לא מורמים מעם

חנן מלצר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
חנן מלצר

לאחרונה פורסמה החלטת המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, לפיה לא יוטל קנס על המשנה לנשיאת העליון, כבוד השופט חנן מלצר, אחרי שהפר את הנחיות הקורונה ועשה חתונה המונית לבנו בחצי השנה האחרונה.

על העובדות אין חולק. בחודש אוגוסט, בשיאה של המחלה, חיתן השופט חנן מלצר את בנו באולם אירועים. באירוע השתתפו שבעים איש באולם סגור. נשיאת העליון אסתר חיות השתתפה רק בחופה שהייתה בחוץ.

על העובדות אין חולק. בחודש אוגוסט, בשיאה של המחלה, חיתן השופט חנן מלצר את בנו באולם אירועים. באירוע השתתפו שבעים איש באולם סגור. נשיאת העליון אסתר חיות השתתפה רק בחופה שהייתה בחוץ

באותו זמן הנחיות משרד הבריאות התירו לאירוע כזה עשרים איש בפנים ושלושים בחוץ. אין כל ספק שהופרו ההנחיות.

אני שמעתי את הסיפור הזה ברדיו ואמרתי לעצמי: טוב, עוד אחד שהפר את ההנחיות. שכן באותה תקופה אף אחד כמעט לא קיים במאה אחוז את ההנחיות לגבי החתונות (תחשבו על חתונה עם אורחים משני צדדים, פלוס רב, צלם, תזמורת וכדומה, איך אפשר לעמוד במגבלת עשרים האיש).

אבל אחר כך הבנתי שיש כאן מקרה בוחן אמיתי.
האם אחרי שהסיפור התפרסם הוא ייענש או יינזף לכל הפחות?

אז החלטתי לפעול. פניתי לכבוד הנציב הממונה על השופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, והגשתי תלונה. ייאמר לזכותו, כי למרות שחנן מלצר דרש לדחות מיד את התלונה – הוא ביקש ממנו הסברים.

כמו כן, הוא בדק לבד מול משרד הבריאות את התקנות הרלוונטיות לאותה תקופה בדיוק.

ואכן, כפי שכבר כתבתי, ההנחיות הופרו בוודאות. לטענת השופט חנן מלצר, הוא הבין שבגלל שמדובר באולם במלון מותר לו כן לנהוג כך. אני דן כל אדם לכף זכות, כולל את כבוד השופט חנן מלצר, ומאמין לו במאה אחוז שזה נכון.

השאלה איננה מה אני מאמין אלא מה לשון החוק. כל ילד יודע שאי ידיעת החוק איננה פוטרת את העובר עליו, אלא במקרה הכי מוצדק – מהווה לכל היותר הקלה משמעותית בעונש.

והנה דווקא במקרה הזה מתברר אחרת. הנציב אומר: קיבלתי את דבריו ואפילו נזיפה הוא לא יקבל. הכל בסדר. להיפך, כל הכבוד לו שטרח ובירר מול משרד הבריאות.

אז החלטתי לפעול. פניתי לכבוד הנציב הממונה על השופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, והגשתי תלונה. ייאמר לזכותו, כי למרות שחנן מלצר דרש לדחות מיד את התלונה – הוא ביקש ממנו הסברים

באותה עת הייתי חבר בקבוצת פייסבוק בשם "לא מורמים מעם" של שירית כשר. שירית כשר היא ידידה שלי שנים רבות. אביה, פרופסור אסא כשר, כתב את הקוד האתי של צה"ל והיא כבר שנים פועלת בתחום של מאבק בשחיתות. בשנים האחרונות היא מובילה, בין היתר, את המאבק השפוי להפלת ראש הממשלה. כשאני אומר "שפוי" אינני מתכוון לכך שאני תומך בה, אלא שצורת המאבק שלה איננה חסימת כבישים ומיצגי עירום אלא הפגנות לגיטימיות וחוקיות.

אני תומך בראש הממשלה, ובנושא זה ובעוד נושאים רבים אנחנו חלוקים.
אולם מה שיפה בקבוצה זאת של "לא מורמים מעם", שחברים בה כולם, יהודים, ערבים, דתיים וחרדים, מכל הסוגים והאמונות. מטרת הקבוצה הינה אחת: להדגיש שלא ייתכן כי נבחרי ציבור יפרו שוב ושוב את ההנחיות ויקבלו הנחת "סלב", ואילו אנחנו אזרחי העם הפשוטים נשלם קנסות במיטב כספנו.

פניתי ליועמ"ש ודרשתי לקנוס את כל נבחרי הציבור שהפרו את ההנחיות וגם את המשנה לנשיאה. בעוד שאת כלל חברי הכנסת הוא אישר לקנוס, דווקא למשנה לנשיאה ניתנה שוב הנחת "סלב". הוא לא יקבל שום קנס. הנימוק? אמנם נעברה עבירה אולם העבירה היא בכלל על בעל האולם. הוא הוא האשם, לא כבוד השופט החף מפשע. מעניין שמאות אנשים שארגנו חתונות לילדיהם תמיד קיבלו קנס ולא יכלו לטעון שהם אינם בעלי האולם.

ייאמר ברורות, מטרתי איננה רדיפת השופט חלילה. גם הטלת הקנס עליו לא תרושש אותו וטוב שכך. אין בכוונתי לרושש אותו, אלא לגרום לו להבין ולחוש ולהיות חלק מאיתנו, כמו כל אזרח שווה.

לפני שבוע נסעתי ברכבת ושני שוטרים דיברו. אחד השוטרים סיפר לחברו שהוא היה על אזרחי והלך בלי מסיכה וקיבל קנס. הוא כמובן היה המום וניסה להסביר לשוטר שהוא שוטר בעצמו, אך ללא הועיל. ואז הוא אמר משפט מדהים: "נתתי עד כה מאות קנסות לאזרחים אבל שלי יתנו קנס? זה כבר הזוי".

אינני יודע אם בסוף הוא הצליח לבטל לעצמו (מהמר שכן), אבל יש כאן נקודה עמוקה. ישנם אנשים שמרגישים מורמים מעם. וזה לא ייתכן. תורת ישראל מצווה את דייני ישראל "כקטון כגדול תשפוטו". דין אחד יהיה לאזרח ודין אחד לגר הגר בארץ.

מטרת הקבוצה "לא מורמים מעם" הינה אחת: להדגיש שלא ייתכן כי נבחרי ציבור יפרו שוב ושוב את ההנחיות ויקבלו הנחת "סלב", ואילו אנחנו אזרחי העם הפשוטים נשלם קנסות במיטב כספנו

ברגע שהציבור יבין והוא מבין שישנה אכיפה בררנית ויש הנחת סלב, כל אמון הציבור במערכת יקרוס לחלוטין. זה לא כן ביבי לא ביבי. זה החיים בעצמם.

בזמנו אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק:

"לבית המשפט אין חרב ואין ארנק לאכוף את דבריו. אמון הציבור במערכת ובבתי המשפט הם הם החרב והארנק שלנו".

ניכר שמישהו כאן פשט סופית את הרגל.

שי גליק, 33, הוא מנכ"ל ארגון בצלמו, לזכויות אדם ברוח יהודית, הפועל למען ערכי צדק משפט ומאבק בשחיתות משפטית. הוא איש מחשבים שאוהב לעזור לאנשים ולא מסוגל להשאר אדיש לעוולות. הוא אוהב משחקי שחמט ואוספים, בהם, אוסף של מאות מחזיקי מפתחות. אם יש למישהו מחזיק מפתחות מדובאי הוא ישמח לקבל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 742 מילים
סגירה