בנימין נתניהו בביקור בבית ספר בטמרה ב-1 בספטמבר 2016 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
AP Photo/Sebastian Scheiner

קמפיין נתניהו במגזר הערבי לא נועד למשוך מצביעים. הוא נועד להשאיר אותם בבית

הקמפיין החדש של הליכוד לגיוס מצביעים ערבים הוא יותר מתוחכם ממה שנדמה ● הקמפיין האנטי-ערבי שניהל נתניהו בסבבים הקודמים הגבירו את הנוכחות הערבית בקלפי ● עכשיו ראש הממשלה מקווה שקמפיין פרו-ערבי יחליש אותה ● והסימנים בשטח מלמדים שזה עשוי להצליח לו ב-23 במרץ ● פרשנות

בשבוע האחרון, פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו בקמפיין חדש המופנה אל המגזר הערבי בישראל.

במבט ראשון, זה נראה כמו ניסיון מגוחך. הן המפלגות הערביות והן המצביעים, במשך שנים, הם המטרה המועדפת של הליכוד במאמץ לדרבן את המצביעים הימנים לצאת אל הקלפי. הפחד מפני ערבים "נוהרים" ומפלגות אנטי-ציוניות היה נדבך מרכזי בקמפיין ובשיח הליכודי בשש השנים האחרונות.

עכשיו טוען נתניהו שאחוזים גדולים מהערבים דווקא יצביעו למפלגתו.

"כמו שהבאתי ארבעה הסכמי שלום ועכשיו רואים יהודים מתחבקים עם ערבים בדובאי, למה שזה לא יקרה פה? למה שלא יהיו חלק ממפלגת השלטון?", אמר לחברי ליכוד בשבת. "אני מאמין בתורת ז'בוטינסקי שצריך לתת את כל הזכויות לכל אזרח במדינת ישראל. אנחנו פונים לאזרחים בערבים – הפעם תצביעו לנו".

הוא לא רק מחזר אחרי מצביעים ערבים בטלוויזיה. נתניהו הגיע לבקר בערים הערביות בשבועיים האחרונים, ואפילו התחיל לחפש שותפים במפלגות הערביות. רע"ם למשל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בקופת חולים בטירה, 31 בדצמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בקופת חולים בטירה, 31 בדצמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

לפני זמן לא רב, בבחירות של אפריל וספטמבר 2019, נתניהו הזהיר השכם וערב שיריביו הפוליטיים עוד עלולים להקים ממשלה בתמיכת מפלגות ערביות לא-ציוניות. רע"ם למשל.

ב-2015, ביום הבחירות, הזהיר נתניהו את מצביעיו לא רק לגבי המפלגות, אלא גם לגבי המצביעים הערבים עצמם, שבאותם רגעים ממש היו בשיא נהירתם. הקמפיין של הליכוד אפילו דאג לשלוח הודעות סמס ביום הבחירות לתומכי הליכוד, שסיפרו שחמאס "מעודד את ערביי ישראל להצביע". עצם העובדה שערבים מצביעים תוארה כאיום למדינה.

ארבע שנים לאחר מכן, בבחירות של אפריל 2019, המפלגה ניסתה להבריח מצלמות נסתרות לתוך הקלפיות ביישובים ערבים.

חברת יחסי הציבור שהיתה אחראית על היוזמה התגאתה בפייסבוק שמאמציה נשאו פרי והפחיתו את שיעור המצביעים הערביים. מאז, החברה מחקה את הפוסט אחרי שנשמעה ביקורת, ומהליכוד הוציאו הכחשה שמטרת היוזמה הייתה להוריד את שיעור ההצבעה.

מצלמת סתר בקלפיות, צילום מסך מתוך"כאן"
מצלמת סתר בקלפיות, צילום מסך מתוך"כאן"

היחסים של נתניהו עם המצביעים הערבים, אם כן, אינם לוח חלק. הוא צריך להתגבר על משקעים עמוקים בהרבה מבעיות של הזנחה או חוסר הסכמה בנושאים מדיניים. הוא מחזר היום אחרי מגזר שעד לאחרונה הקמפיין שלו הגדיר כאיום על מדינת ישראל.

פניית פרסה

יש לנתניהו סיבות טובות לעשות זאת. יוסף מקלדה, מנהל מכון המחקר סטט-נט המתמחה בסקרים בחברה הערבית, אמר לערוץ 12 השבוע שעל פי סקרים שלו, הליכוד יכול לזכות במנדט וחצי או שניים מהמצביעים הערבים – בין 60,000 ל-80,000 קולות.

שאיבת שני מושבים מצד אחד לשני זה לא דבר של מה בכך במציאות הפוליטית הנוכחית. אחרי שלוש מערכות בחירות שבהן לא הצליח להשיג ניצחון מוחץ, יתרון של ארבע מנדטים לטובתו (שני מנדטים נלקחים מצד אחד ומתווספים לצד השני) יכול להכריע את הכף. בבחירות במרץ 2020, למשל, זה היה מביא לו את הניצחון.

איימן עודה מצלם את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במהלך דיון בכנסת על חוק מצלמות האבטחה. ספטמבר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
איימן עודה מצלם את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במהלך דיון בכנסת על חוק מצלמות האבטחה. ספטמבר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יש לנתניהו סיבות טובות להאמין שזה אפשרי. חלק מהפוליטיקאים הערבים מדברים בגלוי על רצון הולך וגובר בקרב ערביי ישראל להגיע לעמדת השפעה סביב השולחן הפוליטי הישראלי, השפעה מהסוג שניתן להשיג רק באמצעות משא ומתן עם הכוח שבשלטון.

אם הם רוצים למשוך תקציבים לקהילות שלהם, לשפר תשתיות רעועות, להתמודד עם שיעורי הפשיעה מרקיעי השחקים, להשקיע בבתי הספר ובחברה האזרחית – כך הטיעון – אז הקול הערבי צריך להיכנס למגרש, להציע את תמיכתו תמורת המשאבים הללו.

זה כמובן לא מזיק שנתניהו הביא את הסכמי הנורמליזציה עם חלקים חדשים של העולם הערבי, שמאפשרים לערביי ישראל לתייר ולעשות עסקים מהמפרץ הפרסי ועד מרוקו, במצרים, ירדן ובקרוב אפילו בסודן.

אין פלא שמקלדה גילה שכמו אצל היהודים, נתניהו מוביל את מתחריו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין בביקור במתחם חיסוני הקורונה באום אל פחם יחד עם המחוסן המיליון בישראל (צילום: חיים צח / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין בביקור במתחם חיסוני הקורונה באום אל פחם יחד עם המחוסן המיליון בישראל (צילום: חיים צח / לע"מ)

תוצאות הלוואי

אבל יש עוד סיבה לקמפיין החדש.

בשנתיים האחרונות החברה הערבית בישראל הפגינה יכולת מרשימה להתגייס פוליטית.

בבחירות אפריל 2019, המפלגות הערביות רצו בשתי מפלגות נפרדות, וזכו ביחד ב-10 מנדטים. בספטמבר 2019, כשהקמפיין האנטי-ערבי של הליכוד הגיע לשיאו, המפלגות התאחדו וקיבלו 13. במרץ הרשימה המשותפת כבר הייתה ב-15.

מספרי המצביעים מרשימים אפילו יותר. המפלגות הערביות קיבלו 337,108 קולות באפריל, ואז 470,211 בספטמבר – עלייה של 39%. במרץ המספר קפץ שוב, ל-581,507 – עלייה של 24%.

יש הטוענים שהעלייה הזו נעוצה בריצה המשותפת של המפלגות. עלייה דומה אירעה ב-2015 כשהמפלגות התמודדו יחד. אבל ח"כ אחמד טיבי, יו"ר תע"ל, מציע הסבר פשוט יותר לשנתיים האחרונות: "נאבקנו כדי להוציא מצביעים לקלפיות", אמר פעם בכנסת, "ואז בא נתניהו ושכנע את המצביעים הערבים לרוץ להצביע".

אחמד טיבי ובנימין נתניהו בכנסת, יוני 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
אחמד טיבי ובנימין נתניהו בכנסת, יוני 2015 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

כלומר, הקמפיין האנטי-ערבי חזר לליכוד כמו בומרנג. התחושה שמפלגת השלטון מנסה להדיר אותם הובילה לשיעור המצביעים המרשים בספטמבר 2019 ובמרץ השנה, כך מסבירים המחוקקים הערבים.

מסתבר שנתניהו גם חושב כך. לפני הבחירות במרץ, נקט במהלך חריג: הוא ביקש מהתקשורת הערבית לראיין אותו, וסיפר באותם ראיונות על כל מה שהממשלות בראשותו עשו עבור המגזר הערבי. הליכוד הרגיע (אם כי לא עצר לגמרי) את הרטוריקה השלילית.

זה לא עבד. החששות שדחפו את הערבים לנהור לקלפיות דווקא במרץ 2020 לא התפוגגו.

אם נתניהו ירצה לשכנע את המצביעים הערבים שאין להם סיבה לחוש מאויימים ממנו – ולכן שאין להם סיבה מיוחדת לטרוח להגיע לקלפי ביום הבחירות – הוא יצטרך לעשות משהו משכנע יותר מאותם ראיונות.

כך נולד קמפיין מטעם הליכוד שמכוון באופן ישיר למצביע הערבי.

חברי הרשימה המשותפת בהצבעה על פיזור הכנסת. דצמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
חברי הרשימה המשותפת בהצבעה על פיזור הכנסת. דצמבר 2019 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

היחלשות הרשימה המאוחדת

השיח הפוליטי הערבי בישראל משתנה מול עינינו. אבל השיח החדש המיוצג על ידי ח"כ מנסור עבאס עדיין איננו רוב – לפחות בסקרים, שנותנים לרשימה המאוחדת בין 10 ל-11 מנדטים ומנבאים לרע"ם לבדה תוצאה שהיא מתחת לאחוז החסימה.

חלק מהסיבה לדשדוש הזה, מאמינים כמה מהח"כים הערבים, היא התחושה שהרשימה המשותפת לא הצליחה לתרגם את המספרים הגבוהים של ספטמבר ומרץ להשפעה ערבית משמעותית במסדרונות השלטון.

אפשר למדוד את האכזבה. מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה השבוע עולה כי 69% מהיהודים אומרים שבוודאות יצביעו ב-23 במרץ. בקרב הערבים, המספר עומד על 39% בלבד. רק 72% ממי שהצביעו לרשימה המשותפת במרץ אומרים שיצביעו למפלגה גם הפעם.

69% מהיהודים אומרים שבוודאות יצביעו ב-23 במרץ. בקרב הערבים, המספר עומד על 39% בלבד. רק 72% ממי שהצביעו למשותפת במרץ אומרים שיצביעו למפלגה גם הפעם

אם הרשימה תתפצל, זה כנראה יפגע בנוכחות הערבית בקלפיות. לפחות חלק מהקולות, אלו של רע"ם, יילכו למפלגה שכבר הכריזה על נכונותה לתמוך בליכוד בתמורה לתקציבים ושינויי מדיניות שיטיבו עם המגזר הערבי.

מנסור עבאס, צילום מסך מ"כאן"
מנסור עבאס, צילום מסך מ"כאן"

מה שנתניהו לא הצליח להשיג באמצעות מסרונים מאיימים ומצלמות נסתרות קורה עכשיו ממילא בגלל האכזבה הרווחת בקרב המצביעים הערבים ממנהיגיהם.

החיבוק החדש של נתניהו הוא ניסיון מחושב להאיץ את התהליך הזה. הוא כבר מראה ניצנים של הצלחה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 917 מילים ו-1 תגובות
סגירה