פחות מ-24 שעות חלפו בין כישלונה של הסיעה הדמוקרטית בסנאט למנוע מממשלו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למכור מטוסי F-35 ונשק מתקדם אחר לאיחוד האמירויות הערביות לבין ההודעה שלפיה מרוקו הסכימה לחדש את יחסיה הדיפלומטיים הרשמיים עם ישראל.
אין קשר ישיר בין הצעד של רבאט לבין מכירת הנשק רחבת ההיקף, שרבים מאמינים כי לא הייתה יוצאת אל הפועל אלמלא ישראל נתנה את אישורה לעסקה בעקבות הסכמתה של אבו דאבי לנרמל את היחסים עמה כמה חודשים קודם לכן.
אבל סמיכות הזמנים בין שני האירועים עדיין מדגישה כיצד יכולתה של ישראל להטיל את כובד משקלה בוושינגטון ככל הנראה מהווה גורם במשוואה של מדינות ערביות השוקלות לכונן יחסים דיפלומטיים עמנו.
דיפלומט ממדינה ערבית תיאר את שדלנותה של ישראל בוושינגטון כיתרון שכולל הרבה יותר מעסקאות נשק.
במשך עשורים, משטרים ערביים שביקשו לרכוש נשק מתקדם מארצות הברית נתקלו במכשול, בשל מחויבותה של ארצות הברית לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל באזור, דבר שלמעשה העניק לישראל זכות וטו על עסקאות נשק.
ההגנה על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל מילאה לפחות תפקיד חלקי בעיכוב ניסיונה של איחוד האמירויות הערביות לרכוש מטוסי F-35, רחפני ריפר ואמצעי לחימה מתקדמים אחרים השקולים לנשק האמריקאי שנמכר לכוחות הביטחון הישראליים או חדישים ממנו.
לפרוטוקול, ארצות הברית, ישראל ואיחוד האמירויות הערביות התעקשו כולן שעסקת הנשק, בהיקף של 23 מיליארד דולר, לא הייתה חלק משיחות הנורמליזציה. אולם בכירים בממשל טראמפ הודו כי ההסכם מציב את אבו דאבי בעמדה טובה יותר לקבלת אמצעי לחימה מתקדמים כאלה.
מקור בעל ידע ישיר על השיחות אמר לזמן ישראל בספטמבר כי הן ארצות הברית והן ישראל ידעו כי מכירת הנשק הייתה "חלק גדול מהעסקה", היות שלמטוסי ה-F-35 יש חשיבות מכרעת עבור איחוד האמירויות.
ברגע שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ נתנו את ברכתם הפומבית לעסקה, ההתנגדות למכירה בגבעת הקפיטול למעשה נוטרלה.
ההצבעה על ההחלטה לבלום את עסקת הנשק הייתה צמודה, והקולות נחלקו כמעט לחלוטין על פי המפלגות, אבל הכבוד הדו-מפלגתי לעליונותה של ישראל באזור, יחד עם התמיכה בהסכם הנורמליזציה משני צדי אולם המליאה של הסנאט, עזרו להביא את הסכם רכישת הנשק אל קו הסיום.
שואפים ליותר מנשק
הקונגרס כבר הביט בעין רעה על איחוד האמירויות בשל מעורבותה במסע ההפצצות שהובילה סעודיה בתימן, אשר תרם ליצירת מה שתואר כמשבר ההומניטרי הגדול ביותר בעולם. אולם גם לאחר שאבו דאבי הסיגה משם את כוחותיה ב-2019, נראה שעסקת הנשק לא יכלה לצאת אל הפועל עד שישראל נתנה לכך את הסכמתה.
לדברי הדיפלומט הערבי, שביקש להישאר בעילום שם, זה היה סימן ל"כבוד כלפי ישראל" מצד המחוקקים האמריקאים. ומדינות אחרות רשמו זאת לעצמן.
"עסקת הנשק הזאת מעודדת מדינות אחרות באזור, שרוצות להשיג גישה לנשק שעד עכשיו היה מחוץ לתחום", אומר הדיפלומט, שלממשלתו אין יחסים רשמיים עם ישראל.
"אבל זה לא קשור רק לנשק. ההשתדלות של ישראל בוושינגטון יכולה לשמש למטרות אחרות, וזה ללא ספק הופך את נרמול היחסים למפתה יותר, למרות הסכנות מבית", הוא מוסיף.
"זה לא קשור רק לנשק. ההשתדלות של ישראל בוושינגטון יכולה לשמש למטרות אחרות, וזה ללא ספק הופך את נרמול היחסים למפתה יותר, למרות הסכנות מבית"
התפיסה שלפיה לישראל יש השפעה רבה בהיכלי הכוח של וושינגטון כבר רווחה בכמה חוגים עוד לפני שגישתו העסקית של ממשל טראמפ ליחסים בינלאומיים נתנה לה דחיפה עצומה. לפתע נשק, מתן גיבוי למהלכים שנויים במחלוקת או צורות אחרות של תמיכה יכולים לעמוד למכירה תמורת נרמול היחסים עם ישראל, או אפילו תמורת שיחות עמה.
לדברי מקור ששימש יועץ לקמפיין של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, מידת ההשפעה שמייחסות מדינות ערב לישראל בוושינגטון "היא קצת מוגזמת", אבל ממשל טראמפ "לא תרם להפרכת התפיסה הזאת" כשקשר בין היחסים הבילטרליים של ארצות הברית עם מדינות אחרות לבין שאלת הנורמליזציה עם ישראל.
דיוויד מקובסקי, חוקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, אומר כי מדינות ערב מבינות שהגישה של ממשל טראמפ פירושה שהן יכולות לגרוף רווחים גדולים תמורת נורמליזציה, גם בעניינים שאינם קשורים לישראל. בנוסף, בכינון קשרים עם ישראל הן "רוכשות… ביטוח מפני סכנות פוליטיות לעידן שאחרי טראמפ, מפני שלשלום עם ישראל יש תמיכה רחבה", לדבריו.
ירושלים לא רק שמחה להצטרף לנסיעה, אלא אולי אף תפסה את מושב הנהג, והשתדלה בוושינגטון לטובת מדינות ערביות שמוכנות לנהוג בנחמדות.
על פי דיווח של ברק רביד באתר וואלה, צוות של בעלי תפקידים ישראלים הוא שהעלה את הרעיון של הכרה אמריקאית בריבונותה של מרוקו על חבל מערב הסהרה, הנתון במחלוקת, בתמורה להסכמתה של רבאט לנרמל את הקשרים עם ישראל.
אתר וואלה גם דיווח כי בכירים ישראלים השתדלו אצל מקביליהם האמריקאים לטובת הסרתה של סודאן מהרשימה השחורה של מדינות תומכות טרור, בתמורה להסכמתה של ח'רטום לכונן קשרים דיפלומטיים עם ישראל.
סעודיה, שעד כה השהתה את נרמול היחסים עם ישראל, אולי תרצה גם היא לנצל את ההזדמנות לגייס את ישראל לצדה, משער הדיפלומט הערבי ששוחח עם זמן ישראל.
הוא הזכיר דיווחים שלפיהם במהלך ביקורו החשאי של נתניהו בסעודיה בחודש שעבר, יורש העצר מוחמד בן סלמאן דחק בראש הממשלה לסייע לריאד במאמציה לחזק את היחסים עם וושינגטון, וככל הנראה נופף בנרמול היחסים עם ישראל כתמורה לכך.
ואולם מקובסקי טוען כי נרמול היחסים עם ישראל לא יהיה "כרטיס חופשי מהכלא, מפני שאותן מדינות עדיין יצטרכו לשאת באחריות לענייני זכויות האדם שלהן".
"זה עוזר, אבל לא בהכרח מכריע", אומר מקובסקי, שסבור כי ביידן יתרחק מהנוסחה של טראמפ לעידוד מדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל.
המועמד של ביידן למזכיר המדינה, טוני בלינקן, אמר לזמן ישראל כי הממשל הבא עדיין ישאף לקדם הסכמים כאלה, אבל מתח ביקורת על אופי ה"תן וקח" שהם נשאו תחת טראמפ.
הנשיא הנבחר גם הבהיר כי הוא מתכנן להשיב את יחסיה של וושינגטון עם ריאד למצב שבו האחרונה תידרש לתת דין וחשבון על התנהלותה בנושא זכויות אדם. זהו דבר שנורמליזציה עם ישראל ודאי לא תספיק כדי לחפות עליו, אומר מקובסקי.
![ג'ו ביידן, בעת כהונתו כסגן נשיא ארצות הברית, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו בירושלים, 9 במרץ 2016 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ - מתוך פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/11/F160309ABG12-640x400.jpg "ג'ו ביידן, בעת כהונתו כסגן נשיא ארצות הברית, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו בירושלים, 9 במרץ 2016 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ - מתוך פלאש 90)")
אבל אין בכך כדי לומר שלהשפעתה של ישראל יש ערך רק בתקופות כהונתם של ממשלים רפובליקאים.
ממשלתו של נתניהו הייתה אחת הבודדות בעולם שהשתדלו אצל ממשל אובמה לטובת הכרה בעבד אל-פתח א-סיסי כשליט החוקי של מצרים לאחר שהשתלט על המדינה בהפיכה צבאית ב-2013. הנשיא דאז ברק אובמה נתן לבסוף את תמיכתו לאוטוקרט ואישר את הסיוע הצבאי למצרים, בהיקף של 1.3 מיליארד דולר, לבקשתה של ישראל.
כשסגנו לשעבר של אובמה עומד להיכנס לתפקיד, משטרים שעדיין שוקלים נורמליזציה עם ישראל מקווים שההשפעה הזאת תימשך.
"אין ספק שהמדינות האלה מקוות לתמיכה בגבעת הקפיטול עם תחילתו של עידן חדש", אומר מקובסקי. "אבל השאלה היא אם התמיכה הזאת תהיה נחרצת באופן שיחלץ אותן מכמה מהאתגרים שהן מתמודדות איתם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם