"יד ושם" הוא ליבו של זיכרון העם היהודי את השואה, החורבן, האנטישמיות, הגזענות ושנאת האדם שעוללו הנאצים ועוזריהם. בראש "יד ושם" חייבת לעמוד דמות נקייה מכל רבב של גזענות והתנשאות כנגד אדם או עם – בעיניים ישראליות וגם בעיני אומות העולם.

"יד ושם" הוא ליבו של זיכרון העם היהודי את השואה, החורבן, האנטישמיות, הגזענות ושנאת האדם שעוללו הנאצים ועוזריהם. בראשו חייבת לעמוד דמות נקייה מכל רבב גזענות והתנשאות כנגד אדם או עם

כל מי שהגיע עם ניצול שואה ל"יד ושם" חש ברגש היראה והכמעט קדושה ביחס שלו למקום. אנשים שאיבדו את משפחותיהם וכל עולמם רואים ב"יד ושם" שילוב של בית קברות, בית כנסת, גטו, רכבות ושטעטל. תיעוב הניצולים כלפי הגרמנים הנאצים ועוזריהם עומד ביחס הפוך לרצון שלהם לשמור על צלם אנוש.

מול כל אלו עומדת ההחלטה התמוהה של ממשלת ישראל למנות לתפקיד יו"ר "יד ושם" את אפי איתם.

ממשלת ישראל לא היתה ממנה לראשות "יד ושם" מישהו שהיה מכנה יהודים "פצצות מתקתקות" או "סרטן". לא היינו מוכנים לקבל שממשלת פולין תמנה מנהל למוזיאון באושויץ מישהו שאומר כי:

"את היהודים צריך לגרש מאירופה בן לילה, ולצבא יש את היכולת לעשות זאת".

כיצד היינו מגיבים למנהיג מוסלמי דתי שהיה דורש במסגד בניו יורק, זמן קצר לאחר אסון התאומים, ומסביר לקהל שמה שקרה באותו יום היתה דרכו של אללה לחזור לזירת העולם ולעורר את העולם למלחמת דת?

הרצון שלנו לא להשוות שום דבר למה שעוללו לנו הנאצים, ולהוקיע לנצח כל מי שמעז לנסות ולהקביל, מוביל למינויים הזויים דוגמת המינוי שעומד על הפרק.

מה נספר לחוקרי השואה הבינלאומיים שידברו איתנו על טיהור אתני ואז יצטטו את מי שאמר:

"ערביי יהודה ושומרון צריכים לדעת שאם בשטח שלהם יתרחש תהליך לבנוניזציה, אז גם התגובה תהיה דומה לזו שהיתה בלבנון. מה עשינו בלבנון לפני חודש? גירשנו מיליון איש מביתם והרסנו 15 אלף בתים".

כיצד נפתח את "יד ושם" ל-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל, שעליה אמר אפי איתם את הדברים הבאים:

"אני אומר שערביי ישראל הם במידה רבה הפצצה המתקתקת מתחת לכל הסדר הדמוקרטי והישראלי שבתוך הקו הירוק. כבר היום בגליל ובנגב נוצרת אוטונומיה דה-פאקטו שלהם, אשר עלולה להפוך את מדינת ישראל שבפועל לבועת גוש דן, למין מדינת צינור כזאת: מדינה של כביש ירושלים-תל אביב-חיפה. לכן אני אומר שבפני מדינת ישראל עומד כאן איום קיומי המתאפיין בכך שהוא איום חמקני. ואיומים חמקניים טבעם שהם דומים  לסרטן".

מה שלא מקובל עלינו לא מקובל גם בעולם הנאור.

"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך במעגל אוניברסלי" (עמוס עוז).

הרצון שלנו לא להשוות דבר למה שעוללו לנו הנאצים, ולהוקיע לנצח כל מי שמעז לנסות ולהקביל, מוביל למינויים הזויים. מה נספר לחוקרי השואה הבינלאומיים שידברו איתנו על טיהור אתני ואז יצטטו את אפי איתם?

אבי מורי שמואל דב גבריהו-גוטסמן, זכרונו לברכה, שהיה אוד מוצל מאש, כתב את הדברים הבאים:

"השרידים גמרו אומר: אנו נחיה! היינו ונהיה יהודים ובני אדם טובים, מקיימי מצוות ומעשים טובים, ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים, בין שאתה ריבונו של עולם תרצה בכך ובין לאו! על כורחך נהיה יהודים…לעולם לא נתדרדר חלילה לתהום שפלותם של המרצחים הגרמניים ועמיתיהם" (תולדות יהודי קזמארוק והסביבה, 1992).

הקברניטים של "יד ושם" חייבים לייצג מתוקף אישיותם ונסיונם את השילוב העדין והמורכב של זיכרון השואה ונוראותיה ואת הניצולים שביקשו לשמור על צלם אנוש, רחמנות וגמילות חסדים. אפי איתם אינו מייצג דבר מן הדברים האלו.

ד"ר גדי גבריהו הוא יו"ר ארגון "תג מאיר", הנאבק בפשעי שנאה.

התגובה החוזרת למראה הסתערות ההמון המוסת על גבעת הקפיטול הייתה אחת: טירוף. ואכן, אין הגדרה קולעת ממנה. צפינו באומה בעלת מסורת דמוקרטית מבוססת מושלכת אל סף אנרכיה ונותרת תלויה לרגע ממושך מעל התהום. לא במקרה הופצו בכל הרשתות תמונות הפורע שלראשו כובע פרווה וקרני ויקינג, פלג גופו העליון ערום ומקועקע למשעי ופניו צבועים בצבעי הדגל: התרחשות כה מטורפת מחייבת משוגע תורן, שעל דמותו ניתן להשליך את ייצוגה.

לא במקרה הופצו ברשתות תמונות הפורע שלראשו כובע פרווה וקרני ויקינג, פלג גופו העליון ערום ומקועקע ופניו צבועים בצבעי הדגל: התרחשות כה מטורפת מחייבת משוגע תורן, שעל דמותו ניתן להשליך את ייצוגה

האפשרות של אנרכיה מעוררת אצל רובנו אימה, ובצדק. משמעותה התערערות וקריסה של המבנים שיוצרים ומקיימים את הסדר המוכר – העוגן שלנו למציאות. תוהו ובוהו כזה הוא אפוא המקבילה הקולקטיבית של טירוף הדעת הפרטי. מכיוון שכך, הצפייה במחזה ההסתערות חשפה אותנו – באופן ישיר ובלתי אמצעי – לשיגעון.

אין להתפלא שתוך זמן קצר החלו ההשוואות בין הפריצה האלימה לקונגרס לבין ההפגנות המתמשכות בבלפור נגד המשך שלטון נתניהו. חלקן הגיעו כמובן ישירות מדף המסרים בבלפור, בניסיון שקוף להסיט את האש מההשוואה המתבקשת בין חסידי הטראמפיזם והביביזם. אולם ההשוואות מצאו להן קהל גם בקרב אזרחים שלא נמנים על תומכי נתניהו – ואפילו הבהילו חלק מהמפגינים.

בניכוי התעמולה, ההשוואות הללו מייצגות צורך קולקטיבי של חברה להתארגן נגד מי שמזוהים על-ידה כסוכני אנרכיה. הן דומות במהותן לקריאות שנשמעו בסגר הקודם, שלא לצאת להפגין מתוך סולידריות, או לקריאה שנשמעת כל אימת שהתקוממות כלשהי ׳חוטאת׳ בהפרת סדר – ״כאן המחאה איבדה אותי״. בעת הזו אנחנו פוגשים את הצורך הזה בקריאות להימנע מהפגנות פרועות מדי, כמו גם בתגובות העוינות שבהן נתקלים מי שחוששים עדיין להתחסן נגד קורונה, או מי שקוראים שלא לציית להנחיות הסגר.

הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט טען שהפחד משיגעון יכול להופיע במקרים שבהם אדם כבר נחשף לשיגעון בעבר, אבל מרוב אימה קבר את ההכרה בכך במעמקי נפשו, כאילו לא התרחשה מעולם. מאותו הרגע, מבחינתו לא היה שיגעון, אבל הוא נותר דרוך לקראת האפשרות שיפרוץ. מנגנוני ההגנה של הנפש מגויסים כדי לשמור עליה מפני המפגש העתידי עם שיגעון – אשר כאמור, כבר נחווה.

כשם שהאינדיבידואל מארגן את ההגנות שלו נגד אימת השיגעון, כך גם קבוצות עוינות את כל מי שנחשד בעיניהן כאיום על הסדר התקין, כלומר כמחולל פוטנציאלי של אנרכיה. אבל במקרים רבים מנגנוני ההגנה הללו שוגים בזיהוי האיום האמיתי, שכן בשעה שהם מבקשים להגן מפני סכנת אנרכיה עתידית, האנרכיה שיראים מפניה כבר נחוותה.

כשם שהאינדיבידואל מארגן את הגנותיו נגד אימת השיגעון, כך גם קבוצות עוינות את מי שנחשד בעיניהן כאיום על הסדר התקין, כמחולל אנרכיה פוטנציאלי. אבל במקרים רבים מנגנוני ההגנה שוגים בזיהוי האיום האמיתי

בשנה החולפת נחשפנו למלוא האנרכיה שמשתוללת מתחת לכסות דקה ושברירית של סדר. על רקע משבר הקורונה, צורת החיים המוכרת לנו התערערה עד היסוד; על רקע המשבר הפוליטי, חזינו בטירוף מערכות כללי; ובשילוב בין השניים, הופקרנו לגורלנו בתוך כאוס טוטאלי.

המדינה לא ידעה לשמור עלינו ואנשים רבים איבדו את עולמם. אנחנו נכנסים ויוצאים מסגרים כעניין שבשגרה, כפופים לתקנות קפריזיות ונטולות היגיון שמשתנות חדשות לבקרים – פועל יוצא של ניהול משבר רשלני ומופקר. המדינה מתנהלת ללא תקציב, ללא שקיפות וללא אפשרות לביקורת. אמצעי אכיפה דרקוניים חודרים לתוך המרחב הפרטי. שורה ארוכה של תפקידים קריטיים בשירות הציבורי לא מאוישים. אין שום יציבות שלטונית והאמון שנחוץ לקיום מוסדות הדמוקרטיה – קרס.

כמו בארצות הברית, מחולל הכאוס הראשי נמצא בשלטון. האנרכיה היא המצע שבו הוא פורח ולכן היא משרתת אותו. אין לו דבר נורמלי להציע זולת הנורמליזציה שלה, ותמונת הניצחון שאליה הוא חותר – רמות תחלואה נמוכות ושיעורי התחסנות גבוהים – נועדה להסתיר את האנרכיה שנחשפה, ובכך להנציחה.

הדעת מתקשה לשאת את רמת הטירוף שנגלה לנגד עינינו. ניתן אולי להכיר בו באופן שכלתני, כעובדה יבשה, אבל קשה עד בלתי אפשרי להיות במגע רציף עם האימה שהוא מעוררת. רבים מדי מעדיפים לבלוע את הגלולה הכחולה ולשקוע מחדש במראית עין של סדר, שאותה מציעה החזרה לשגרה – או בלשון הקמפיין של נתניהו, ״לחזור לחיים״.

בשנה החולפת נחשפנו למלוא האנרכיה שמשתוללת מתחת לכסות דקה ושברירית של סדר. על רקע משבר הקורונה, צורת החיים המוכרת התערערה עד היסוד. על רקע המשבר הפוליטי, חזינו בטירוף מערכות כללי

לשם כך, הם עומדים על המשמר וקוראים להימנע כל פעולה שעלולה להצטייר כהפרת סדר, אפילו אם תכליתה הפוכה – להגן על הסדר, לשמור על החוק ולמגר את האנרכיה, כפי שמבקשים לעשות המפגינים בבלפור.

שלט בהפגנת בלפור. צילום: באדיבות מפגין

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ארז חרודי)

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה בתכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

כמו הדחת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, גם הצורך הדחוף בהדחתו של נתניהו יהיה ברור למוסדות הדמוקרטיה הישראלית רק אחרי התפרצות אלימה כלפי מוסדותיה. איש לא יודע, גם לא כותב שורות אלה, האם זה יקרה בביהמ"ש המחוזי בירושלים, או במשרד המשפטים בסלאח א-דין, או בביתו של אחד השופטים, או בבניין הכנסת. אבל אין כיום ספק שההתפרצות האלימה תתרחש.

כמו הדחת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, גם הצורך הדחוף בהדחתו של נתניהו יהיה ברור למוסדות הדמוקרטיה הישראלית רק אחרי התפרצות אלימה כלפי מוסדותיה

הסיבה היא אותה סיבה – שטיפת מוח תודעתית שמנהל האיש הנמצא בתפקיד הרם ביותר בדמוקרטיה. התעלמות מנורמות, חוקים, משומרי סף וממסורת דמוקרטית, כדי להישאר בשלטון ולעשות בו ככל העולה על רוחו. שטיפת מוח המתבצעת בהופעות פומביות בטלוויזיה, ברשתות החברתיות במספר אפליקציות, בכלי תקשורת הכפופים להשפעתו ומרותו ובפרסומים רשמיים של משרד רה"מ בכל יום ובכל עניין.

שופטי בג"צ שאישרו את כהונת נתניהו נצמדו לחיפוש סעיף בחוק המונע זאת. הם ביקשו את חוות דעתו של היועמ"ש, שכמובן טען שניתן לנהל משפט פלילי ולנהל במקביל גם את ממשלת ישראל – קרי את מדינת ישראל, עד לפסק דין חלוט. השופטים הסכימו בכפוף למסמך ניגוד עניינים שעליו יחתום הנאשם, שהוא יהיה מועמד לראשות הממשלה וכיום הוא כבר הפך ראש הממשלה בעקבות אותה פסיקה. המסמך לא נחתם ונתניהו מונה ומכהן למרות זאת. לכאורה בניגוד מוחלט לפסיקת בג"צ.

אבל הבעיה הקשה ביותר שעמה לא התמודד בג"צ ולא היועמ"ש, לא טמונה בכלל בניגוד העניינים ולא בבעיית הזמן של רה"מ נאשם, כלומר שעות שהותו של הנאשם בבית המשפט כאשר הוא צריך לנהל מדינה. שתי אלה הן בעיות קשות, חמורות ואקוטיות, אלא שיש חמורה מהן.

תפקיד ראש הממשלה הוא בהכרח תפקיד של מהנדס תודעה ומידע. מידע ותודעה.

ראש הממשלה היושב בראש צומת מקבלי ההחלטות בכל התחומים שבהם מדינה מתנהלת, יכול למעשה לסובב את המידע המתקבל ממערכות השלטון כרצונו ולדאוג כך להנדס את תודעת ההמונים כרצונו.

נתניהו כבר הוכיח שהוא עבריין לכאורה חסר עכבות ובושה בתחום הזה. הוא אישר את הצוללות המתקדמות למצרים ללא ידיעת שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא העלים את מכירת החמקנים לאמירויות משר החוץ, שר הביטחון והרמטכ"ל. הוא אפילו לא גילה לשרים המופקדים על התחומים המרכזיים הללו את ההסכם לנורמליזציה עם האמירויות, עם בחריין ומרוקו.

ראש הממשלה היושב בראש צומת מקבלי ההחלטות בכל התחומים שבהם מדינה מתנהלת, יכול למעשה לסובב את המידע המתקבל ממערכות השלטון כרצונו ולדאוג כך להנדס את תודעת ההמונים כרצונו

אין לדעת אילו עוד דברים עשה נתניהו על דעת עצמו כשהוא מהנדס את תודעת הכפופים לו, כשהוא יודע לבדו שבכך הוא מכין את הנדסת תודעת ההמונים ליום ולשעה שיהיו נוחים אך ורק לו.

כיום מנהל נתניהו את המאבק במגפת הקורונה כרצונו. קבינט הקורונה כפוף אליו. שותפו הפוליטי גנץ חלש מידי – אישית ופוליטית. אנשי המקצוע והפקידים כפופים למרותו של הנאשם הרה"מ וממלאים אחר הוראותיו. כך נאלצים אזרחי ישראל כולם, להיכנס לסגר הפוגע בגופם, בנפשם ובעסקיהם, גם אם רבים מאנשי המקצוע טוענים שאין בו צורך וכי יש דרכים אחרות להילחם במגפה. נתניהו לבדו מכריע. לבדו מהנדס באותו ערב של הכרעה את תודעת ההמונים. לבדו הוא מוסר מידע בהצהרות לטלוויזיה, לרוב מידע שקרי. כרצונו ובאמצעות המידע שהוא מחליט למסור הוא שולט בתודעת ההמונים.

גרוע מכך. הציבור הרחב – קשישים באוכלוסיות הסיכון, נכים, חולים, והציבור הרחב בכללו, אינם יכולים לבדוק מידע על נגיף הקורונה והחיסונים שפותחו נגדו. כל אזרח נדרש כיום להחליט אם להתחסן או לא, להתלבט אם זה למען בריאותו או למען ניסוי רפואי של חברת פייזר שקיבלה אישור מראש הממשלה לבדו לחסן את כל אוכלוסיית ישראל. זהו מצב מטורף. חסר אחריות. אין מילים בעברית להגדיר את חומרתו – כל אזרח ואזרח תלוי במידע שמספק ראש הממשלה הנאשם בפלילים. כל אחד ואחת מאיתנו תלוי בהנדסת התודעה שהוא מפרסם, מפמפם, מבשל וטוחן למוחם של מיליוני אזרחים חסרי אונים.

הכל למען ענייניו האישיים. משפטו. גורלו. בחירתו באופן אישי בבחירות הקרובות.

ההקלטה של שיחתו עם השולמנים, כפי שפורסמה בחדשות 12, מצביעה על דפוס התנהגות כזה בגלוי. בקולו. נתניהו פשוט אומר שככל שהקורונה עולה, המנדטים שלו יורדים ולהיפך. אומר בקולו שפוליטיקאים מסוימים עושים בדיוק כרצונו (ובכך הם לא עושים את מה שציבור בוחריהם מצפה מהם). נתניהו פשוט מאשר שהוא מהנדס המידע והתודעה.

נתניהו אמש בשיחה עם השולמנים מבטיח שאחרי הבחירות יוכל לקדם מהלכים דרמטיים כמו פירוק ועדי העובדים כי אנשים כמו כחלון כבר לא יעמדו בדרכו. לדבריו החרדים וסמוטריץ׳ עושים כל מה שהוא אומר להם. pic.twitter.com/1BZLYi8DDt

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) January 14, 2021

נתניהו בחר בימים אלה לשנות את יחסו לאזרחים הערבים והחל מיד בהנדסת תודעה ושקרים שנועדו לטעת בקרב שומעיו הערבים כי הוא בעצם תומך בהם, אוהב אותם, ייענה לצרכיהם וכי כל עברו כמי שהסית נגדם וכינה אותם "תומכי טרור" המבקשים להשמיד את ישראל, אינה נכונה. נתניהו מבצע מהלך של שטיפת מוח תודעתית כדי לזכות בקולות של ערביי ישראל או לגרום להם לפחות שלא להצביע למפלגות המייצגות אותם.

שופטי בג"צ צריכים לשאול את עצמם האם ההפצצות של חיל האוויר בסוריה, העלולות לגרור את ישראל למלחמה עם איראן או סוריה, אושרו על דעת שר הביטחון והרמטכ"ל או שנתניהו לבדו נותן את ההוראה ואת האישור כמעט מדי שבוע?

שופטי בג"צ צריכים לשאול את עצמם, האם ההפצצות של חיל האוויר בסוריה, העלולות לגרור את ישראל למלחמה עם איראן או סוריה, אושרו על דעת שר הביטחון והרמטכ"ל, או שנתניהו לבדו נותן את ההוראה ואת האישור כמעט מדי שבוע?

שופטי בג"צ צריכים לשאול את עצמם האם האישור לחברת פייזר לשלוח מליוני מנות חיסון תמורת מידע על כל אזרחי ישראל בתרופה שהיא למעשה תרופה ניסיונית, ניתנו על דעת מערכת מקצועית, רפואית ומשפטית, או על דעתו של הנאשם נתניהו בעת שהוא ממתין לפתיחת משפטו ושוקל את ההשלכות של עליית התחלואה על מספר המנדטים שיקבל בבחירות.

שופטי בג"צ והיועמ"ש חייבים לציבור את הנימוק על החלטתם לאפשר לאדם כזה לנהל את ההחלטות הקריטיות ביותר לגורלה של מדינה שלמה, בעת שהוא עצמו עומד לפני סכנת הרשעה וכלא, ואלו משפיעים על החלטותיו ביחס לניהול המדינה.

כשנתניהו בחר לעמוד בבית המשפט המחוזי ולתקוף את כל מערכות המשפט, הפרקליטות והמשטרה, שופטי בג"צ והיועמ"ש היו חייבים להורות לו באותו יום לפנות את משרד רה"מ.

זו הייתה התפרצות ראשונה נגד הדמוקרטיה הישראלית. ההתפרצות הבאה כבר תהיה בידי המון מוסת שלא יקבל את הכרעת בית המשפט או את הכרעת הבחירות או את הכרעת היועמ"ש – אם מי מהם יחליט, למשל, כי נתניהו חייב לצאת לנבצרות.

המילים הקשות כבר נאמרו והוטמעו במוחם של אוהדיו. הכתובת כבר מרוחה על קירות בית המשפט, הכנסת ומשרד רה"מ.

כמו אירועי תקיפת בניין הקפיטול והשבתת הקונגרס האמריקאי באלימות, גם בישראל צריכים פקידי הממשלה, חברי הכנסת, השופטים והשוטרים המאבטחים את המוסדות הללו, להבין כבר עכשיו שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה של מהנדס התודעה והמידע. הוא שנמצא בתפקיד הבכיר ביותר, הוא גם הסכנה הגדולה ביותר למשטר הדמוקרטי בישראל, ועליהם להגן על הדמוקרטיה מולו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.