מצגת פנימית שהוצגה בפני דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה ביולי 2014 נשאה את הכותרת "מה צפוי לבית החולים בסוף תוכנית ההבראה". המצגת הזו, שהגיעה לידי "זמן ישראל", משרטטת תחזית שעלולה להיות קודרת עבור בית החולים שרק ניצל אז מקריסה כלכלית ופשיטת רגל, לאחר שהמדינה הסכימה לכסות את גרעונו ולהשקיע קרוב ל-1.4 מיליארד שקל במשך שבע שנים, בניסיונות להעלותו על דרך המלך.
במצגת מוסבר לחברי הדירקטוריון כי בסוף 2020 תבוטל התמיכה השנתית של המדינה – בסך 96 מיליון שקל בשנה; תיגרע מהתזרים השוטף תמיכת נשות הדסה (הבעלים של "ההסתדרות המדיצינית הדסה", המהווה חברה לתועלת הציבור) בגובה של 68 מיליון שקל בשנה; ובנוסף ייכנסו לפעולה התחייבויות קודמות שהוקפאו, כגון הלוואות למדינה ולעובדים בגובה של כ-200 מיליון שקל. ללא צעדי הבראה משמעותיים, צפוי ההפסד השנתי לעמוד על 367 מיליון שקל.
במילים אחרות: אם לא יעמוד בית החולים בתנאי הסדר ההבראה, יקצץ בהוצאות, יפטר עובדים וישנה את אופן ההתנהלות שלו מקצה לקצה, הוא עלול להגיע, בשנית, לחדלות פרעון. מבחינת הציבור הישראלי המשמעות היא שהכספים הרבים, כמעט מיליארד וחצי שקלים, שהשקיע במאמץ להחזיק את בית החולים הציבורי בחיים, יכולים לרדת לטמיון.
| 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גרעון גולמי | (514,819) | (350,055) | (363,987) | (369,359) | (366,805) | (357,442) | (360,356) |
| תרומת הרופאים | 48,663 | 68,143 | 68,143 | 51,993 | 51,993 | 51,993 | 51,993 |
| תרומת האחיות | 8,945 | 8,195 | 7,445 | 2,300 | 2,300 | 2,300 | 2,300 |
| תרומת מנהלה ומשק | 51,629 | 76,929 | 76,929 | 62,929 | 62,929 | 62,929 | 62,929 |
| צעדי התייעלות | 108,913 | 79,250 | 90,000 | 110,000 | 110,000 | 110,000 | 110,000 |
| נשות הדסה | 310,888 | 81,513 | 80,886 | 77,354 | 68,400 | 68,400 | 68,400 |
| תמיכת המדינה | 431,000 | 78,625 | 76,250 | 83,875 | 96,500 | 96,500 | 96,500 |
| סך המקורות הנדרשים | 949,209 | 390,068 | 403,373 | 405,213 | 393,705 | 384,342 | 387,256 |
| יתרה | 10,828 | 2,588 | (3,720) | (16,762) | (1,582) | 7,781 | 4,867 |
| יתרה מצטברת | 10,828 | 13,416 | 9,696 | (7,066) | (8,649) | (868) | 3,998 |
זה היה במאי 2014. קפיצה חמש שנים קדימה ליולי 2019, מעלה תמונה עגמומית: על פניו הדסה לא תצליח לעמוד במועד פקיעת ההסכם בדצמבר 2020 על שתי רגליים יציבות. הגירעון המצטבר המוערך על ידי הנהלת הדסה עצמה בסוף 2019 עומד על 517 מיליון שקל. כיום הוא גבוה יותר: 574 מיליון שקל.
אף שמדובר בירידה של כ-50 מיליון שקל מהגירעון ב-2018, בפני הדסה ניצבים בשנים הקרובות לא מעט אתגרים כלכליים העלולים לפרוץ את המסגרת התקציבית אף יותר. ב-2017 לבדה הפסידה הדסה כ-45 מיליון שקל, פי-שלושה מ-2016. בכירים במערכת הבריאות אומרים כי הדימום הכלכלי בבית החולים רחוק מלהיעצר.
נתוני 2018-2019 על פי הדסה, עדיין אין סימוכין
האם תצליח הדסה להדביק את הפער בזמן שנותר? קשה להאמין. למעשה, איש מבכיריה כבר אינו מנסה לטעון זאת. גורם בכיר בבית החולים, שביקש לשמור על עילום שם, מעריך שבקצה הדרך, בתום תקופת הסכם ההבראה, לא יהיה מנוס מהלאמת בית החולים, מהלך שמשמעותו השלכת הגירעונות של בית החולים פעם נוספת על גבו של הציבור.
"השורה התחתונה מדאיגה, המספרים ברורים", אומרת רופאה בכירה. "הם (זאב רוטשטיין ומשרד הבריאות) משחקים בנתונים שנוחים להם. התירוצים נהדרים אבל העובדות לא מסתדרות עם התירוצים האלה.
"יש סימביוזה מוזרה בין משרד הבריאות להנהלת בית החולים, שמונעת לקיחת אחריות. הם מתואמים ביניהם כמו כפפה ליד מנתח. הממשלה מזרימה כסף ונשות הדסה מזרימות כסף, העיקר שיהיה שקט. מה יהיה בסוף 2020? לא רק אלוהים יודע – גם אנחנו יודעים. יהפכו את הדסה לבית חולים ממשלתי ויגמרו את כל העניין".
כבר ב-2017, בראיון פרישה הבהירה החשבת הכללית של משרד האוצר, מיכל עבאדי-בוינג'ו, כי הדסה אינה עומדת בהסכם: "יש מבחן התוצאה. אנחנו שנתיים וחצי אחרי הסכם ההבראה הזה, ובית החולים לא עומד עדיין על רגליו. יש לו בעיות קשות", אמרה אז בראיון.
עבאדי-בוינג'ו העריכה באותם ימים שהסכם ההבראה ייאלץ לעבור בעתיד מקצה שיפורים: "אין ספק שמדינת ישראל תצטרך לפתוח את הסכם ההבראה עם הדסה… כמו שלא ייתכן שאנחנו נותנים כסף לגופים בלי שקיפות ובלי בקרה – אותו דבר צריך להיות על הדסה".
גורמים במערכת הבריאות טוענים כי רוטשטיין זוכה לגיבוי מלא משר הבריאות יעקב ליצמן, הנחשב מקורב אליו. על רקע המינוי של רוטשטיין למנכ"ל הדסה, אף פרץ עימות פומבי בין ליצמן לבין החשכ"לית עבאדי-בוינג'ו, ונטען כי ליצמן סיכל את מינויה לנציבת שירות המדינה.
בינתיים נדמה שהושג שקט בחזית המשולשת בין האוצר, משרד הבריאות ובית החולים. משרד האוצר אף מגבה את ההנהלה בתגובתו: "נכון להיום, פעילותו התזרימית של בית החולים מאוזנת וגירעונו המצטבר, נכון לסוף שנת 2018, עומד ביעד שנקבע לו בהסכם ההבראה. ועדת השלושה עוקבת אחר מצבו הפיננסי של בית החולים והיא תמשיך לעשות כן עד תום תקופת ההבראה".
באוצר נמנעו מלהתייחס לשאלות ספציפיות הנוגעות לגובה הגירעון, לעלויות השכר ולאפשרויות של דרישות תמיכה נוספות מהמדינה עם תום תקופת ההסכם.
גורמים ממשלתיים הצביעו על הקשר ההדוק מדי בין הנהלת משרד הבריאות להנהלת הדסה, ועל פיקוח רופף מדי של משרד האוצר. אחת הסיבות שצוינו היא ההכרה בחשיבות של הדסה כגוף שמספק שירות קריטי לציבור נרחב, כך שלא מאפשרים לו ליפול, ובמקום זאת מעגלים עבורו פינות בדרישות ההסכם.
בפועל, כבר עכשיו הנהלת הדסה מתנערת בהדרגה מהסכם ההבראה ומהמחויבות המרכזית הכלולה בו: "מטרת ההסכם היא להבטיח הפעלה שוטפת, תקינה וארוכת טווח של בית החולים והמשך הפעלתו באיזון תקציבי לאורך זמן". פרופ' רוטשטיין אמר על כך ל"זמן ישראל": "הסכם ההבראה לא התייחס כלל לצורכי הדסה לאחר שנת 2020. לכן, הסכם זה הינו בבחינת 'טיסה לשום מקום'".
כדאי רק להבהיר שהביטוי "טיסה לשום מקום" אינו פליטת קולמוס. פרופ' רוטשטיין העביר העתק מהתכתבותו עם "זמן ישראל" גם למנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות וכן לנציגי נשות הדסה. אולי כדי שכולם ידעו שהוא, פרופ' רוטשטיין, מתנער מההסכם שהציבור השקיע ביישומו קרוב ל-1.5 מיליארד שקל במטרה לסייע לבית החולים החולה, ולהעלות אותו חזרה על המסלול.
אבק של כוכבים
פרופ' רוטשטיין ועמיתיו בבית החולים נחקרו השבוע באזהרה במשרד האוצר, וזאת בחשד לניפוח חוזי השכר של רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית. ב-2017 שכר רוטשטיין את הרופאים "הכוכבים", בעקבות המשבר שפרץ במחלקה ההמטו-אונקולוגית, במהלך שהביא לנטישת רופאי המחלקה ומעברם לבתי חולים אחרים. על פי הטענות שילם רוטשטיין לרופאים מאות אלפי שקלים כדי שיעברו להדסה, וכן שכר "כוכבים" נוספים בבית החולים בשכר גבוה.
גם המשכורות הגבוהות של הרופאים מהוות, לכאורה, הפרה של הסכם ההבראה שנחתם במאי 2014. פרק שלם בהסכם מתייחס להקפאת שכר העובדים למשך כל תקופת ההבראה והימנעות משכירתם של עובדים חדשים. "במהלך תקופת ההבראה בית החולים לא יבצע שינויים בשכר העובדים, שאינם נגזרים מהסכמים קיבוציים ארציים רלוונטיים", נכתב בהסכם.
בדיקת "זמן ישראל" מעלה כי התנגדות ההנהלה לביצוע קיצוצי השכר הנדרשים על פי ההסכם איפיינה את התנהלות הדסה כבר בתחילת הדרך, יותר משנה לפני שנכנס רוטשטיין לתפקיד, בתחילת 2016.
באימייל פנימי מאוקטובר 2014, שתוכנו הגיע לידי "זמן ישראל", מפרט סמנכ"ל הכספים של הדסה כיצד סטה בית החולים מהתחייבויותיו: "הוצג כי הפחתת השכר בתקופת הקפאת ההליכים תסתכם בשיעור של 10% מהשכר", מדווח הסמנכ"ל לגורמים בהדסה. "בפועל, השכר הופחת בשיעור של 6% בלבד (בהתאם לסיכום של המנכ"ל עם הוועדים). המשמעות הכספית של החלטה זו היתה גידול בהוצאה בסכום של 5 מיליון שקל בחודש, בהשוואה לתכנון המקורי".
עוד מפרט סמנכ"ל הכספים כי "במסגרת התכנית לתקופת הקפאת ההליכים, תכנן בית החולים לצמצם כוח אדם באמצעות פיטורי עובדים. בפועל, בהסכם שאליו הגיע מנכ"ל בית החולים (ד"ר אביגדור קפלן) עם ועדי העובדים, בוטל מהלך פיטורי העובדים עד לסוף מועד הקפאת ההליכים".
ואכן, בדוח מבקר המדינה שפורסם ב-2016 נקבע כי "במשך השנים חתמו הנהלות הדסה לדורותיהן עם העובדים על הסכמים והסדרים שיצרו עיוותים של ממש בתנאי ההעסקה בהדסה, ופגעו באיתנותה הכלכלית".
המבקר גם קבע כי הדסה לא עמדה בהתחייבותה לצמצם את מצבת העובדים. "בית החולים לא עמד ביעדי החיסכון לשנים 2014-2015 ו(החשב המלווה) מעריך שבית החולים לא יעמוד ביעד החיסכון לשנים 2015-2020 בסך של עשרות מיליוני שקלים במצטבר".
בתשובותיו ל"זמן ישראל" טוען רוטשטיין כי "ההנהלה צמצמה את הוצאות כוח האדם ב-115 מיליון שקל, במסגרת פיטורי עובדים, כנדרש בהסכמי ההבראה". ואולם רוטשטיין נמנע מלפרט מתי והיכן התרחשו הקיצוצים האלה. ל"זמן ישראל" נודע כי אכן בוצעו קיצוצי כוח אדם בקרב עובדי מנהלה כבר ב-2014, אך הדוחות של הדסה מראים כי הוצאות השכר דווקא גדלו לאורך השנים, אולי בגלל הגידול בתנאי שכר העובדים, וזאת בניגוד לדרישות הסכם ההבראה.
בשנים 2016-2017 עלה מרכיב השכר בבית החולים מ-255 מיליון שקל ל-279 מיליון שקל; בשנים 2017-2018 גדלו עלויות השכר שוב מ-279 מיליון שקל ל-288 מיליון שקל. עם זאת בהדסה לא מוכנים לחשוף את הדוח החשבונאי של סוף 2018, אף שהוכן ונחתם כבר בחודש יוני.
הדסה, אדלסון ונתניהו
הסכם ההבראה שנחתם בין המדינה לבין הדסה ב-2014 הבהיר לכולם שמדובר בגלגל הצלה של הרגע האחרון לחילוץ בית החולים מהמשבר הכלכלי שאליו נקלע. גירעון מצטבר של 1.25 מיליארד שקל, הפסד חודשי של 25 מיליון שקל, חובות עתק לבנקים ולספקים, תחלופת מנהלים תכופה, בזבוזים, מצבת כוח אדם מנופחת ומאבקים עם ועדי העובדים הביאו אל סף התהום את בית החולים הוותיק, שמוסדותיו הראשונים הוקמו לפני כמאה שנים.
על הפרק עמדו אז שלוש אפשרויות: הלאמה של בית החולים והפיכתו למרכז רפואי בבעלות המדינה; הפרטת חלקים מבית החולים ומכירתם לטייקון בעל-ממון; או השארת בית החולים במעמד של "חברה לתועלת הציבור" בבעלות ארגון נשות הדסה, והזרמת סכומי-עתק מצד המדינה לבית החולים וליווי צמוד של חשב מלווה.
הבחירה באופציה האחרונה נועדה לאפשר לציבור להמשיך וליהנות מתשתיות בית החולים, שהוקם מכספי תרומות על קרקעות שקיבלה הדסה מקק"ל ומהמדינה. אופציה זו היוותה הסדר משפטי גם מול הנושים של הדסה, אשר קיבל תוקף של בית המשפט המחוזי בירושלים. גם נשות הדסה הרוויחו מההסכם, שכן הוא מנע את הלאמת בית החולים או העברתו לידי קופות החולים, ואיפשר להן לשמור על גרעין השליטה בו.
לפי ההסכם נהפכה הדסה למעין "בת-ערובה" של המדינה, המונשמת בכספי משלם המיסים ומחויבת בתמורה לנקוט צעדי התייעלות מדוקדקים. אלה יאפשרו לה לצאת מעבדות לחרות בתום תקופת ההסכם ובלבד שתעמוד בדרישותיו, כגון: "לעשות את מירב המאמצים על מנת לפעול באיזון לאחר תום תקופת ההבראה, ללא סיוע נוסף מאת הממשלה מעבר לסיוע כאמור בהסכם זה".
אבל עוד לפני החתימה על ההסכם בדקו ראשי הדסה ונשות הדסה, את האופציה השנייה, ולפיה יועבר בית החולים לשליטת מקורבו של ראש הממשלה, שלדון אדלסון ורעייתו ד"ר מרים אדלסון. ב-2016 חשפתי בגלי צה"ל הקלטות המעידות על כך שאודרי שמרון, מנכ"לית נשות הדסה בישראל, הניחה על השולחן בפורום סגור הצעה של אדלסון ורעייתו לפדות חלקים מבית החולים וזאת בתמורה לתרומה כספית בהיקף של 100 מיליון דולר.
שמרון, רעיית עורך דינו של ראש הממשלה דוד שמרון, אמנם לא ציינה בפורום אם ההצעה הזו היא על דעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמעורבותו בתהליך הצלת הדסה התבקשה באותם הימים, אך היא אומרת לנוכחים: "אתמול שוחחתי עם הגורמים המקורבים ביותר אליהם (אל הזוג אדלסון, א"ה)".
בהמשך מנסה שמרון לברר אם במסגרת העסקה ניתן למנות את מרים אדלסון ליו"ר או לחברת דירקטוריון. הנוכחים בפגישה מסבים את תשומת ליבה של שמרון לאפשרות שתוכנית מעין זו עלולה לחרוג מהכללים המקובלים במתן תרומות, ולכך שהיא עצמה נתונה, לכאורה, בניגוד עניינים בסוגיה זו.
אף שקולה נשמע באופן ברור בהקלטה, שמרון הכחישה בזמנו כי עסקה בכך. בתשובה לשאלה אם ראש הממשלה מכיר את התוכנית שלפיה אדלסון ורעייתו ייפדו חלקים מבית החולים בתמורה לתרומה כספית, השיבו: "נתניהו לא היה מעורב כלל ברעיון ולא שוחח על כך עם גברת שמרון", מבלי להשיב לשאלה אם ראש הממשלה הכיר את התוכנית.
אמנם התוכנית להפרטת הדסה נגנזה באותם הימים, והמדינה אימצה הסכם הבראה שהשאיר את הדסה כבית חולים לרשות הציבור, ולא כמוסד פרטי שישרת בעיקר את בעלי-היכולת. עם זאת מעורבותו של ראש הממשלה בענייני הדסה שבה ועלתה השבוע, עם פרסום דבר קיומו של הסכם ניגוד עניינים, המונע מראש הממשלה אפשרות לטפל בענייניו של בית החולים, מאחר ששניהם חולקים את אותו יועץ תקשורת – עופר גולן.
גולן שימש יועץ התקשורת של הדסה החל מ-2015. הוא החליף את ניר חפץ בתפקיד יועץ ראש הממשלה לתקשורת, וניהל את הקמפיינים של הליכוד ב-2015 וב-2019.
הערת עסק חי ודוח מבקר מדינה חמור
הסכם ההבראה חרק כבר בתחילת דרכו והנהלת הדסה התקשתה ליישם סעיפים משמעותיים בו. ממסמכים פנימיים שהגיעו לידי "זמן ישראל" עולה כי אפילו את תשלום חובות המיסים למס הכנסה – בגובה 95.5 מיליון שקל – המוסד מתקשה לשלם בשל קושי תזרימי. חודשים ספורים לאחר החתימה על ההסכם ההנהלה אף ביקשה לפרוס חובות אלו על פני שנתיים.
סעיף 7 להסכם ההבראה מחייב "העברתם באופן שוטף של תשלומים בהם בית החולים מחויב על פי דין, לרבות לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי".
בספטמבר 2015, שנה וחצי לתוך הסכם ההבראה, הקושי לנהל את בית החולים תחת הסכם ההבראה ואי-העמידה בחלק מהדרישות כבר הובילו את רואי החשבון המבקרים את הדסה להוסיף לדוח שהגישו לרשם העמותות "הערת עסק חי", המצביעה על המשבר פיננסי שבו נתון בית החולים ומטיל ספק ביכולתו לתפקד בעתיד כ"עסק חי".
רואי החשבון קבעו כי מצבו הכלכלי של בית החולים מעלה "ספק ממשי לגבי יכולתו להמשיך ולפעול בעתיד הקרוב". עם הסיבות למתן "הערת עסק חי" הם מונים את הגירעון המצטבר והמצב הכספי של בית החולים
רואי החשבון קבעו כי מצבו הכלכלי של בית החולים מעלה "ספק ממשי לגבי יכולתו להמשיך ולפעול בעתיד הקרוב". עם הסיבות למתן ההערה הזו מונים רואי החשבון את הגירעון המצטבר של הדסה, המצב הכספי של בית החולים, הדרישות לשיפור היעילות התפעולית והעדר מינויו של מנכ"ל קבוע. בעקבות הדיווח הזה פתח רשם העמותות בבדיקה.
בתגובה יצאה הדסה בקמפיין הסתרה תמוה. כחלק מכך עיכב בית החולים את ההודעה לרשם העמותות במשך שלושה חודשים, עד סוף 2015, וזאת בניגוד לכללים. כמו כן נמנע בית החולים מליידע את ציבור התורמים, את חבר הנאמנים של בית החולים ואת הציבור הרחב על דבר קיומה של האזהרה החמורה. כאשר ראשי הדסה נשאלים על הערת "עסק חי", הם טוענים בתוקף (ובאופן מטעה) שאין מדובר בהערה מסוג זה, וכי אם יש הערה כזו, זו נוגעת ל"סוגיית מינוי המנכ"ל בלבד".
שנה אחר כך מגיע הדוח החמור של מבקר המדינה, שאוזכר קודם לכן. בדוח הזה נקבע כי הדסה רחוקה מלעלות על דרך המלך כפי שהסכם ההבראה משרטט אותה. המבקר גם מותח ביקורת על האופן שבו מפקחים במשרדי הבריאות והאוצר על יישום ההסכם על ידי הנהלת בית החולים, רומז שבית חולים הדסה הוא גוף בזבזני, וקורא למשרדי הממשלה לפקוח עין על האופן שבו הוא מוציא כספים:
"על משרדי האוצר לקבוע (להדסה) תקרת צריכה שתאפשר לה לשמור על איתנות כלכלית ללא צורך בקביעת מנגנוני פיצוי וקבלת תמיכות מיוחדות מהמדינה". המבקר גם מורה לדירקטוריון הדסה ולהנהלתה "לגבש תכנית שתביא להקטנת הגירעון בפעילות".
שלוש שנים אחרי, ספק אם המלצות אלו יושמו. פרופ' רוטשטיין, שנכנס לתפקיד בתחילת 2016, לא מחפש "תקרת צריכה" – בתשובותיו ל"זמן ישראל" הוא דווקא מתגאה בצריכה הרפואית המואצת, ומצביע עליה כעל אחת הסיבות לגירעון. לדבריו, "הדסה השקיעה מתוך ההון החוזר שלה עשרות מיליוני שקלים בשנה לשיפור תשתיות והצטיידות בטכנולוגיות מובילות בכל תחומי הרפואה". הוא מונה שורה ארוכה של פרויקטים, בהם הקמת חדרי ניתוח חדשים, שידרוג מכשירי CT, בינוי חדרי לידה, רכישת מיקרוסקופים מתקדמים, שיפוץ מחלקות ועוד.
מדוע היה צריך לממן את ההוצאות הללו מההון החוזר, לכאורה בניגוד לכללי ההסכם? רוטשטיין מאשים את המדינה, וקובע כי הלכה למעשה לא נותרה בידיו ברירה: "במהלך שנות ההבראה 2020-2014, הדסה מצאה עצמה ללא תקציב השקעות לציוד רפואי ולהשקעה בתשתיות, וללא יכולת לקבל אשראי כלשהו על פי הסכם ההבראה. הדסה אמורה היתה לקבל בהסכם ההבראה סך של 150 מיליון שקל, שיועד לבניית מרכז שיקום בהר הצופים, ושיפוץ הבניין העגול בעין כרם. הכסף הזה עדיין לא הוזרם להדסה!".
ההסבר הזה יכול לשמש דוגמה לניסיונות של המנכ"ל לתעתע עם המספרים. מחצית מהסכום המדובר כבר הועברה לבית החולים, ונעשה בה שימוש ב-2015. 75 מיליון שקל הנותרים לא הועברו עדיין להדסה, מאחר שהתוכנית לבניית מרכז השיקום השתנתה, וטרם הוגשה תוכנית חדשה – יקרה יותר מקודמתה.
במשרד האוצר אישרו ל"זמן ישראל" כי הכספים יועברו להדסה ברגע שהתוכניות יושלמו: "בית החולים נמצא בתהליכי אישור של התכנית החדשה. המדינה העבירה לבית החולים כמה שאלות להתייחסות, בנוגע לנושאים מהותיים הקשורים בתכנית החדשה, ולמיטב ידיעתנו טרם התקבל מענה".
בשנים הקרובות צפויה להתווסף להדסה הוצאה נוספת של לפחות 100 מיליון שקל, בעקבות החלטות בית המשפט. בדוח הכספי לשנת 2016 מעדכנים רואי החשבון של הדסה כי מעל ראשה של החברה עומדת תביעה "משמעותית ביותר" מצד קופת הפנסיה של עובדי הדסה, שדורשת לקבל החזרי פנסיה בגין תקופה של יותר מ-10 שנים.
"היה והתובענה תתקבל, ההוצאה לחברה מוערכת בסך של מאות מיליוני שקלים", מזהירים רואי החשבון, אך גם מרגיעים: "עורכי הדין המייצגים את החברה במסגרת התובענה מעריכים את סיכויי ההגנה כסבירים". בבית המשפט טענו עורכי הדין של הדסה כי בית החולים לא יוכל לעמוד בנטל הכספי וכי הוא עלול להגיע שוב לחדלות פירעון.
למרות ההערכות החיוביות, הדסה הפסידה במשפט, ובינואר האחרון קבע בית הדין לעבודה בירושלים כי עליה לשלם 100 מיליון שקל לקרנות הפנסיה, סך הפרשות שלא שולמו בעבר.
רוטשטיין בתגובתו מביע תקווה שהמדינה תיקח על עצמה את האחריות על כך: "הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. שיתכן שבכלל המדינה תתעשת ותיקח לטיפולה את איזון קרן הפנסיה ויבוא לציון גואל. חטאי עבר או עוולות היסטוריות, ככל שהיו אם בכלל, אינם יכולים למנוע את פעילות הדסה והגשת השירותים הרפואיים של הדסה למטופלים המציפים אותה כיום, תוך אמון נפלא בצוות המעולה של הדסה".
תגובות: מצבנו מעולם לא היה טוב יותר
פרופ' רוטשטיין לא מאמין בהסכם ההבראה הקיים, שהזרים לקופת בית החולים כמעט 1.5 מיליארד שקל מכספי הציבור, וכבר שוקד על "תוכנית ליציאה מהסכם ההבראה" לשנת 2021-2025.
לדבריו, התוכנית הזו מוכנה והוצגה לחשב הכללי במשרד האוצר ולמנכ"ל משרד הבריאות, אך בשלב זה הוא מסרב לחשוף אותה לציבור. גם את דוח החשב המלווה סירב רוטשטיין לחשוף, והסתפק בציטוט בודד מהדוח, שקשה להבינו ללא הרקע, ההקשר או התמונה המלאה, ולפיו "בית החולים הצליח לעמוד באופן מתמשך במטלותיו הכלכליות".
לטענת רוטשטיין, מגיעות להדסה "תמיכות ממשלתיות" אחרי ההסכם, כמו לכל בית חולים אחר. משרד הבריאות מסכים עם קביעה זו, אך יש לציין שתמיכות רגילות לבתי חולים נמוכות באופן משמעותי מהסכומים שהוקצו בהסכמי ההבראה, וסביר להניח שאלה יידרשו בכל מקרה, גם אם הדסה תגיע לאיזון תקציבי בסופו של דבר.
רוטשטיין מסכם: "הדסה עמדה בכל אמות המידה הפיננסיות שנקבעו בהסכם ההבראה! זאת ועוד, הדוחות הכספיים המתפרסמים בסוף כל שנה מצביעים על מצב טוב לאין שיעור מהקבוע בהסכם ההבראה, לרבות יתרת המזומנים בסוף כל שנה.
"זה נכון שעדיין עומדים לפני הדסה מספר אתגרים בנושא עלות כח אדם ובעיקר עלות כח האדם הרפואי הנובעים מההסכם הקיבוצי הייחודי של הדסה מול רופאיה האקדמיים כמו גם הסכם השילוב עם האוניברסיטה העברית שלא יכול להימשך במתכונתו הנוכחית.
"בהנחה שנושאים אלה יוסדרו בשנה הקרובה, הדסה תצא לדרך עצמאית מ-1.1.2021, כאשר כמו לכל בית חולים ציבורי אחר, המדינה אמורה להעמיד לרשותה מענקי תמיכה כמו לכל בית חולים ציבורי, ונשות הדסה תמשכנה בתמיכתן המבורכת כפי שעשו עד היום.
"הבדיקות הכלכליות של האוצר, חברת דלויט והנהלת הדסה, מוכיחות כי יש להדסה זכות קיום כלכלית כמו בתי החולים הממשלתיים, כאשר התמיכה של המדינה בהדסה, אמורה להיות הנמוכה ביותר מתמיכתה בכל בית חולים ממשלתי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בתי החולים הציבוריים הלא-ממשלתיים נתמכים על-ידי המדינה בכל שנה החל מ-2015 באמצעות מבחן התמיכה בפעילות שוטפת. כרגע מוחרגים מהמבחן בתי חולים שמקבלים לאורך מספר שנים תמיכה משמעותית בפעילות השוטפת שלהם באמצעות הסכם הבראה (הדסה ולניאדו) או באמצעות הסכם ייעודי עם שירותי בריאות כללית (יוספטל).
"ברגע שהסכם ההבראה עם הדסה יסתיים, בית החולים יהיה זכאי, בדומה ליתר בתי החולים הציבוריים הלא-ממשלתיים, לקבל תמיכה כספית במסגרת מבחן התמיכה בפעילות שוטפת. אנו צופים כי בית החולים אכן ייגש למבחן ויעמוד בתנאי הסף לקבלת תמיכה בפעילותו השוטפת.
"בית חולים הדסה עומד בדרישות המהותיות של הסכם ההבראה, ולכן הוא נמצא בדרך להצלחת תהליך ההבראה. אם המדינה היתה סבורה שבית החולים מפר את הסכם ההבראה, ועדת השלושה לא היתה מאשרת המשך העברת כספי תמיכת תכנית ההבראה לבית החולים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם