החנויות נטושות, האבטלה גואה, אבל הבורסות בשיא

בסוף פברואר הכל נראה שחור: בורסות העולם נפלו בקצב המהיר בהיסטוריה ● אבל כבר באוגוסט הוכח פעם נוספת שמי שנבהל ומכר הכל - הפסיד ● 15% מהישראלים מובטלים, הביקוש לתרומות מזון בשיא, המשבר הפוליטי לא נפתר, ובכל זאת הבורסה בת"א מסכמת שנת שיא עם 30 חברות חדשות ● מה פשר האנומליה בין העליות בבורסה לקריסה החברתית כלכלית שמסביב? ● ולמה השקל ממשיך להתחזק?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
Miriam Alster/FLASH90
הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020

מי שמביט על בורסות העולם בימים אלה, יתקשה לזכור שאנחנו עדיין בתוך המשבר. החנויות הנטושות, שדות התעופה הסגורים, ובמקרה של ישראל -אבטלה של 15%, ביקוש עצום לסלי מזון והיעדר תקציב: כל אלה לא משתקפים על מסכי המדדים, שמראים תמונת ראי לדכדוך הכלכלי שמסביב.

וול סטריט שוברת שיאים חדשים ושוק המניות הגלובלי כבר גבוה ב-8% מהשיא של לפני פריצת מגפת הקורונה. בורסת תל אביב קצת מפגרת מאחור ועדיין לא מחקה לגמרי את כל ההפסדים (מדד תל אביב 125 רחוק בכ-10% מרמתו ערב הקורונה). ועדיין, לפי הראלי של החודשים האחרונים, גם בתל אביב, זה נראה כאילו הבורסה משייטת ביקום מקביל והתנתקה מזמן מחללית האם.

בסוף פברואר ותחילת מרץ הכל נראה שחור. בורסות העולם נפלו בסך הכל ב-34% בקצב המהיר בהיסטוריה. אלא ששוב הוכח שמי שנבהל ומכר הכל – הפסיד.

אפשר היה פשוט לשבת על הגדר ולא לעשות כלום, כי כבר באוגוסט מדד המניות הגלובלי חזר לעצמו ואיפס את כל ההפסדים. ההתאוששות לקחה חמישה חודשים בסך הכל. מי שנבהל במרץ, מכר הכל ולא דאג להצטייד בסחורה טובה, הפסיד גם כן, כי גם במשבר הזה היו מרוויחות גדולות.

זה לא בהכרח אומר שבאמצע מרץ היה צריך ללכת All In ולשים את כל הביצים בחזרה בשוק המניות, כי ההיסטוריה מוכיחה שבזמן מפולת, השווקים נוטים לגרד את התחתית כמה פעמים.

ועדיין, החכמה שבדיעבד נראית עכשיו קלה מאי-פעם: לא היה צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שכשהעולם כולו מסתגר בבית, מי שייקחו את כל הקופה יהיו חברות האינטרנט הגדולות, ובראשי תיבות – פאנ"ג (פייסבוק, אמזון, נטפליקס וגוגל).

בניין של גוגל בקליפורניה (AP Photo/Jeff Chiu)
בניין של גוגל בקליפורניה (AP Photo/Jeff Chiu)

כבר באוגוסט, מניות אמזון ופייסבוק הכפילו את השווי שלהן ביחס לאמצע מרץ. נטפליקס ניתרה כמעט באותו שיעור. ואלו לא מיזמי חלום בלי הכנסות, אלא תאגידי ענק עם פעילות מוכחת.

אפשר היה פשוט לשבת על הגדר ולא לעשות כלום, כי כבר באוגוסט מדד המניות הגלובלי חזר לעצמו. ההתאוששות לקחה חמישה חודשים. מי שנבהל במרץ, מכר הכל ולא דאג להצטייד בסחורה טובה, הפסיד

גם עכשיו, למרות החשש מהמוטציות החדשות לנגיף וההתכווצות העסקית בכל העולם, מנהלי ההשקעות מצפים לדהירה קדימה.

סוף השנה זה זמן טוב להיזכר: מי היו החברות הישראליות שהרוויחו מהמשבר הזה ולמה הבורסה בתל אביב מגלה תיאבון גדול כל כך לסחורה חדשה? כלכלת ישראל תתכווץ השנה ב-3.5% והמשבר הפוליטי לא נפתר גם השבוע, אז איך זה שהשקל ממשיך להתחזק מול המטבעות הזרים? ובכלל, מה פשר האנומליה בין העליות בבורסה לקריסה החברתית כלכלית שמסביב?

מדדי המניות בתל אביב ובעולם 2016-2020 (צילום: מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני״ע)
(מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני״ע)

הבורסות הקדימו את כל התחזיות

"זה לא אנומליה, צריך להבין ששווקי הון תמיד מנסים לחזות קדימה", אומר יהודה בן אסאייג, מנכ"ל חברת הביטוח מנורה מבטחים, שמנהלת נכסים בהיקף כולל של כ-200 מיליארד שקל, בהם קרן הפנסיה החדשה הגדולה בישראל. "התחלנו את השנה לא רע. ינואר-פברואר היו חודשים סבירים, עד שהקורונה נכנסה לחיינו ואז נפילה גדולה מאוד.

"מה שמדהים במשבר שוק ההון בקורונה, הוא האופן המהיר שבו השתקמו השווקים: הבורסות הקדימו את כל התחזיות האחרות שהיו בקשר ליכולת של הכלכלות להשתקם מהקורונה ולחזור חזרה לשגרה. גם עכשיו השווקים עלו עד כדי כך שחלק מהמדדים אפילו פרצו לשיאים חדשים שלא היו קודם", הוא מוסיף.

יהודה בן אסאייג
יהודה בן אסאייג

הקצב המהיר של ההתאוששות נובע לדעתו מכך ש"העולם שטוח ואינפורמציה על אפשרויות והזדמנויות השקעה עוברת מהר ברשתות החברתיות.

"הרבה יותר קל להעביר גם סכומי כסף עצומים מכל מקום בעולם – ואם מוסיפים לזה את הכסף שהבנקים המרכזיים שפכו גם באירופה וגם אצלנו, יחד עם הריבית המאוד נמוכה, כל אלה יצרו את האופטימיות והדחיפה של השווקים למעלה".

כאמור, תל אביב עדיין משתרכת קצת אחרי העליות מעבר לים, שתודלקה בידי מניות הטכנולוגיה.

"הפער נובע מכך שהשווקים בחו"ל, לפחות הבורסה בארה"ב שאליה אנחנו תמיד מסתכלים, מורכבת יותר ממניות טכנולוגיה שעלו בשיעורים גבוהים בהרבה מהתחומים האחרים והסיבה היא פשוטה: הקורונה נתנה פוש אדיר לכל מה שקשור באינטרנט, תקשורת והמדיות השונות, ומי שסבל יותר היו המניות מהמסורת הוותיקה יותר – נדל"ן, בנקאות, אנרגיה וכמובן תיירות. המדדים בבורסה הישראלית מורכבים ממשקל גדול יותר למניות הוותיקות, ולכן הפער הזה".

"מה שמדהים במשבר שוק ההון בקורונה, הוא האופן המהיר שבו השתקמו השווקים: הבורסות הקדימו את כל התחזיות האחרות שהיו בקשר ליכולת של הכלכלות להשתקם מהקורונה ולחזור חזרה לשגרה"

לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות איי.בי.איי, מסכים ש"הקורונה יצרה פער שנפתח בין הכלכלה לשוק ההון. הכלכלה מתמחרת אירוע בעייתי, עם אבטלה גבוהה, החוב גדל, ואילו שוק ההון מתנהג כאילו עסקים כרגיל ואפילו תשואות עודפות בסקטורים מסויימים".

"הסיבה היא שהשוק מנסה לצפות את הכלכלה קדימה ולהקדים את מה שקורה בכלכלה הריאלית. מי שסוחר היום בשוק מסתכל על היום אחרי שהאוכלוסייה תתחסן והכלכלה תחזור לעצמה. ומצד שני, יש סקטורים כמו נדל"ן, גז, פיננסים, שמאוד נפגעו ולא חזרו לעצמם. נוצרה קוטביות בין סקטורים שהמגפה טובה להם לבין כאלה שהמגפה רעה להם.

"אז אתה רואה את הדברים הטובים בקמעונאות, תקשורת, מזון, אנרגיות מתחדשות – שאלה דברים שאתה אומר, בסוף אנשים יצטרכו לקנות אוכל וחשמל, והמגמה היא לעבור לחשמל ירוק".

התפלגות מחזיקי המניות בחברות הבורסאיות (צילום: מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני״ע)
(מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני״ע)

ואכן, במשבר הזה היו לא מעט מניות שכיכבו וכאלה שגילו עמידות יחסית לנגיף מבין החברות הישראליות שנסחרות בתל אביב.

בראש ובראשונה, רשתות השיווק גרפו את כל הפעילות שהותירו אחריהן המסעדות ובתי הקפה הסגורים. מניית שופרסל עלתה השנה ב-15% וביותר מ-30% מאמצע מרץ. שופרסל אף זכתה לאחרונה בהכנסה בלעדית של עוד 700 מיליון שקל במכרז תלושי המזון של שר הפנים אריה דרעי, למגינת לבן של עמותות המזון והרשתות הקטנות יותר, שערערו על תוצאת המכרז.

לירן לובלין (צילום: אילן בשור)
לירן לובלין (צילום: אילן בשור)

מבין המניות הגדולות, כיכבה גם זו של חברת האנרגיה הירוקה אנרג'יקס, שעלתה השנה ביותר מ-30% לשווי חלומי של פי-84 מהרווח השנתי הממשי.

המשקיעים התלהבו השנה גם מעסקי ניקוי בריכות השחייה, ומניית חברת מיטרוניקס, שבשליטת קיבוץ יזרעאל, קפצה בכ-70%, וגם היא נסחרת במכפיל של פי 36 מהרווח. מניית הפארמה האמריקאית אופקו (שנסחרת בתל אביב), ניתרה במעל 180%.

עסקי התשתיות הוחרגו כחיוניים במהלך הסגרים, ונהנו מכך חברות כמו אשטרום ושפיר הנדסה, שעלו השנה בכ-15%. לעומת זאת, המניות של בנק הפועלים ועזריאלי נחתכו בכ-25%. קבוצת דלק מוטת האנרגיה המתכלה שבשליטת יצחק תשובה, צנחה בכ-80%.

עמלות שמנות לחתמים

גם חברות שפעלו מחוץ לבורסה ראו בעיניים כלות את העליות בשווקים וגייסו הון בשוק הראשוני. 30 חברות חדשות הצטרפו לאחד העם, מהן 19 ממגזר ההייטק, ובחודשים הקרובים יהיו עוד עשרות רבות שינסו את מזלן בהגשת תשקיף להנפקה לרשות ני"ע.

כך, למשל, רשת מקס סטוק שמוכרת כלים לבית ולמשרד, צעצועים וכלים חד פעמיים, גייסה בספטמבר מעל חצי מיליארד שקל לפי שווי גבוה מהמתוכנן.

חברת ג'נסל, שפיתחה טכנולוגיה לייצור חשמל ממימן, נישאה על ההייפ סביב האנרגיה הירוקה, והצליחה לגייס בחודש שעבר מעל 200 מיליון שקל תמורת רבע ממניותיה.

בקרב גל ההנפקות הירוקות של השבועות האחרונים, אפשר לציין גם את אקופיה (רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים), משק אנרגיה שבשליטת משקי הקיבוצים, ודוראל.

במקביל, הגיע לבורסה גם גל הנפקות טכנולוגיה, כמו סייברוואן (מניעת תאונות דרכים), יומן אקסנטשן (רובוט לניתוחים), וכן שותפויות המו"פ יוניקורן ומילניום פוד-טק.

בסך הכל גויסו מתחילת השנה 16 מיליארד שקל במניות ו-67 מיליארד שקל באג"ח.

גם אם קרנות הפנסיה ושאר המוסדיים יפסידו בשמנו את הכסף והמניות האלה יירדו בהמשך, דבר אחד בטוח: מישהו כבר גזר את הקופון, ובמקרה הזה מדובר בקבוצה קטנה של מתווכים ("חתמים"), שגם השנה ייהנו מעמלות שמנות של מאות מיליוני שקלים עבור המפגש מוצלח בין החברות הפרטיות לחוסכים לטווח ארוך.

גם אם קרנות הפנסיה ושאר המוסדיים יפסידו בשמנו את הכסף והמניות האלה יירדו בהמשך, דבר אחד בטוח: מישהו כבר גזר את הקופון, ובמקרה הזה מדובר בקבוצה קטנה של מתווכים , שייהנו מעמלות של מיליוני שקלים

כך, למשל, שלושה חתמים בפועלים ואיי.בי.איי גרפו בשנה שעברה 15 מיליון שקל יחדיו, לא כולל דיווידנדים שקיבלו מהחברה. חגיגת העמלות מהנפקות, שמשוחררת ממגבלת השכר בפיננסים, צפויה להימשך גם השנה, בעיקר הודות לסיום החזק של הרבעון האחרון.

"בתקופה האחרונה יש שני סקטורים דומיננטים בשוק: אנרגיה ירוקה וטכנולוגיה, שלא רק שלא נפגעו אלא גם הציגו יציבות ועליות", אומר לובלין. לדבריו, הסקטורים האלה בתמחור נמוך כמו רוב השוק, ונוכח סביבת המאקרו של הריבית האפסית, הנדל"ן עדיין מתומחר יקר יחסית.

"השוק רעב לסיכון ומוכן להיכנס למניות. נוצר מצב שבגלל שיש הייפ גדול סביב החברות הללו – שקטנות מדי כדי ללכת להנפיק בניו יורק, ומצד שני גדולות מדי לקרנות הון סיכון ואנג'לים – אז הן מוצאות את השוק שלהן בבורסה ויוצאות להנפקה.

מחזורי המסחר בבורסה (צילום: מתוך מצגת של רשות ניירות ערך)
(מתוך מצגת של רשות ניירות ערך)

"היו כאן שתי חברות שהובילו את השוק הזה: אנלייט ואנרג'יקס, ונוצר רעב לעוד. כך צריך לעבוד שוק הון יעיל, לא צריך להיות פה איזשהו גל מיוחד של הנפקות. זה שבשנים האחרונות חברות בחרו לא להיכנס לשוק ההון לא אומר שזה היה מצב נכון אלא דווקא מה שקורה עכשיו: חברות צריכות למצוא בשוק ההון תחרות למימון בנקאי או פרטי".

"השוק סוחר בציפיות ועדיין לא מוכן לשלם על הנכסים המסוכנים פרמיה, ומצד שני מוכן לשלם על הנכסים הפחות מסוכנים מחיר יותר גבוה מאשר לפני המשבר. גופים מוסדיים שמגלגלים ערמות של כסף על בסיס חודשי – הפנסיות שכולנו מפרישים כל חודש – זה לא נפסק. הם צריכים למצוא מקום לכסף. כשנגמר הרעב לסקטורים הפחות מסוכנים, אתה רואה הנפקות חדשות ונותנות למוסדיים בית חדש לכסף".

הבורסה בתל אביב – סיכום המדדים העיקריים (צילום: מתוך סקירה של רשות ניירות ערך)
(מתוך סקירה של רשות ניירות ערך)

בן אסאייג, שתחת חסותו פועלים מנהלי ההשקעות שצריכים להחליט אם להשתתף בהנפקות האלה, אומר שהן קרו למרות שבתחילת המשבר הרבה חוסכים יצאו מהשוק או שממש היו צריכים לשבור חסכונות.

"היו פדיונות, לפחות בתחילת הדרך – במרץ, כשהקורונה הפציעה היו לא מעט כאלה שיצאו משווקי ההון, בקרנות הנאמנות, קופות הגמל וגם בקרנות הפנסיה היו כאלה שעשו שינוי של מסלולי ההשקעה לכיוונים היותר סולידיים.

"מכיוון שמחירי המניות הנסחרות הגיעו לשיאים חדשים וחלקן במכפילים גבוהים, נוצרה הזדמנות להשקעות חדשות להיכנס לבורסה. מה לעשות שכשהגאות מתחילה להגיע לגבהים חדשים, תמיד יש מקום להזין את השווקים בחברות וטכנולוגיות חדשות שעד עכשיו לא נסחרו. זו התקופה שבה בנקים להשקעות ויזמים מריחים את האפשרות לגייס בבורסה ונכנסים לפעולה".

"גופים מוסדיים שמגלגלים ערמות של כסף על בסיס חודשי – הפנסיות שכולנו מפרישים כל חודש – זה לא נפסק. הם צריכים למצוא מקום לכסף. כשנגמר הרעב לסקטורים הפחות מסוכנים, אתה רואה הנפקות חדשות"

לדברי בן אסאייג, גל ההנפקות הנוכחי מנוגד למגמה שהיתה בשנים האחרונות באחד העם, שמסיבות שונות לא היתה אטרקטיבית ומשתלמת לחברות כדי שיסכימו לטירחה של דיווחים שוטפים ופרסום תשקיף רק כדי לגייס מהציבור.

"הבורסה הישראלית רחוקה מהשיא שלה. לצערנו בשנים האחרונות חווינו יציאה של חברות מהבורסה ופחות כניסה של חברות חדשות. מה שרואים עכשיו זה אולי קצה קצהו של הנכונות לחזור חזרה, אבל זה לא מה שהיה פעם".

בנימין נתניהו וישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)
בנימין נתניהו וישראל כ״ץ (צילום: פלאש90)

המטבע הישראלי שובר שיאים

תופעה מוזרה נוספת, שאולי תשמח את הקוראים בנימין נתניהו וישראל כ"ץ לקראת קמפיין הבחירות הבא, היא זו של השקל המתחזק, שאתמול, (ג'), נסחר בשיא של 24 שנה מול הדולר.

למרות האבטלה, המיתון, הגירעון והמחדלים בניהול הכלכלי והבריאותי של המשבר, המטבע הישראלי שבר בשבועות האחרונים שיאים חדשים ואף תוייג כאחד החזקים בעולם. אך זו מחמאה מפוקפקת למדי, שמסבה הפסדים כבדים ליצואנים וטורדת את מנוחתו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון.

למרות האבטלה, המיתון, הגירעון והמחדלים בניהול הכלכלי והבריאותי של המשבר, המטבע הישראלי שבר שיאים ואף תוייג כאחד החזקים בעולם. אך זו מחמאה מפוקפקת למדי, שמסבה הפסדים כבדים ליצואנים

במידה מסוימת, תרמו לכך אקזיטים בהייטק שהביאו תנועות הון לישראל וגם העובדה הפשוטה שהישראלים כבר כמעט לא נוסעים לחו"ל ולכן לא צריכים לקנות מט"ח. אך הסיבות האלה לא מסבירות את עצמת המגמה שגם היא, לכאורה, נראית מנותקת מהמצב הכלכלי בישראל.

בן אסאייג אומר ש"למרות מה שרואים ברחוב והתחושה הקשה שהקורונה משיתה עלינו, עדיין יש ביקוש לשקל שנובע מכך שמצבנו היחסי לעומת מדינות אחרות הוא סביר. לא הגענו למצב של חדלות פרעון או קושי בהחזרי החובות".

אבל המדינה בלי תקציב לשנה הנוכחית והקרובה.
"זה שאין תקציב זה נכון, אבל זה לא אומר שזה שבר או עירער לגמרי את מבנה הכלכלה. יש לתקציב חשיבות בתכנון נכון של הכלכלה הלאומית שלנו. אבל אם לא רואים פריצה חסרת רסן של החוב המקומי, ולא רואים שפיכה חסרת רסן של הוצאות שהממשלה לוקחת על עצמה, אז עדיין מאמינים בסיכויי השיקום של הכלכלה הישראלית.

"לפחות מבחוץ ככה זה נתפס. עוד לא הורידו את הדירוג של מדינת ישראל וזה אומר שעדיין מאמינים בנו ככלכלה. זה נכון שיש עננות ויש קשיים, אבל בעולם הכלכלי נהוג לבדוק את הדברים באופן יחסי, ויש לא מעט מדינות שמצבן הרבה יותר קשה משלנו".

"עוד לא הורידו את הדירוג של מדינת ישראל וזה אומר שעדיין מאמינים בנו ככלכלה. זה נכון שיש עננות ויש קשיים, אבל בעולם הכלכלי נהוג לבדוק את הדברים באופן יחסי, ויש לא מעט מדינות שמצבן הרבה יותר קשה משלנו"

מה אתה חושב על הכיוון של מחירי הנדל"ן?
"בעולם שבו מדפיסים כסף והבנקים המרכזיים שופכים כסף, לפי המודלים שגדלנו עליהם בלימודי הכלכלה, אמורה להיות אינפלציה ועליית מחירים. וזה לא קורה, לפחות לא במדדים לצרכן שאנחנו מכירים. איפה זה כן קורה? בנכסים.

"לא ראינו ירידה גדולה במחירי הנכסים כמו שחשבנו שתהיה, ומצד שני מתחילים לראות עלייה. זה דבר שצריך לשים לב אליו ולבחון טוב-טוב למי שמתכונן להשקיע בנדל"ן ולשנות את אפיקי ההשקעה שלו".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

השנה של הסוחרים הביתיים

תופעה נוספת ששיגשגה השנה היא זו של הסוחרים הביתיים. בשוק ההון לא אוהבים לחשוב על עצמם כמהמרים, אפילו לא בהשקעות פיננסיות, אלא יותר כמי שמנתחים סיכונים מול סיכויים, על בסיס ביצועי החברות או לפי ניתוח טכני של המגמות בשוק.

בעמק הסיליקון משוחררים מהאתוס הזה, ו-2020 היתה השנה של "רובין הוד".

אפליקציית המסחר לא הפכה את ההשקעות להימורים; גרוע מכך – היא הפכה אותם למשחק, כזה של גיימרים שיושבים בבית ומקבלים תגמולים רגשיים עבור השלמת פעולות במסחר. התראות עמוסות באמוג'י, בועות קונפטי וכל מה שנפוץ ברשתות החברתיות. המטרה היא לעודד אנשים להסתכן ולסחור כמה שיותר, וזה הצליח.

אפליקציית המסחר בבורסה לא הפכה את ההשקעות להימורים; גרוע מכך – היא הפכה אותם למשחק, כזה של גיימרים שיושבים בבית ומקבלים תגמולים רגשיים עבור השלמת פעולות במסחר

האפליקציה אף יצרה מודל שבו אין עמלות (הודות לכסף שלא נסחר ו'מושכב' בפיקדונות עבור החברה), ויחד עם מגפה שמכריחה אנשים להיתקע בבית, התוצאה היא שבשנה האחרונה מיליוני אמריקאים הימרו על החסכונות שלהם ושל קרוביהם באפליקציה הזו.

בסוף השבוע האחרון הרגולטור בארה"ב נכנס לתמונה והשית על החברה קנס של 65 מיליון דולר, בדיוק מהסיבות האלה.

רובין הוד לא נגישה לגולשים מישראל. מי שממש רוצה לבזבז את מיטב כספו, יכול לסור לדוכן הפיס הקרוב.

עם זאת, לא אלמן ישראל: גם פה יש בנקים ובתי השקעות שאפשר לסחור דרכם, וגם בפעילות הזו היתה תנופה השנה, כפי שאומר לובלין, שממליץ להשוות עמלות מסחר בין בית השקעות כמו זה שהוא מייצג לבין הבנקים.

"הרבה אנשים ישבו בארץ וסחרו. הרבה מאוד אנשים בחרו לפתוח תיקים ולהתחיל לסחור בתקופה הזו גם כי ישבו בבית וחיפשו מה לעשות וגם כי השוק יצר הזדמנויות. שוק שנופל ב-20% עד 30% בתקופה כל כך קצרה, פתאום אנשים אומרים, 'מה יש לי להפסיד, את הירידות כבר חטפנו'.

"הרבה מאוד אנשים בחרו לפתוח תיקים ולהתחיל לסחור בתקופה הזו גם כי הם ישבו בבית וחיפשו מה לעשות וגם כי השוק יצר הזדמנויות. כששוק נופל ב-20% עד 30%, פתאום אנשים אומרים, 'מה יש לי להפסיד'"

"בעולם נורמטיבי שבו התשואה היא 6%-7% בשנה על תיק מניות, עמלות גבוהות יכולות לקחת לך אחוז שלם מהתשואה וזה המון כסף. אם אני יכול להגיד דבר אחד, זה להפציר במי שקורא ללכת להשוות ולבדוק את האלטרנטיבה לבנקים".

שלט רחוב סמוך לבורסת ניו יורק. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
שלט רחוב סמוך לבורסת ניו יורק. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

שתי עננות רובצות על השוק

בסיכום השנה הסוערת הזו, התבקשו בן אסאייג ולובלין להוציא את כדור הבדולח שבידיהם כדי לבדוק מה צפוי לקרות בבורסה בעתיד. לובלין אופטימי לגבי השוק השורי, אולי בעצמה נמוכה יותר.

"עליית ריבית זה לא על הפרק, זה בגדר מילה גסה לטווח הקצר-בינוני. שוק המניות ימשיך לעשות טוב גם כי יש נכסים שעדיין מתומחרים זול. כך, לדוגמה, החזרה של ענפי הנדל"ן, האנרגיה והפיננסים, וגם כי אין באמת אלטרנטיבה לכסף.

"גם חו"ל כבר לא כל כך זול – יש שיגידו יותר יקר מתל אביב. אז גם היעדר ברירה ובשילוב של נכסים שלא תימחרו לגמרי את ההתאוששות, נראה את המשך העליות בשוק. אולי זה לא יהיה אגרסיבי ותנודתי כמו שראינו בשנה האחרונה".

בניתוח של בן אסאייג, "יש כרגע מעל הכלכלות והשווקים שתי עננות גדולות שקשה למצוא להן פתרון, כי זה עולם שלא הכרנו קודם.

"עננה אחת היא הריבית האפסית או השלילית בחלק מהמקומות: עד מתי היא תישאר ברמה הזאת. והעננה השנייה היא גודל החוב שהמדינות צוברות, איך לרסן אותו. מדינות בעולם שפכו לא מעט כסף כדי לפתור בעיות של שכבות אוכלוסייה שנכנסו לקשיים כתוצאה מהקורונה ולסקטורים שקפאו במהלכה. את הכסף הזה יצטרכו מתישהו להחזיר.

"יש כרגע מעל הכלכלות והשווקים שתי עננות שקשה למצוא להן פתרון, כי זה עולם שלא הכרנו קודם. עננה אחת היא הריבית האפסית: עד מתי היא תישאר ברמה הזאת. והעננה השנייה היא גודל החוב שהמדינות צוברות"

"אלה שתי עננות שכרגע אין לאף אחד, אני חושב, תשובה מסודרת שתניח את הדעת לגביהן, ונצטרך לעקוב אחרי ההתרחשויות ולבחון אותן. ברור לנו שהריבית יכולה להמשיך להיות נמוכה, אבל את החוב נצטרך מתישהו להקטין ולהחזיר.
ובדרך כלל הדברים האלה הולכים יחד: כשהחוב גדל הריבית צריכה לעלות.

"והסיכון של המדינות עולה והמחיר של גלגול החוב הולך ומתייקר. אבל זה בעולם הרגיל שהכרנו. יכול להיות שהתפתחה לה כרגע פרדגימה כלכלית חדשה שבה הנחות הבסיס שהכרנו משתנות לגמרי ונצטרך ללמוד לחיות בעולם החדש הזה. ואת זה ימים יגידו".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: Adam Shuldman/Flash90)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: Adam Shuldman/Flash90)
עוד 2,563 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

מי אמר שאין תקציב?

מי אמר שלא אושר תקציב לישראל? לא ברור מדוע אנחנו הולכים לבחירות. למה גנץ התפתה לענייני פיזור הכנסת. לישראל יש תקציב ברור.

הוא אמנם לא מיועד לענייני חינוך, רווחה, בריאות, ומטרות אזוטריות נוספות מסוג זה, אבל אל תהיו קטנוניים. לישראל יש תקציב. תקציב השוחד הממשלתי.

פשוט. לא מסובך ומממן כל מה שמחייבות המשילות הארוכה של הממשלה.

תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם משמנים ומפטמים את השותפים הקואליציוניים החרדים.

ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים. מאות מיליוני שקלים מאושרים למגזר החרדי גם כשאין תקציב לשום בית חולים או ניצול שואה.

תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם משמנים ומפטמים שותפים קואליציוניים חרדים. ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים

תקציב השוחד לכאורה של ממשלת ישראל הוא לא המצאה ייחודית למקרה של בחירות מוקדמות או מגפת קורונה.

מיטב המוחות עובדים עליו במהלך השנה. מוחות פוליטיים מתוחכמים ומוחות משפחתיים נאמנים. שום בעיה לא נעלמת מעיני ממשלת תקציב השוחד השלטוני לכאורה.

עובדה. 6 מיליארד שקלים פוזרו על ראשם של האזרחים למרות שבכירי האוצר טענו שאין תקציב. רה"מ הוכיח שיש תקציב. בימים אלה שוב מפזר ראש הממשלה תקציב דומה של עוד 6 מיליארד ש"ח. הכל מתקציב השוחד של מדינת ישראל.

ישראל מתרסקת ממחדלי הקורונה? אין בעיה. רה"מ וממשלתו מאשרים 90 מיליארד ש"ח בקפסולות או ארגזי קרטון או אריזות שי חגיגיות.

מהיכן נלקחו המיליארדים לרכש הצוללות? עובדה שהשנה צה"ל קיבל עוד 3 מיליארד שקלים וגם ספינות המגן כבר החלו לעגון בנמל חיפה.

הכל מתקציב השוחד לכאורה של ישראל. אל דאגה.

תקציב השוחד לכאורה אמנם לא מעוגן עדיין בחוקי המדינה, אבל הוא מבוצע בכל בקר וערב. ביעילות. בנחישות. בהתמדה.

צריך לרכוש חיסונים במאות מיליוני דולרים? רה"מ מאשר. מיד. אתם רוצים לטוס לאמירויות? רק תגידו וכבר נפתח סעיף בתקציב השוחד לכאורה ומטוסינו ימריאו.

הנה ההתיישבות הצעירה מבקשת לאשר כמה עשרות יישובים ערב סיום תפקידו של טראמפ, ויש לזה כמובן מיליונים משוריינים.

צריכים מטוס חדש לראש הממשלה ורעייתו? שעלותו מתנפחת פלאים לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס.

צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן בתכנון מראש תקציב מיוחד בתקציב השוחד לכאורה של מדינת ישראל.

צריכים מטוס חדש לרה"מ ורעייתו? שעלותו מתנפחת לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס. צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן תקציב מיוחד

כל הבכי והנהי סביב תקציב המדינה, התפטרות הפקידים בכירים ויללות הפרשנים הכלכליים אינם רציניים.

למדינה שראש ממשלתה נאשם בשוחד משום מה, יש פשוט תקציב שוחד לכאורה. ואם חלילה הוא צריך ללכת שוב לבחירות בגלל שלא אישר תקציב רגיל למדינה,יש לו תקציב שוחד לכאורה.

זה עומד לרשותם 365 ימים בשנה. מפקדים עליו שר האוצר שלו וכל שומרי הסף, ממבקר המדינה ועד נגיד בנק ישראל, כולם מתיישרים מיד. והכל לפי תקציב השוחד לכאורה. למה צריך תקציב מסובך, שיעבור ביורוקרטיה מקצועית ושרשרת אישורים בכנסת? לא מובן.

בכל מדינת עולם שלישי מקובל להתנהל לפי תקציב השוחד לכאורה. כדאי שגם בג"ץ יכיר בעניין הזה. אם עוד לא גילו שם ניגוד עניינים, הם יגלו שגם תקציב בתי המשפט אמור לבוא השנה מתקציב השוחד המיוחד לכאורה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 477 מילים

נתניהו: יש למנות פרויקטור לנושא האלימות בחברה הערבית

בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לעכב פתיחת שלב ההוכחות במשפטו ● בית המשפט העליון התיר לערוך חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה ● כחול לבן בסרטון נגד מיקי זוהר: ״להקיא ממנו״ ● המגעים במשותפת: ברע״ם מסכימים להבטיח לא להמליץ על נתניהו אך דורשים לדעת עם איזה מפלגה כן אפשר יהיה לשתף פעולה ● מרידור על איומי התביעה של כ״ץ: ״אמת דיברתי״

עוד 36 עדכונים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

מסמוס, טרפוד וטינוף - יום הכיפורים של אגף התקציבים

לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,006 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה