חוף האלמוגים באילת ב-2009 (צילום: אנה קפלן/פלאש90)
אנה קפלן/פלאש90
חוף האלמוגים באילת ב-2009

הסכם צינור הנפט עם האמירויות הוא "פצצה סביבתית מתקתקת"

פרסום ראשון בעוד מכליות מתחילות להוביל נפט מים סוף לים התיכון, מאות מדענים מזהירים במכתב לראש הממששלה כי דליפה עלולה להכחיד את החיים התת-ימיים ולהרוס את השונית הנדירה באילת ● "אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע, לאתרי תיירות ולחופי רחצה" ● "די בתקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול"

יותר ממאתיים מדענים מישראל ומהעולם מפצירים בממשלה לעצור את התוכניות להפיכת צינור ישן לכלי מרכזי להובלת נפט גולמי מהמפרץ הפרסי לדרום אירופה, בשל חשש לאסון סביבתי שעלול להכחיד את שוניות האלמוגים המפורסמות של ישראל.

"די בתקלה או חבלה אחת 'קטנה' באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול", כתבו החתומים על המכתב שנשלח לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה ביום שני.

באוקטובר, חברת קו צינור אירופה-אסיה (קצא"א) שבבעלות המדינה – לשעבר חברת קו צינור אילת-אשקלון – חתמה על מזכר הבנות עם חברת מד-רד לנד ברידג', יוזמה ישראלית-אמירתית משותפת, להובלת נפט ומוצרי נפט ממסוף ים סוף לים התיכון דרך שטח ישראל.

הישאם עבד חאמיד אחמד מאיחוד האמירויות ואיציק לוי, מנכ"ל קצא"א, חותמים על הסכם צינור הנפט ב-20 באוקטובר 2020 (צילום: קצא"א)
הישאם עבד חאמיד אחמד מאיחוד האמירויות ואיציק לוי, מנכ"ל קצא"א, חותמים על הסכם צינור הנפט ב-20 באוקטובר 2020 (צילום: קצא"א)

המדענים החתומים על המכתב מביעים חשש כי דליפת נפט תסב נזק חמור לשוניות האלמוגים של ים סוף – שחוסנן הבלתי רגיל לנוכח התחממות מי הימים עשוי לעזור בעתיד להצלת שוניות אחרות הנתונות בסכנת הכחדה.

אסון כזה, לדבריהם, עלול לגרום נזק לחיים תת-ימיים אחרים, להרוס את תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ולעצור את התפלת המים בחופי הים התיכון, שמספקת חלק גדול ממי השתייה של ישראל.

אסון דליפת נפט עלול לגרום נזק לחיים תת-ימיים אחרים, להרוס את תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ולעצור את התפלת המים בחופי הים התיכון, שמספקת חלק גדול ממי השתייה של ישראל

עם 231 החתומים על המכתב נמנים ביולוגים, גיאולוגים, אקולוגים ימיים, גיאוגרפים, מהנדסים ומומחים לבריאות הציבור, שבאים ממוסדות אקדמיים שונים בישראל וכן בארצות הברית, באוסטרליה, במדינות שונות באירופה, בברזיל, באיי פיג'י וביפן.

כמה מהחתומים הם פרופ' ג'ון (צ'רלי) ורון מהמכון האוסטרלי למדעי הים – אחד המומחים הגדולים בעולם בנושא שוניות אלמוגים; פרופ' מעוז פיין מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת; פרופ' אמציה גנין מהאוניברסיטה העברית; ופרופ' אנדראה גרוטולי מאוניברסיטת המדינה של אוהיו, המשמשת כנשיאת החברה הבינלאומית לשוניות אלמוגים.

פרופ' צ'ארלי ורון (צילום: EARTHNATIVE)
פרופ' צ'ארלי ורון (צילום: EARTHNATIVE)

המכתב מתווסף לקמפיין שהשיקו כ-20 ארגוני סביבה, בהובלת "צלול", "מדבר וים" ו"אילת אילות אנרגיה מתחדשת", שגם הם פועלים לעצירת הסכם צינור הנפט מחשש לנזק סביבתי.

פרופ' יוסי לויה מאוניברסיטת תל אביב, אחד החתומים על המכתב ומי שבשנת 2000 זכה במדליית דארווין היוקרתית על מחקרו בתחום שוניות האלמוגים, אמר לזמן ישראל כי הסכם הנפט הוא "פצצה סביבתית מתקתקת".

ההסכם חושף את כל מפרץ אילת-עקבה, את חופי סיני ושוניות האלמוגים שבהם ואת חופי הים התיכון "לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת, שבאזורנו הן עניין של זמן", נאמר במכתב.

ההסכם חושף את כל מפרץ אילת-עקבה, את חופי סיני ושוניות האלמוגים שבהם ואת חופי הים התיכון "לסכנה אדירה שמקורה בדליפה, תקלה או חבלה מכוונת, שבאזורנו הן עניין של זמן", נאמר במכתב

מזכר ההבנות על הסכם הנפט הוא אחת התוצאות המוחשיות של הסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות בתיווכה של ארצות הברית.

ההסכם מאפשר לכל היותר ל-120 מכליות נפט שמכילות עד 7.9 מיליארד גלונים (30 מיליון מ"ק) של נפט גולמי ותוצרי נפט להשתמש בנמל הקיים של קצא"א באילת, לחוף ים סוף.

אלמוג במפרץ עקבה (צילום: Ove Hoegh-Guldberg)
אלמוג במפרץ עקבה (צילום: Ove Hoegh-Guldberg)

נפט מהמפרץ יוזרם באמצעות הצינורות של קצא"א דרך מדבר הערבה והנגב עד למסוף קצא"א באשקלון, שלחוף הים התיכון. משם הוא יוטען שוב על מכליות ויישלח לשווקים במדינות הים התיכון של אירופה.

על פי קצא"א, ההסכם גם מאפשר הובלה של נפט באמצעות אותה מערכת צינורות בכיוון ההפוך, מאזורי הים התיכון והים השחור אל אסיה.

ההסכם יכול להניב לקצא"א רווח מוערך של 800-700 מיליון דולר על פני שמונה שנים, על פי דיווח ברויטרס.

כיום, רוב הנפט מהמפרץ עובר דרך תעלת סואץ או צינור הנפט סומד של מצרים, ובשנים האחרונות עגנו במסוף של קצא"א באילת לא יותר משתיים או שלוש מכליות, שהובילו בעיקר נפט מרוסיה וממרכז אסיה, בדרך למזרח הרחוק.

אולם במהלך החודש האחרון לבדו עגנו באילת שלוש מכליות, על פי ד"ר יובל ארבל מעמותת "צלול" להגנת הים, החופים והנחלים. אחת המכליות האלה, "Faithful Warrior", ששטה תחת דגל יוון, הועמסה בנפט גולמי במהלך שבת וראשון.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)
"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)

"אין תקדים בעולם למכליות שפורקות נפט בצמידות לשמורות טבע, לאתרי תיירות ולחופי רחצה", טוענים המדענים במכתב, ומוסיפים כי אילת ממוקמת באזור החשוף לרעידות אדמה, בעוד שהמתקנים של קצא"א נבנו לפני קביעת התקנים המודרניים לבנייה עמידה.

קצא"א המקורית הוקמה ב-1968 כיוזמה ישראלית-איראנית משותפת להובלת נפט אסייתי מאילת לאירופה, דרך רשת של צינורות שהגיעו מאילת לאשקלון וצפונה לאורך ישראל עד חיפה. על פי אתר האינטרנט של קצא"א, החברה מפעילה 750 ק"מ של צינורות בישראל. החברה מנוהלת על ידי משרד האוצר, אם כי רשות הספנות והנמלים של משרד התחבורה מפקחת על המסופים.

בשל טבעה של קצא"א כיוזמה משותפת עם איראן, פעילותה של החברה חשאית ביותר, וגם היום מידע הקשור בה יכול להיות מצונזר על ידי הצנזורה הצבאית.

מפקחים מנטרים את פעולותיה מעת לעת, אם כי חוסר השקיפות מקשה לדעת באיזו תדירות או על פי אילו קריטריונים.

הדליפה מצינור קצא"א באזור הערבה בדצמבר 2014 (צילום: רשות הטבע והגנים)
הדליפה מצינור קצא"א באזור הערבה בדצמבר 2014 (צילום: רשות הטבע והגנים)

לפני שש שנים, החברה קבעה שיא מחפיר בגרימת הנזק הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, כאשר אחד הצינורות שלה נקרע וכ-5 מיליון מ"ק של נפט גולמי זרמו אל תוך שמורת הטבע עברונה בדרום הארץ.

באוקטובר, פרקליטות המדינה הודיעה כי קצא"א וחמישה מנהלים בכירים שלה בהווה ובעבר יועמדו לדין, בכפוף לשימוע, בשל תפקידם לכאורה באסון, שהסב נזק מוערך של 100 מיליון שקלים.

לפני שנה, בסוף ינואר 2020, קצא"א ואחרים הורשעו בפגיעה בערך טבע מוגן בים סוף, לאחר שנגרם נזק ליותר מ-2,600 אלמוגים בחוף אילת.

החתומים על המכתב ופעילים אחרים חוששים כי שפך נפט באחד המסופים עלול לגרום לנזק רחב אף יותר, בכלל זאת לשמורת חוף האלמוגים המפורסמת של אילת, הממוקמת כמה מאות מטרים בלבד מנמל קצא"א. אלמוגים קיימים גם בתוך אזור הנמל.

ציפור מתה מדליפת הנפט בערבה, צדמבר 2014 (צילום: שחר איסכרוב/המשרד להגנת הסביבה)
ציפור מתה מדליפת הנפט בערבה, צדמבר 2014 (צילום: שחר איסכרוב/המשרד להגנת הסביבה)

"שוניות אלמוגים נחשבות מבחינת עושר ומגוון ביולוגי ל'יערות הגשם' התת-ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה", נאמר במכתב.

"שוניות אלמוגים נחשבות ל'יערות הגשם' התת-ימיים של העולם. שונית האלמוגים באילת כמעט נכחדה בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף קצא"א דאז, והשתקמה אך בקושי במשך כ-40 שנה"

בזכות המבנה הגנטי שלהם, האלמוגים של ים סוף חסינים באופן יוצא דופן לעליית טמפרטורות המים בים סוף, ולא הראו סימני הלבנה קטלניים כפי שנראו בשוניות אלמוגים בכל העולם.

"בשל כך, האלמוגים של מפרץ אילת הם אוצר טבע ייחודי ונדיר שחשיבותו בעת משבר האקלים עולה: הם יכולים להיות המקור לשיקום שוניות אלמוגים בכל העולם. דליפת נפט לא רק תהרוג את האלמוגים במפרץ אילת, אלא תפגע בסיכויי הצלת האלמוגים מכליה בכל העולם", לשון המכתב.

אלמוגים גדלים על גבי פסולת בנייה באילת (צילום: אסף זבולוני/רשות הטבע והגנים)
אלמוגים גדלים על גבי פסולת בנייה באילת (צילום: אסף זבולוני/רשות הטבע והגנים)

המכתב מציין כי שפך נפט יתווסף לסכנה הנשקפת לאלמוגים של מפרץ אילת בעקבות הסערות ההולכות ומחמירות בשל שינויי האקלים.

שונית האלמוגים באילת "לא תשרוד מכה נוספת של שפך נפט גדול ממכליות", מזהיר המכתב.

עוד מציין המכתב כי הזיהום יתפשט במהירות בשל הרוחות החזקות האופייניות למפרץ אילת, וכי אפילו דליפה של 1% מתכולת מכלית שקולה לשפך של אלפי חביות נפט.

שפך נפט גורם נזק לכל המערכת האקולוגית, ממשיך המכתב. הוא מונע מעבר אור וחמצן למים, חודר לשרשרת המזון באמצעות דגים אוכלי פלנקטון, פוגע במערכת הרבייה ובגדילתם של בעלי החיים הימיים, גורם לחנק יונקים כגון דולפינים ונדבק לנוצותיהם של העופות באופן המונע מהם לעוף.

תקלה במסוף אשקלון לא רק תחולל הרס לאורך חופי הים התיכון אלא גם עלולה לעצור את התפלת המים במתקני ההתפלה, כותבים המדענים.

הדליפה מצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה בערבה, דצמבר 2014 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
הדליפה מצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה בערבה, דצמבר 2014 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

לפני שלושה חודשים, באותו חודש שבו נחתם מזכר ההבנות עם האמירויות, כמה מטרים מעוקבים של נפט דלפו מקו צינור אילת-אשקלון של קצא"א, במרחק כשלושה ק"מ מחוף אשקלון.

בשונה מאשקלון, הרציף הקצר באילת מביא את המכליות קרוב הרבה יותר אל קו החוף.

המכתב גם מצביע על כך שאם יוזמת מד-רד תצא לפועל, הדבר צפוי להגביר את זיהום האוויר. לא קיימות תקנות למניעת זיהום אוויר מאוניות העוגנות בישראל, למרות החלטת הממשלה מ-2017 לקבוע תקנות כאלה.

המכתב גם מצביע על כך שאם יוזמת מד-רד תצא לפועל, הדבר צפוי להגביר את זיהום האוויר. לא קיימות תקנות למניעת זיהום אוויר מאוניות העוגנות בישראל, למרות החלטת הממשלה מ-2017 לקבוע תקנות כאלה

מלבד הזיהום בשמורת עברונה, אחת התקריות הנוספות הקשורות בקצא"א שגרמה לנזק סביבתי הייתה דליפה של כ-30 טונות נפט מצינור בצפון הארץ, ליד טירת הכרמל, ב-2007.

ב-2011, טרקטור שעבד בפרויקט של קצא"א בשמורת נחל צין שבדרום הארץ פגע באחד הצינורות של החברה, וגרם לדליפת 1.5 מיליון ליטרים של דלק מטוסים אל תוך השמורה. שבועות ספורים לאחר מכן, טרקטור אחר של החברה פגע באותו צינור, במרחק של פחות מחצי קילומטר משם, וגרם לדליפה נוספת.

ב-2012, טפטוף מצינור של קצא"א ליד צומת גבעתי שבקרבת אשקלון הצריך פינוי של כ-2,000 טונות של אדמה מזוהמת. תקריות נוספות היו בקיעת צינור ליד נחל פולג שבצפון ב-2008 ודליפות נפט אל תוך הים ב-1998, 1999 ו-2002, שבסופו של דבר הביאו לקניסת החברה ב-100 אלף שקל.

חוף האלמוגים באילת (צילום: אנה קפלן/פלאש90)
חוף האלמוגים באילת (צילום: אנה קפלן/פלאש90)

תגובת קצא"א

"קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים.

"בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה.

"אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם  במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לקצאא איפה משרד להגנת הסביבה האם אישר את הרחבת פעילות קצאא האם נבדקו תשתיות קצאא הישנות בבמסופים הימיים ביכולתם לעמוד בקפיצה האדירה בעומס ה הפריקה וההעמסה ? האם הציד , כח האדם והמוכנות ... המשך קריאה

לקצאא איפה משרד להגנת הסביבה האם אישר את הרחבת פעילות קצאא האם נבדקו תשתיות קצאא הישנות בבמסופים הימיים ביכולתם לעמוד בקפיצה האדירה בעומס ה הפריקה וההעמסה ? האם הציד , כח האדם והמוכנות לטיפול במקרה של שפך מותאמים לעומסים אלו על פני התקנים הכי מחמירים ? ככל הידוע לנו לא ולא.

עוד 1,381 מילים ו-2 תגובות
סגירה