בדרך מרמת רחל לאירופה הקלאסית הלכו לאיבוד 25 מיליון אירו

קרן דה לוקס

תחקיר

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

הסיפור הזה התחיל לפני ארבע שנים במלון ספא רמת רחל באווירה נעימה ופסטורלית. במקום התקיים כנס רב משתתפים בנושא "יצירת פתרונות השקעה אלטרנטיביים". בין הנוכחים היו ח"כ מיקי זוהר, ראש ארגון העצמאים רועי כהן – כיום שותפו של עפר שלח במפלגת "תנופה" – ומומחים בהשקעות וחסכון. נותני החסות לכנס היו אגוד המתכננים הפיננסים וחברת אמרלד.

לאחר ערב גיבוש בירושלים, כולל הרצאה במוזיאון ארצות המקרא, המשתתפים השכימו ליום שכולו הוקדש לדיון בשאלת היום שאחרי הפרישה: "איך נשפר את העתיד הכלכלי למשפחות הנותנות בנו אמון בתכנון חיים של כבוד ובטחון כלכלי".

מלון רמת רחל (צילום: booking.com)
מלון רמת רחל (צילום: booking.com)

בפאנל הסופי המשתתפים נקראו לדון ב"שאלות קשות שעשויות לשנות את הגורל של אזרחי עם ישראל: בעולם שבו אנו לבדנו אחראים לגורלנו הפיננסי, איך נוכל להשיג תשואה עבור לקוחותינו במטרה לאפשר להם חיים של כבוד ובטחון?". ללא ספק, שאלות שמטרידות את הציבור בשנים האחרונות.

בין הדוברים היו בועז אלפרן ועו"ד מיכאל שמואלביץ, ששותפים באמרלד, וכן עומר רבינוביץ' שהוצג כמומחה השקעות. עוד נשוב אליהם בהמשך. לכנס הזה הגיע מהולנד הנס ג'יי ג'יי נומן, שהוצג כדירקטור בקרן בשם אקוויטי פאוור פאנד (EPF). הוסבר שהקרן "מפוקחת בלוקסמבורג ומתרכזת בהשקעה בפרייבט אקוויטי, ומייצרת הזדמנות למשקיעים להרוויח מצמיחה בחברות קטנות ובינוניות באמצעות הלוואות קצרות טווח".

הקרן הייתה אמורה לתת הלוואות למיזמים, ביניהם פרויקטי נדל"ן בבלגיה. הקרן לא סחירה, כך שאי אפשר למכור ולקנות אותה בלחיצת כפתור כמו קרן נאמנות, אך היתרון הגדול במקרה כזה: היא אינה חשופה לתנודתיות בבורסה. המטרה הייתה להכות את שוק המניות במה שנקרא השקעה אלטרנטיבית.

הנס נומן. יועץ של הקרן והמשווק הראשי שלה
הנס נומן. יועץ של הקרן והמפיץ העיקרי שלה

זה נשמע נהדר, לא פחות. ישראלים הרי לא יפספסו הזדמנות כזו לעשות כסף. והם אכן מיהרו להשקיע בקרן מיליוני אירו.

אבל הרבה נועם ופסטורליה אין בסיפור הזה.

נכון לעכשיו, הקרן מוקפאת, כך שהמשקיעים אינם יכולים למשוך את כספם, והיא מהווה זירת קרב עכורה למאבקים משפטיים בלוקסמבורג, הולנד ובלגיה ולמעשה חדלה לתפקד.

מצוד בינלאומי בעקבות הכסף

EPF היא אחת מארבע קרנות שחוסות תחת קרן גג בשם LFP I, שלפי הערכות ופרסומים בתקשורת באירופה, קרוב ל-100 מיליון אירו נעלמו ממנה. לדרך שבה הקרן הגיעה למצבה הנוכחי יש לפחות שתי גרסאות: צד אחד טוען שהכול עבד כשורה עד שהגיע רמאי שהשתלט על ההגה. הצד השני טוען שהגניבות אירעו הרבה לפניו, ושהוא רק מנסה להחזיר את הכסף.

חשיפת זמן ישראל מגלה כי לפחות 73 ישראלים השקיעו בקרן הזו. קרוב לוודאי שיש עוד. עם חלקם שוחחנו והם אישרו את דבר ההשקעה בחוסר רצון מופגן, מבלי לחשוף את הסכומים, שבמקרים מסוימים התחילו ב-100 אלף אירו ובמקרים אחרים היו אף גבוהים יותר. לפי הערכות, ההשקעות של הישראלים בקרן מסתכמות ב- 25 מיליון אירו.

רשימת המשקיעים מרשימה וכוללת שני מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מטפלים, מהנדסים, מרצים ואמנים. חלקם הגדול אנשים מבוגרים יחסית ששוכנעו על ידי יועצים פנסיוניים לגוון את מקורות החסכון שלהם.

מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר צבי זיו, הוא אחד המשקיעים בקרן, פברואר 2009 (צילום: דודי וקנין / פלאש 90)
מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר צבי זיו, הוא אחד המשקיעים בקרן, פברואר 2009 (צילום: דודי וקנין / פלאש 90)

מי שאמורים לדעת לבחון השקעות כאלה יותר מאחרים הם שני הבנקאים הבכירים ברשימת המשקיעים: פרופ' שלום הוכמן, דירקטור בבנק דיסקונט ולשעבר מנכ"ל בנק מרכנתיל, וצביקה זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים.

זיו אומר כי התחיל להיות מודע לחריקות בהשקעה לפני קצת יותר משנה. "אני יודע שהקרן בבעיות ואני מצפה שהם יטופלו ושהעניינים שם יסתדרו. אין לי טענות לאף אחד, אם החלטתי להשקיע בקרן על סמך מידע שהיה לי, אז או שעשיתי טוב או שעשיתי רע.

"עשיתי החלטה רציונלית, ידעתי שזה ברמת סיכון אבל חיפשתי תשואות מעבר למקובל בשוק, ולכן חלק מכספי אני מוכן לסכן בעניין הזה. דברים כאלה קורים, אין לי טענה לאנשים שהציגו לי את הנייר כי הם הציגו את זה לאחר בדיקה שלהם – וגם כשיש מנהל רמאי, אתה לא יכול לדעת שהוא לא גונב.

"עשיתי החלטה רציונלית, ידעתי שזה ברמת סיכון אבל חיפשתי תשואות מעבר למקובל בשוק, ולכן חלק מכספי אני מוכן לסכן בעניין הזה. דברים כאלה קורים, אין לי טענה לאנשים שהציגו לי את הנייר"

"הרמאים תמיד בונים את כללי המשחק שלהם בצורה שתהיה הכי אמינה, אז מן הסתם היו שם רואי חשבון טובים ונאמן בסדר אבל בסוף, אם מישהו גונב אז הכסף הולך וזהו.

"אחת המחלות בישראל היא שאנשים עושים החלטות לא נכונות ותמיד הם מחפשים את מי להאשים, ולא את עצמם, אני לא כזה. קיבלתי מידע, עשיתי השקעה, יכול להיות שחלקו היה שגוי אבל קיבלתי אותו מגוף אמין מבחינתי, אז ידעתי שאני לוקח סיכון והסיכון התממש וזה קורה בהרבה השקעות.

הבורסה לני"ע בת"א. משקיעים נהרו להשקעות אלטרנטיביות מחוץ לבורסה כדי להשיג תשואות עודפות (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
הבורסה בת"א. משקיעים נהרו להשקעות אלטרנטיביות כדי להשיג תשואות עודפות (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

"המנהלים החדשים של הקרן השתלטו עליה שלא כדין, זה מה שנמסר לי בזמנו, וצריך לתבוע אותם כדי להשתלט על הקרן כך שהמשקיעים ינסו לקבל בחזרה כמה שיותר מכספם. הגוף שדרכו השקעתי שאל אותי אם אני מוכן להשתתף בתביעה ומכיוון שאין לי טענה לאותו גוף אמרתי שאנסה להשתתף בכל מהלך שינסה להביא את הכסף".

כמי שעמד בראש הבנק הגדול במדינה בעידן שלפני הגבלות השכר בפיננסים, זיו יכול להרשות לעצמו להישמע שווה נפש יחסית לאובדן הצפוי של ההשקעה. אלא שלצד המשקיעים הכבדים, הקרן האלטרנטיבית שווקה במרץ גם לאנשים מהשורה.

אחד מהם, בעל מקצוע חופשי שנמצא כבר בגיל פרישה, נשמע מודאג ובעיקר ניסה להבין כיצד יוכל להשיב לעצמו את המאה אלף דולר שהשקיע. לדבריו, הוא השקיע גם בקרן נוספת ששיווקה קבוצת אמרלד ולכל הסיפור הזה הגיע דרך יועץ פנסיוני שכיוון אותו לאדם בשם עומר רבינוביץ' ומשם לאמרלד.

עו"ד מיקי שמואלביץ (צילום: מתוך האתר של אמרלד)
עו"ד מיקי שמואלביץ (צילום: מתוך האתר של אמרלד)

אחת המשקיעות הראשונות ששוחחנו איתה אמרה שהיא לא כל כך מתמצאת בפרטים ולאחר זמן קצר חזר אלינו משקיע נוסף בעקבות השיחה איתה. לדבריו, הקרן חדלה לתפקד ובישראל יש משרד  שמייצג את המשקיעים וכן משרד עורכי דין בינלאומי שנשכר לשם כך.

"כל מה שמנסים לעשות כרגע זה ליצור מצב שהקרן חוזרת לעבודה ולהעביר אותה למנהל חדש, זה כרגע הסטטוס. יש בחור אחד שבוחש מאחורי הקלעים, הוא דירקטור בקרן שקוראים לו דיוויד מייפלי, הרשות לני"ע בלוקסמבורג פסלה אותו מלכהן בתפקידים ציבוריים".

על מי אפשר לסמוך

השקעות אלטרנטיביות היו הלהיט של העשור האחרון, עם ריביות אפסיות ובורסה יקרה יחסית. כולם, כולל כו-לם, פינטזו על בית זול ביוון, פורטוגל, או יחידת דיור בבית אבות באנגליה עם הבטחות לתשואה בשמיים.

על הרקע הזה, לא מפתיע שגם המשווקים של EPF שכנעו כל כך הרבה ישראלים לשים כסף על האוצר מלוקסמבורג.

מייפלי היה מנהל הקרן בשנתיים האחרונות וסיים לאחרונה את תפקידו. גם אליו עוד נשוב. רוב המשקיעים הישראלים עימם שוחחנו, השתמשו בעיקר במילה אחת כשהזכירו אותו: נוכל.

אחד מהמשקיעים האלה הוא פרופ' לרפואה יהודה סקורניק, שהשקיע בקרן עם אשתו ובנו. אוהד, הבן, אמר: "מי שמטפל בזה הוא עומר רבינוביץ'. אני לא מעורב בפרטים, אני יודע שזה בבתי משפט ומול הרגולטורים. אני מבין שיש שם נוכל גדול מאוד, דיוויד מייפלי".

משקיע נוסף שאליו פנינו הוא ברוך ברלינר מרעננה, מתמטיקאי, מלחין ומשורר, שלפי פרסום מהתקופה האחרונה, נמנה על האמנים שנפגעו מהקורונה, עם 20 קונצרטים מיצירותיו שבוטלו בשנה החולפת. הוא התקשה לזכור את דבר ההשקעה בקרן, ואת האישור לכך נתנה אשתו.

עומר רבינוביץ' (צילום: צילום מתוך עמוד פייסבוק אינווסטור 360)
עומר רבינוביץ' (צילום: עמוד פייסבוק אינווסטור 360)

"אנחנו עובדים עם עומר רבינוביץ', יותר טוב שתפנה אליו", היא הציעה, והוסיפה שאת ההשקעה הם ביצעו דרכו לפני יותר משנתיים. היא מודעת לכך שהוגשה תביעה ושגם השם של בעלה צורף אליה.

 

אחד המעורבים בגיוס אף ציין ש"אם זה היה תלוי באמרלד, לא היה יוצא פה כלום. מזל שעומר, שיש לו משקיעים גדולים, לקח על זה פיקוד. אם אמרלד היו צריכים לנהל את הכל, אוי ואבוי לנו. הוא סוכן עצמאי שחשב שהקרן טובה והביא לקוחות. הוא הביא את הסכומים הגדולים. הוא הלך וראה את הנכסים ועליו אני סומך".

רבינוביץ' מעביר קורסים שמתיימרים ללמד "שיטות בדוקות ומוכחות" לניהול תיק מניות שינצח את המדדים. בשנים האחרונות פורסמו אודותיו מספר כתבות תוכן שיווקי, בין השאר בדה מרקר וכלכליסט, כשבאחת מהן הוא מסביר איך להגדיל את תשואת ההשקעה פי שלושה ובאחרת הוא מספר על תשואה של 42% בשנה וחצי. הכתבות הממומנות האלה הוכיחו את עצמן בגיוס המשקיעים לקרן.

בזמן הכנת הכתבה, שוב ושוב קפצו לנו בדפדפן הבאנרים עם תמונתו של רבינוביץ' המנסה לעניין גולשים ב"השקעות אלפא" למשקיעים כשירים, כלומר כאלה שמסווגים כבעלי הון עצמי גדול יחסית.

פנינו לרבינוביץ', והוא נשמע נסער. שוב ושוב הפציר בנו להימנע מפרסום הכתבה ושמות המשקיעים מאחר שלדעתו הדבר עלול להזיק להליכים שונים סביב הקרן ומנהליה הנוכחיים. בהמשך פנה אלינו גם סקורניק הבן עם אותו מסר דומה.

בסופו של דבר, העביר רבינוביץ' את התגובה הבאה: "אין לנו קשר עסקי ישיר עם EPF. יש קבוצה שייצגה ושיווקה אותם למספר גופים בארץ, ואנחנו כלקוח של אותה קבוצה מייצגת, הפנינו מספר לקוחות לקרן. אכפת לנו מלקוחותינו ואנחנו עושים מאמצים לעזור למשקיעים שהשקיעו בקרן". בהמשך ציין שהגוף המייצג הוא חברת אמרלד.

מבט לעיר העתיקה בלוקסמבורג. הדוכסות הפכה למרכז קרנות ההשקעה באירופה (צילום: AP Photo/Paul Ames)
מבט לעיר העתיקה בלוקסמבורג. הדוכסות הפכה למרכז קרנות ההשקעה באירופה (צילום: AP Photo/Paul Ames)

אנחנו לא בשליטה

חברת אמרלד מציגה את עצמה כמתמחה בהשקעות אלטרנטיביות בתחום החוב, כלומר הלוואות מגובות בנכסים. בין שלל התארים והתפקידים, שני מנהליה, עו"ד מיכאל שמואלביץ ובועז אלפרן, מציגים גם שותפות לשעבר בחברת ניהול קרנות בלוקסמבורג.

מבדיקה שערכנו עולה כי לקוח של אמרלד בשם יוסי גורן תבע מהם לפני כשנה וחצי יותר ממיליון שקל, בגין השקעות שלטענתו הוצאו ממנו לצרכי השקעות "בהתבסס על מצגי שווא" וכי בזמן הגשת התביעה הם "מסרבים להשיב את כספי ההשקעה לידי התובעים ולתת מידע אמיתי אודות השקעותיהם".

בין השאר, מוזכרות שם קרנות שנוהלו בלוקסמבורג. עוד טען התובע, כי במקום פירוט השקעות התקבלו תשובות "חלקיות ומתחמקות". גם במקרה הזה נטען שמי שעניין את המשקיע באמרלד היה יועץ פיננסי שתיווך את הפגישה הראשונה בין הצדדים.

בועז אלפרן (צילום: מתוך האתר של חברת אמרלד)
בועז אלפרן (צילום: מתוך האתר של חברת אמרלד)

בתגובה נמסר מאמרלד כי "החברה לא עובדת ישירות מול משקיעים למעט קומץ של לקוחות כשירים. תביעתו של גורן הייתה במהותה מול חברה אחרת בלוקסמבורג שהינה בעלת שם זהה ובגין אירועים שהתרחשו חודשים רבים לאחר שבועז אלפרן ומיקי שמואלביץ כבר לא היו דירקטורים בה.

"מתוך הבנה שעלות ניהול המשפט מבחינת זמן כסף וטרחה תכביד על אמרלד ישראל, הגיעו הצדדים להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ובה שולם לתובע פיצוי מוסכם בעבור כל טענותיו".

בשיחה שקיימנו עם אלפרן, הוא שידר עסקים כרגיל וטען שאין פה סיפור. "המנהלים הנוכחיים בדרך להתחלף, זה בהחלטת בית משפט בלוקסמבורג. איזה עניין אתה מוצא בקרן? מה מעניין אותך? זאת הקרן היחידה בעולם שמצאת שהיו בה אי סדרים?"

המשקיעים יקבלו את הכסף בחזרה?
"תלוי מה יהיו החלטות בית המשפט ומה יהיו ההחלטות באסיפות. אנחנו לא בשליטה על הדבר הזה. אף אחד לא השתלט על שום דבר. היו מנהלים שבאו לנהל את הקרן, קבוצת משקיעים שרצתה להחליף אותם כי לא התנהלו כמו שצריך.

"תשמע, הכתבות שאתה רואה בגוגל הן בעיקר מגמתיות, מצד אדם שהיה דירקטור בקרן. הרגולטור סילק אותו מהקרן וקבע שלא יוכל להיות יותר דירקטור בלוקסמבורג בניהול קרנות. זה הרגולטור אמר, לא אני. אז אותו אדם מפרסם דברים כי יש לו אינטרסים אחרים".

"תשמע, הכתבות שאתה רואה בגוגל הן בעיקר מגמתיות, מצד אדם שהיה דירקטור בקרן. הרגולטור סילק אותו מהקרן וקבע שלא יוכל להיות יותר דירקטור בלוקסמבורג בניהול קרנות. זה הרגולטור אמר, לא אני"

מתברר שיועצי השקעות קיבלו המלצה על הקרן הזו מרבינוביץ', ומשם הלקוחות הגיעו אליכם.
"זה נכון. אם דיברת עם יועץ שאמר לך שעומר המליץ ועל סמך זה קיבל החלטה, אז שיבדוק את עצמו. יועץ אמור לבדוק בעצמו אם יש לקוחות של עומר שהוא המליץ להם, בשביל זה הוא שם".

סופרמרקט של לידל. מנהלי הקרן מצאו שנכס שהיה אמור להיות בבעלותה בבלגיה, נמכר בעסקה נפרדת והפך לסניף של רשת המרכולים (צילום: AP Photo/Joerg Sarbach)
לידל. נכס שהיה רשום בבעלות הקרן נמכר והפך לסניף של רשת המרכולים (צילום: AP Photo/Joerg Sarbach)

תובעים את כולם

ביום חמישי האחרון התקיימה אסיפת בעלי מניות של הקרן. על סדר היום עמדה בחירה של דירקטורים חדשים במקום השלושה שכיהנו בתפקיד בשנתיים האחרונות: טודור פדלס, ז'אק בוסוייט וכן מייפלי. המנדט שלהם היה לנסות להשיב את הכסף שלכאורה נגנב. לדעתם, החשש הוא שהקרן נפלה קורבן להונאת פונזי בסגנון ברני מיידוף. הם הקימו אתר שמגולל את הכרונולוגיה של האירועים.

אלא שהאסיפה בוטלה, לאחר שמייפלי האשים את נומן במניפולציה על יפויי הכוח של קולות בעלי המניות, לרבות אלה של המשקיעים הישראלים. מייפלי הודיע שיעביר דיווח לשופט חוקר שמונה לבדוק את התלונות בנוגע לקרן. בסופו של דבר לא נבחרו דירקטורים חדשים וכרגע הקרן מנוהלת בפועל על ידי עו"ד כריסטיאן שטיינמץ.

האסיפה הזו היא הפרק האחרון במאבק שמתנהל בשנתיים האחרונות בין מייפלי לבין נומן, וכן רבינוביץ', אלפרן ושמואלביץ שמייצגים את המשקיעים הישראלים. האחרונים הגישו תביעה בסך 40 מיליון אירו כנגד שלושת מנהלי הקרן. התביעה הביאה לכך שהדירקטורים הודחו, והרגולטור על הסקטור הפיננסי בלוקסמבורג, (cssf), קבע שמייפלי סיפק מידע מטעה על עצמו לצורך קבלת אישור עבודה כדירקטור.

הדבר הנוסף שנומן ונציגי הישראלים ביקשו, הוא לחלץ את הנכסים שנותרו ב-EPF ולהעביר אותם לקרן אחרת. אלא שלפני כשבוע הדרישה הזו נחלה מפלה, כאשר שופט חוקר הודיע שכל הסיפור נמצא כבר תחת הליך פלילי, ולכן אסור להעביר את הנכסים המוקפאים ליישות משפטית אחרת, וכי מי שיפעל להעברת הנכסים מסתכן במאסר וקנס.

רחוב פיליפ ה-2 בלוקסמבורג. הדוכסות הפכה למרכז קרנות ההשקעה של אירופה (צילום: AP Photo/ Luxpress/Manuel Dias HA)
לוקסמבורג. פעילות פיננסית עברה לדוכסות בעקבות הברקזיט (צילום: AP Photo/ Luxpress/Manuel Dias HA)

"אני חתול רחוב", מעיד על עצמו מייפלי, שגדל בליברפול במשפחה יהודית. הוא עומד מאחורי עשרות תביעות אזרחיות ותלונות על מעשים פליליים והלבנת הון שהוגשו בשם הקרן בשנתיים האחרונות בלוקסמבורג, בלגיה והולנד, כלפי שלל הגורמים המעורבים.

"אנחנו תובעים את כולם. את PWC כאודיטור שגבה את שכר הטרחה מבלי לבדוק את הדיווחים הפיננסים, את ABN וסוסייטה ג'נרל בתור בנקי המשמורת ואת הרגולטור בגין רשלנות פושעת", אמר כשפנינו אליו. את הרגולטור בלוקסמבורג, הקרן תבעה בטענה שהדוכסות העדיפה לקדם את עצמה כמרכז פיננסי על חשבון הגנה על המשקיעים.

"אנחנו תובעים את כולם. את PWC כאודיטור שגבה את שכר הטרחה מבלי לבדוק את הדיווחים הפיננסים, את ABN וסוסייטה ג'נרל בתור בנקי המשמורת ואת הרגולטור בגין רשלנות פושעת"

הדוכסות הפכה בשנים האחרונות למרכז הקרנות הגדול בעולם, בין השאר הודות לברקזיט שגרם להסטת ניהול קרנות החוצה מבריטניה. לוקסמבורג מתחרה על השלל הזה עם אירלנד ויריבות קטנות יותר כמו מלטה, קפריסין וגיברלטר.

אף שהודח מתפקידו, מייפלי מספר שימשיך לפעול בכל הכוח למיצוי ההליכים המשפטיים להשבת הכסף, ומציג לו"ז עמוס בדיונים קרובים בבית המשפט. "בכל ארבע הקרנות האלה יש כל כך הרבה לכלוך ואנחנו רוצים להצדיק את השם שלנו כחושפי הונאות", אמר עוד.

דייוויד מייפלי, מנהל הקרן בשנתיים האחרונות, ינואר 2021
דייוויד מייפלי, מנהל הקרן בשנתיים האחרונות, ינואר 2021

בעוד שמייפלי טוען שהוא בסך הכל מנסה להחזיר את הנכסים האבודים שנגזלו במרמה כביכול,  בישראל יש מי שסבורים כי הוא עושה זאת רק כדי לנצל את המצב לטובתו, ושהכול היה בסדר עד שהוא הגיע.

לפי גרסת החברה של רבינוביץ', ביוני 2018 הם החלו להרגיש בעיות בהתנהלות ובמועד הגשת דו"חות הקרן "אבל זה לא היה משהו שהופכים שולחנות בגללו". באפריל 2019 הם קיבלו עדכון ממייפלי על חשד לאי-סדרים, ומאותו הרגע היא הוקפאה "כאשר הכסף של המשקיעים נעול ונמצא בסכנה".

ביוני 2019 רבינוביץ' ואלפרן הגיעו לפגוש את מנהלי הקרן בלוקסמבורג. לדברי מייפלי, באותה פגישה הוא התקשה להבין "האם הם בעלי מניות או מייצגים אותם. חלקנו איתם מידע על הונאות שמצאנו והראנו עדויות לכך לצד תכתובות עם האף-בי-איי ועורכי דין בבלגיה. בהמשך הם פגשו את טודור, השותף שלי, וטענו שיש להם קשרים במוסד. בשלב הזה התרגזתי".

"חלקנו איתם מידע על הונאות שמצאנו והראנו עדויות לכך לצד תכתובות עם האף-בי-איי ועורכי דין בבלגיה. בהמשך הם פגשו את טודור, השותף שלי, וטענו שיש להם קשרים במוסד. בשלב הזה התרגזתי"

לעומת זאת, הישראלים מספרים שמייפלי האשים את כל הגורמים המעורבים בקרן "בתאוריית קונספירציה כלל עולמית שמטרתה לעשוק את המשקיעים". הם טוענים שארגון החקירות שאותו הוא מתיימר לייצג פשוט לא קיים, ומהחקירות שהם ביצעו אודותיו, מדובר בנוכל סדרתי שפעל באותה שיטה גם בעבר. לטענתם, הוא הציג את עצמו כחושף שחיתויות ולמעשה "הפעיל מנגנון סחיטה ואיומים מתוחכם כנגד הגורמים שהאשים בעצמו".

לוי דווגנייר. הקרן עשתה עסקאות נדל"ן עם נכסים שבבעלותו
לוי דווגנייר. הקרן רכשה ממנו נדל"ן

כל הממצאים אודות מייפלי מפורטים בסרטון ארוך ומושקע שמוקדש כולו למעלליו וכולל שיחת טלפון שבה שותפו דורש מאחד המעורבים בקר, 2.3 מיליון אירו כתנאי לשחרור שלה מההקפאה. הכל לכאורה. מי שכביכול מוצג בסרטון כקורבן לניסיון הסחיטה הזה הוא לוי דווגנייר הבלגי, טניסאי מקצועי לשעבר וכיום יזם נדל"ן.

 

התשובה של מייפלי להאשמה על סחיטה, היא שמדובר בתרגיל שנעשה בשיתוף האף-בי-איי כדי להפליל את דווגנייר. לא פחות ולא יותר. הוא מזכיר שעל אותו דווגנייר נגזרו לאחרונה 30 חודשי מאסר בתיק אחר שאינו קשור לקרן. במכתב למשקיעים שהקרן שלחה לפני כשנה, צויין שבין היתר היא השקיעה בחברות פארמה ונדל"ן שבבעלות דווגנייר.

נטען שם שהלוואה של כ-5 מיליון אירו לחברת הפארמה לא הוחזרה ושהכספים האלה הועברו הלאה לחברות שקשורות לדווגנייר ולנומן. עוד נטען שם, שנכסי הקרן שימשו מעין קופה קטנה להוצאות אישיות של דווגנייר ואשתו, שגם נגדה הקרן הגישה קובלנה פלילית. במסמך אחר נטען שהקרן רכשה נדל"ן מחברות של דווגנייר על בסיס מסמכים מזויפים.

כך למשל, הדירקטורים בדקו מוסך של ב.מ.וו בבלגיה, שכביכול נרכש על ידי הקרן מדווגנייר, אך בביקור במקום הם גילו שהוא נמכר בעסקה נפרדת לגורם אחר, ובכלל משמש סופרמרקט של לידל.

בתגובה להאשמות, דווגנייר כתב לנו כי "מדובר בהבלים שגויים שמייפלי מטיח כדי לשרת את מטרות ההונאה שלו. נראה בבירור שהאדם הזה מנסה לנצל לרעה את התקשורת כדי להזיק ולסחוט בעלי עניין בקרן רק כדי להעשיר את עצמו", והמליץ בחום לצפות בסרטון שבו הוא מככב.

אינגה קס, אשתו של דווגנייר שגם נגדה הוגשה קובלנה בשם הקרן
אינגה קס, אשתו של דווגנייר שגם נגדה הוגשה קובלנה בשם הקרן

"מדובר בהבלים שגויים שמייפלי מטיח כדי לשרת את מטרות ההונאה שלו. נראה בבירור שהאדם הזה מנסה לנצל לרעה את התקשורת כדי להזיק ולסחוט בעלי עניין בקרן רק כדי להעשיר את עצמו"

השחקן הנוסף בסיפור הזה הוא נומן מהמערכה הראשונה ברמת רחל, שהיה מעורב בקרן מראשיתה ב-2013 והגיע לארץ מספר פעמים כדי לשווק אותה. גם נגדו מייפלי הגיש (בשם הקרן) תלונה באנטוורפן.

בפנייה אליו, נומן אישר שאינו דירקטור ב EPF-והצגתו באופן הזה בכנס ברמת רחל הייתה ככל הנראה טעות. הוא הבהיר שהקרן שילמה עמלה של 5% שנחלקה בין כל מי שהפיץ אותה, גם בישראל. הוא הכחיש את כל ההאשמות שהוטחו בו וטען שהקרן תפקדה היטב מעל חמש שנים. "רק כאשר הקרן האחות נקלעה לקשיים בגלל חשד הונאה לכאורה, המנהלים התפטרו ואז נכנסו מייפלי ושותפיו".

שמו של נומן נקשר בקרן בפרשייה אחרת, במסגרתה הוא היה מעורב בגיוס של 130 מיליון אירו לקרן טרה-ויטאליס. הקרן הזו הייתה אמורה להשקיע בנטיעת עצים בקוסטה ריקה. מאוחר יותר התברר שרוב הכספים שימשו לשיווק ופרסום, חסות למירוץ מכוניות, תא פרטי באצטדיון הכדורגל של איאקס אמסטרדם והוצאות אחרות של נומן.

הקרן הייתה אמורה להשקיע בנטיעת עצים בקוסטה ריקה. מאוחר יותר התברר שרוב הכספים שימשו לשיווק ופרסום, חסות למירוץ מכוניות, תא פרטי באצטדיון הכדורגל של איאקס אמסטרדם והוצאות אחרות של נומן

פרשת טרה-ויטאליס התפוצצה בתחילת העשור והביאה לחקירת רשויות המס בהולנד. זה קרה לפני שהיזם ההולנדי החל לשווק את הקרן מלוקסמבורג בישראל. מי שרצה, יכול היה לבדוק גם את ההיסטוריה שלו ובשביל זה לא צריך בדיקת נאותות של מומחה פיננסי, מספיק לעשות גוגל.

אסיפת בעלי מניות של EPF בלוקסמבורג. עומד מימין: הנס נומן, ינואר 2021
אסיפת בעלי מניות של הקרן ביום חמישי האחרון בלוקסמבורג. עומד מימין: הנס נומן

אז מי כאן האיש הרע

לא בטוח שיש צדיקים גמורים בסיפור הזה, אך ברור שהקורבנות הם משקיעי הקצה ששוכנעו להעביר לקרן סכומים גדולים. למרות כל ההאשמות שמוטחות בישראל כנגד מייפלי, שני משקיפים חיצוניים שעוקבים אחר הסיפור הזה בחו"ל ושאיתם שוחחנו, התעקשו לטעון שלדעתם כספים נגזלו מהקרן עוד לפני שמייפלי הגיע אליה.

בשורה התחתונה, במכתבים ודיווחים שפרסם בשם הקרן, מייפלי טוען שהיא התנהלה כהונאת פונזי, ושילמה דיבידנדים למשקיעים הקיימים רק הודות לגיוס החדשים, באופן שהביא להתאיידות של קרוב ל-100 מיליון אירו. "במהלך שש השנים של חיי הקרן, היא לא השלימה את הפיתוח של נכס נדל"ן אחד", אמר באחת השיחות שקיימנו איתו. לעומת זאת, בספרים הקרן דיווחה על עלויות פיתוח שניפחו את שווי הנכסים.

במכתבים ודיווחים שפרסם בשם הקרן, מייפלי טוען שהיא התנהלה כהונאת פונזי, ושילמה דיבידנדים למשקיעים הקיימים רק הודות לגיוס החדשים, באופן שהביא להתאיידות של קרוב ל-100 מיליון אירו

בנוסף, הוא טוען שהעדכונים של הקרן לא הגיעו למשקיעי הקצה בישראל ונעצרו אצל הבנק או בידי גורמים אחרים. "השאירו אותם מחוץ לתמונה. שאלנו משקיעים אם הם מקבלים הודעות וכשביררנו גילינו ששלחנו הודעות, העברנו לבנק בישראל והם שלחו אותן לקבוצה בישראל שישבה על המידע", אמר עוד מייפלי.

משיחות שקיימנו עם משקיעי הקצה מסתמן שהם לא קיבלו את מכתביו. כך, למשל, יזם ההייטק אמוץ ירדן שאליו פנינו. לאחר שנזכר שהוא אחד המשקיעים בקרן, אישר שאת העדכון לגביה קיבל רק דרך אלפרן. "יכול להיות שהשקעתי דרך קרן אחרת … כן, עכשיו אני נזכר. לפני 4-5 שנים. לא קיבלתי (עדכונים). לפני שנה ומשהו הודיעו על בעיות. הסוכן שלהם בועז, הוא זה שהיה מוציא ומביא".

רשות ני"ע. אמורים להגן על ציבור המשקיעים בישראל (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)
רשות ני"ע. אמורים להגן על ציבור המשקיעים בישראל (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

לדברי מייפלי, הוא פנה גם לרשות לניירות ערך בישראל, אך נענה שהקרן רשומה בלוקסמבורג ולכן אין בסמכותה של הרשות להתערב. "אמרנו להם שישראלים שוכנעו להשקיע ורומו והם אמרו 'זה לא נוגע לנו'".

התשובה של הרשות בישראל אולי נכונה פורמלית, אך היא עלולה להחטיא את ייעודה בהגנה על משקיעים ישראלים. תגובת הרשות טרם התקבלה.

"המשקיעים מבינים שיש בעיה", אומר מייפלי, "אבל אומרים להם שאנחנו הרעים וגנבנו את כל הכסף ולא הבחור מהולנד שעבד עם הצוות מישראל, ולכן אומרים להם שזה לא הם אלא החבר'ה מלוקסמבורג, כלומר אנחנו".

במכתב למשקיעים מאפריל האחרון, מייפלי מציין שרוב נכסי הקרן רוקנו ממנה מבלי ידיעתה ושהאי-סדרים לא נולדו במשמרת שלו.

באותו מכתב הוא מציין שמנהלי הקרן ועורכי דינה נתונים ללחצים עצומים ברשתות החברתיות, איומים, סחיטה והשמצות. כאשר עורכים חיפוש על שמו של מייפלי, התוצאה הראשונה היא אתר שמוקדש להצגתו כרמאי, כביכול. בלשונית "אודות", נכתב: "אם תרצו לבוא לביקור, אנחנו ממוקמים בבסיס גרמני סודי ששרד מאז מלחמת העולם השנייה, איפשהו באנטרקטיקה. בהצלחה עם זה".

תגובות

מהחברה של אלפרן ושמואלביץ נמסר בתגובה כי אמרלד היא חברה וותיקה ומנוסה היודעת במהלך הדברים הרגיל להימנע מלהיכנס או להמליץ להשקיע בהשקעות לא טובות, אך יודגש כי מעולם לא נתקלנו בארכי-נוכל דוגמת דיויד מייפלי. בעוד מספר ימים יודחו סופית מייפלי ושני שותפיו מדירקטוריון קרן FUND POWER EQUITY ,זאת לאחר שנחשפה מזימתם שכללה על פי החשד איומים, סחיטה, זיופים, במטרה לגרום נזק למשקיעי הקרן ולגרוף הון עצום מכך.

יודגש כי בהתאם לכל הבדיקות המקדימות הנרחבות שביצענו קודם לכניסה להשקעה בקרן EPF וכחלק מהתנהלותה הרגילה לגבי השקעות דומות – הגיעה החברה למסקנה כי מדובר בקרן מצוינת, זוכת פרסים רבים על ידי הגופים הבינלאומיים המובילים בעולם ההשקעות. הקרן רשומה בלוקסמבורג, הידועה ברגולציה מחמירה וקפדנית במיוחד.

בנוסף הופעל גוף מיוחד של פיקוח ובקרה (AIFM) ובנוסף יודגש כי בועז אלפרן ומיקי שמואלביץ מייסדי אמרלד, בחרו להשקיע בה אף הם מכספם האישי. עוד יודגש כי בכל הבדיקות המקיפות המקדימות שנעשו וכן בשנתיים הראשונות שהניבו תשואות מעולות ודיווידנדים למשקיעים, מייפלי כלל לא היה בתמונה, והופיע רק בשלב מאוחר יותר.

מהחברה של עומר רבינוביץ' נמסר כי אינווסטור 360 פועלת למען לקוחותיה באיתור השקעות מובחרות בישראל וברחבי העולם, ועושה זאת מזה מספר שנים בהצלחה מרובה, ובדרך שמשרתת נאמנה את לקוחותיה הרבים.

מיד כאשר הועלתה טענה לאי סדרים בפעילות הקרן המצטיינת שהניבה תשואות פנומיליות למשקיעיה, מצידו של מר דיויד מייפלי, אחד הדירקטורים בקרן, נבדקו טענותיו ביסודיות ונחשפה על פי החשד שיטת עבודה שמאחוריה עומד אותו מייפלי, שכוללת ניסיונות השחרה של הגורמים המנהלים את הקרן ויצירת מצגי שווא וזאת במטרה אחת, להשתלט על הקרן ולקבל את השליטה בדמי הניהול, המוערכים במיליוני יורו.

הבדיקה אף חשפה את מעלליו של אותו מר מייפלי שפעל על פי החשד באותן שיטות פסולות בעשרות חברות נוספות שפשטו את הרגל. בהמשך לכך החליטו המשקיעים בארץ להתאגד ולתבוע את מייפלי. התביעה מנוהלת בימים אלו בבית המשפט בלוקסמבורג.

יודגש כי הרגולטור בלוקסמבורג החליט להדיח את אותו מייפלי מכהונה כדירקטור במי מהחברות הציבוריות או הפרטיות במדינה, לאחר ששקריו התגלו ובמקביל החליטה אסיפת משקיעי הקרן להדיח את מייפלי ואת שני הדירקטורים הנוספים שקשרו על פי החשד ביחד עמו, מכל תפקידיהם בקרן. באינווסטור 360 התרגשו לקבל עשרות פניות תודה ממשקיעי הקרן מרחבי העולם שהודו לחברה על פעולותיה וכי מעולם לא נלחמו למענם כפי שנעשה במקרה זה.

עוד 3,442 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן לפני 12 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה