المكان الذي وقفت فيه من أجل "تطهير الصهيونية" ، وهو أمر مجنون ، لم ألتقط الصورة من أجل إهانة العرب. لقد أخذتها لتوضيح أن هذه العقلية العدائية تنتمي إلى الماضي ، وقد حان الوقت لنا جميعًا – الإسرائيليين ، والبحرينيين ، والفلسطينيين ، والجميع – للبدء في * العمل سويًا * لبناء مستقبل أفضل للمنطقة بأسرها ، وما زلت أعتقد ذلك ، رغم كل الكراهية التي تلقيتها هذا الأسبوع ، وأنا أعلم أن تلك الكراهية لا تمثل الشعب البحريني، وبالنسبة لأولئك الذين يشعرون أنهم بحاجة إلى تنظيف الأماكن التي أمشي فيها ، من الأفضل أن يقتنوا على المماسح والصابون ، لأنني سأعود إلى البحرين – وغيرها من الدول العربية والإسلامية – في أسرع وقت ممكن. ‏I was famous this week! If you speak Arabic, you've probably seen my face recently. Somebody took an old pic of me and used it to spread the rumor that I'm an Israeli journalist covering the American conference in Bahrain. That's not true. But once the rumor started, my face suddenly appeared everywhere. Many people said that I took the photo (which is real, but from months ago) in order to insult Arabs, which is wrong. And there's even a video of people cleaning the spot where I stood in order to "cleanse the Zionism," which is crazy. I didn't take the picture in order to insult Arabs. I took it to make the point that this mentality of enemies belongs in the past, and it's time for all of us – Israelis, Bahrainis, Palestinians, and everybody else – to start working together to build a better future for the whole region. I still believe that, despite all the hate I received this week. I know that hate doesn't represent the Bahraini nation. And to those people who feel that they need to clean the places where I walk, you better get your mops and soap ready, because I'll be coming back to Bahrain – and other Arab and Muslim countries – as soon as I can.

A post shared by ✌????????????????????????✌???? (@nick_from_israel) on

אתר תימני שמאשים אותי ב"לעג לבחריין"

התמונה שלי הופיעה בהבלטה באתרי חדשות ברחבי המזרח התיכון, לצד כותרות שטענו שאני, העיתונאי הישראלי לכאורה, לעגתי ולגלגלתי על בחריין. היא הופיעה אפילו בפרסומים שקשורים לחיזבאללה ולנותנת החסות שלו, ממשלת איראן.

וזה עוד הלך והשתפר. אנשי החברה נגד נורמליזציה החליטו לפרסם סרטון של עצמם שוטפים את הרצפה בנקודה שעמדתי בה, כדי לנקות את כתם הציונות שהשארתי שם, מה שהוביל לסבב חדש של פרסום התמונה.

ייתכן בהחלט שזה הדבר הכי מצחיק שקרה לי, אבל זה גם היה די עצוב. כששיתפתי את התמונה לראשונה, לא עשיתי את זה כדי ללעוג לבחריין או לערבים, והיה עצוב לראות איך מיליוני אנשים מבינים את זה כך מבלי שיכולתי לעשות שום דבר בעניין. שיתפתי את התמונה כדי לטעון שהמנטליות הזאת של אויבים שייכת לעבר, ושהגיע הזמן שכולנו – ישראלים, פלסטינים, בחריינים ותושבי כל האזור – נעבוד יחד כדי לבנות עתיד טוב יותר עבור כולנו.

עצוב גם שהפכתי לפנים של ועידה שנתפסת כשוחד, שנועד ללחוץ על הפלסטינים לוותר על זכותם למדינה בתמורה להטבות כלכליות. אף על פי שהמדינות הערביות שהשתתפו בסדנה הצהירו במפורש שלא יזנחו את תביעתן להקמתה של מדינה פלסטינית – לתדהמתם של ביבי נתניהו ושכמותו – כך זה נתפס לרוב ברחוב הערבי.

רק כדי להבהיר את העניין, אני מאמין שהדרך היחידה להמשיך קדימה, הפתרון הצודק היחיד והדרך היחידה לשמר את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הם השגת הסכם שיעניק לשני הצדדים, היהודי והפלסטיני, את זכותם להגדרה עצמית. במילים אחרות: פתרון שתי המדינות.

בשונה מביבי, אני מכיר בכך שהסיכויים ליחסי נורמליזציה עם העולם הערבי קלושים ביותר בהיעדר הסכם משמעותי עם הפלסטינים. אבל אני מאמין שדיאלוג רחב יותר בין ישראל למדינות ערב יכול רק לעזור לנו להתקדם לקראת הסכם משמעותי. אילו רק מדינות ערב היו מראות נכונות גדולה יותר לכונן יחסים עם ישראל לפני כמה עשורים, אולי לא היינו מוצאים את עצמנו במצב שהגענו אליו היום.

אבל הזמנים השתנו, ומכמה סיבות, ובכללן גיאופוליטיקה ותהליך הליברליזציה ההדרגתי שמתרחש במדינות ערביות רבות, קיימת היום נכונות רבה יותר, הן בקרב הממשלות הערביות והן בקרב העמים הערביים, לכונן יחסים עם ישראל. והישראלים כולם צריכים למלא תפקיד בקידום הדיאלוג הזה.

ברוח הזו אני אמשיך לטייל במדינות ערביות ומוסלמיות לעתים קרובות ככל האפשר, לפגוש אנשים וליצור קשרים שיוכלו לעזור לנו בדרכנו לשלום. למרות השנאה שכוונה כלפיי במדיה החברתית כשהתמונה שלי הסתובבה בה בשבוע שעבר, במדינות הערביות שביקרתי בהן זכיתי רק ליחס חיובי, גם אחרי שחשפתי את זהותי הישראלית.

ולאנשים שחשים שנאה כה עמוקה עד שיש להם צורך לנקות את הקרקע שאני עומד עליה – מוטב שתצטיידו בהרבה סבון.

כותב פוסטים ב-Times of Israel

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 623 מילים
סגירה