"בשם חברת האנרגיה האסטונית הלאומית, שמגיעה למקומות שונים בעולם והורסת אותם, אני מתנצל בפניכם", כך אמר לי ברצינות תהומית מאדיס ואסר, מומחה למדיניות בתנועה הירוקה של אסטוניה, כשפניתי אליו כדי לשמוע על פרויקט פצלי השמן שמבוצע שם, ובימים אלה עושה צעד משמעותי לקראת יישומו בישראל.
בשיחת זום שקיימנו ביקשתי מוואסר להסביר את האמירה הזאת ושאלתי אותו מדוע הוא לוקח את היצוא של שיטת כריית הנפט האסטונית באופן אישי כל כך?
"אנחנו נמצאים באסטוניה במצב סכיזופרני", אמר. "אם תבקר באתרים הלאומיים של המדינה תראה יערות יפים לתפארת וטבע מקסים. אסטוניה היא מדינה מתקדמת, דיגיטלית ונאורה, וכל הזמן גם מנסה גם לשווק את עצמה ככזאת. אבל ממש באותו הזמן אסטוניה היא גם אחת המדינות המזהמות ביותר בעולם, בגלל תעשיית פצלי השמן.
"כשמגיעים לכאן אנשים מהנציבות של האיחוד האירופי הם תמיד מופתעים לגלות עד כמה אסטוניה מתקדמת בסקטורים מסוימים, ועד כמה היא מפגרת מבחינת השימוש בטכנולוגיה ובאנרגיה מזהמת ומיושנת בת 100 שנה. מבחינה כלכלית, פצלי השמן הרסניים לתדמית שלנו, ולכן גם ההפצה של השיטה למקומות נוספים בעולם מצערת אותי".
פרויקט פצלי השמן במישור רותם, שהשותפות הישראלית-אוסטרלית רא"מ (רותם אנרגיה מתחדשת), מייבאת הישר מאסטוניה ומבקשת להטמיע באזור ים המלח, מגלם את הדואליות הזאת. מדובר בטכנולוגיה מזהמת במיוחד, לפחות פי-שלושה מהפקה רגילה של נפט, ופי-שישה מהפקת גז גם על פי הודאתם של ראשי החברה בישראל.
עם זאת, הטכנולוגיה הזו משווקת בארץ על ידי היזמים שלה כפיתוח חדשני ומשופר לייצור אנרגיה, וכאמצעי יעיל להפחתה משמעותית של פסולת הפלסטיק, שמשמשת את תהליך ההפקה של הנפט.
הפרויקט נמצא עתה בשלבי הכנת תסקיר סביבה, והיזמים מבטיחים שאם יגיע לבשלות הוא יפתור כחמישית מבעיית ההטמנה או המיחזור של פסולת הפלסטיק שתשמש את תהליך הכרייה וההפקה של הנפט בארץ. הם גם מבטיחים לעשות הכל כדי להפחית את פליטת גזי החממה, את הנזק הצפוי לקרקע ואת הפגיעה במקורות מים.
למרות זאת, כל הגורמים הירוקים, לרבות המשרד להגנת הסביבה, לא קונים את ההסברים של יזמי פרויקט פצלי השמן. לטענתם, כל ההבטחות לפתור בעיה אחת (פלסטיק), על ידי יצירת בעיה אחרת (זיהום אוויר, קרקע ומים), הם גרין-ווש אחד גדול.
הגורמים הירוקים כולם, לרבות המשרד להגנת הסביבה, לא קונים את ההסברים של יזמי פרויקט פצלי השמן וקובעים שכל ההבטחות לפתור בעיה אחת (פלסטיק) על ידי יצירת בעיה אחרת (זיהום) הם גרין-ווש אחד גדול
תחקיר זמן ישראל חשף את הקידום המואץ של מיזם פצלי השמן במישור רותם הסמוך לים המלח, על אף הסכנות המוחשיות לסביבה, וכן את הטעיית ועדת התכנון שדנה בתוכנית פצלי השמן, לגבי כמה מהסעיפים הכלולים בה. התחקיר גם חשף את ההתנגדות של גורמי הסביבה לביצוע הפרויקט, ואת הגמגומים של המדינה בבואה ליישם את מדיניות האנרגיה שקבעה רק לפני ארבע שנים כי פצלי שמן מזיקים לסביבה, ואינם תואמים את העתיד האנרגטי של ישראל.
סרטון המציג את אזור כריית פצלי השמן באסטוניה (גרינפיס)
באסטוניה פצלי השמן מפיקים לא רק נפט וחשמל, אלא גם דו"חות המעידים על זיהומים מתמשכים של אוויר, קרקע ומים. דו"ח שהפיק משרד הביקורת הראשי של אסטוניה ב-2014 קבע כי "זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מהסקטור של פצלי השמן מהווה יותר מ-70% מכל הפליטות באסטוניה, והפליטות של תעשיית הפצלים מגיעה לכ-70% מהפסולת הבלתי-מזיקה, ול-82% מהפסולת המזיקה".
הדו"ח מצביע על סיבה נוספת להתנגדות להפקת פצלים, הרלוונטית במיוחד למדינה כמו ישראל שסובלת ממחסור במאגרי מים מתוקים, למרות הפעילות המואצת של מפעלי ההתפלה בעשור האחרון.
"המים הנשאבים במכרות ובמחצבות של בית החרושת לצורך הפקת פצלי שמן מהווים 90% מתצרוכת המים העיליים והתת-קרקעיים באסטוניה", נכתב בדוח וזאת לא טעות: 90% מהמים באסטוניה הולכים לטובת הפקת דלק מפצלי שמן, בתהליך שבו נצרכים 3 ליטרים של מים להפקת ליטר אחד של דלק.
ואחרי כל הזיהום ובזבוז המים, הדו"ח מבהיר שהתרומה לכלכלה האסטונית מזערית למדי: "בסך הכל סקטור פצלי השמן מהווה רק 4% מהתוצר הלאומי הגולמי של אסטוניה".
"זאת בטח לא כלכלה מעגלית"
ואסר אומר שההחלטה לשווק את פצלי השמן בישראל לא התקבלה באסטוניה בהפתעה מוחלטת. "חברת האנרגיה הלאומית שלנו ניסתה לבצע פרויקטים בעוד מדינות, חלקם לא הסתיימו, למשל ביוטה. באסטוניה החברה משווקת את הייצור של הטכנולוגיה כהישג".
שותפות רא"מ טוענת שהטכנולוגיה שמגיעה לישראל משופרת. באסטוניה התחילו להשתמש בה רק בשנה האחרונה. יש בטענה הזאת אמת?
"אכן מדובר בטכנולוגיה אסטונית שפותחה כאן בשנים האחרונות. אבל אני חושב שהצעד הראשון הוא להכיר בכך שפצלי שמן הם אנרגיה מזהמת ולא יעילה. נכון שאנפיט 280 ו-282 – השמות המקצועיים לטכנולוגיה החדשה – מציעים שיפור כלשהו, אבל הטכנולוגיות האלה עדיין מזהמות. החברה באסטוניה מנסה לעשות ספינים של 'תסתכלו עד כמה אנחנו משקיעים בסביבה'. אבל עדיין, במונחים אסבסולוטיים, זה די רע.
"אני מדבר עם הירוקים אצלכם, ומבין שמנסים לדחוף את מפעל המחזור של הפלסטיק. באסטוניה חברת פצלי השמן מעלה את ההצעה הזו בכל פעם שנמתחת ביקורת על פצלי שמן. הם אומרים 'לא, לא, אנחנו עכשיו אנרגיה מעגלית, אנחנו ממחזרים פלסטיק וצמיגים'. אבל החומרים האלה הופכים בעיקר לשמן, ואנשי הסביבה מסבירים שזה לא משנה דבר, ושהחברה עדיין מזהמת את הסביבה כשהיא מפיקה את הנפט מפצלי השמן".
"אני חושב שהצעד הראשון הוא להכיר בכך שפצלי שמן הם אנרגיה מזהמת ולא יעילה. החברה באסטוניה מנסה לעשות ספינים של 'תסתכלו עד כמה אנחנו משקיעים בסביבה', אבל עדיין, במונחים אסבסולוטיים, זה די רע"
אז אתה לא מאמין שיש כאן בשורה של 'כלכלה מעגלית'?
"עניין מיחזור הפלסטיק מוסיף עוד אלמנט. אבל באסטוניה זה לא משנה הרבה, כי איכות הדלק עדיין מאד נמוכה. קרוב לודאי שכך יהיה גם בישראל".
האם יש יתרון למחזור או שריפה של כמויות גדולות של פלסטיק?
"קראתי את הפטנטים של הטכנולוגיה הזאת, וגיליתי שמופיעה שם טענה שבתהליך הייצור משתמשים בפחות פצלי שמן, ובמקומם נעזרים בחומרים רעילים אחרים. נו, אז אולי זה יתרון מסוים, כי לוקחים חלק מהפלסטיק ובמקום להטמין אותו באדמה משתמשים בו בתהליך של ייצור הנפט. אבל זה רק מעניק עוד ועוד תירוצים להמשיך ולהשתמש בפלסטיק, בשעה שבעולם מנסים למצוא דרכים לצמצם את השימוש הזה. לכן זה בטח לא 'כלכלה מעגלית'".
יצרני פצלי השמן הגדולים ביותר בעולם
תעשיית פצלי השמן באסטוניה מאד גדולה, למרות שבאירופה שאר המדינות מתרחקות מפצלי שמן כמו מאש. מה ההסבר לכך?
"אנחנו יצרני פצלי השמן הגדולים ביותר לא רק באירופה, אלא בעולם כולו, אפילו יותר מסין במונחים אבסולוטיים. מסיבות היסטוריות יש לנו את מכרות פצלי השמן הגדולים ביותר ובתי החרושת הגדולים ביותר לפצלי שמן.
"לפני 100 שנה מדענים סובייטים נלהבים התנסו עם פצלי השמן והבינו שלמרות שמדובר בדלק מאד עלוב הוא מספק סוג של אנרגיה. בתחילת המאה ה-20, בזמן משבר האנרגיה והדלק, התחילו להשתמש בפצלי שמן כברירת מחדל. משום מה זה הפך להיות מקור אנרגיה מרכזי באסטוניה. יש לנו את האנרגיה הזאת מפצלי שמן שאין לאף אחד אחר, כי למען האמת אף אחד לא צריך אותה".
אז נתקעתם איתה?
"ללא ספק. בגלל שזה כל כך מזוהם אנחנו תמיד מדורגים בראש הרשימה של המדינות עם זיהום גזי חממה הגדול ביותר לנפש".
מעניין שאתה אומר שהזיהום באסטוניה גדול כל כך, ואילו ברא"מ מנסים לשדר שבערים האסטוניות האוויר מאד נקי.
"זה תלוי בעיר כמובן", מחייך ואסר. "פצלי השמן והתעשייה שלהם מרוכזים בפינה אחת של המדינה, ושם ממש אפשר לראות את האפקט ההרסני של הפקת האנרגיה הזאת. אזורי הכרייה נראים כמו שטחים ממאדים: מעין מערבולת של שברי אבנים ומראה מאד לא טבעי. קצת מהטבע חוזר בהדרגה, אבל השינוי הוא נצחי.
"בכרייה התת קרקעית רואים פגיעה קשה ביציבות של הקרקע, כי היא זזה ומופיעים בולענים. עבור התושבים המקומיים הבעיה היא שכמה מהמכרות ממוקמות ממש מתחת לבניינים שבהם הם מתגוררים. אז חצי בניין יכול פתאום ליפול בלי התרעה.
"פצלי השמן גם יוצרים פערים כלכליים משמעותיים בין חלקים שונים מהמדינה. באזורים שבהם אין כרייה אנשים מבצעים שיפוצים בבתי דירות, כדי להפוך אותם יעילים יותר מבחינה אנרגטית. אבל באזורי הכרייה אתה לא רואה אנשים עושים זאת. וכשאתה מנסה להבין למה – התשובה המתקבלת היא שכאשר אדם יודע שיש מכרה מתחת לבניין שלו, הוא חושב לעצמו 'למה לי לשפץ אם בעוד חמש שנים המבנה ממילא יכול להתמוטט?'".
איפה הרשויות בסיפור הזה?
"המאבק נמשך כל הזמן, וכרגע יש מאבק נגד הקמת מפעל נוסף. אבל הבעיה היא שנוצרה תלות מוחלטת של הרשויות המקומיות בהפקת האנרגיה המזהמת. הרשויות מקבלות הרבה מיסים מהמכרות שעובדות בשטח שלהן, כולל מיסי זיהום אוויר, וגם מספקות חלק מהמים לתושבים.
"אחת ההשלכות של זה היא שברגע שיש ירידה בייצור יש גם משבר מים וגם ירידה עצומה בתקציבים של הרשויות המקומיות. זה אומר שהכלכלה המקומית תלויה לחלוטין בתעשיית האנרגיה של הפצלים, ושהכל נבנה סביבה: העבודה, האנרגיה, המים, וגם התקציב של הרשות המקומית".
מה המסר שלך לישראלים?
"אם היית אומר לי בשנות ה-90 שאתה רוצה להקים מפעל להפקת פצלי שמן אולי עוד הייתי יכול לספק טיעונים שתומכים ביוזמה הזו. אבל בשנת 2020 זה נשמע לי מטורף לגמרי להתחיל או אפילו להמשיך בתהליך הפקה של אנרגיה בכזאת טכנולוגיה".
תגובת רא"מ
הפנינו לרא"מ מספר שאלות הנוגעות לנתונים ולסקירה שסיפק ואסר. זאת היתה תגובתם:
"לצערנו הכתב בחר להסיט את הדיון משימוש בטכנולוגיה חדשנית למיחזור פלסטיק ופסולת כרייה לטובת מיחזור טענות ישנות ולא רלוונטיות על שימוש בפצלי שמן באסטוניה. הכתב והמרואיין יודעים כי הפרלמנט האסטוני אישר לאחרונה הקמת מתקן נוסף בעלות מאות מיליוני אירו, בטכנולוגיה דומה לזו בה יוקם המתקן בישראל תוך מיחזור 200,000 טון פסולת פלסטיק. כל השוואה אחרת, כולל שיטת הכרייה או טענות כאלה ואחרות, היא הטעיה מוחלטת של הקוראים. את הנתונים המלאים נציג בפני הגורמים הרלוונטיים בתסקיר הסביבתי, עליו אנחנו עמלים בימים אלה בליווי המשרד להגנת הסביבה ובתמיכת משרד האנרגיה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם