גם אחרי שסיים את תפקידו כשר החינוך, ניחוח האפטשייב פשיזם של נפתלי בנט ממשיך לדבוק במסדרונות המשרד, ולרדוף את התלמידים ותלמידות שמנסים להמלט, מצויידים, אם לא בהשכלה – אז לפחות בתעודת בגרות.

לפי מאמרו של אור קשתי בהארץ, לפני כמה שבועות תלמידים שניגשו לבגרות אקסטרנית באזרחות נדרשו לנתח טקסט מגמתי, שעובד ממאמר שהופיע בעיתון הסרוג שעורך הטרוריסט המורשע חגי סגל, "מקור ראשון".

לפי מאמרו של אור קשתי בהארץ, לפני כמה שבועות תלמידים שניגשו לבגרות אקסטרנית באזרחות נדרשו לנתח טקסט מגמתי, שעובד ממאמר שהופיע בעיתון הסרוג שעורך הטרוריסט המורשע חגי סגל, "מקור ראשון"

הטקס עסק ב"סערה", שעוררה לכאורה עתירה של שדולת הנשים לבטל הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, במקרה זה – מופע זמר. מקרא התשובות שפרסם משרד החינוך הגדיר מנעד צר של תשובות מותרות כגון:

"הציבור החילוני מגיב בקיצוניות ואינו מוכן לשום פשרה עם הדתיים".

כך נראית בחינת בגרות באזרחות: הציבור החילוני קיצוני ואשם בהתבדלות החרדית; הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא זכות קדושה; והדתה היא בכלל המצאה שנובעת מבעיות זהות של החילוניםhttps://t.co/Fu2AgjmVE7

— Or Kashti אור קשתי (@OrKashti) November 25, 2020

שאלה אחרת מציגה קריקטורה שהופיע בעלון פרשת השבוע "שביעי", שמחולק בבתי הכנסת של הלאומנות הדתית, ובו אב מול טיל שנופל בטלויזיה מזדעזע כי אשתו מראה לו שלבנם יש אפליקציית סידור בנייד. יענו, חילונים מפחדים יותר מסידור מאשר מטילים.

התשובה הנכונה כוללת:

"ציבור חילוני גדול נמצא לאחרונה בחרדת זהות".

הערעורים על פסילת תשובות של תלמידים ותלמידות בעלי השקפת עולם דמוקרטית-ליברלית לא איחרו לבוא.

עינת אוחיון, מפמר"ית אזרחות האחראית על לימודי האזרחות בארץ, מונתה בקיץ 2018 על ידי נפתלי בנט. עד אז ניהלה אולפנה.

תחת הכותרת "מנוי סרוג", אתר "סרוגים" הסביר את חשיבות האירוע:

"כבוד למגזר. לאחר פרישתה המפתיעה של יעל גוראון, מפמ"רית אזרחות במשרד החינוך, ששמה נקשר בסערות פוליטיות רבות סביב התנהלותה הבעייתית בהטיית לימודי האזרחות שמאלה, מינה היום (ראשון) שר החינוך נפתלי בנט את עינת אוחיון שתיכנס לתפקיד במקומה".

מהתיאור של המפמ"רית הקודמת יעל גוראון היה אפשר לחשוב שהיא לכל הפחות זחלה מתחת למכת"ז בהפגנה. כמו בבחינת הבגרות, הטקסט עוסק ב"סערה" בכוס התה הסרוג: דיון על מושגון, קובץ וורד שנועד לסייע למורות ומורים, ונידון בוועדה מקצועית במהלך כמה חודשים, ובו מושגים מעוררי "סערה" כמו "מדינת הלאום הדמוקרטית" במקום "מדינת הלאום", כי באזרחות כידוע, זה שמאלני להזכיר את המילה דמוקרטיה.

הטקסט עוסק בקובץ סיוע למורים, שנידון חודשים בוועדה מקצועית, ובו מושגים מעוררי "סערה" כמו "מדינת הלאום הדמוקרטית" במקום "מדינת הלאום". כי באזרחות, כידוע, זה שמאלני להזכיר את המילה דמוקרטיה

למען הסר ספק, מצב לימודי האזרחות בישראל כבר שנים מבהיל. כולנו זוכרים מה קרה למורים לאזרחות אדם ורטה או מאיר ברוכין. אבל מה שבנט החדיר עמוק לתוך שורות הפקידות של משרד החינוך זה את התפיסה המתנשאת והלאומנית, שגורסת כי חילונים ושמאלנים סובלים מ"משבר זהות". ובהתאם לכך, תפקיד משרד החינוך הוא להציל את הילדים של אותן נשמות אבודות ולתקן להם את הזהות.

קריקטורה של אלחנן בן אורי בעיתון 'שביעי' המתפרסמת ב"סרוגים" ולועגת לחילונים שמוטרדים מהדתה

תפקידו של משרד החינוך למלא להם את החלל הערכי. קרי, לנהל על הראש של הילדים מלחמת נרטיבים בין משרד החינוך וההורים. דמגוגיית "משבר הזהות" היא זו שעומדת מאחורי הפרטת החינוך הערכי לעמותות "זהות" של עסקני הלאומנות הדתית, שחדרו לחינוך הממלכתי.

היא זו שאפשרה לאנשי מקצוע לכתוב ולכפות על ילדים חילוניים את תוכנית הליבה "תרבות יהודית ישראלית" שהיא ההגדרה המילונית לאינדוקטרינציה, לצד צמצום בשעות החובה של מקצועות כמו מדעים ומתמטיקה. והיא גם זו שאפשרה לנפתלי בנט לייצר אפליה תקציבית בה ילד סרוג מקבל בין 30%-60% יותר תקציב מכל ילד אחר במדינה.

במדינה בה כל ילד חמישי נכשל בכל שלושת המקצועות במבחני הפיזה – קריאה, מתמטיקה ומדעים; מדינה שיצאה לשלושה סבבי בחירות, ובראשה עומד נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים – המפמ"רית הסרוגה לאזרחות פוסלת תשובות שבהם תלמידות עונות שאין מקום להדיר נשים מהמרחב הציבורי בדמוקרטיה. שר החינוך, יואב גלנט, צריך להחתים את עינת אוחיון, מפמ"רית אזרחות, עוד היום על כתב התפטרותה.

על זה נאמר, תהליכים.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.