החנויות נטושות, האבטלה גואה, אבל הבורסות בשיא

בסוף פברואר הכל נראה שחור: בורסות העולם נפלו בקצב המהיר בהיסטוריה ● אבל כבר באוגוסט הוכח פעם נוספת שמי שנבהל ומכר הכל - הפסיד ● 15% מהישראלים מובטלים, הביקוש לתרומות מזון בשיא, המשבר הפוליטי לא נפתר, ובכל זאת הבורסה בת"א מסכמת שנת שיא עם 30 חברות חדשות ● מה פשר האנומליה בין העליות בבורסה לקריסה החברתית כלכלית שמסביב? ● ולמה השקל ממשיך להתחזק?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020

מי שמביט על בורסות העולם בימים אלה, יתקשה לזכור שאנחנו עדיין בתוך המשבר. החנויות הנטושות, שדות התעופה הסגורים, ובמקרה של ישראל -אבטלה של 15%, ביקוש עצום לסלי מזון והיעדר תקציב: כל אלה לא משתקפים על מסכי המדדים, שמראים תמונת ראי לדכדוך הכלכלי שמסביב.

וול סטריט שוברת שיאים חדשים ושוק המניות הגלובלי כבר גבוה ב-8% מהשיא של לפני פריצת מגפת הקורונה. בורסת תל אביב קצת מפגרת מאחור ועדיין לא מחקה לגמרי את כל ההפסדים (מדד תל אביב 125 רחוק בכ-10% מרמתו ערב הקורונה). ועדיין, לפי הראלי של החודשים האחרונים, גם בתל אביב, זה נראה כאילו הבורסה משייטת ביקום מקביל והתנתקה מזמן מחללית האם.

בסוף פברואר ותחילת מרץ הכל נראה שחור. בורסות העולם נפלו בסך הכל ב-34% בקצב המהיר בהיסטוריה. אלא ששוב הוכח שמי שנבהל ומכר הכל – הפסיד.

אפשר היה פשוט לשבת על הגדר ולא לעשות כלום, כי כבר באוגוסט מדד המניות הגלובלי חזר לעצמו ואיפס את כל ההפסדים. ההתאוששות לקחה חמישה חודשים בסך הכל. מי שנבהל במרץ, מכר הכל ולא דאג להצטייד בסחורה טובה, הפסיד גם כן, כי גם במשבר הזה היו מרוויחות גדולות.

זה לא בהכרח אומר שבאמצע מרץ היה צריך ללכת All In ולשים את כל הביצים בחזרה בשוק המניות, כי ההיסטוריה מוכיחה שבזמן מפולת, השווקים נוטים לגרד את התחתית כמה פעמים.

ועדיין, החכמה שבדיעבד נראית עכשיו קלה מאי-פעם: לא היה צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שכשהעולם כולו מסתגר בבית, מי שייקחו את כל הקופה יהיו חברות האינטרנט הגדולות, ובראשי תיבות – פאנ"ג (פייסבוק, אמזון, נטפליקס וגוגל).

בניין של גוגל בקליפורניה (AP Photo/Jeff Chiu)
בניין של גוגל בקליפורניה (AP Photo/Jeff Chiu)

כבר באוגוסט, מניות אמזון ופייסבוק הכפילו את השווי שלהן ביחס לאמצע מרץ. נטפליקס ניתרה כמעט באותו שיעור. ואלו לא מיזמי חלום בלי הכנסות, אלא תאגידי ענק עם פעילות מוכחת.

אפשר היה פשוט לשבת על הגדר ולא לעשות כלום, כי כבר באוגוסט מדד המניות הגלובלי חזר לעצמו. ההתאוששות לקחה חמישה חודשים. מי שנבהל במרץ, מכר הכל ולא דאג להצטייד בסחורה טובה, הפסיד

גם עכשיו, למרות החשש מהמוטציות החדשות לנגיף וההתכווצות העסקית בכל העולם, מנהלי ההשקעות מצפים לדהירה קדימה.

סוף השנה זה זמן טוב להיזכר: מי היו החברות הישראליות שהרוויחו מהמשבר הזה ולמה הבורסה בתל אביב מגלה תיאבון גדול כל כך לסחורה חדשה? כלכלת ישראל תתכווץ השנה ב-3.5% והמשבר הפוליטי לא נפתר גם השבוע, אז איך זה שהשקל ממשיך להתחזק מול המטבעות הזרים? ובכלל, מה פשר האנומליה בין העליות בבורסה לקריסה החברתית כלכלית שמסביב?

מדדי המניות בתל אביב ובעולם 2016-2020 (צילום: מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני
(מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני"ע)

הבורסות הקדימו את כל התחזיות

"זה לא אנומליה, צריך להבין ששווקי הון תמיד מנסים לחזות קדימה", אומר יהודה בן אסאייג, מנכ"ל חברת הביטוח מנורה מבטחים, שמנהלת נכסים בהיקף כולל של כ-200 מיליארד שקל, בהם קרן הפנסיה החדשה הגדולה בישראל. "התחלנו את השנה לא רע. ינואר-פברואר היו חודשים סבירים, עד שהקורונה נכנסה לחיינו ואז נפילה גדולה מאוד.

"מה שמדהים במשבר שוק ההון בקורונה, הוא האופן המהיר שבו השתקמו השווקים: הבורסות הקדימו את כל התחזיות האחרות שהיו בקשר ליכולת של הכלכלות להשתקם מהקורונה ולחזור חזרה לשגרה. גם עכשיו השווקים עלו עד כדי כך שחלק מהמדדים אפילו פרצו לשיאים חדשים שלא היו קודם", הוא מוסיף.

יהודה בן אסאייג
יהודה בן אסאייג

הקצב המהיר של ההתאוששות נובע לדעתו מכך ש"העולם שטוח ואינפורמציה על אפשרויות והזדמנויות השקעה עוברת מהר ברשתות החברתיות.

"הרבה יותר קל להעביר גם סכומי כסף עצומים מכל מקום בעולם – ואם מוסיפים לזה את הכסף שהבנקים המרכזיים שפכו גם באירופה וגם אצלנו, יחד עם הריבית המאוד נמוכה, כל אלה יצרו את האופטימיות והדחיפה של השווקים למעלה".

כאמור, תל אביב עדיין משתרכת קצת אחרי העליות מעבר לים, שתודלקה בידי מניות הטכנולוגיה.

"הפער נובע מכך שהשווקים בחו"ל, לפחות הבורסה בארה"ב שאליה אנחנו תמיד מסתכלים, מורכבת יותר ממניות טכנולוגיה שעלו בשיעורים גבוהים בהרבה מהתחומים האחרים והסיבה היא פשוטה: הקורונה נתנה פוש אדיר לכל מה שקשור באינטרנט, תקשורת והמדיות השונות, ומי שסבל יותר היו המניות מהמסורת הוותיקה יותר – נדל"ן, בנקאות, אנרגיה וכמובן תיירות. המדדים בבורסה הישראלית מורכבים ממשקל גדול יותר למניות הוותיקות, ולכן הפער הזה".

"מה שמדהים במשבר שוק ההון בקורונה, הוא האופן המהיר שבו השתקמו השווקים: הבורסות הקדימו את כל התחזיות האחרות שהיו בקשר ליכולת של הכלכלות להשתקם מהקורונה ולחזור חזרה לשגרה"

לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות איי.בי.איי, מסכים ש"הקורונה יצרה פער שנפתח בין הכלכלה לשוק ההון. הכלכלה מתמחרת אירוע בעייתי, עם אבטלה גבוהה, החוב גדל, ואילו שוק ההון מתנהג כאילו עסקים כרגיל ואפילו תשואות עודפות בסקטורים מסויימים".

"הסיבה היא שהשוק מנסה לצפות את הכלכלה קדימה ולהקדים את מה שקורה בכלכלה הריאלית. מי שסוחר היום בשוק מסתכל על היום אחרי שהאוכלוסייה תתחסן והכלכלה תחזור לעצמה. ומצד שני, יש סקטורים כמו נדל"ן, גז, פיננסים, שמאוד נפגעו ולא חזרו לעצמם. נוצרה קוטביות בין סקטורים שהמגפה טובה להם לבין כאלה שהמגפה רעה להם.

"אז אתה רואה את הדברים הטובים בקמעונאות, תקשורת, מזון, אנרגיות מתחדשות – שאלה דברים שאתה אומר, בסוף אנשים יצטרכו לקנות אוכל וחשמל, והמגמה היא לעבור לחשמל ירוק".

התפלגות מחזיקי המניות בחברות הבורסאיות (צילום: מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני
(מתוך סקירה שנתית של הבורסה לני"ע)

ואכן, במשבר הזה היו לא מעט מניות שכיכבו וכאלה שגילו עמידות יחסית לנגיף מבין החברות הישראליות שנסחרות בתל אביב.

בראש ובראשונה, רשתות השיווק גרפו את כל הפעילות שהותירו אחריהן המסעדות ובתי הקפה הסגורים. מניית שופרסל עלתה השנה ב-15% וביותר מ-30% מאמצע מרץ. שופרסל אף זכתה לאחרונה בהכנסה בלעדית של עוד 700 מיליון שקל במכרז תלושי המזון של שר הפנים אריה דרעי, למגינת לבן של עמותות המזון והרשתות הקטנות יותר, שערערו על תוצאת המכרז.

לירן לובלין (צילום: אילן בשור)
לירן לובלין (צילום: אילן בשור)

מבין המניות הגדולות, כיכבה גם זו של חברת האנרגיה הירוקה אנרג'יקס, שעלתה השנה ביותר מ-30% לשווי חלומי של פי-84 מהרווח השנתי הממשי.

המשקיעים התלהבו השנה גם מעסקי ניקוי בריכות השחייה, ומניית חברת מיטרוניקס, שבשליטת קיבוץ יזרעאל, קפצה בכ-70%, וגם היא נסחרת במכפיל של פי 36 מהרווח. מניית הפארמה האמריקאית אופקו (שנסחרת בתל אביב), ניתרה במעל 180%.

עסקי התשתיות הוחרגו כחיוניים במהלך הסגרים, ונהנו מכך חברות כמו אשטרום ושפיר הנדסה, שעלו השנה בכ-15%. לעומת זאת, המניות של בנק הפועלים ועזריאלי נחתכו בכ-25%. קבוצת דלק מוטת האנרגיה המתכלה שבשליטת יצחק תשובה, צנחה בכ-80%.

עמלות שמנות לחתמים

גם חברות שפעלו מחוץ לבורסה ראו בעיניים כלות את העליות בשווקים וגייסו הון בשוק הראשוני. 30 חברות חדשות הצטרפו לאחד העם, מהן 19 ממגזר ההייטק, ובחודשים הקרובים יהיו עוד עשרות רבות שינסו את מזלן בהגשת תשקיף להנפקה לרשות ני"ע.

כך, למשל, רשת מקס סטוק שמוכרת כלים לבית ולמשרד, צעצועים וכלים חד פעמיים, גייסה בספטמבר מעל חצי מיליארד שקל לפי שווי גבוה מהמתוכנן.

חברת ג'נסל, שפיתחה טכנולוגיה לייצור חשמל ממימן, נישאה על ההייפ סביב האנרגיה הירוקה, והצליחה לגייס בחודש שעבר מעל 200 מיליון שקל תמורת רבע ממניותיה.

בקרב גל ההנפקות הירוקות של השבועות האחרונים, אפשר לציין גם את אקופיה (רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים), משק אנרגיה שבשליטת משקי הקיבוצים, ודוראל.

במקביל, הגיע לבורסה גם גל הנפקות טכנולוגיה, כמו סייברוואן (מניעת תאונות דרכים), יומן אקסנטשן (רובוט לניתוחים), וכן שותפויות המו"פ יוניקורן ומילניום פוד-טק.

בסך הכל גויסו מתחילת השנה 16 מיליארד שקל במניות ו-67 מיליארד שקל באג"ח.

גם אם קרנות הפנסיה ושאר המוסדיים יפסידו בשמנו את הכסף והמניות האלה יירדו בהמשך, דבר אחד בטוח: מישהו כבר גזר את הקופון, ובמקרה הזה מדובר בקבוצה קטנה של מתווכים ("חתמים"), שגם השנה ייהנו מעמלות שמנות של מאות מיליוני שקלים עבור המפגש מוצלח בין החברות הפרטיות לחוסכים לטווח ארוך.

גם אם קרנות הפנסיה ושאר המוסדיים יפסידו בשמנו את הכסף והמניות האלה יירדו בהמשך, דבר אחד בטוח: מישהו כבר גזר את הקופון, ובמקרה הזה מדובר בקבוצה קטנה של מתווכים , שייהנו מעמלות של מיליוני שקלים

כך, למשל, שלושה חתמים בפועלים ואיי.בי.איי גרפו בשנה שעברה 15 מיליון שקל יחדיו, לא כולל דיווידנדים שקיבלו מהחברה. חגיגת העמלות מהנפקות, שמשוחררת ממגבלת השכר בפיננסים, צפויה להימשך גם השנה, בעיקר הודות לסיום החזק של הרבעון האחרון.

"בתקופה האחרונה יש שני סקטורים דומיננטים בשוק: אנרגיה ירוקה וטכנולוגיה, שלא רק שלא נפגעו אלא גם הציגו יציבות ועליות", אומר לובלין. לדבריו, הסקטורים האלה בתמחור נמוך כמו רוב השוק, ונוכח סביבת המאקרו של הריבית האפסית, הנדל"ן עדיין מתומחר יקר יחסית.

"השוק רעב לסיכון ומוכן להיכנס למניות. נוצר מצב שבגלל שיש הייפ גדול סביב החברות הללו – שקטנות מדי כדי ללכת להנפיק בניו יורק, ומצד שני גדולות מדי לקרנות הון סיכון ואנג'לים – אז הן מוצאות את השוק שלהן בבורסה ויוצאות להנפקה.

מחזורי המסחר בבורסה (צילום: מתוך מצגת של רשות ניירות ערך)
(מתוך מצגת של רשות ניירות ערך)

"היו כאן שתי חברות שהובילו את השוק הזה: אנלייט ואנרג'יקס, ונוצר רעב לעוד. כך צריך לעבוד שוק הון יעיל, לא צריך להיות פה איזשהו גל מיוחד של הנפקות. זה שבשנים האחרונות חברות בחרו לא להיכנס לשוק ההון לא אומר שזה היה מצב נכון אלא דווקא מה שקורה עכשיו: חברות צריכות למצוא בשוק ההון תחרות למימון בנקאי או פרטי".

"השוק סוחר בציפיות ועדיין לא מוכן לשלם על הנכסים המסוכנים פרמיה, ומצד שני מוכן לשלם על הנכסים הפחות מסוכנים מחיר יותר גבוה מאשר לפני המשבר. גופים מוסדיים שמגלגלים ערמות של כסף על בסיס חודשי – הפנסיות שכולנו מפרישים כל חודש – זה לא נפסק. הם צריכים למצוא מקום לכסף. כשנגמר הרעב לסקטורים הפחות מסוכנים, אתה רואה הנפקות חדשות ונותנות למוסדיים בית חדש לכסף".

הבורסה בתל אביב – סיכום המדדים העיקריים (צילום: מתוך סקירה של רשות ניירות ערך)
(מתוך סקירה של רשות ניירות ערך)

בן אסאייג, שתחת חסותו פועלים מנהלי ההשקעות שצריכים להחליט אם להשתתף בהנפקות האלה, אומר שהן קרו למרות שבתחילת המשבר הרבה חוסכים יצאו מהשוק או שממש היו צריכים לשבור חסכונות.

"היו פדיונות, לפחות בתחילת הדרך – במרץ, כשהקורונה הפציעה היו לא מעט כאלה שיצאו משווקי ההון, בקרנות הנאמנות, קופות הגמל וגם בקרנות הפנסיה היו כאלה שעשו שינוי של מסלולי ההשקעה לכיוונים היותר סולידיים.

"מכיוון שמחירי המניות הנסחרות הגיעו לשיאים חדשים וחלקן במכפילים גבוהים, נוצרה הזדמנות להשקעות חדשות להיכנס לבורסה. מה לעשות שכשהגאות מתחילה להגיע לגבהים חדשים, תמיד יש מקום להזין את השווקים בחברות וטכנולוגיות חדשות שעד עכשיו לא נסחרו. זו התקופה שבה בנקים להשקעות ויזמים מריחים את האפשרות לגייס בבורסה ונכנסים לפעולה".

"גופים מוסדיים שמגלגלים ערמות של כסף על בסיס חודשי – הפנסיות שכולנו מפרישים כל חודש – זה לא נפסק. הם צריכים למצוא מקום לכסף. כשנגמר הרעב לסקטורים הפחות מסוכנים, אתה רואה הנפקות חדשות"

לדברי בן אסאייג, גל ההנפקות הנוכחי מנוגד למגמה שהיתה בשנים האחרונות באחד העם, שמסיבות שונות לא היתה אטרקטיבית ומשתלמת לחברות כדי שיסכימו לטירחה של דיווחים שוטפים ופרסום תשקיף רק כדי לגייס מהציבור.

"הבורסה הישראלית רחוקה מהשיא שלה. לצערנו בשנים האחרונות חווינו יציאה של חברות מהבורסה ופחות כניסה של חברות חדשות. מה שרואים עכשיו זה אולי קצה קצהו של הנכונות לחזור חזרה, אבל זה לא מה שהיה פעם".

בנימין נתניהו וישראל כ
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ (צילום: פלאש90)

המטבע הישראלי שובר שיאים

תופעה מוזרה נוספת, שאולי תשמח את הקוראים בנימין נתניהו וישראל כ"ץ לקראת קמפיין הבחירות הבא, היא זו של השקל המתחזק, שאתמול, (ג'), נסחר בשיא של 24 שנה מול הדולר.

למרות האבטלה, המיתון, הגירעון והמחדלים בניהול הכלכלי והבריאותי של המשבר, המטבע הישראלי שבר בשבועות האחרונים שיאים חדשים ואף תוייג כאחד החזקים בעולם. אך זו מחמאה מפוקפקת למדי, שמסבה הפסדים כבדים ליצואנים וטורדת את מנוחתו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון.

למרות האבטלה, המיתון, הגירעון והמחדלים בניהול הכלכלי והבריאותי של המשבר, המטבע הישראלי שבר שיאים ואף תוייג כאחד החזקים בעולם. אך זו מחמאה מפוקפקת למדי, שמסבה הפסדים כבדים ליצואנים

במידה מסוימת, תרמו לכך אקזיטים בהייטק שהביאו תנועות הון לישראל וגם העובדה הפשוטה שהישראלים כבר כמעט לא נוסעים לחו"ל ולכן לא צריכים לקנות מט"ח. אך הסיבות האלה לא מסבירות את עצמת המגמה שגם היא, לכאורה, נראית מנותקת מהמצב הכלכלי בישראל.

בן אסאייג אומר ש"למרות מה שרואים ברחוב והתחושה הקשה שהקורונה משיתה עלינו, עדיין יש ביקוש לשקל שנובע מכך שמצבנו היחסי לעומת מדינות אחרות הוא סביר. לא הגענו למצב של חדלות פרעון או קושי בהחזרי החובות".

אבל המדינה בלי תקציב לשנה הנוכחית והקרובה.
"זה שאין תקציב זה נכון, אבל זה לא אומר שזה שבר או עירער לגמרי את מבנה הכלכלה. יש לתקציב חשיבות בתכנון נכון של הכלכלה הלאומית שלנו. אבל אם לא רואים פריצה חסרת רסן של החוב המקומי, ולא רואים שפיכה חסרת רסן של הוצאות שהממשלה לוקחת על עצמה, אז עדיין מאמינים בסיכויי השיקום של הכלכלה הישראלית.

"לפחות מבחוץ ככה זה נתפס. עוד לא הורידו את הדירוג של מדינת ישראל וזה אומר שעדיין מאמינים בנו ככלכלה. זה נכון שיש עננות ויש קשיים, אבל בעולם הכלכלי נהוג לבדוק את הדברים באופן יחסי, ויש לא מעט מדינות שמצבן הרבה יותר קשה משלנו".

"עוד לא הורידו את הדירוג של מדינת ישראל וזה אומר שעדיין מאמינים בנו ככלכלה. זה נכון שיש עננות ויש קשיים, אבל בעולם הכלכלי נהוג לבדוק את הדברים באופן יחסי, ויש לא מעט מדינות שמצבן הרבה יותר קשה משלנו"

מה אתה חושב על הכיוון של מחירי הנדל"ן?
"בעולם שבו מדפיסים כסף והבנקים המרכזיים שופכים כסף, לפי המודלים שגדלנו עליהם בלימודי הכלכלה, אמורה להיות אינפלציה ועליית מחירים. וזה לא קורה, לפחות לא במדדים לצרכן שאנחנו מכירים. איפה זה כן קורה? בנכסים.

"לא ראינו ירידה גדולה במחירי הנכסים כמו שחשבנו שתהיה, ומצד שני מתחילים לראות עלייה. זה דבר שצריך לשים לב אליו ולבחון טוב-טוב למי שמתכונן להשקיע בנדל"ן ולשנות את אפיקי ההשקעה שלו".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

השנה של הסוחרים הביתיים

תופעה נוספת ששיגשגה השנה היא זו של הסוחרים הביתיים. בשוק ההון לא אוהבים לחשוב על עצמם כמהמרים, אפילו לא בהשקעות פיננסיות, אלא יותר כמי שמנתחים סיכונים מול סיכויים, על בסיס ביצועי החברות או לפי ניתוח טכני של המגמות בשוק.

בעמק הסיליקון משוחררים מהאתוס הזה, ו-2020 היתה השנה של "רובין הוד".

אפליקציית המסחר לא הפכה את ההשקעות להימורים; גרוע מכך – היא הפכה אותם למשחק, כזה של גיימרים שיושבים בבית ומקבלים תגמולים רגשיים עבור השלמת פעולות במסחר. התראות עמוסות באמוג'י, בועות קונפטי וכל מה שנפוץ ברשתות החברתיות. המטרה היא לעודד אנשים להסתכן ולסחור כמה שיותר, וזה הצליח.

אפליקציית המסחר בבורסה לא הפכה את ההשקעות להימורים; גרוע מכך – היא הפכה אותם למשחק, כזה של גיימרים שיושבים בבית ומקבלים תגמולים רגשיים עבור השלמת פעולות במסחר

האפליקציה אף יצרה מודל שבו אין עמלות (הודות לכסף שלא נסחר ו'מושכב' בפיקדונות עבור החברה), ויחד עם מגפה שמכריחה אנשים להיתקע בבית, התוצאה היא שבשנה האחרונה מיליוני אמריקאים הימרו על החסכונות שלהם ושל קרוביהם באפליקציה הזו.

בסוף השבוע האחרון הרגולטור בארה"ב נכנס לתמונה והשית על החברה קנס של 65 מיליון דולר, בדיוק מהסיבות האלה.

רובין הוד לא נגישה לגולשים מישראל. מי שממש רוצה לבזבז את מיטב כספו, יכול לסור לדוכן הפיס הקרוב.

עם זאת, לא אלמן ישראל: גם פה יש בנקים ובתי השקעות שאפשר לסחור דרכם, וגם בפעילות הזו היתה תנופה השנה, כפי שאומר לובלין, שממליץ להשוות עמלות מסחר בין בית השקעות כמו זה שהוא מייצג לבין הבנקים.

"הרבה אנשים ישבו בארץ וסחרו. הרבה מאוד אנשים בחרו לפתוח תיקים ולהתחיל לסחור בתקופה הזו גם כי ישבו בבית וחיפשו מה לעשות וגם כי השוק יצר הזדמנויות. שוק שנופל ב-20% עד 30% בתקופה כל כך קצרה, פתאום אנשים אומרים, 'מה יש לי להפסיד, את הירידות כבר חטפנו'.

"הרבה מאוד אנשים בחרו לפתוח תיקים ולהתחיל לסחור בתקופה הזו גם כי הם ישבו בבית וחיפשו מה לעשות וגם כי השוק יצר הזדמנויות. כששוק נופל ב-20% עד 30%, פתאום אנשים אומרים, 'מה יש לי להפסיד'"

"בעולם נורמטיבי שבו התשואה היא 6%-7% בשנה על תיק מניות, עמלות גבוהות יכולות לקחת לך אחוז שלם מהתשואה וזה המון כסף. אם אני יכול להגיד דבר אחד, זה להפציר במי שקורא ללכת להשוות ולבדוק את האלטרנטיבה לבנקים".

שלט רחוב סמוך לבורסת ניו יורק. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
שלט רחוב סמוך לבורסת ניו יורק. נובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

שתי עננות רובצות על השוק

בסיכום השנה הסוערת הזו, התבקשו בן אסאייג ולובלין להוציא את כדור הבדולח שבידיהם כדי לבדוק מה צפוי לקרות בבורסה בעתיד. לובלין אופטימי לגבי השוק השורי, אולי בעצמה נמוכה יותר.

"עליית ריבית זה לא על הפרק, זה בגדר מילה גסה לטווח הקצר-בינוני. שוק המניות ימשיך לעשות טוב גם כי יש נכסים שעדיין מתומחרים זול. כך, לדוגמה, החזרה של ענפי הנדל"ן, האנרגיה והפיננסים, וגם כי אין באמת אלטרנטיבה לכסף.

"גם חו"ל כבר לא כל כך זול – יש שיגידו יותר יקר מתל אביב. אז גם היעדר ברירה ובשילוב של נכסים שלא תימחרו לגמרי את ההתאוששות, נראה את המשך העליות בשוק. אולי זה לא יהיה אגרסיבי ותנודתי כמו שראינו בשנה האחרונה".

בניתוח של בן אסאייג, "יש כרגע מעל הכלכלות והשווקים שתי עננות גדולות שקשה למצוא להן פתרון, כי זה עולם שלא הכרנו קודם.

"עננה אחת היא הריבית האפסית או השלילית בחלק מהמקומות: עד מתי היא תישאר ברמה הזאת. והעננה השנייה היא גודל החוב שהמדינות צוברות, איך לרסן אותו. מדינות בעולם שפכו לא מעט כסף כדי לפתור בעיות של שכבות אוכלוסייה שנכנסו לקשיים כתוצאה מהקורונה ולסקטורים שקפאו במהלכה. את הכסף הזה יצטרכו מתישהו להחזיר.

"יש כרגע מעל הכלכלות והשווקים שתי עננות שקשה למצוא להן פתרון, כי זה עולם שלא הכרנו קודם. עננה אחת היא הריבית האפסית: עד מתי היא תישאר ברמה הזאת. והעננה השנייה היא גודל החוב שהמדינות צוברות"

"אלה שתי עננות שכרגע אין לאף אחד, אני חושב, תשובה מסודרת שתניח את הדעת לגביהן, ונצטרך לעקוב אחרי ההתרחשויות ולבחון אותן. ברור לנו שהריבית יכולה להמשיך להיות נמוכה, אבל את החוב נצטרך מתישהו להקטין ולהחזיר.
ובדרך כלל הדברים האלה הולכים יחד: כשהחוב גדל הריבית צריכה לעלות.

"והסיכון של המדינות עולה והמחיר של גלגול החוב הולך ומתייקר. אבל זה בעולם הרגיל שהכרנו. יכול להיות שהתפתחה לה כרגע פרדגימה כלכלית חדשה שבה הנחות הבסיס שהכרנו משתנות לגמרי ונצטרך ללמוד לחיות בעולם החדש הזה. ואת זה ימים יגידו".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: Adam Shuldman/Flash90)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: Adam Shuldman/Flash90)
עוד 2,563 מילים
סגירה