חוף האלמוגים באילת ב-2009 (צילום: אנה קפלן/פלאש90)
מדענים מובילים מהארץ והעולם מזהירים:

הסכם צינור הנפט עם האמירויות הוא "פצצה סביבתית מתקתקת"

פרסום ראשון

בעוד מכליות מתחילות להוביל נפט מים סוף לים התיכון, מאות מדענים מזהירים במכתב לראש הממששלה כי דליפה עלולה להכחיד את החיים התת-ימיים ולהרוס את השונית הנדירה באילת ● "אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע, לאתרי תיירות ולחופי רחצה" ● "די בתקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול"

יותר ממאתיים מדענים מישראל ומהעולם מפצירים בממשלה לעצור את התוכניות להפיכת צינור ישן לכלי מרכזי להובלת נפט גולמי מהמפרץ הפרסי לדרום אירופה, בשל חשש לאסון סביבתי שעלול להכחיד את שוניות האלמוגים המפורסמות של ישראל.

"די בתקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול", כתבו החתומים על המכתב שנשלח לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה ביום שני.

באוקטובר, חברת קו צינור אירופה-אסיה (קצא"א) שבבעלות המדינה – לשעבר חברת קו צינור אילת-אשקלון – חתמה על מזכר הבנות עם חברת מד-רד לנד ברידג', יוזמה ישראלית-אמירתית משותפת, להובלת נפט ומוצרי נפט ממסוף ים סוף לים התיכון דרך שטח ישראל.

הישאם עבד חאמיד אחמד מאיחוד האמירויות ואיציק לוי, מנכ"ל קצא"א, חותמים על הסכם צינור הנפט ב-20 באוקטובר 2020 (צילום: קצא"א)
הישאם עבד חאמיד אחמד מאיחוד האמירויות ואיציק לוי, מנכ"ל קצא"א, חותמים על הסכם צינור הנפט ב-20 באוקטובר 2020 (צילום: קצא"א)

המדענים החתומים על המכתב מביעים חשש כי דליפת נפט תסב נזק חמור לשוניות האלמוגים של ים סוף – שחוסנן הבלתי רגיל לנוכח התחממות מי הימים עשוי לעזור בעתיד להצלת שוניות אחרות הנתונות בסכנת הכחדה.

אסון כזה, לדבריהם, עלול לגרום נזק לחיים תת-ימיים אחרים, להרוס את תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ולעצור את התפלת המים בחופי הים התיכון, שמספקת חלק גדול ממי השתייה של ישראל.

אסון דליפת נפט עלול לגרום נזק לחיים תת-ימיים אחרים, להרוס את תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ולעצור את התפלת המים בחופי הים התיכון, שמספקת חלק גדול ממי השתייה של ישראל

עם 231 החתומים על המכתב נמנים ביולוגים, גיאולוגים, אקולוגים ימיים, גיאוגרפים, מהנדסים ומומחים לבריאות הציבור, שבאים ממוסדות אקדמיים שונים בישראל וכן בארצות הברית, באוסטרליה, במדינות שונות באירופה, בברזיל, באיי פיג'י וביפן.

כמה מהחתומים הם פרופ' ג'ון (צ'רלי) ורון מהמכון האוסטרלי למדעי הים – אחד המומחים הגדולים בעולם בנושא שוניות אלמוגים; פרופ' מעוז פיין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת; פרופ' אמציה גנין מהאוניברסיטה העברית; ופרופ' אנדראה גרוטולי מאוניברסיטת המדינה של אוהיו, המשמשת כנשיאת החברה הבינלאומית לשוניות אלמוגים.

פרופ' צ'ארלי ורון (צילום: EARTHNATIVE)
פרופ' צ'ארלי ורון (צילום: EARTHNATIVE)

המכתב מתווסף לקמפיין שהשיקו כ-20 ארגוני סביבה, בהובלת "צלול", "מדבר וים" ו"אילת אילות אנרגיה מתחדשת", שגם הם פועלים לעצירת הסכם צינור הנפט מחשש לנזק סביבתי.

פרופ' יוסי לויה מאוניברסיטת תל אביב, אחד החתומים על המכתב ומי שבשנת 2000 זכה במדליית דארווין היוקרתית על מחקרו בתחום שוניות האלמוגים, אמר לזמן ישראל כי הסכם הנפט הוא "פצצה סביבתית מתקתקת".

ההסכם חושף את כל מפרץ אילת-עקבה, את חופי סיני ושוניות האלמוגים שבהם ואת חופי הים התיכון "לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת, שבאזורנו הן עניין של זמן", נאמר במכתב.

ההסכם חושף את כל מפרץ אילת-עקבה, את חופי סיני ושוניות האלמוגים שבהם ואת חופי הים התיכון "לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת, שבאזורנו הן עניין של זמן", נאמר במכתב

מזכר ההבנות על הסכם הנפט הוא אחת התוצאות המוחשיות של הסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות בתיווכה של ארצות הברית.

ההסכם מאפשר לכל היותר ל-120 מכליות נפט שמכילות עד 7.9 מיליארד גלונים (30 מיליון מ"ק) של נפט גולמי ותוצרי נפט להשתמש בנמל הקיים של קצא"א באילת, לחוף ים סוף.

אלמוג במפרץ עקבה (צילום: Ove Hoegh-Guldberg)
אלמוג במפרץ עקבה (צילום: Ove Hoegh-Guldberg)

נפט מהמפרץ יוזרם באמצעות הצינורות של קצא"א דרך מדבר הערבה והנגב עד למסוף קצא"א באשקלון, שלחוף הים התיכון. משם הוא יוטען שוב על מכליות ויישלח לשווקים במדינות הים התיכון של אירופה.

על פי קצא"א, ההסכם גם מאפשר הובלה של נפט באמצעות אותה מערכת צינורות בכיוון ההפוך, מאזורי הים התיכון והים השחור אל אסיה.

ההסכם יכול להניב לקצא"א רווח מוערך של 800-700 מיליון דולר על פני שמונה שנים, על פי דיווח ברויטרס.

כיום, רוב הנפט מהמפרץ עובר דרך תעלת סואץ או צינור הנפט סומד של מצרים, ובשנים האחרונות עגנו במסוף של קצא"א באילת לא יותר משתיים או שלוש מכליות, שהובילו בעיקר נפט מרוסיה וממרכז אסיה, בדרך למזרח הרחוק.

אולם במהלך החודש האחרון לבדו עגנו באילת שלוש מכליות, על פי ד"ר יובל ארבל מעמותת "צלול" להגנת הים, החופים והנחלים. אחת המכליות האלה, "Faithful Warrior", ששטה תחת דגל יוון, הועמסה בנפט גולמי במהלך שבת וראשון.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)
"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)

"אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע, לאתרי תיירות ולחופי רחצה", טוענים המדענים במכתב, ומוסיפים כי אילת ממוקמת באזור החשוף לרעידות אדמה, בעוד שהמתקנים של קצא"א נבנו לפני קביעת התקנים המודרניים לבנייה עמידה.

קצא"א המקורית הוקמה ב-1968 כיוזמה ישראלית-איראנית משותפת להובלת נפט אסייתי מאילת לאירופה, דרך רשת של צינורות שהגיעו מאילת לאשקלון וצפונה לאורך ישראל עד חיפה. על פי אתר האינטרנט של קצא"א, החברה מפעילה 750 ק"מ של צינורות בישראל. החברה מנוהלת על ידי משרד האוצר, אם כי רשות הספנות והנמלים של משרד התחבורה מפקחת על המסופים.

בשל טבעה של קצא"א כיוזמה משותפת עם איראן, פעילותה של החברה חשאית ביותר, וגם היום מידע הקשור בה יכול להיות מצונזר על ידי הצנזורה הצבאית.

מפקחים מנטרים את פעולותיה מעת לעת, אם כי חוסר השקיפות מקשה לדעת באיזו תדירות או על פי אילו קריטריונים.

הדליפה מצינור קצא"א באזור הערבה בדצמבר 2014 (צילום: רשות הטבע והגנים)
הדליפה מצינור קצא"א באזור הערבה בדצמבר 2014 (צילום: רשות הטבע והגנים)

לפני שש שנים, החברה קבעה שיא מחפיר בגרימת הנזק הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, כאשר אחד הצינורות שלה נקרע וכ-5 מיליון מ"ק של נפט גולמי זרמו אל תוך שמורת הטבע עברונה בדרום הארץ.

באוקטובר, פרקליטות המדינה הודיעה כי קצא"א וחמישה מנהלים בכירים שלה בהווה ובעבר יועמדו לדין, בכפוף לשימוע, בשל תפקידם לכאורה באסון, שהסב נזק מוערך של 100 מיליון שקלים.

לפני שנה, בסוף ינואר 2020, קצא"א ואחרים הורשעו בפגיעה בערך טבע מוגן בים סוף, לאחר שנגרם נזק ליותר מ-2,600 אלמוגים בחוף אילת.

החתומים על המכתב ופעילים אחרים חוששים כי שפך נפט באחד המסופים עלול לגרום לנזק רחב אף יותר, בכלל זאת לשמורת חוף האלמוגים המפורסמת של אילת, הממוקמת כמה מאות מטרים בלבד מנמל קצא"א. אלמוגים קיימים גם בתוך אזור הנמל.

ציפור מתה מדליפת הנפט בערבה, צדמבר 2014 (צילום: שחר איסכרוב/המשרד להגנת הסביבה)
ציפור מתה מדליפת הנפט בערבה, צדמבר 2014 (צילום: שחר איסכרוב/המשרד להגנת הסביבה)

"שוניות אלמוגים נחשבות מבחינת עושר ומגוון ביולוגי ל'יערות הגשם' התת-ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה", נאמר במכתב.

"שוניות אלמוגים נחשבות ל'יערות הגשם' התת-ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה"

בזכות המבנה הגנטי שלהם, האלמוגים של ים סוף חסינים באופן יוצא דופן לעליית טמפרטורות המים בים סוף, ולא הראו סימני הלבנה קטלניים כפי שנראו בשוניות אלמוגים בכל העולם.

"בשל כך, האלמוגים של מפרץ אילת הם אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה: הם יכולים להיות המקור לשיקום שוניות אלמוגים בכל העולם. דליפת נפט לא רק תהרוג את האלמוגים במפרץ אילת, אלא תפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה בכל העולם", לשון המכתב.

אלמוגים גדלים על גבי פסולת בנייה באילת (צילום: אסף זבולוני/רשות הטבע והגנים)
אלמוגים גדלים על גבי פסולת בנייה באילת (צילום: אסף זבולוני/רשות הטבע והגנים)

המכתב מציין כי שפך נפט יתווסף לסכנה הנשקפת לאלמוגים של מפרץ אילת בעקבות הסערות ההולכות ומחמירות בשל שינויי האקלים.

שונית האלמוגים באילת "לא תשרוד מכה נוספת של שפך נפט גדול ממכליות", מזהיר המכתב.

עוד מציין המכתב כי הזיהום יתפשט במהירות בשל הרוחות החזקות האופייניות למפרץ אילת, וכי אפילו דליפה של 1% מתכולת מכלית שקולה לשפך של אלפי חביות נפט.

שפך נפט גורם נזק לכל המערכת האקולוגית, ממשיך המכתב. הוא מונע מעבר אור וחמצן למים, חודר לשרשרת המזון באמצעות דגים אוכלי פלנקטון, פוגע במערכת הרבייה ובגדילתם של בעלי החיים הימיים, גורם לחנק יונקים כגון דולפינים ונדבק לנוצותיהם של העופות באופן המונע מהם לעוף.

תקלה במסוף אשקלון לא רק תחולל הרס לאורך חופי הים התיכון אלא גם עלולה לעצור את התפלת המים במתקני ההתפלה, כותבים המדענים.

הדליפה מצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה בערבה, דצמבר 2014 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
הדליפה מצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה בערבה, דצמבר 2014 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

לפני שלושה חודשים, באותו חודש שבו נחתם מזכר ההבנות עם האמירויות, כמה מטרים מעוקבים של נפט דלפו מקו צינור אילת-אשקלון של קצא"א, במרחק כשלושה ק"מ מחוף אשקלון.

בשונה מאשקלון, הרציף הקצר באילת מביא את המכליות קרוב הרבה יותר אל קו החוף.

המכתב גם מצביע על כך שאם יוזמת מד-רד תצא לפועל, הדבר צפוי להגביר את זיהום האוויר. לא קיימות תקנות למניעת זיהום אוויר מאוניות העוגנות בישראל, למרות החלטת הממשלה מ-2017 לקבוע תקנות כאלה.

המכתב גם מצביע על כך שאם יוזמת מד-רד תצא לפועל, הדבר צפוי להגביר את זיהום האוויר. לא קיימות תקנות למניעת זיהום אוויר מאוניות העוגנות בישראל, למרות החלטת הממשלה מ-2017 לקבוע תקנות כאלה

מלבד הזיהום בשמורת עברונה, אחת התקריות הנוספות הקשורות בקצא"א שגרמה לנזק סביבתי הייתה דליפה של כ-30 טונות נפט מצינור בצפון הארץ, ליד טירת הכרמל, ב-2007.

ב-2011, טרקטור שעבד בפרויקט של קצא"א בשמורת נחל צין שבדרום הארץ פגע באחד הצינורות של החברה, וגרם לדליפת 1.5 מיליון ליטרים של דלק מטוסים אל תוך השמורה. שבועות ספורים לאחר מכן, טרקטור אחר של החברה פגע באותו צינור, במרחק של פחות מחצי קילומטר משם, וגרם לדליפה נוספת.

ב-2012, טפטוף מצינור של קצא"א ליד צומת גבעתי שבקרבת אשקלון הצריך פינוי של כ-2,000 טונות של אדמה מזוהמת. תקריות נוספות היו בקיעת צינור ליד נחל פולג שבצפון ב-2008 ודליפות נפט אל תוך הים ב-1998, 1999 ו-2002, שבסופו של דבר הביאו לקניסת החברה ב-100 אלף שקל.

חוף האלמוגים באילת (צילום: אנה קפלן/פלאש90)
חוף האלמוגים באילת (צילום: אנה קפלן/פלאש90)

תגובת קצא"א

"קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים.

"בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה.

"אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם  במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לקצאא איפה משרד להגנת הסביבה האם אישר את הרחבת פעילות קצאא האם נבדקו תשתיות קצאא הישנות בבמסופים הימיים ביכולתם לעמוד בקפיצה האדירה בעומס ה הפריקה וההעמסה ? האם הציד , כח האדם והמוכנות ... המשך קריאה

לקצאא איפה משרד להגנת הסביבה האם אישר את הרחבת פעילות קצאא האם נבדקו תשתיות קצאא הישנות בבמסופים הימיים ביכולתם לעמוד בקפיצה האדירה בעומס ה הפריקה וההעמסה ? האם הציד , כח האדם והמוכנות לטיפול במקרה של שפך מותאמים לעומסים אלו על פני התקנים הכי מחמירים ? ככל הידוע לנו לא ולא.

עוד 1,381 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 21 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

כן, "רק לא ביבי"

אחת המגמות שאני מזהה היום היא לחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, או להצטרף למפלג/ות ולרוץ במסגרתן, או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה הזאת מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי", כלומר ההאשמה שלמוחים אין אף אג'נדה מלבד סילוקו של הנאשם.

הלחץ גובר על מפגיני בלפור והצמתים להקים מפלגה, להצטרף למפלג/ות או לאמץ קו פוליטי מפלגתי ברור. הקריאה מצטרפת להגדרה המזלזלת "מחנה רק לא ביבי" – האשמה שלמוחים אין אג'נדה מלבד סילוק הנאשם

שותפים להאשמה קולות מימין, שתומכים בנאשם בשוחד ומרמה מסיבותיהם שלהם, או כי הם חושבים שהוא אפוד המגן מפני מו"מ מדיני שיסתיים בנסיגות ופינוי יישובים. שותפים נוספים ללעג הזה קולות ותיקים משמאל, שמפריע להם כי למחאה אין דרישה חד משמעית משותפת לסיום הכיבוש, לצדק חברתי, להפרדת דת ממדינה. מפריע להם שהשפה של מפגיני בלפור היא לא השפה הפוליטית שהם התרגלו אליה.

אני שמאלני "ישן". אני בא מהעולם של ה"איזמים" הישנים בעצמי. אני סוציאליסט, ובקונפליקט עם קפיטליסטים. אני מאמין בשיוויון אזרחי, בהפרדת דת ממדינה. אני מאמין שהכיבוש כבר הפך מזמן לאפרטהייד דה-פקטו. אני מאמין במפלגות ובחלוקה ברורה למחנות. אני משוכנע ששראל זקוקה לחוקה חילונית ורפובליקאית היום. אתמול.

שוחחתי עם הפעילים. אין ספק: שפתי אינה שפתם. כשהם מזלזלים, למשל, בחלוקה לימין ושמאל – אני חייב להתאפק לא לצעוק ולדפוק על השולחן (עוד מנהג של הדור הישן). אבל אני מכיר בכך שיש להם שפה אחרת ופרספקטיבה אחרת ויש להן מקום ולגיטימיות. עצם המעורבות הפוליטית הממושכת שלהם היא מבורכת. בתנאים הקשים שבהם הם פועלים, הנחישות שלהם מעוררת הערצה.

צריך להבין: לצד מחאת היחידים ו"חוזה חדש" ("קריים מיניסטר"), רוב גופי המחאה הוקמו בחודשים האחרונים והרוב המוחלט והמוחץ בהם הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה. לטוב ולרע, זאת שפה שונה.

המרחב הדמוקרטי כולל מחאה לא מפלגתית לצד מפלגות, לא המצאנו פה את הגלגל. כמו שהפוליטיקה באיגודים המקצועיים, או ברשויות המקומיות, מתנהלת לפי חוקים אחרים מהקשת המפלגתית שמיוצגת בכנסת. גוש אמונים שלום עכשיו, התנועה לאיכות השלטון – כולן לא מפלגתיות. לכולן יש מקום של כבוד בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית.

הרוב המוחץ במחאה הם צעירים מתחת לגיל 30. האידיאולוגיות הותיקות והמנוסחות זרות להם, או נראות להם מיושנות ולא רלוונטיות. השפה הפוליטית (שהם עדיין ממציאים) של הדור הזה שונה, לטוב ולרע

אם נרחיק למקומות וזמנים אחרים – המחאה נגד מלחמת וייטנאם היתה ברובה על-מפגתית. הפוליטיקה הסביבתית היא לא פעם על-מפלגתית (גם אם מחנה פוליטי חד מזוהה עם פוליטיקה סביבתית הרבה יותר). המחאות שצמחו נגד המשטרים במזרח אירופה לא היו מפלגתיות. גם התנועה נגד מרוץ החימוש הגרעיני. ועוד ועוד.

לגבי הדרישה להדחת נתניהו ומקומה המרכזי, כבר היה בישראל קמפיין כזה: "מספיק ודי בשלטון מפא"י". אג'נדה לגיטימית לגמרי. גם טוהר המידות זו אג'נדה נורמלית לגמרי להתאחד סביבה, בלי הסכמה על דברים אחרים. טוהר המידות או מלחמה בשחיתות זאת אג'נדה שמקובלת מאוד בתנועות חוץ פרלמנטריות, ולפעמים גם מתגבש מחנה פוליטי סביבה.

הדחתו של ראש מדינה שמסרב לפרוש חרף מחאה ציבורית והליך משפטי על עבירות חמורות זה מכנה משותף סביר בהחלט. נכון שבישראל, שמתחזקת כיבוש 53 שנים, שחלוקת העושר בה בלתי שיוויונית באופן קיצוני, שהמבנה החוקתי שלה הוא שאין חוקה ויש ממסד דתי ששולט בנישואין, בגירושין ובמעמד האזרחי של מהגרים ובני מהגרים – זה נראה מוזר, להעמיד את השחיתות והדחתו של אדם אחד בראש סדר העדיפויות הפוליטי.

אבל השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-1996 נתניהו היה סתם ראש ממשלה ימני מהליכוד. לא כך המצב ב-2021. נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו למשהו שהוא יותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת. כל תזוזה, כל שינוי, כל רפורמה מותנים עכשיו בהדחתו ובפירוק המשטר שהתעצב סביב אישיותו וסביב מקורביו.

השחיתות, לכאורה, הפכה למרכיב מפתח בצורת המשטר הפוליטי והכלכלי בישראל. ב-2021, נתניהו, משפחתו ומקורביו הפכו ליותר ממפלגה. הם הלב הפועם של משטר הכיבוש, ההון-שלטון והתיאוקרטיה הזוחלת

אז כן. "רק לא ביבי". האיש חייב לעמוד לדין, וכך גם לא מעט מהמקורבים והדמויות הבכירות במשטר שהתעצב פה. בכל מקרה, אסור להם להישאר בשלטון. אין בכך התנכרות לכ-4.5 מיליון נכבשים, או התעלמות מהחצי-תיאוקרטיה, או אדישות לאי-שיוויון חברתי. להפך. זה תנאי מוקדם הכרחי כדי להתקדם בכל שאר החזיתות.

נדב אלגזי עוקב אחרי הימין החדש זה כמה שנים, מאז שהיה קשור לחוגים הניאו-שמרניים או פעל בתוכם, וראה את המהפך המבעית לימין הפופוליסטי החדש. את ניצול הפרצות בחוק ובשיח הפוליטי-תרבותי. שואף להעלות את המודעות בציבור הדמוקרטי הרחב לסכנה, ולחשוף את דרכי הפעולה של החוגים הללו שפעלו לגמרי מתחת לרדאר שנים ארוכות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 644 מילים
עודכן לפני 54 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה