כשאני מסתובב ברחובות ירושלים ומשוחח עם אנשים, השיחות עשירות ומגוונות, אך רבות מהן משקפות תופעה מדאיגה: אזרחים רבים, גם כאלה המגדירים את עצמם כאנשים מיושבים ומשכילים, ממשיכים לדבוק בדפוסי הצבעה ישנים. הם מוצאים תלי תלים של תירוצים כדי להעניק הנחה מפליגה להנהגה הנוכחית.

חרף האסון הנורא של השבעה באוקטובר, המלחמה הנמשכת והיעדר לקיחת האחריות – נראה כי חלקים בציבור נוטים להתייחס לאירוע המכונן והמדמם הזה כאל זיכרון רחוק.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

ההיסטוריה של הציונות הדתית היא סיפור על תנועה שראתה עצמה כגשר – הקישור החי בין קודש לחול, בין תורה לעבודה, ובין תקומה לאומית לערכים אוניברסליים.

עו"ד בתיה כהנא דרור מ"ישראל ביתנו" טוענת שהוגים כמו הרב יצחק יעקב ריינס ולאחר מכן הרב יצחק הכהן קוק לא ראו בלאומיות הישראלית או בערכי החירות, הצדק והשוויון של המערב איום, אלא חלק בלתי נפרד מרוח האומה. החידוש הגדול של הרב קוק צפן בחובו דרישה לאיזון עדין בין שלושה יסודות: היסוד הדתי-תורני, היסוד הלאומי והיסוד האוניברסלי.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

מדינת ישראל נמצאת באחת מנקודות המבחן המורכבות והגורליות בתולדותיה. בעוד עיני הציבור נשואות אל החזיתות המרובות שסביבנו, אל הפסקות האש השבריריות ואל האיומים הביטחוניים החיצוניים, האיום הקיומי האמיתי רוחש מתחת לפני השטח – בתוך הבית פנימה.

הקרע, השסע והקיטוב העמוק בחברה הישראלית אינם עוד "בעיה חברתית" שאפשר לדחות לימים שקטים יותר; הם ליבת האתגר של הדור הנוכחי.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

​מדינת ישראל מתמודדת עם טרור ומלחמות לאורך שנים רבות. הקיצוניים החיים לצידה תוקפים ללא הרף, וכל ניסיון למצוא פתרון לחיים משותפים נכשל בשל ארגוני טרור שצמחו בקרבם.

ארגונים אלו ביצעו, בשם אמונתם הדתית, אינספור מעשי רצח במטרה לייאש את הציבור הישראלי. מנגד, הישראלים דחקו את הפלסטינים, בעיקר במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, אז פונו עשרות רבות של כפרים ותושביהם גורשו לרצועת עזה, ליהודה ושומרון וללבנון.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

שנתיים לאחר הטבח הנורא – ישראל, אשר חרטה על דגלה "ניצחון מוחלט", חתמה על הסכם הפסקת אש. החטופים החיים כבר בבית, וכעת יש קושי בהשבת החטופים שאינם בין החיים. כל מי שגר כאן שואל שאלות – בקול רם, בקול שקט, או סתם מהרהר: מה קרה עכשיו? ומדוע רק לאחר שנתיים?

​אחת השאלות הקשות, מעבר למסך הבלבול הרגשי, היא האם המלחמה הארוכה הזאת, הבידוד הבינלאומי שנקלענו אליו בעקבותיה, והאם עיי החורבות שהשארנו אחרינו בעזה – אכן שירתו את האינטרס הציבורי הישראלי.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

האמת, אני בעד, אבל לא לגמרי מבין את השיח העולמי על הקמת מדינה פלסטינית. ברור לי שכעת זו תגובה למלחמה האינסופית בעזה ותוצאותיה. מה שלא ברור לי הוא איך מנהיגי המערב דוחפים כעת את הרעיון לראש הבמה הציבורית ורוצים שמהלך כזה יצליח.

רעיון שתי המדינות לשני עמים הוא רעיון נכון וצודק, אבל לא ברור לי (ואני מעריך שאני לא לבד) מי בדיוק יקים את המדינה הפלסטינית. חמאס הוכיח שהוא לא פרטנר כי כוונותיו ג'יהאדיסטיות – לחסל יהודים ולחסל את ישראל כמדינה יהודית. מי שנותרו כאופציה למהלך כזה הם אנשי הרשות הפלסטינית, שעד היום לא מצליחים לבסס שלטון ולדכא תופעות כמו זו של חמאס וג'יהאד.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית שמנהיג מתחזק מלחמה כדי לשרוד פוליטית. ברשומה זו אנסה להבין את משך המלחמה מנקודת מבט אחרת, של ממשלה שנחושה להטביע את חותמה ובעיקר לשרוד ולתקוף בכל מחיר.

השחקן הראשי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא פוליטיקאי מנוסה מאוד שקורץ מחומר של מנהיגים, ומוצא עצמו מדי שבוע נע ונד בין עדות בבית המשפט לבין תחזוק הממשלה המורכבת שהקים בבחירות האחרונות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת תודעה. מכהנת כאן ממשלה לגיטימית שכשלה כמעט בכל אחת מהחלטותיה בכלל ובכל הנוגע לשבעה באוקטובר בפרט. ממשלה שהבטיחה ביטחון למדינה ולאזרחיה, אך נתפסה לא מוכנה למתקפת חמאס. מתקפה שהתנהלה באין מפריע מול חסרי ישע וקומץ אנשי ביטחון אשר שילמו בחייהם בניסיון לעצור פלישה רצחנית. מתקפה שהייתה נמנעת אילו העיניים והשכל היו פתוחים לרווחה.

כמובן שלא ניתן לדבר על היעדר הביטחון ללא הפניית מבט אל מה שקרה לצבא, שהיה מקור גאווה לכולנו. המלחמה הזאת החלה ממכה שקשה לקלוט, בגלל המחיר הכבד מנשוא בנרצחים ובגלל העובדה שחמאס חטף לעזה מספר בלתי נתפש של אזרחים וחיילים, נשים וגברים, ילדים וילדות ואפילו תינוקות. אך ככל שחולף הזמן נראה שהאסון הולך ונשכח, והמסר העולה ממנו עבר טרנספורמציות. היום רבים חושבים שה-7.10.23 זו תקלה חמורה וכי הממשלה והעומד בראשה הצליחו להפוך את המשוואה וישראל כעת במצב טוב הרבה יותר מזה שהיה לפני כן.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

המלחמה המדממת שבה אנו נמצאים החלה ב-7.10.23, אבל ניצניה היו שם הרבה לפני כן. ישראל ניהלה מדיניות סותרת מאז ומתמיד בכל הנוגע ליישות הפלסטינית, זה לא חדש. אבל כעת אנחנו מצויים עשרה חודשים בתוך מלחמה מול הפלסטינים, חמאס, חזבאללה, הח'ותים, האיראנים, ובראש וראשונה במלחמת אזרחים. מלחמה שבה צד אחד תומך נלהב בראש הממשלה וצד אחר הוא מגוון רחב של דעות והשקפות מ"רק לא ביבי" ועד מאבק לשחרור החטופים והחטופות.

אני מדגיש שבצד הזה יש מגוון רחב של השקפות – כי זה מעיק על סביבת ראש הממשלה ושליחיו בקואליציה. להם היה נוח אילו המחאות היו מדויקות יותר, "רק לא ביבי", כדי להוכיח את מה שטוענים, שהמחאות נגד ביבי גרמו או תרמו למצב. במילים אחרות, לטענתם הסרבנות להתנדב למילואים סיפקה פתח לחמאס לצאת להתקפה. במלחמת תעמולה העובדות לא חשובות, מהרגע שנבחר מסר חייבים להתמיד בו.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

מתזה לאנטיתזה ליצירת סינתזה, את זה לא אני המצאתי אך אני שואל לרגע את התיאוריה הפילוסופית ומנסה לתת לה מופע אקטואלי. התזה היא למשל "בחירות עכשיו", האנטיתזה היא "מה פתאום! יש כאן ממשלה נבחרת". את הסינתזה אעשה בהמשך.

מאות אלפי אזרחיות ואזרחי ישראל מרגישים שהאדמה רועדת. אכן היא החלה לרעוד עם ממשלת ימין על מלא, שפתחה במאבק מזוין ברעיון הדמוקרטי. כמובן שבמאבק הזה לא משתמשים בנשק חם, אלא בכלים של חקיקה. יותר נכון – מבטלים חקיקה קיימת כדי לחוקק שלטון נצח.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.