אז נפל דבר בליכוד, כן, גדעון סער עצר מלכת, לא נאבק על שינוי מתוך הליכוד אלא יוצא החוצה. את הכותרת למאמר בחרתי מתוך המנון הפלמ"ח שאותו חיבר זרובבל גלעד:

"מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ"ח".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המנון מכונן על הצורך להישמע לפקודות שאפיין את התקופה. גדעון סער, בניגוד לחבריו הרבים בליכוד החליט להרים ראש, לא לציית לפקודות ולהוראות של מנהיג הליכוד ופרש. האם זו טעות, שדווקא ברגעי המשבר הפוקדים אותו הוא עשה מעשה נכון? נותיר את השאלה הזו פתוחה.

מסביב יהום הסער הוא המנון מכונן על הצורך להישמע לפקודות, שאפיין את התקופה. גדעון סער, בניגוד לחבריו הרבים בליכוד החליט להרים ראש, לא לציית לפקודות ולהוראות מנהיג הליכוד, ופרש

לפני שאמשיך, אדגיש כי מהרגע שגדעון סער הודיע על עזיבת הליכוד, בניגוד לרבים אחרים הוא מחזיר את המנדט שלו לליכוד ומתארגן להקמת מפלגה חדשה מחוץ למשכן. מעניין אם גם יתר חברי הכנסת שרוצים להצטרף אליו יפרשו אף הם. זהו מבחן ראשון לפוליטיקאי, מבחן שבו אנחנו האזרחים מבקשים להבין את התרבות הפוליטית, את ערכי המוסר והאתיקה. אז בשלב הזה גדעון סער עבר את המבחן בהצלחה. ומה בהמשך?

ולצד הנאמר כאן, מזדרזים כל הפרשנים לשרטט את המפה הפוליטית החדשה. ראש הממשלה עושה חישוב מסלול מחדש, מחבק את החיסונים שאך זה מטפטפים גם לישראל. מן הסתם, הוא מקווה שהחיסון נגד הקורונה הוא גם חיסון נגד משפט. אך אלה זוטות אל מול הפרישה של גדעון סער, מי שהעז לקרוא תיגר על ראש הממשלה הנערץ. הוא עשה זאת בפריימריז, הפסיד בקרב, אך המערכה נמשכת.

הפרישה של גדעון סער היא ביטוי לכישלון אישי של מי שניסה לשכנע את חבריו בצורך להחליף את המנהיג. אך לצד הפן האישי יש כאן אכזבה ממנהיג דומיננטי. מדובר גם בתומכי סער שרצו שינוי. מקצתם, מן הסתם, ינדדו עם גדעון סער למפלגה החדשה.

לסער יש שאיפות, הוא רוצה לשפר את מעמדו הפוליטי, ומבחינתו תחושת המיאוס בנתניהו תגרום לרבים מתומכי הליכוד לחפש בית ימני חדש. כמובן שבסביבת ראש הממשלה ונבחרי הציבור בממשלה ובכנסת מהדהדים את המסרים שעיקרם: גדעון סער נכשל ולכן עזב את הליכוד.

אכן במבחן התוצאה הוא נכשל, אך כעת הוא זה שמהדהד מסר חדש, הראשון משרי הליכוד שמערער על מנהיגותו של נתניהו. אגב, אני מעריך שלא אטעה בהרבה כשאומר שלמפלגה החדשה הזאת יצטרפו עוד הרבה מאוכזבי נתניהו שינועו מתמיכה בליכוד לתמיכה למפלגה החדשה.

הפעם זהו מודל שונה, לא מדובר במפלגה שדוגלת בסיסמה "רק לא ביבי", אלא מפלגה שתציג את עצמה ככזו שיש לה חזון ליברלי שמרני, שמתאים לתומכים רבים של הימין הקלאסי בישראל. יש להעריך שמפלגה כזו תנקז דמויות מוכרות מתוך ומחוץ לכנסת. יש לקוות שבכל מקרה מי מחברי הכנסת שיחליט לעזוב את הליכוד ולהצטרף למפלגה החדשה – יעשה בדיוק מה שעשה גדעון סער, יתפטר ויפעל במסגרת החדשה עד לבחירות.

בנקודה זו חשוב לציין שבמהלך השנים נתניהו דאג להרחיק את מתנגדיו מההנהגה ומהתנועה וכך יצר בסיס כוח חזק, שמאפשר לו לקבל החלטות באין מפריע. המהלך הזה פוגע בעיקר במפלגה, שאינה ערוכה למצב שראש הממשלה יאלץ בסופו של דבר לפרוש בעקבות משפטו.

במהלך השנים נתניהו דאג להרחיק את מתנגדיו מההנהגה ומהתנועה, ויצר בסיס כוח חזק, שמאפשר לו לקבל החלטות באין מפריע. המהלך הזה פוגע בעיקר במפלגה, שאינה ערוכה למצב שרה"מ יאלץ לפרוש בעקבות משפטו

נראה כי גדעון סער, מבין זאת כעת, ובניגוד לחברים רבים אחרים בליכוד, קם ומחזיר את המנדט לליכוד. פעולה שתחשוף ברבים את חולשת המפלגה שהתגאתה בעממיות ובדמוקרטיה שבה. חולשה של מפלגה שאין בה בחירות פנימיות ולמעשה משותקת, כי המנהיג הצליח לשתק אותה ועושה בה ככל העולה על רוחו. בדרך זו שומר נתניהו על מעמד איתן ויציב במפלגתו, אך הוא אינו מבחין בשינויים האיטיים שמכרסמים במעמדו. הפרישה של גדעון סער היא לא מהפיכה. היא חלק מהתהליך הזה.

ולסיכום, מוטב שנלמד מהסיפור דווקא את הפרק שאף אחד לא עוסק בו. חבר כנסת שמתנגד למהלכים שעושה מפלגתו יכול למחות, לנסות לשנות ואם זה לא הולך לחפש אפיקי פעולה אחרים. בכל מקרה אסור לשכוח שהמנדט שייך למפלגה ולא לנבחרי הציבור. זהו צעד אחד לקראת בניית אמון מחודש עם מפלגות ונבחרי ציבור שמוכנים להבטיח ולקיים.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.