כוסות חד פעמיות על חוף הים. אלוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

ישראל מעלה הילוך במאבקה במגפת הפלסטיק

בצפון - החליטה מועצת העיר של קריית ביאליק לאסור שימוש בחד"פים במקומות ציבוריים ביישוב, ובדרום - אישרו משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה את האיסור להכניס שקיות פלסטיק וכלים חד פעמיים לחופי אילת ● בתוך כך יוקצו 45 מיליון שקלים לרכישה של מדיחי כלים עבור גני ילדים, שיפסיקו להשתמש בחד"פים ● המהפכה יצאה לדרך

מכל הערים בארץ, דווקא קריית ביאליק בעלת הדימוי האפרורי עשויה להיות חוד החנית במאבק נגד השימוש המוגזם שעושים הישראלים בכלי פלסטיק חד פעמיים. הסקפטיים יטענו שעדיין לא מדובר בחוד חנית, לכל היותר שדה ניסויים. בכל אופן, המהלך התקדימי קיבל השבוע אור ירוק כשמועצת העיר אישרה, פה אחד, החלטה לאסור על שימוש בחד"פים במקומות ציבוריים ביישוב.

לקריית ביאליק אין חוף ים, אבל יש פארקים וגינות, שבהם התושבים נוהגים לחגוג ימי הולדת ואירועים לילדים ולערוך פיקניקים. מעכשיו (או אם לדייק – אחרי ששר הפנים יחתום) הם יצטרכו לעשות את זה ללא נוכחותם הנוחה של צלחות, כוסות וסכ"ום חד פעמיים. כדי להקל על הציבור, העירייה מתכוונת להציב עמדות שטיפת כלים באתרים הרלוונטיים.

אילוסטרציה, צעיר אוסף פסולת פלסטיק שהצטברה בחופי ישראל, ארכיון, 2018 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
אילוסטרציה, צעיר אוסף פסולת פלסטיק שהצטברה בחופי ישראל, ארכיון, 2018 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

על הנייר זה נשמע מבטיח, אבל ימי הקורונה לימדו אותנו שהמציאות בישראל נקבעת בפער שבין החקיקה לאכיפה. מצד שני, חודשי המגיפה חידדו את ההבנה שמי שבאמת מסוגלות לאכוף את הכללים הן העיריות – הן רק צריכות לרצות.

אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק, נשמע השבוע אופטימי ואמר שהוא משוכנע שהתושבים יתרגלו לצאת לפארקים עם כלים רב פעמיים, בדיוק כמו שהתרגלו לשלוח את הילדים לגנים ולבתי הספר בלי כלים מפלסטיק.

"צריך לזכור שהכלים מפלסטיק הם לא רק בעיה סביבתית", אומר גורם בעירייה אחרת, שמתכוון לעקוב בעניין אחרי יישום ההחלטה בקרית ביאליק, "הם גם בעיה אסתטית-תברואית. הם הופכים לפסולת שמתגלגלת במרחב הציבורי וכדי לפנות אותה העירייה צריכה להשקיע הרבה משאבים. כל ראש עיר ישמח להשקיע קצת יותר בהסברה ואכיפה ולחסוך בניקיון".

בפארקים ובגינות שבהם עורכים תושבי קריית ביאליק פיקניקים וימי הולדת לילדים יצטרכו להתרגל להיעדר של החד"פים. כדי להקל על הציבור, העירייה מתכוונת להציב עמדות שטיפת כלים באתרים הרלוונטיים

רגע לפני הקורונה, היה נדמה שישראל עלתה על הנתיב המהיר של המאבק במגפת הפלסטיק. עיריות גדולות הודיעו בזו אחר זו על הוצאת החד"פים מהגנים ומבתי הספר, חלקן התחילו להתניע חקיקה, האוסרת על הכנסת פלסטיק לחופי הים. ואז בא הנגיף ועצר את גלגלי המהפכה, ואפילו הסיג אותם לאחור.

החשש מהדבקה במגע גרם להצפת המדינה (והעולם) במסכות ובכפפות חד פעמיות, הפך את הבופה במלונות (כשהם פתוחים) לתצוגה מזעזעת של אלפי מנות קטנות בכלי פלסטיק אישיים וגם בחנויות ממכר מזון מאפים הוצגו למכירה במארזי פלסטיק נפרדים.

מסכת פנים משומשת על הקרקע ברומא, 12 באוגוסט 2020 (צילום: Paolo Santalucia, AP)
מסכת פנים משומשת – תצלום ארכיון (צילום: Paolo Santalucia, AP)

משרד החינוך הורה להחזיר את החד"פים לצהרונים ועורר עליו את זעמם של כמה מראשי השלטון המקומי. ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, פנה לשר החינוך במחאה על כך שהוא כופה עליו להשליך מדי יום לפח 11 אלף צלחות מפלסטיק, 11 אלף כוסות, 11 אלף כפות וכולי.

בינתיים הפוביה ממגע נרגעה קצת, ביום בהיר אפשר לראות את סופו של הנגיף, והשבוע ישראל עשתה סימנים של חזרה למאבק בפלסטיק. אחרי קריית ביאליק הגיעה בשורה חשובה מהקצה השני של המדינה, אילת – שם אושררה סופית ההחלטה לאסור על הכנסת כלי פלסטיק חד פעמיים ושקיות נשיאה לחופי הים, וכן מכירת מזון ושתייה בכלי פלסטיק בשטח החוף.

מדובר בהחלטה שהתקבלה במועצת העיר לפני פרוץ הקורונה, כשחופי אילת היו אחד המקומות השוקקים והפופולריים בישראל. מאז המתינו באילת לאישור של משרדי הפנים והגנת הסביבה, וקצת הופתעו השבוע לקבל הודעה שזה קרה דווקא בעיצומו של הסגר.

החשש מהדבקה גרם להצפה של מסכות וכפפות חד פעמיות, הפך את הבופה במלונות לתצוגה מזעזעת של אלפי מנות קטנות בכלי פלסטיק אישיים וגם בחנויות לממכר מזון מאפים הוצגו למכירה במארזי פלסטיק נפרדים

החוק, אם כך, הוא עניין חלוט, ועכשיו מתחיל האתגר הגדול של היישום. בהנחה אופטימית שבאביב או בקיץ הקרובים חופי אילת יחזרו לחיים, הישראלים שישובו אליהם ייאלצו להתרגל לכללים חדשים. בשונה בקרית ביאליק – שם ההתמודדות של העירייה היא בעיקר מול התושבים המקומיים – לאילת מגיעים מבקרים מכל הארץ, שהיומרות הירוקות של העירייה המקומית לא בהכרח מעניינות אותם.

אסף אדמון, מנהל היחידה הסביבתית אילת-אילות, אומר שהיישום יהיה הדרגתי: "ייקח זמן להטמיע את זה. לא נקפוץ יום אחד על מישהו בחוף הים ונפתיע אותו. עשינו השבוע סיור בחוף, יש קשיים אובייקטיביים, אם אתה רוצה לשתות קפה על הים אין לך איך אלא אם אתה בא מאורגן עם ערכה מהבית. נעשה תהליך של הסברה והטמעה, נדאג לשילוט ברור, וכמובן, ככל שחוקים כאלה יעברו ביותר רשויות וזה לא יהיה בלעדי לאילת הציבור יהיה יותר מודע ויותר מבין".

נופשים בחוף ימה של אילת, 6 בנובמבר 2020 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
נופשים בחוף ימה של אילת בנובמבר האחרון (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

אתה בונה כבר על הקיץ הקרוב?

"לא בטוח שזה יקרה כל כך מהר, אבל בסך הכל אני אופטימי. לפני כשנה כשהתחלנו את התהליך זה נראה לא ריאלי. אנשים אמרו לי שאני מדבר שטויות. והנה זה עבר".

מה יהיה גובה הקנס שיוטל על המפירים?

"עדיין לא הוגדר סופית, בטווח של עד 750 שקלים".

הקודקוד השלישי שבו נרשמה השבוע פריצת דרך משמעותית במלחמה במגפת הפלסטיק הגיע מכיוונה של השרה (המפתיעה לטובה) להגנת הסביבה, גילה גמליאל.

רגע לפני הקורונה, כאמור, שורה של עיריות הכריזו על הוצאת כלי הפלסטיק מהצהרונים. זה נשמע טוב, אבל אם החלופה היא שהגננות והסייעות יצטרכו לשטוף כלים של עשרות ילדים – זה אומר שמתקנים עוולה סביבתית בעוולה חברתית-מגדרית.

הפתרון הוא הכנסת מדיח כלים קטן לכל צהרון, אבל ברשויות חלשות זה עלול להוות חסם תקציבי. השבוע הודיע המשרד להגנת הסביבה על הקצאת 45 מיליון שקלים לטובת רכישת מדיחים שיוצבו ב-13.5 אלף צהרונים. צעד נכון בדרך להצלת הסביבה – אבל לא על גבן השחוח של הסייעות.

עוד 777 מילים
סגירה