דגלי איחוד האמירויות מוצבים בדובאי לרגל יום הדגל במדינה, 3 בנובמבר 2020 (צילום: Kamran Jebreili, AP)
Kamran Jebreili, AP

הקנס על צריכת אלכוהול באבו דאבי בוטל, אך ביזוי הדגל עדיין עלול להביא למאסר ממושך

ספורטאי איראני שמחה על כך שחדרי הכושר סגורים - מצא עצמו עצור, כשתומכי משטר קוראים להוצאתו להורג ● הפלסטינים ממשיכים לנסות להיאבק בהתקרבות ישראל והאמירויות ● במצרים מציינים 23 שנה לפיגוע, שבו שישה חמושים רצחו עשרות תיירים, נמלטו למערה במדבר, ושם התאבדו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

המתיחות בין הפלסטינים למפרציות נמשכת

מועד תחילת הטיסות הישירות בין ישראל לאבו דאבי הולך ומתקרב, אך האם תיירים מאיחוד האמירויות ומבחריין, שיבואו לבקר בירושלים, יוכלו להתפלל בחופשיות במסגד אל-אקצא?

התשובה לשאלה זו שלילית, אם מסתמכים על הפתווה של המופתי הפלסטיני מוחמד חוסיין, שקבע שהדבר אסור בתכלית האיסור. כבר ב-20 באוגוסט, כשבוע לאחר ההכרזה האמירתית על תחילת הנורמליזציה ביחסיה עם ישראל, פרסם חוסיין פסק הלכה, האוסר על מוסלמים שמתכוונים להתפלל במסגד אל-אקצא לטוס באופן ישיר לנמל התעופה בן-גוריון.

מתפללים במסגד אל-אקצא, 6 בנובמבר 2020 (צילום: Mahmoud Illean, AP)
מתפללים במסגד אל-אקצא, החודש (צילום: Mahmoud Illean, AP)

מלומדי דת איסלאמיים באמירויות ובמצרים דחו את הפתווה, אך מאז מספר משלחות אמירתיות שהגיעו ארצה נאלצו להיכנס לאל-חרם א-שריף מכיוון שער המוגרבים, בו משתמשים על פי נוהג יהודים ותיירים לא מוסלמים שבאים להתפלל בהר הבית. המשלחות הללו הותקפו מילולית ואף הושלכו לעברם נעליים וחפצים אחרים.

הרשות הפלסטינית ממשיכה להתנגד בתוקף לנורמליזציה בין מדינות ערב לישראל, אך לא ברור האם תוכל לפגוע במהלך ולהוביל בהצלחה את מדיניותה. הרשות אמנם החליטה להשיב את שגריריה לאבו דאבי ולמנאמה, אך היחסים רחוקים מלהיות ירח דבש.

לעומת זאת, בשווקים בעיר העתיקה ובבתי עסק במזרח ירושלים דווקא מצפים בקוצר רוח לבואם של התיירים העשירים מהמפרץ. מגפת הקורונה פגעה באופן אנוש בבעלי עסקים רבים, המתפרנסים מתיירות, ובשיחות פרטיות רבים מהם אינם תומכים בקו, שאותו מובילה הרשות הפלסטינית.

"אסור לנו לריב עם כל העולם", אומר לזמן ישראל חמזה, אחד מבעלי העסקים בעיר העתיקה. "עד כה הגיעו אלינו תיירים מטורקיה, אינדונזיה וירדן, אז נקבל גם את האמירתים". הוא חושש מפגיעה בעסק שלו על ידי גורמים הקשורים לתנועת פת"ח, ולכן נמנע מפרסום של שם משפחתו.

גם המתפללים הטורקים – שלמדינתם אחיזה לא מבוטלת בהר הבית – מגיעים בטיסות ישירות לבן-גוריון, וגם לארצם קשרים דיפלומטיים עם ישראל. מה ההבדל? נראה שלמרות הנופך הדתי של האיסור, קודם כל מדובר בפוליטיקה, ולא ב"פגיעה בקודשי הווקף המוסלמי" כפי שמצוין בפתווה הפלסטינית.

הגלגל המדיני, שפעם הביא לחרם הנפט הערבי בגלל המלחמה בין ישראל למצרים וסוריה וכיבוש של השטחים הפלסטיניים, ממשיך להתהפך, ונראה שלא כולם ברשות הפלסטינים תמימי דעים לגבי האופן שבו ראוי להגיב לשינויים הללו.

2

הפליטים הסורים לא ממהרים לשוב לביתם

כ-11 מיליון סורים איבדו את ביתם בעשור האחרון – עשור המזוהה עם "האביב הערבי". כשישה מיליון פליטים נמצאים כעת מחוץ לגבולות סוריה, ובעולם קיים ספק רב האם ישובו לארץ מולדתם.

רק לפני מספר ימים בשאר אסד קרא למיליוני הפליטים הסורים שמפוזרים ברחבי המזרח התיכון ואירופה לחזור לארצם, ולעולם קרא לסייע בשיקום את סוריה.

נשיא סוריה בשאר אל-אסד נושא דברים בווידאו בוועידה הבינלאומית לפליטים סורים בדמשק, 11 בנובמבר 2020 (צילום: SANA via AP)
אסד נושא דברים בווידאו בוועידה הבינלאומית לפליטים סורים בדמשק בשבוע בעבר (צילום: SANA via AP)

אך במציאות עקורים סורים רבים, שממלאים את מחנות הפליטים הצפופים והרעועים בלבנון, ירדן, טורקיה, יוון ומדינות אחרות, לא ממהרים לחזור בשל חשש מפני גיוס בכפייה לצבא אסד, נקמה מידי המשטר והקושי לשרוד את המשבר הכלכלי האדיר שמתחולל בימים אלה בסוריה.

התקשורת הרוסית אמנם מדווחת בדבקות על מאות פליטים ששבים לסוריה מלבנון מדי יום, אך קשה לאמת את הנתונים הללו וגם לא ברור מה מניע את אותם לעשות את הצעד הנואש, ממנו נמנעו במשך כל כך הרבה זמן.

מספר משפחות סוריות, שנמלטו ב-2019 מאזור אידליב בעקבות המתקפה הקשה של הצבא הסורי והרוסי, מצאו מקלט במקדש עתיק של זאוס, לא הרחק מהגבול הטורקי.

כמיליון פליטים נסו על נפשם במהלך הלחימה של המשטר נגד המעוז האחרון של המורדים, ביניהם ארגונים איסלמיסטיים קיצוניים שהחזיקו בחבל אידליב, ומחנות הפליטים הוצפו בבני אדם.

פליטים סורים בביירות שבלבנון, 19 בנובמבר 2020 (צילום: Hussein Malla, AP)
פליטים סורים בביירות שבלבנון, אשתקד (צילום: Hussein Malla, AP)

המשפחות שהקימו את האוהלים שלהן במקדש זאוס מספרות על תנאי חיים בלתי אפשריים, על הצפיפות הגדולה של המחנות, ועל כך שגם הסכנה של חיים במדבר והתמודדות עם בעלי חיים, ונחשים מסוכנים בפרט, אינה מפחידה כמו החוויה של מחנות הפליטים.

התמונות הללו, המתעדות את ניסיונות ההישרדות של בני אדם שאיבדו את הכל, לא הוצגו בוועידת הפליטים הסורים. שם העדיפו להמשיך ולהאשים את המערב בכל הסבל שנגרם לאזרחים הסורים בגלל מלחמה של איש אחד נגד ארצו.

3

איראן: ביקר את הגבלות – ונעצר

גולשים באיראן ומחוצה לה התגייסו השבוע למען רזה טבריזי, מפתח גוף איראני, זוכה מדליית כסף בהרמת משקולות בתחרות בינלאומית שנערכה בניו זילנד ב-2011, שבסך הכל רצה להמשיך להתאמן, כדי לשמור על הכושר – דבר שאינו קל לאיש בימים אלה, במיוחד אם מדובר באדם עם מוגבלויות.

לפני מספר ימים פרסם  טבריזי פוסט באינסטגרם, שבו תקף את חוסר ההיגיון שבהמשך הסגירה של מכוני הכושר במקביל לעלייה לרגל לאתרים הקדושים, לרבות המאוזוליאום של אימאם רזה בעיר משהד, מאתרי הפולחן החשובים לשיעים.

מסתבר שבאיראן, בדיוק כמו בישראל, רבים תוהים מדוע בתי תפילה או אתרי פולחן אחרים ממשיכים לפעול כרגיל, אף על פי שהוכח בוודאות שהייתה בהם הדבקה בקורונה, בעוד שחנויות, בריכות או מכוני הכושר אינם מורשים לפתוח את שעריהם.

אך אם בישראל הביקורת הכתובה עלולה לסבך אותך בעיקר עם טוקבקיסטים זועמים או תביעות דיבה או השתקה, באיראן המבקרים מסתכנים בסנקציות כבדות בהרבה, עד כדי עונשי מעצר.

זמן קצר לאחר שטבריזי פרסם את דבריו, המשטרה הגיעה לביתו על מנת לעצור אותו, והמון זועם שבא "להגן על כבודו של אימאם רזה" פרץ למכון הכושר בו התעמל הספורטאי והרס כל מה שבא ליד.

גולשים רבים שתומכים במשטר האייתולות אף קראו להוציא את טבריזי להורג בגלל "הפגיעה בסמלי הדת", בעוד שרבים אחרים פרסמו את תמונותיו של טבריזי ודרשו מהקהיליה הבינלאומית להתערב למען שחרורו.

בינתיים הספורטאי כבר מחק את הפוסט שלו והתנצל עליו, אך ללא הואיל.

גופים בינלאומיים רבים, ביניהם ארגון שנקרא "האתלט הגלובלי" קרא לוועד האולימפי הבינלאומי ולוועד הפאראלימפי הבינלאומי לבחון את "מסע הצלב האיראני נגד הספורטאים" והאשים אותם בכך שהם מתקשים להגן על זכויות של הספורטאים.

רק לפני כחודשיים השלטונות האיראנים הוציאו להורג את המתאבק נוויד אפכארי, שהואשם ברצח של שוטר במהלך ההפגנות נגד המשטר בשנת 2019. אפכארי טען שעונה על מנת שיודה בפשע, וכי אינו אשם.

התנועה הפאראלימפית הודיעה כי ענף הספורט בו עסק טבריזי – בודי בילדינג – אינו חלק מענפי הספורט המוכרים על ידם.

4

בוטלו הקנסות על צריכת אלכוהול באמירויות

לתשומת ליבם של התיירים הישראלים שמתכוונים בקרוב לבקר באיחוד נסיכויות המפרץ – לפי החוק האמירתי, הפגיעה בדגל של האיחוד, של הנסיכויות החברות בה או של כל מדינה שהיא חברה במועצה לשיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי עלולה לעלות לכם ביוקר ואף להשאיר אתכם במדינה הרבה מעבר למה שתכננתם.

לאחרונה הפרקליטות הראשית באמירויות יצאה בסדרה של פרסומים בנושא על מנת ליידע את האזרחים, התושבים והתיירים שמגיעים למדינה על העונשים הצפויים להם במקרה של עבירה על החוק הקיים. הקנס הכספי המירבי מגיע לסכום אסטרונומי של עד 136,000 דולר ועונש מאסר בן 25-10 שנים.

על פי סעיף 176 של הקודקס הפלילי הפדרלי, כל אדם שלועג, מבזה או פוגע במוניטין, יוקרה או כבוד המדינה, דגלה וסמליה צפוי לעונש משמעותי.

דגלי איחוד האמירויות מוצבים בדובאי לרגל יום הדגל במדינה, 3 בנובמבר 2020 (צילום: Kamran Jebreili, AP)
דגלי איחוד האמירויות מוצבים בדובאי לרגל יום הדגל במדינה, החודש (צילום: Kamran Jebreili, AP)

במקביל המדינה המפרצית הכריזה על הקלות בתחום המוסר. זוגות שאינם נשואים יוכלו להשתכן באותו חדר בבית המלון. כמו כן, בוטלו הקנסות על צריכת אלכוהול והוחמרו חוקים נגד אלימות המופנית כלפי נשים מצד בני המשפחה. נשיקות פומביות ויחסים הומוסקסואליים עדיין מחוץ לחוק.

בעוד כשבועיים איחוד נסיכויות המפרץ תחגוג 49 שנים מאז כינונה. זהו גם הגיל של הדגל האמירתי, שנולד גם כן ב-1971.

נראה שככל שעובר הזמן, כך השליטים האמירתיים נחושים יותר ויותר להגן על סמלי המדינה ועל כבודה, דבר שכבר מתפרש על ידי רבים מחוץ לגבולות של אבו-דאבי כניסיון למנוע השמעת ביקורת כלשהי נגד המדינה.

5

23 שנים לפיגוע שהחריד את מצרים

השבוע, לפני 23 שנים, בשעות הבוקר המוקדמות של 17 בנובמבר 1997, קבוצה גדולה של תיירים מכל העולם, משוויץ ועד יפן, הגיעה ללוקסור שבמצרים כדי לבקר במקדש המרהיב של המלכה חתשפסות.

כשהם עלו לטרסה הראשונה, קבוצה של חמושים פתחה בירי. מספר תיירים נהרגו במקום, אחרים ניסו להימלט ולהסתתר מאחורי העמודים הרחבים של המקדש, אך המחבלים רדפו אחריהם וירו בהם למוות או שיספו את גרונם בסכינים.

מקדש הקבורה של חתשפסות בעמק המלכים שבמצרים, 1 בדצמבר 2014 (צילום: Hassan Ammar, AP)
מקדש הקבורה של חתשפסות בעמק המלכים שבמצרים, 2014 (צילום: Hassan Ammar, AP)

62 בני אדם, רובם תיירים וגם כמה אזרחים מצרים, נהרגו במתקפת הטרור בלוקסור, שמאחוריה עמדו שישה מחבלים. הם הצליחו לחמוק מהמרדף, הסתתרו במערה מדברית – ולבסוף שמו קץ לחייהם.

הממשלה המצרית הטילה את האחריות למתקפת הטרור על ארגון הג'מאעה אל-איסלאמיה. כוחות הביטחון פשטו על מוקדי הארגון הרצחני ומספר מנהיגים בכירים בו נעצרו לתקופות ארוכות. הארגון עצמו לעולם לא הכיר בכך.

עוד 1,188 מילים
כל הזמן // שבת, 21 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
דְּרָאפְט

ב-NBA הבינו מזמן את מה שענקיות הטכנולוגיה והתאגידים של וול סטריט מנסים להשכיח מאיתנו: תחרות חופשית ללא רגולציה מובילה בהכרח לאסון ● אם לא נגביל את החזקים, הם יתחזקו עד בלי די, החלשים יימחצו ולא יישאר להם כל סיכוי לחזור למשחק

עוד 1,042 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 59 ימים להשבעה

על מיתוסים ושקרים אחרים

השבוע, אחרי שהכיוון המשפטי נכשל באופן רשמי, התמקדו אנשי טראמפ במאמץ לחבל בתהליך הפורמלי ● במקרה החמור ביותר, הנציגים הרפובליקאים במישיגן סרבו לאשר את התוצאות ואז חזרו בהם - ואז שוב ניסו לשנות את התוצאה בעקבות שיחה אישית מטראמפ ● אבל לצד צעדים מדאיגים באמת, אי אפשר שלא הסתכל על מהלכי טראמפ ואנשיו ולא ראות גם את הפתטיות שבהם

עוד 1,809 מילים

ראיון היטלר מת ובועט

תיאוריות הקונספירציה לפיהן היטלר שרד את מלחמת העולם השנייה, עושות כעת קאמבק מפתיע ● החוקר ריצ'רד אוונס מזהיר בספרו החדש כי לא מדובר רק באגדות אורבניות שמעניינות כמה משוגעים, אלא בניסיון מסוכן לנסח מחדש את האמת ההיסטורית ● אם תרצו, "פייק ניוז" רטרואקטיבי ● לדבריו "אם היטלר אכן נמלט מהבונקר, אז אולי השואה לא התרחשה מעולם"

עוד 1,639 מילים

קבלת שבת עם המיליציות

בערב שבת של ה-9 באוקטובר 2020, נתקענו כלבתי ואני בכביש 50 – הכביש הבודד ביותר בארה"ב, ממש לפני אוסטין, עיירה פצפונת של מאתיים א/נשים בערך, השרועה לה על אחד מקווי פרשות המים החותכים את הערבה הגדולה של נוואדה. תיקונים בכביש. כל פעם, רק מסלול אחד פתוח.

שלושה ברנשים מזוקנים וילד זינקו מהטנדר שהיה לפניי, ומהג'יפ שהיה לפני הטנדר. כולם לבשו מכנסי צבא מנומרים בצבעי הסוואה וחולצות טריקו צמודות  בצבע זית. כשעיניי נחתו על תתי המקלע ה-AR15 עם הכת המתקפלת שהיו שמוטים על כתפיהם, ועל כתובות הקעקע של צלבי קרס המוסווים קלות, החרוטות על שרירי זרועותיהם, ממש קפאתי על ההגה.

כביש 50 (צילום: סמדר לביא)
כביש 50 (צילום: סמדר לביא)

האבא והבן נשענו על הג'יפ, שלפו את מה ששלפו, והשתינו בקשת אל תוך הערבה. כשהאיש עם התמרור החליף צד, נכנסה לה השיירה אל אוסטין.

כחלק מהמאמצים להחייאת התיירות בעידן הקורונה, אקספידיה נתנה לי שי – לילה חינם באוסטין, בחדר הכי הטוב במוטל הכי הטוב שהיה עדיין פתוח – גבב של מבנים מעץ דיקט בלוי שהיו סדורים כריבוע. החצר הפנימית של הריבוע היה גם מגרש החניה. אבל סוויטת שני החדרים שקיבלתי מה-זה הבהיקה בניקיונה.

שלושת המזוקנים עם צלבי הקרס והילד קיבלו את החדרים שלימיני. משמאלי השתכנו להן שתי סטודנטיות קוריאניות צנומות מבית ספר יוקרתי ללימוד אנגלית על חופי אגם טאהו. הן היו בדרכן לפארק הלאומי ברייס. "הבצפר כולו עבר לזום, ובלאו הכי אנחנו לא יכולות לטוס הביתה", אמרה אחת מהן. הזוג העירוני שהגיע עם בתם מרינו התמקמו ממול למזוקנים עם צלבי הקרס. הם היו בדרך לסופשבוע של צייד צבאים.

תומכי טראמפ (צילום: סמדר לביא)
תומך טראמפ שהתווכח עם לביא על כך, שבישראל רוב האוכלוסיה נוצרית (צילום: סמדר לביא)

בגלל הקוביד הרגשנו יותר בטוח באויר הפתוח. הוצאנו כיסאות מהחדרים והתיישבנו על המפרסת שלפני דלתותינו. הסתלבטנו על שאריות היום כאשר האויר הקריר של הלילה התערסל לו אל תוך החצר. מפה לשם התפתחה לה שיחה.

"זה מלינואה, נכון?" אמר מזוקן מספר 1.

"גזעית", השבתי

ונזכרתי איך יושבי הבאר של אוסטין, שנראה כאילו יצא מסרטי הקאובויים של ילדותי בחולון, התרשמו מכלבתי מלכה כשעצרתי שם ב-2016 בדרכי למואב שביוטה. היה זה ממש לפני הבחירות, והרחוב הראשי בעיירה היה עטור בשלטים של טראמפ.

"היצורים האלה, כמו רימון. רק לכוון ולשחרר ת'ניצרה", מזוקן מס' 2 הצטרף לשיחה, אחרי שלקח עוד שלוק מהבירה.

לא סיפרתי להם שמלכה מאומצת. כשהייתה גורה, קיבלה "נכשל" בבחינה של דחפים ויצרים. חביבה מדי, ולכן לא מתאימה לעבודות אבטחה או גישוש.

תומכי טראמפ
תומכי טראמפ

"הממ… הייתי אומרת שהיא יותר כמו קלצ'ניקוב", עקצתי בחזרה, כשאני מצחקקת בפנוכו.

"קאלאשניקוב!" הדהד מזוקן מס' 2 ביראת כבוד.

"מזמן, בשנות ה-'90, בערי השדה של תימן, היה אפשר לקנות קאלאצ' בשוק בשמונה דולרים, מקסימום".

"שמונה דולר!" התנשף מזוקן מס' 3 בתדהמה.

"את בטח ישראלית. נו, זה המבטא. אז אולי את באמת יכולה ל'גיד לנו דבר אחד או שניים על רובים. צה"ל, הא?", איש בשנות ה 60 הצטרף לשיחה. "אני נהג של חברה גאותרמית. הרבה שנים. הבוסים שלי ישראלים מאזור המפרץ (של סן פרנציסקו). אתם לוקחים את הקוביד הזה יותר מדי ברצינות שמה. הם מחייבים אותי לשים מסיכה כל הזמן. לאשתי היה את זה, לבת שלי ולבעלה היה, גם לשכנים היה קוביד. לא ביג דיל".

פיטפטנו לנו וגילינו, שמזמן מזמן, אשתו של מייסד החברה הגיאותרמית לימדה אותי ריקודי בטן.

סמדר ומלכה המלינואה באחד ממדבריות אריזונה"
סמדר ומלכה המלינואה באחד ממדבריות אריזונה"

ואז הגיע זמן הדלקת נרות, כשציר הזמן שלי מתחלף לו מזמן קווי לזמן מעגלי. זמן ריטואלי. שמתי את הפמוטים הפעוטים שלי על השולחנון הבלוי, בירכתי והדלקתי. הקלקתי על הקישור לזום של טקס קבלת השבת השבועי ב"שער זהב", בית הכנסת בו אני חברה. הייתי מה זה מפוחדת, אך בתוך-תוכי היו גם צחוקים.

כמה מטרים ממני השתרעו להם המזוקנים עם צלבי הקרס בכיסאותיהם, כשתתי-המקלע נחים בעצלתיים על מפשעותיהם. הומור הגרדומים שלי תמיד נכנס לפעולה כשאני צריכה להתנתק מתחושה של סכנה.

הקלקתי על הקישור לזום של קבלת השבת השבועי בבית הכנסת בו אני חברה. כמה מטרים ממני השתרעו להם המזוקנים עם צלבי הקרס בכיסאותיהם, כשתתי-המקלע נחים בעצלתיים על מפשעותיהם

הם לא שמעו את החלק האנגלי של התפילה כי הייתי עם אזניות, ולא אמרתי כלום באנגלית כי לא סחבתי עמי לטיול את הסידור עב הכרס של בית הכנסת. הריחוק החברתי גם מנע מהם להציץ אל ריבועי הזום שלי. את החלק העברי של התפילה אני יודעת בעל פה. כל כך שמחתי שחזרתי אל המדבר, שהצלחתי לנהוג את ה-650 ק"מ מסאן פרנסיסקו עד אוסטין, ושזכיתי בחדר הטוב ביותר בעיירה הרעועה הזו! אז התפללתי בעברית מכל הלב ושרתי בקול רם. הילדות מקוריאה התחילו למחוא כפיים לפי הקצב.

הדלקת נירות באוסטין, נבאדה, בפמוטים של קאקאדו שיינקין (צילום: סמדר לביא)
הדלקת נירות באוסטין, נבאדה, בפמוטים של קאקאדו שיינקין (צילום: סמדר לביא)

כשנגמרו השירים והתפילות, שאל מזוקן מס' 1 בקולו המחוספס:

"מה זה היה?"

"אה… קבלת שבת. אני יהודייה." עניתי בהמייה סופראנית מפוחדת.

"את?! יהודייה?!"

"אכן כן," חזרתי אל חיתוך הדיבור הרגיל שלי, בקול האלט, כשאני משדרת בטחון מזויף.

"אבל אמרת שאת מישראל!"

"אכן כן".

"יש שם יהודים?!"

"אכן. זו מדינה יהודית. הם לקחו את האדמות של פלסטין, כמו שהגרינגו'ס לקחו את האדמות של האינדיאנים, ויש שם בערך 80% יהודים".

פחדתי לומר "שדדו" או "נישלו", או לומר שבשבילי זה גם ישראל וגם פלסטין.

"את?! יהודייה?!", "אכן כן," חזרתי אל חיתוך הדיבור הרגיל שלי, בקול האלט, כשאני משדרת בטחון מזויף. "אבל אמרת שאת מישראל!". "אכן כן". "יש שם יהודים?!"

"אכן. זו מדינה יהודית. הם לקחו את האדמות של פלסטין, כמו שהגרינגו'ס לקחו את האדמות של האינדיאנים, ויש שם בערך 80% יהודי".

"לא יכול להיות!" מזוקן מס' 2 שיסע אותו. "הפייסבוק שלי אמר, ששבעים אחוז מהאנשים שם תומכים בנשיא שלנו טראמפ".

"בטח, זה בולשיט" רטן. "יהודים תמיד מצביעים בשביל הדמוקרטים. הכסף שלהם מתניע את כל הדיפ סטייט הארור וכו-לם חוכמולוגים, חתיכות של חרא ליברלי".

כל כך רציתי לתקן אותם, אבל האינטואיציה שלי סתמה לי את הפה.

"קיבינימט", מזוקן מס' 1 שיהק. "איך יכול להיות שיש להם כזה צבא טוב אם הם יהודים?"

משכתי בכתפי ובהיתי בנירות. הילדות הקוריאניות חשו במבוכה שבאוויר.

"זה לא של נוצרים?" הצטרפה אחת מהן לשיחה. "כל כך הרבה קוריאנים עולים לרגל לשם".

"ובכן, ישו בהחלט היה משם, ולפני קוביד, כשאין מלחמות, יש הרבה תיירים".

כשהתכלו להם נרות השבת, וכשסיימו המזוקנים את שישיות הבירה שלהם, שמעתי את האבא מדבר בקול רך עם הבן כשהשכיב אותו לישון. לא יכולתי שלא לשאול את עצמי אם הוא אחד מהאבות חייבי המזונות, חייל הרגלים של המיליציות.

נכנסתי לחדר וכתבתי בפינקסון את תעתיק השיחה שנשמר בזיכרוני. פעם אנתרופולוגית, תמיד אנתרופולוגית.

"זה בולשיט" רטן. "יהודים מצביעים לדמוקרטים. הכסף שלהם מתניע את הדיפ סטייט. חתיכות חרא ליברלי". רציתי לתקן אותם, אבל האינטואיציה סתמה לי את הפה

שלא כמו ב-2016, לא היו בעיירה שלטי בחירות של טראמפ. באר הקאובויים היה נעול. עיירות אחרות בכביש 50 היו מלאות בשלטים של טראמפ-פנס, אבל באוסטין כבר לא צריך.

"עברתי לפה בגלל הג'וב. לא יכולתי יותר לגמור ת'חודש בחוף המערבי" אמרה לי פקידת הקבלה. "איזה הלם תרבותי!"

כשהתחילו לטפטף תוצאות הבחירות הייתי כבר בחזרה בבית, דבוקה למסך. ביידן והדמוקרטים נצחו בנבאדה. לאס ווגאס הפתיינית והצפופה הייתה מגש הכסף. חבר ישראלי שמרבה לג'בלא בפארקים הלאומיים של ארה"ב כתב טוקבק על התמונות הנשגבות ששמתי בקיר של הפייס:

"באמריקה, ככל שהנוף יותר מדהים, המקום שורץ יותר ימין קיצוני ומיליציות".

סמדר ומלכה בגראנד קניון, אריזונה
סמדר ומלכה בגראנד קניון, אריזונה

פרופ' סמדר לביא היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, דייויס, וחוקרת אורחת במחלקה ללימודים אתניים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. בין ספריה של לביא "הפואטיקה של כיבוש צבאי" (1990) שזכה בציון לשבח בתחרות ע"ש ויקטור טרנר לכתיבה אנתרופולוגית, "עקירה, גלות וגיאוגרפיות של זהות" (1996) ו"יצירתיות/אנתרופולוגיה" (1993). ב-2009 זכתה בפרס ע"ש גלוריה אנזלדואה מטעם האגודה ללימודים אמריקאים, וב-2013 קיבלה מקואליציית "ליבי במזרח" אות כבוד על מפעל חייה למען צדק חברתי. המהדורה הראשונה של ספרה האחרון, "עטופות בדגל ישראל: חד הוריות מזרחיות ועינויים בירוקרטיים" (2014) זכתה בציון הכבוד בתחרות הספרים של האגודה ללימודי נשים ומגדר במזה"ת. https://anthropology.ucdavis.edu/people/smadarlavie

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,031 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ירוקים מקנאה בסוגיה הסביבתית הבעיה היא לא רק בפוליטיקאים

בעוד הצמד ביידן-האריס הפך את משבר הסביבה והאקלים לנושא מרכזי במערכת הבחירות בארצות הברית, אצלנו הוא ממשיך להשתרך בירכתי סדר היום ● הימין בשתי המדינות עוין את הסביבה, אבל איפה האלטרנטיבה שאמורים להציג הדמוקרטים בישראל? מישהו מדמיין את בני גנץ מכנה את נתניהו "מצית אקלים"? ● דעה

עוד 651 מילים

תגובות אחרונות

ביהמ"ש בארה"ב ביטל את כל המגבלות על פולארד

המרגל יוצא לחופשי בתום תקופת המבחן שלו ויוכל לעלות לישראל ● רון חולדאי: "אם יהיו בחירות באביב, אתמודד" ● המשטרה צפויה לפתוח בחקירה נגד סדי בן שטרית שהשווה את נתניהו להיטלר ואורלי לב, תומכת נתניהו שכינתה כך את ליאת בן ארי ● ישראל מתקרבת להסכם לייבוא 10 מיליון מנות חיסון נגד קורונה של חברת אסטרהזניקה ● סדצקי על חיסוני הקורונה: "להיזהר, עדיין לא ידוע עליהם הרבה" ● נצרת ועספיא נכנסות לסגר

עוד 36 עדכונים

אחרי שנתיים של חיזורים, בני גנץ מתפכח מהקשר החרדי

שמעון פרס נהג לספר על יחסיו מלאי האכזבות עם החרדים: "אמרו לי 'שלח לחמך על פני המים'. שלחתי להם מאפיות שלמות וזה לא עזר לי" ● בני גנץ חשב שהוא יהיה מנהיג המרכז-שמאל הראשון שיצליח לכרות עם המפלגות החרדיות ברית ● אבל אחרי שנתיים של חיזורים וקריצות מסורתיות לעבר הקהילה, ראש כחול-לבן מבין שהם לא יבטיחו לו את הרוטציה - ומשנה כיוון ● פרשנות

עוד 809 מילים

בתקופת הקורונה נרשמה ירידה במספר כתבי האישום שהוגשו בשל העלמות מס, אבל לדברי מומחים בתחום המיסוי הנתונים נובעים מהירידה במספר החקירות ואינם משקפים את המצב בפועל ● לדבריהם, "תסכול, זעם וחוסר אמון דוחפים אנשים לעבריינות" ● "מתווה הפיצויים המעוות מעודד העלמת מס" ● "המון עסקים עובדים במחתרת, אז מצפים שהם ישלמו מיסים?"

עוד 1,016 מילים

ראיון הצד האפל של היצוא הביטחוני מגרמניה

"שחיתות היא כמו רעל, היא הורסת את שלטון החוק, ואני מקווה שזה לא יקרה לישראל" ● כך אומר העיתונאי החוקר הגרמני פרדריק ריכטר, שמתאר בספר שפרסם את השחיתות בתעשיית הייצוא הגרמנית סביב העולם ● בנימין נתניהו הוא אחד המנהיגים שמופיעים על כריכת הספר - לצד מנהיגי גרמניה, ברזיל, רוסיה ודרום אפריקה ● בלעדי לזמן ישראל

עוד 2,381 מילים

סוד השחיתות פרשת הצוללות אינה אירוע בודד בתעשיית השוחד הגרמנית

בלעדי לזמן ישראל: תקציר בעברית מתוך הספר "סוד השחיתות - כיצד תעשיית השוחד הגרמנית פוגעת בדמוקרטיות מסביב לעולם" שיצא השנה לאור בגרמניה

עוד 1,672 מילים

הנשיא הגרמני, טיסנקרופ, וסוחר הנשק מאבו דאבי

תחקיר במשך שנים פעל איש עסקים לבנוני המתגורר באבו דאבי כמתווך בייצוא נשק גרמני למזה"ת ● לבקשת טיסנקרופ, הוא תיווך ברכישות נשק לחימוש פריגטות שנמכרו לחיל הים האלג'יראי ● מדוע החברה לא רכשה את הנשק בעצמה? איזו שחיתות מעורבת בעסקה שסייעה לקדם את גרמניה למקום הרביעי בעולם בייצוא נשק? ● זמן ישראל מפרסם את התחקיר של ארגון קורקטיב, בשיתוף ZDF והמגזין "שטרן", שהתפרסם בשנה שעברה בגרמניה ועדיין מעורר שם הדים

עוד 2,025 מילים

מנדלבליט וכחול-לבן קוראים לכ"ץ למנות חשב כללי לאוצר

חזי לוי ויואב קיש מזהירים מהגבלות נוספות וסגר בחנוכה ● ועדת שרים אישרה את הפרטת תע"א ● פומפאו הכריז שמוצרים מיו״ש יסומנו בארה"ב כתוצרת ישראל ● אדלשטיין בוחן חקיקה שתחייב להתחסן לקורונה ● בהוראת גנץ: אמא ואבא יוחלפו להורה 1 ו-2 בטפסים של משרד הבטחון

עוד 54 עדכונים

ההקלטות שמסר ניר חפץ למשטרה במסגרת הסכם עד המדינה ואשר נחשפו השבוע בשתי תוכניות של "המקור", הן ללא ספק מרתקות ופיקנטיות ● אלא שלמרבה האירוניה, דווקא התיעוד החלקלק של חפץ כלקקן בלתי-נלאה עושה עימו חסד - ומעלים מהציבור את הצד האפל יותר של פעילותו ● דעה

עוד 783 מילים

הזנחת הממשלה גבתה קורבן יהודי ראשון באתיופיה

מעקב גירמיו גטה, 36, שנורה למוות באזור הגבול אמהרה-תיגראי, המתין 24 שנים כדי לעלות לארץ ● הוא הותיר אחריו בת זוג וילדה בת 4 ● סבתו בת ה-84, חיה כמעט בגפה בקרית גת ● אלפי יהודים נמצאים בסכנת חיים באתיופיה בזמן שממשלת ישראל אינה מממשת את החלטותיה להעלותם ● כעת, אחרי הקורבן הראשון בעימותים החמושים באתיופיה, פעילים מתחננים בפני ראש הממשלה להעלות את כולם - ועכשיו

עוד 1,167 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה