ד"ר מיכאל מירו
הזמן של
ד"ר מיכאל מירו

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

מה ישתנה אחרי הקורונה

כן, אני מוכרח להעיד על עצמי, מיד כשנודע על הקורונה, אני ובת זוגי הגדרנו את עצמנו כאוכלוסייה בסיכון והסתגרנו בבית. התפישה שלנו היא, כשאתה לא יודע כלום, תנקוט בכל אמצעי הזהירות ותתחיל לחשוב על היום וגם על מחר.

מה עושה עיתונאי וחוקר? יושב קורא, מנתח וכותב. כתבתי המון, כאחוז בדיבוק שלא הרפה ולא מרפה ממני. הכתיבה הייתה סביב העקרון, שקרה מה שקרה והלקח חייב להילמד כמה שיותר מהר ולעומק.

מיד כשנודע על הקורונה, אני ובת זוגי הגדרנו עצמנו כאוכלוסייה בסיכון והסתגרנו בבית. התפישה שלנו היא, כשאתה לא יודע כלום תנקוט בכל אמצעי הזהירות ותתחיל לחשוב על היום וגם על מחר

במצב כזה כל התיאוריות החדשות נשלפות, כמו לומר, "עולם ישן נחריבה, יחי המלך החדש". חיברתי את המילים השחוקות כדי להמחיש את מצב הרוח ואת מהלך החשיבה. מהלך שמתחיל מהמחשבה שהווירוס הזה בא עלינו כי עשינו דברים לא טובים ולא נכונים.

אנחנו טסים משום מקום לשום מקום, אנחנו קונים כל מה שנראה נחמד וזול ברשת האינטרנט או בסלולר. אנחנו נוהגים לבד במכוניות פרטיות. אבל מה שיותר מכל, אנחנו לא חשים סולידריות חברתית, אנחנו שקועים בעצמנו, מכורים למכשירים הסלולריים עד בלי די. מכורים למסכים, עד כדי כך שאפילו את החיים האישיים והרומנטיים העברנו לסלולר.

וכשאני מבין שהקורונה מאותתת לנו משהו, הרבה מעבר לשידורי הטלוויזיה וההודעות והתמונות ברשתות החברתיות, אני שוקע ומגיע למחוזות הנוחות שלי. משבר האקלים, צרכנות יתר, תיעוש וניצול עד תום של משאבי הטבע.

נשאלת השאלה מה הקשר בין הווירוס שמתגורר לו בנחת בבעלי חיים בסין, לבין המגפה שמשתוללת בכל העולם. התשובה טמונה בגוף השאלה, אם לא היינו "מטיילים את עצמנו לדעת", טסים מיעד ליעד בלי חשבון. אלה שחלו במחלה בסין לא היו מדביקים אותנו בישראל, או את אלה שטיילו באיטליה או בארצות הברית.

ולמרות כל מה שנאמר, אני יודע שזה רק תירוץ, כי אנחנו לא יודעים מספיק ואולי בכלל על הנגיף הזה. הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שמי שחפץ חיים – רצוי שישמור כעת על ריחוק חברתי. מה שגורם כעת גם לשינויים בסביבה החברתית שלנו והשכנים הופכים להיות החברים הטובים שמחליפים את אלה שרחוקים מאיתנו. הקשר היחיד שנותר יציב, הוא זה שהיזכרנו לפני כמה פסקאות, הקשר הדיגיטלי, הסלולרי.

וכשאני מבין שהקורונה מאותתת לנו משהו, הרבה מעבר לשידורי הטלוויזיה וההודעות ברשתות החברתיות, אני שוקע ומגיע למחוזות הנוחות שלי. משבר האקלים, צרכנות יתר, תיעוש וניצול עד תום של משאבי הטבע

ובכל זאת, בואו נודה על האמת, המצב החדש גורם לנו אולי לחשוב אחרת על העולם שאנחנו חיים בו. על השבריריות, שיכולה באחת לנתק אותנו מתפישות עולם מוצקות. הנה כך, כל אלה שהיו בטוחים שיש שוק חופשי, עם יד נעלמה, שמנהלת אותו טוב יותר מכל רגולטור, מוצאים עצמם פושטים יד אל המדינה בבקשת סיוע.

לפתע גם הם, שוחרי הגלובליזציה, מבינים בצורך במדינת הלאום, שתסייע בעת צרה. זהו שינו מסדר ראשון, שכן במדינות רבות בעולם המונח תחרות הוא החזון. חזון שכאמור מתרסק אל מול נגיף זעיר, אשר עובד על פי אלגוריתם טבעי. נוסחה פשוטה שעל פיה שני בני אדם שמתראים יכולים בהסתברות כזו או אחרת לשמש לנגיף אכסניה נפלאה להשתכפלות, להתרבות עוד ועוד. אמרנו חזון שמתרסק, אך נסייג את האמירה ונאמר שחברת התרופות שתוכיח כי היא זו שמצאה את החיסון או התרופה – תזכה בכל הקופה. אך נזכור שגם החברה הזאת תזדקק לסיוע של מדינות הלאום.

השאלה שמטרידה אותי הרבה יותר היא, האם אני אחשוב כך גם לאחר המגפה, גם לאחר שנוכל להתהלך ברחובות, בלי מסכה ובלי חשש. האם נחזור אל המכונית הפרטית שמבטיחה בידוד חברתי יותר מהסעת המונים באוטובוסים וברכבות. או לחלופין, האם יהיו אלה המוני בני אדם מחוסרי כל, מובטלים, שאין להם די כסף להחזיק מכונית פרטית והם אלה שישתמשו בהסעת ההמונים. התחלתי בנקודה הזו, כי כבר שנים אני חוזר ומדגיש את הצורך לעלות לאוטובוס או לרכבת כדי לצמצם את זיהום האוויר ואת התחלואה העצומה בעקבותיו.

בעקבות נגיף הקורונה, נטשתי את הרכבת שחשתי בה לא בטוח וחזרתי אל המכונית, בנסיעות למרחק. השאלה שאיתה אני מתחבט היא האם אני אעז בתקופה הקרובה לחזור אל התחבורה הציבורית שאני מאמין בחשיבותה. לעומתה יש שאלה דומה מתי אעז לטוס במטוס ליעד כזה או אחר כדי לנפוש, כשאני יודע שגם שמים עמוסים במטוסים מזיקים לכדור הארץ שבו אנו חיים.

בעקבות נגיף הקורונה, נטשתי את הרכבת שחשתי בה לא בטוח וחזרתי אל המכונית בנסיעות למרחק. השאלה שאיתה אני מתחבט היא האם אעז בתקופה הקרובה לחזור אל התחבורה הציבורית שאני מאמין בחשיבותה

נדמה לי שההתחבטות שלי היא מסממני התקופה, ניסיון לחפש את השינוי הגדול שיקרה לאחר הקורונה. ההבנה היא שהחיים שלנו ישתנו, הרגלים ישנים ייעלמו או לא אבל השבר הכלכלי הוא עמוק מדי, ויאלץ אותנו לעשות חישוב מסלול מחדש. מהו המסלול, את זה נשאיר לנביאים ולחוזי העתיד. די אם נחשוב מה כל אחד מאיתנו ישנה ביום שאחרי וכך אולי יבוא השינוי שאליו אנחנו מייחלים.

אז אני יודע היום, שאני אוהב להיות בבית שהשקעתי בו כל כך הרבה, ואני יודע שלרבים מאוד אין בית משלהם. הם חיים בשכירות, בדיוק כמוני לפני שנים. אני מגלה שכיף להיות עם המשפחה ומנסה לצמצם את התבודדויות הסלולר. אני יודע שהליכה ברגל נעימה, מרתקת וגם טובה לבריאות. מעולם לא עישנתי, אז זה יורד מהפרק.

אני עובד מהמחשב בבית אבל יודע שאצטרך להגיע למספר מוסדות אקדמיים, ללמד סטודנטים בכיתה רגילה. מקווה בכל מאודי שלא אחוש סכנה בריאותית בנסיעה ברכבת או באוטובוס. אני מאמין שארצה לטוס לחו"ל ואני מאמין שאחפש את המחיר הזול. אבל גם אזכור שחברת תעופה ישראלית נחוצה לי גם בעתיד ולא אמהר לרכוש כרטיס מוזל בחברות ה"Low cost".

בחזרה אל המזון שאנחנו צורכים, למדתי עוד על החקלאות המקומית, על חקלאים שפיתחו יוזמות שיווק עצמאיות, והירקות והפירות במחירים סבירים מגיעים טריים הביתה. אני גם אזכור את שוק מחנה יהודה, שאף הוא מספק ירקות ופירות, וכבר למדתי לזהות אלו מוצרים הם של חקלאים ישראליים ואלו מיובאים.

נדמה לי שההתחבטות שלי היא מסממני התקופה, ניסיון לחפש את השינוי הגדול שיקרה לאחר הקורונה. די אם נחשוב מה כל אחד מאיתנו ישנה ביום שאחרי וכך אולי יבוא השינוי שאליו אנחנו מייחלים

כמו שכבר ציינתי, אני חושש שכל ההבטחות שקיבלנו על עצמנו ברגעי החרדה יימוגו, אז הנה, לא דיברתי על השינוי הגדול בעקבות הקורונה, אלא על תובנות קטנות של חזרה לשגרה חדשה. שגרה שיש בה תיקונים, לצמצום צרכנות היתר, שימוש מוגבל ברכב פרטי וחזרה הביתה את המשפחה הגרעינית שזקוקה יותר מכל לחום ולאהבה. אם נעשה את זה נדמה לי שניה בכיוון טוב.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 973 מילים

בית המשפט איתנו? נגדנו?

הידד לכל אלה שמצדיעים לבית המשפט העליון. אחד עשר שופטים ישבו בדיון על העתירות שהוגשו נגד האפשרות שנתניהו, המואשם בפלילים, ירכיב ממשלה, ונגד ההסכם הקואליציוני. עתירות שהוגשו על ידי ארגונים אזרחיים ועל ידי חברי כנסת שרוצים לעצור את המרוץ של ראש הממשלה.

המעניין, בטרם נכנס לעובי הקורה, הוא שנתניהו וחבורת מעריציו, מאות אלפים במספר, לפתע פתאום מצדיעים לבית המשפט שקבע, כצפוי, כי אין מניעה שנתניהו ירכיב ממשלה. בית המשפט נצמד לחוק הכתוב בצורה ברורה ומפורטת, חוק שהתקבל בתמיכת 72 חברי כנסת ב-2001. מקצת מאלה שהצביעו אז בעד אומרים "לא שמנו לב". תירוץ מוכר, שחוזר על עצמו אינספור פעמים כשבודקים לאחור מי הצביע עבור חוק כזה ואחר.

ביהמ"ש נצמד לחוק הכתוב, שהתקבל בתמיכת 72 חברי כנסת ב-2001. מקצת מאלה שהצביעו אז בעדו אומרים "לא שמנו לב". תירוץ מוכר החוזר על עצמו, כשבודקים לאחור מי הצביע עבור חוק כזה ואחר

נתניהו ואוהדיו מתכתשים עם מערכת המשפט בטענות שנעשה לו עוול ותפרו לו תיקים. במקום להוכיח את חפותו, ואני מאמין לו שכך הוא חש, הוא מעדיף למוטט את הרשות השופטת, תוך שהוא משתמש בה בכל צעד שנוח לו.

נתניהו, נוהג בדיוק כפי שנוהגים רבים מאלה המגיעים לבתי המשפט ומנסים למצוא כל דרך לחמוק ממשפט ובוודאי מגזר הדין. נתניהו מכתיב כאן ערכי מוסר חדשים, שאפילו קודמיו אשר בילו בבית הסוהר – לא העזו להכתיב. למעשה, מעתה ועד עולם, כל מנהיג שיהיה חשוד בפלילים יאשים את הפרקליטות והשופטים בשחיתות ותפירת תיקים, ואולי גם יקרא בפומבי להפגין מול בית המשפט ומול בתי השופטים.

אך כאמור, בית המשפט העליון, מצד אחד, חמק מהקמפיין הצפוי של נתניהו, כי כעת יש בידיו מסמך רשמי שקובע שעל פי החוק אין מניעה שהוא יהיה ראש ממשלה, אך מצד אחר העביר את הכדור אל הכנסת.

כדי להבין לעומק את הסוגייה, כדאי לעיין במשפטי המפתח של בית המשפט העליון בסוגיה זאת. ניכר ש-11 השופטים מבינים היטב את הסיטואציה המורכבת:

"עד היום טרם הוטל בישראל תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר נאשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. לפיכך אנו נדרשים לדון לראשונה בשאלה כיצד משליך קיומו של כתב אישום, כאמור, על האפשרות כי חה"כ נתניהו ירכיב את הממשלה ה-35 ויעמוד בראשה"

"חוק יסוד: הכנסת, הקובע שורה של תנאי כשירות לכהונה כחבר כנסת, אינו מגביל את מי שהוגש נגדו כתב אישום מלכהן כחבר כנסת או כראש ממשלה".

ניכר ש-11 השופטים מבינים היטב את הסיטואציה המורכבת: "עד היום טרם הוטל בישראל תפקיד הרכבת הממשלה על חה"כ שנאשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. לפיכך אנו נדרשים לדון לראשונה בשאלה…"

השופטים מקפידים לשמור על מקומם וזהירים בהטלת ביקורת שיפוטית על החלטות הכנסת, בדיוק מתוך העקרון של הפרדת רשויות. לדבריהם, יש לבית המשפט חובה להפעיל ביקורת שיפוטית על רשויות מנהליות ולא על המחוקקים. הם עושים זאת לא מתוך התמחות בתפישות ובתיאוריות של מדע המדינה, אלא מתוך הידע שנצבר בבית המשפט, מתוך הפסיקה. וכך נכתב במסמך שכתבו אחד עשר השופטים:

"אין להתייחס להחלטות המתקבלות על ידי הפרלמנט, שנבחר על ידי כלל האזרחים כפי שמתייחסים להחלטות של רשויות מנהליות, אפילו מדובר ברשויות בכירות ביותר".

בית המשפט משרטט בצורה מדויקת להפליא איך הכנסת, מאפשרת לחבר כנסת שנאשם בפלילים בעבירות שיש בהן קלון להמשיך ולשמש נבחר ציבור בבית המחוקקים. הנה כך עושים השופטים את המסע בחוק יסוד הכנסת ובחוק יסוד הממשלה. הם מסבירים איך החוק בישראל מגדיר את הכשירות של חבר כנסת:

"חוק יסוד: הכנסת, הקובע שורה של תנאי כשירות לכהונה כחבר כנסת, אינו מגביל את מי שהוגש נגדו כתב אישום מלכהן כחבר כנסת או כראש ממשלה".

למקרה זה נזכיר את המקרה המפורסם, שבו מטרת הבחירה הייתה כניסה לכנסת כדי להימנע מהסגרה ומאסר, סיפורו של חבר הכנסת שמואל פלטו שרון.

"תנאי הכשירות היחיד הקבוע בסעיף 10א לחוק היסוד הוא, שהאדם שעליו מטילים את תפקיד הרכבת הממשלה יהיה חבר כנסת, וסעיף 13ג לחוק יסוד: הממשלה מוסיף וקובע כי 'חבר הכנסת שהרכיב ממשלה יעמוד בראשה'. סעיף 5ב לחוק יסוד: הממשלה קובע אף הוא כי 'ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת'".

במילים אחרות, השופטים קובעים כי חוק יסוד: הכנסת אינו מגביל את מי שהוגש נגדו כתב אישום מלכהן כחבר כנסת או כראש ממשלה.

"בהתאמה לכך, ניתן למצוא בחוק יסוד: הממשלה ובחוק הממשלה, התשס"א-2001, הוראות המתייחסות לאפשרות שחבר כנסת יכהן כראש ממשלה אף אם הוגש נגדו כתב אישום טרם כניסתו לתפקיד. כך קובע סעיף 17ג לחוק היסוד כי: 'הוראות בעניין כתב אישום שהוגש בטרם החל ראש הממשלה לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק', וסעיף 4 לחוק הממשלה קובע הוראות פרוצדורליות באשר לערכאה שבה יתברר ההליך הפלילי בנסיבות אלה. חוק היסוד אף אינו מונע מראש ממשלה מכהן הנאשם בעבירה שיש עמה קלון, להמשיך בכהונתו ובהקשר זה קובע סעיף 18 לחוק היסוד – אשר אינו חל באופן ישיר על ענייננו – כי: הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה. לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי".

המעניין בניסוח המשפטי הענייני הוא שאכן חברי הכנסת לדורותיהם אפשרו ביודעין למי שנחשד בפלילים לכהן כחבר כנסת ואפילו כראש ממשלה. קשה להאמין לטיעון שהם לא שמו לב או שהעניין חמק להם בלהט העבודה שלהם. הם ידעו היטב שהם פועלים להכשרת העקרון הלא מוסרי והלא אתי שנבחרי ציבור לא ישרים ישרתו אותנו, את אזרחי המדינה. כמובן שאם החוקים כל כך ברורים – לא ברור למה שבים עותרים כאלה ואחרים לבית המשפט? התשובה לצערי ברורה, כי זה טוב ליחסי הציבור. בפרט כשהעותר הוא חבר כנסת ממורמר.

חכ"ים לדורותיהם אכן אפשרו ביודעין לחשוד בפלילים לכהן כח"כ ואפילו כרה"מ. קשה להאמין שלא שמו לב. הם ידעו שהם מכשירים עקרון לא מוסרי ולא אתי שמאפשר לנבחרי ציבור לא ישרים לשרת אותנו

משהבנו שאת הבעיה יצרו המחוקקים, אין פלא שהפעם השופטים הבינו שכדאי לגלגל את הכדור אליהם בחזרה:

"סיכומם של דברים – לא מצאנו כי קיימת עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על חה"כ נתניהו מתוקף סעיף 10 לחוק היסוד. בתוך כך רשמנו לפנינו את הודעת היועץ המשפטי לממשלה (סעיפים 159-160 לכתב התשובה מטעמו) לפיה כהונתו של חה"כ נתניהו כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עמו אשר יקבע 'מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק'".

והנה כי כן, כך חותמים השופטים את הקו הסיפורי שלהם:

"המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים והעומדים נגד חה"כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אולם תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין, ומשאמרנו זאת נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".

ראש הממשלה והכנסת פועלים על פי החוקים שהכנסת חוקקה בתוקף סמכותה. חוקים שאינם עולים בקנה אחד עם כללי המוסר והאתיקה. נאמר שלכנסת אין קוד אתי ולא בכדי, די להם להישען על החוקים הקיימים ולשדרגם לפי האינטרסים העכשוויים, ולא להיצמד לכללי התנהגות שמחייבים כל בעל מקצוע, כל ארגון עסקי או ציבורי ועוד.

הם גם לא מתחשבים במוסר שהוא כללי ההתנהגות הרצויים, וכך מי שהיה בבית כלא בגלל עבירות פליליות יכול להיבחר לכנסת לאחר צינון, ומי שרק מואשם בפלילים יכול גם להיות גם חבר כנסת וגם ראש ממשלה. בנקודה זאת כדאי לציין את הלכת דרעי פנחסי, שבה ב-1993 בחרו שופטי בית המשפט העליון להתערב וקבעו שעל שר או סגן להתפטר עם הגשת כתב אישום. אגב בהלכה זו חדרו השופטים אל הטריטוריה של המחוקקים, במקום לקבוע שעל הכנסת ועל הממשלה לקבוע קוד אתי מוסכם וברור, לפיו חשוד בפלילים לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי.

אכן, הטענה הנשמעת שכל חשוד בפלילים זכאי עד שתוכח אשמתו – מוכרת אך בעייתית, בעידן שבו אנו זקוקים לנבחרי ציבור שישרתו אותנו. לא מתפקידנו כאזרחים לחוס עליהם, על נבחרי הציבור,  ולומר – נמתין לתוצאות המשפט.

בהלכת דרעי פנחסי חדרו השופטים אל הטריטוריה של המחוקקים, במקום לקבוע שעל הכנסת ועל הממשלה לקבוע קוד אתי מוסכם וברור, לפיו חשוד בפלילים לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי

לסיכום, מוטב שחברי הכנסת והממשלה והעומד בראשה יביטו במראה במקום להטיח האשמות באחרים. כעת, משהוקמה הממשלה, חייבים חברי הכנסת מכל המפלגות להתכנס ולהחליט על קוד אתי, כדי שגם אנחנו האזרחים נוכל לדעת את הראוי והלא ראוי לחברי הכנסת והממשלה, כפי שתופשים זאת נבחרי הציבור שלנו. אולי מכאן יחל תהליך הפיוס והריפוי של הדמוקרטיה הישראלית.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,306 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

הזירות הפלסטינית והירדנית – החשש האסטרטגי מהסיפוח הישראלי

לפני מספר ימים התארחו צאא'ב עריקאת (מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף), ח"כ אחמד טיבי ומרואן אלמעשר בתכנית "תרחישים" בערוץ אלג'זירה.

מרואן אלמעשר (Marwan Muasher) – שר החוץ הירדני לשעבר והשגריר בישראל ובארה"ב לשעבר, כיום סגן נשיא למחקר ב-Carnegie Endowment for International Peace בארה"ב – נחשב לדמות מתונה, בעלת קשרים טובים עם ישראל וישראלים באופן יחסי. כבר ב-2009 כתב את הספרThe Arab Center : The Promise of Moderation, שמסביר בין היתר על תהליך השלום מול ישראל, יוזמת השלום הערבית והצורך ליצור מרכז פוליטי ערבי מתון. אלמעשר הוא-הוא זה שניסח את יוזמת השלום הערבית בפועל.

הנה עיקרי הדברים: אלמעשר הדגיש שהסיפוח הישראלי הוא איום קיומי על ירדן – לא פחות – והעריך כי ירדן תנקוט צעדים שיגנו על האינטרס הלאומי שלה, ללא כל קשר להתפתחויות בזירה הבינ"ל (שכן כך נהגה גם בעבר). בראש סדר העדיפויות – האינטרס הירדני, ולא שום דבר אחר (כגון כלכלה, יחסי חוץ וכו'. ברמז, "שוחד" כזה או אחר).

עיקר דבריו של אלמעשר, שר החוץ הירדני לשעבר: הסיפוח הישראלי הוא איום קיומי על ירדן – לא פחות. להערכתו, ירדן תנקוט צעדים שיגנו על האינטרס הלאומי שלה, ללא כל קשר להתפתחויות בזירה הבינ"ל

החשש הוא כמובן מהצפה של פלסטינים את ירדן, "ירדן כפלסטין". מעלה את השאלה – מה ישאר בהסכם השלום בין ישראל לירדן, אם לא תוקם מדינה פלסטינית? כיצד נשתף פעולה עם אנשים (למשל בהסכם הגז), שאנחנו יודעים שפועלים ישירות נגד האינטרס הירדני?

עוד ציין אלמעשר, שמדינה פלסטינית (או משהו שהוא פחות ממדינה) על בסיס תכנית טראמפ, במסגרתה אותה מדינה מוקפת למעשה מכל צדדיה על-ידי ישראל, כשישראל תשלוט בכל המעברים של הפלסטינים – איננה מקובלת על שום פלסטיני ועל שום ערבי באזור.

זו מדינה שלא ניתן יהיה לחיות בה. סיפוח ישראלי יביא לירידה מהפרק של פתרון שתי המדינות במסגרת שנקבעה עוד בהסכמי אוסלו. כל זה יהפוך ללא רלוונטי. הדבר ידרוש גישה ערבית ופלסטינית חדשה לסכסוך הישראלי-ערבי, ולא יותיר לפלסטינים ברירה, אלא להאחז באדמתם וליצור רוב פלסטיני ברור בשטחים בהם תשלוט ישראל (כלומר, בין הנהר לים).

יש להציב את כל חלופות הפעולה האפשריות על השולחן במצב כזה (שכן כל הסכמי ומסגרות העבר לא יהיו רלוונטיים יותר). אלמעשר מציין, שעדיין לא מאוחר להפעיל לחץ על ישראל לסגת מכוונתה, כולל דרך הקונגרס האמריקני ופניה מאוחדת מצד כל הצדדים המתנגדים לסיפוח, למפלגה הדמוקרטית.

על פי אלמעשר, הסיפוח ישאיר מדינה שלא ניתן לחיות בה וידרוש גישה ערבית ופלסטינית חדשה לסכסוך הישראלי-ערבי. לפלסטינים לא תהיה ברירה אלא להאחז באדמתם וליצור רוב פלסטיני ברור בשטחים בשליטת ישראל

ח"כ אחמד טיבי ניתח את הזירה הפוליטית הפנימית בישראל, הצביע על כך שההקשר הירדני בעל חשיבות רבה מבחינת ישראל, והדגיש שנושא הסיפוח אפילו נכלל בהסכם הקואליציוני.

לדעת טיבי, העמדה הירדנית היא החשובה ביותר באזור בהקשר הנוכחי. הוא ניתח גם את הקשר של הסיפוח לפוליטיקה הפנימית האמריקנית לקראת הבחירות לנשיאות (והבסיס הפוליטי אליו מכוון טראמפ לקראת הבחירות).

המראיין העלה בפני עריקאת את השאלה – מהו הצעד הבא של הפלסטינים? מהן חלופות הפעולה? עריקאת הדגיש את הנרטיב הפלסטיני הקלאסי, של עמידה איתנה, האחזות בקרקע, ביסוס מוסדות המדינה, ומעבר מרשות למדינה, בהתאם להכרזת העצמאות הפלסטינית (כן, היה דבר כזה) של 1988, והסטטוס הנוכחי של הפלסטינים באו"ם כמדינה משקיפה שאינה חברה.

אך מעבר למה שעשוי להשמע כסיסמאות, התסכול והכעס שלו ניכרו כמעט בכל מילה שאמר. הצורך באחדות פלסטינית בעת הזו נראה לו כדבר קריטי. מבחינתו מדובר בהגנה על חייהם, הגנה עצמית. עריקאת מדגיש שמבחינתו, כוונת ישראל היא לספח את כל הגדה המערבית, מהנהר עד הים. זו מטרתה.

אך מעבר למה שעשוי להשמע כסיסמאות, התסכול והכעס של עריקאת ניכרו. הצורך באחדות פלסטינית נראה לו קריטי. מבחינתו מדובר בהגנה עצמית על חייהם, לנוכח כוונת ישראל: סיפוח כל הגדה המערבית

הויכוח הציף את חוסר ההסכמות והתקשורת הלקויה בתוך הזירה הפלסטינית ובין חלק ממדינות ערב, שאינן מצליחות להציג חזית אחידה אל מול הזירה הבינ"ל. זוהי שעת מבחן אזורית.

האם מדינת ישראל מפנימה את ההשלכות האזוריות של הסיפוח? ואם כן, האם היא ערוכה אליהן? האם תדע להתמודד איתן? זו השאלה הכי חשובה כרגע, לעניות דעתי.

רכז התכנית הבינלאומית בממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ודוקטורנט במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתהליכי קבלת החלטות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור עשירי בארץ, אוהב ועוקב אחרי ספורט מכל הסוגים (כדורגל, כדורסל, טניס, פוטבול, בייסבול...).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 612 מילים

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

למקרה שפיספסת

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

תגובות אחרונות

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 866 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-2 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה