דגלי איחוד האמירויות מוצבים בדובאי לרגל יום הדגל במדינה, 3 בנובמבר 2020 (צילום: Kamran Jebreili, AP)
Kamran Jebreili, AP

הקנס על צריכת אלכוהול באבו דאבי בוטל, אך ביזוי הדגל עדיין עלול להביא למאסר ממושך

ספורטאי איראני שמחה על כך שחדרי הכושר סגורים - מצא עצמו עצור, כשתומכי משטר קוראים להוצאתו להורג ● הפלסטינים ממשיכים לנסות להיאבק בהתקרבות ישראל והאמירויות ● במצרים מציינים 23 שנה לפיגוע, שבו שישה חמושים רצחו עשרות תיירים, נמלטו למערה במדבר, ושם התאבדו ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

המתיחות בין הפלסטינים למפרציות נמשכת

מועד תחילת הטיסות הישירות בין ישראל לאבו דאבי הולך ומתקרב, אך האם תיירים מאיחוד האמירויות ומבחריין, שיבואו לבקר בירושלים, יוכלו להתפלל בחופשיות במסגד אל-אקצא?

התשובה לשאלה זו שלילית, אם מסתמכים על הפתווה של המופתי הפלסטיני מוחמד חוסיין, שקבע שהדבר אסור בתכלית האיסור. כבר ב-20 באוגוסט, כשבוע לאחר ההכרזה האמירתית על תחילת הנורמליזציה ביחסיה עם ישראל, פרסם חוסיין פסק הלכה, האוסר על מוסלמים שמתכוונים להתפלל במסגד אל-אקצא לטוס באופן ישיר לנמל התעופה בן-גוריון.

מתפללים במסגד אל-אקצא, 6 בנובמבר 2020 (צילום: Mahmoud Illean, AP)
מתפללים במסגד אל-אקצא, החודש (צילום: Mahmoud Illean, AP)

מלומדי דת איסלאמיים באמירויות ובמצרים דחו את הפתווה, אך מאז מספר משלחות אמירתיות שהגיעו ארצה נאלצו להיכנס לאל-חרם א-שריף מכיוון שער המוגרבים, בו משתמשים על פי נוהג יהודים ותיירים לא מוסלמים שבאים להתפלל בהר הבית. המשלחות הללו הותקפו מילולית ואף הושלכו לעברם נעליים וחפצים אחרים.

הרשות הפלסטינית ממשיכה להתנגד בתוקף לנורמליזציה בין מדינות ערב לישראל, אך לא ברור האם תוכל לפגוע במהלך ולהוביל בהצלחה את מדיניותה. הרשות אמנם החליטה להשיב את שגריריה לאבו דאבי ולמנאמה, אך היחסים רחוקים מלהיות ירח דבש.

לעומת זאת, בשווקים בעיר העתיקה ובבתי עסק במזרח ירושלים דווקא מצפים בקוצר רוח לבואם של התיירים העשירים מהמפרץ. מגפת הקורונה פגעה באופן אנוש בבעלי עסקים רבים, המתפרנסים מתיירות, ובשיחות פרטיות רבים מהם אינם תומכים בקו, שאותו מובילה הרשות הפלסטינית.

"אסור לנו לריב עם כל העולם", אומר לזמן ישראל חמזה, אחד מבעלי העסקים בעיר העתיקה. "עד כה הגיעו אלינו תיירים מטורקיה, אינדונזיה וירדן, אז נקבל גם את האמירתים". הוא חושש מפגיעה בעסק שלו על ידי גורמים הקשורים לתנועת פת"ח, ולכן נמנע מפרסום של שם משפחתו.

גם המתפללים הטורקים – שלמדינתם אחיזה לא מבוטלת בהר הבית – מגיעים בטיסות ישירות לבן-גוריון, וגם לארצם קשרים דיפלומטיים עם ישראל. מה ההבדל? נראה שלמרות הנופך הדתי של האיסור, קודם כל מדובר בפוליטיקה, ולא ב"פגיעה בקודשי הווקף המוסלמי" כפי שמצוין בפתווה הפלסטינית.

הגלגל המדיני, שפעם הביא לחרם הנפט הערבי בגלל המלחמה בין ישראל למצרים וסוריה וכיבוש של השטחים הפלסטיניים, ממשיך להתהפך, ונראה שלא כולם ברשות הפלסטינים תמימי דעים לגבי האופן שבו ראוי להגיב לשינויים הללו.

2

הפליטים הסורים לא ממהרים לשוב לביתם

כ-11 מיליון סורים איבדו את ביתם בעשור האחרון – עשור המזוהה עם "האביב הערבי". כשישה מיליון פליטים נמצאים כעת מחוץ לגבולות סוריה, ובעולם קיים ספק רב האם ישובו לארץ מולדתם.

רק לפני מספר ימים בשאר אסד קרא למיליוני הפליטים הסורים שמפוזרים ברחבי המזרח התיכון ואירופה לחזור לארצם, ולעולם קרא לסייע בשיקום את סוריה.

נשיא סוריה בשאר אל-אסד נושא דברים בווידאו בוועידה הבינלאומית לפליטים סורים בדמשק, 11 בנובמבר 2020 (צילום: SANA via AP)
אסד נושא דברים בווידאו בוועידה הבינלאומית לפליטים סורים בדמשק בשבוע בעבר (צילום: SANA via AP)

אך במציאות עקורים סורים רבים, שממלאים את מחנות הפליטים הצפופים והרעועים בלבנון, ירדן, טורקיה, יוון ומדינות אחרות, לא ממהרים לחזור בשל חשש מפני גיוס בכפייה לצבא אסד, נקמה מידי המשטר והקושי לשרוד את המשבר הכלכלי האדיר שמתחולל בימים אלה בסוריה.

התקשורת הרוסית אמנם מדווחת בדבקות על מאות פליטים ששבים לסוריה מלבנון מדי יום, אך קשה לאמת את הנתונים הללו וגם לא ברור מה מניע את אותם לעשות את הצעד הנואש, ממנו נמנעו במשך כל כך הרבה זמן.

מספר משפחות סוריות, שנמלטו ב-2019 מאזור אידליב בעקבות המתקפה הקשה של הצבא הסורי והרוסי, מצאו מקלט במקדש עתיק של זאוס, לא הרחק מהגבול הטורקי.

כמיליון פליטים נסו על נפשם במהלך הלחימה של המשטר נגד המעוז האחרון של המורדים, ביניהם ארגונים איסלמיסטיים קיצוניים שהחזיקו בחבל אידליב, ומחנות הפליטים הוצפו בבני אדם.

פליטים סורים בביירות שבלבנון, 19 בנובמבר 2020 (צילום: Hussein Malla, AP)
פליטים סורים בביירות שבלבנון, אשתקד (צילום: Hussein Malla, AP)

המשפחות שהקימו את האוהלים שלהן במקדש זאוס מספרות על תנאי חיים בלתי אפשריים, על הצפיפות הגדולה של המחנות, ועל כך שגם הסכנה של חיים במדבר והתמודדות עם בעלי חיים, ונחשים מסוכנים בפרט, אינה מפחידה כמו החוויה של מחנות הפליטים.

התמונות הללו, המתעדות את ניסיונות ההישרדות של בני אדם שאיבדו את הכל, לא הוצגו בוועידת הפליטים הסורים. שם העדיפו להמשיך ולהאשים את המערב בכל הסבל שנגרם לאזרחים הסורים בגלל מלחמה של איש אחד נגד ארצו.

3

איראן: ביקר את הגבלות – ונעצר

גולשים באיראן ומחוצה לה התגייסו השבוע למען רזה טבריזי, מפתח גוף איראני, זוכה מדליית כסף בהרמת משקולות בתחרות בינלאומית שנערכה בניו זילנד ב-2011, שבסך הכל רצה להמשיך להתאמן, כדי לשמור על הכושר – דבר שאינו קל לאיש בימים אלה, במיוחד אם מדובר באדם עם מוגבלויות.

לפני מספר ימים פרסם  טבריזי פוסט באינסטגרם, שבו תקף את חוסר ההיגיון שבהמשך הסגירה של מכוני הכושר במקביל לעלייה לרגל לאתרים הקדושים, לרבות המאוזוליאום של אימאם רזה בעיר משהד, מאתרי הפולחן החשובים לשיעים.

מסתבר שבאיראן, בדיוק כמו בישראל, רבים תוהים מדוע בתי תפילה או אתרי פולחן אחרים ממשיכים לפעול כרגיל, אף על פי שהוכח בוודאות שהייתה בהם הדבקה בקורונה, בעוד שחנויות, בריכות או מכוני הכושר אינם מורשים לפתוח את שעריהם.

אך אם בישראל הביקורת הכתובה עלולה לסבך אותך בעיקר עם טוקבקיסטים זועמים או תביעות דיבה או השתקה, באיראן המבקרים מסתכנים בסנקציות כבדות בהרבה, עד כדי עונשי מעצר.

זמן קצר לאחר שטבריזי פרסם את דבריו, המשטרה הגיעה לביתו על מנת לעצור אותו, והמון זועם שבא "להגן על כבודו של אימאם רזה" פרץ למכון הכושר בו התעמל הספורטאי והרס כל מה שבא ליד.

גולשים רבים שתומכים במשטר האייתולות אף קראו להוציא את טבריזי להורג בגלל "הפגיעה בסמלי הדת", בעוד שרבים אחרים פרסמו את תמונותיו של טבריזי ודרשו מהקהיליה הבינלאומית להתערב למען שחרורו.

בינתיים הספורטאי כבר מחק את הפוסט שלו והתנצל עליו, אך ללא הואיל.

גופים בינלאומיים רבים, ביניהם ארגון שנקרא "האתלט הגלובלי" קרא לוועד האולימפי הבינלאומי ולוועד הפאראלימפי הבינלאומי לבחון את "מסע הצלב האיראני נגד הספורטאים" והאשים אותם בכך שהם מתקשים להגן על זכויות של הספורטאים.

רק לפני כחודשיים השלטונות האיראנים הוציאו להורג את המתאבק נוויד אפכארי, שהואשם ברצח של שוטר במהלך ההפגנות נגד המשטר בשנת 2019. אפכארי טען שעונה על מנת שיודה בפשע, וכי אינו אשם.

התנועה הפאראלימפית הודיעה כי ענף הספורט בו עסק טבריזי – בודי בילדינג – אינו חלק מענפי הספורט המוכרים על ידם.

4

בוטלו הקנסות על צריכת אלכוהול באמירויות

לתשומת ליבם של התיירים הישראלים שמתכוונים בקרוב לבקר באיחוד נסיכויות המפרץ – לפי החוק האמירתי, הפגיעה בדגל של האיחוד, של הנסיכויות החברות בה או של כל מדינה שהיא חברה במועצה לשיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי עלולה לעלות לכם ביוקר ואף להשאיר אתכם במדינה הרבה מעבר למה שתכננתם.

לאחרונה הפרקליטות הראשית באמירויות יצאה בסדרה של פרסומים בנושא על מנת ליידע את האזרחים, התושבים והתיירים שמגיעים למדינה על העונשים הצפויים להם במקרה של עבירה על החוק הקיים. הקנס הכספי המירבי מגיע לסכום אסטרונומי של עד 136,000 דולר ועונש מאסר בן 25-10 שנים.

על פי סעיף 176 של הקודקס הפלילי הפדרלי, כל אדם שלועג, מבזה או פוגע במוניטין, יוקרה או כבוד המדינה, דגלה וסמליה צפוי לעונש משמעותי.

דגלי איחוד האמירויות מוצבים בדובאי לרגל יום הדגל במדינה, 3 בנובמבר 2020 (צילום: Kamran Jebreili, AP)
דגלי איחוד האמירויות מוצבים בדובאי לרגל יום הדגל במדינה, החודש (צילום: Kamran Jebreili, AP)

במקביל המדינה המפרצית הכריזה על הקלות בתחום המוסר. זוגות שאינם נשואים יוכלו להשתכן באותו חדר בבית המלון. כמו כן, בוטלו הקנסות על צריכת אלכוהול והוחמרו חוקים נגד אלימות המופנית כלפי נשים מצד בני המשפחה. נשיקות פומביות ויחסים הומוסקסואליים עדיין מחוץ לחוק.

בעוד כשבועיים איחוד נסיכויות המפרץ תחגוג 49 שנים מאז כינונה. זהו גם הגיל של הדגל האמירתי, שנולד גם כן ב-1971.

נראה שככל שעובר הזמן, כך השליטים האמירתיים נחושים יותר ויותר להגן על סמלי המדינה ועל כבודה, דבר שכבר מתפרש על ידי רבים מחוץ לגבולות של אבו-דאבי כניסיון למנוע השמעת ביקורת כלשהי נגד המדינה.

5

23 שנים לפיגוע שהחריד את מצרים

השבוע, לפני 23 שנים, בשעות הבוקר המוקדמות של 17 בנובמבר 1997, קבוצה גדולה של תיירים מכל העולם, משוויץ ועד יפן, הגיעה ללוקסור שבמצרים כדי לבקר במקדש המרהיב של המלכה חתשפסות.

כשהם עלו לטרסה הראשונה, קבוצה של חמושים פתחה בירי. מספר תיירים נהרגו במקום, אחרים ניסו להימלט ולהסתתר מאחורי העמודים הרחבים של המקדש, אך המחבלים רדפו אחריהם וירו בהם למוות או שיספו את גרונם בסכינים.

מקדש הקבורה של חתשפסות בעמק המלכים שבמצרים, 1 בדצמבר 2014 (צילום: Hassan Ammar, AP)
מקדש הקבורה של חתשפסות בעמק המלכים שבמצרים, 2014 (צילום: Hassan Ammar, AP)

62 בני אדם, רובם תיירים וגם כמה אזרחים מצרים, נהרגו במתקפת הטרור בלוקסור, שמאחוריה עמדו שישה מחבלים. הם הצליחו לחמוק מהמרדף, הסתתרו במערה מדברית – ולבסוף שמו קץ לחייהם.

הממשלה המצרית הטילה את האחריות למתקפת הטרור על ארגון הג'מאעה אל-איסלאמיה. כוחות הביטחון פשטו על מוקדי הארגון הרצחני ומספר מנהיגים בכירים בו נעצרו לתקופות ארוכות. הארגון עצמו לעולם לא הכיר בכך.

עוד 1,188 מילים
סגירה