אפרטהייד - לא בבית ספרנו

סובלנות, אילוסטרציה (צילום: Africans For Peace)
Africans For Peace
סובלנות, אילוסטרציה

בסוף דצמבר 2020, ארגון קאמרה בקמפוס באוניברסיטת בן גוריון אירח את קלאס מוקגומול, פעיל בארגון "אפריקאים למען שלום", לוובינר המיועד לסטודנטים ברחבי העולם ובישראל בפרט.

כמי שחווה על בשרו את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, קלאס מעביר, דרך סיפורו האותנטי, מסר סובלני ומאחד שנשמע מעט מדי בזירה הבינלאומית. הארגון הוא מיזם שיתופי של חוקרים ופעילים המביאים נקודת מבט אפריקאית לדיון העולמי על שלום ויציבות ברחבי העולם. משימתם היא להיות כוח לדיאלוג אזרחי ועצמאי ולפתרון סכסוכים.

כמי שחווה על בשרו את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, קלאס מוקגומול  מאירגון "אפריקאים למען שלום" מעביר, דרך סיפורו האותנטי, מסר סובלני ומאחד שנשמע מעט מדי בזירה הבינלאומית

הפרשנות שלהם לסכסוך הישראלי-פלסטיני באה לידי ביטוי באמצעות פעילים כמו קלאס, לשעבר תומך נלהב בתנועת החרם על ישראל (BDS), ששופכים אור על התעמולה האנטי ישראלית. הארגון מסביר כיצד BDS מתעלמת מעובדות ומאמצת נרטיב של "פעילים" שרק רוצים להביא שלום למזרח התיכון, אך למעשה שואפת להכחדת ישראל. בניגוד לדרום אפריקה בעבר, שקידמה אפרטהייד נגד אנשים שאינם לבנים, ישראל חרטה על דגלה ערכים של סולידריות וקידום הקבוצות האתניות השונות בה.

דרך הזום, סיפר לנו קלאס את סיפורו כמי שביקר באזור וראה את העובדות ממקור ראשון. קלאס טען שהטענה לאפרטהייד בישראל מהווה זילות לזכר הרוע של האפרטהייד, ומי שמיישם את המונח אפרטהייד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני חוטא בניכוס על ידי הכחשת הייחודיות של הגזענות והשנאה שעמדה בפני הקהילה הלא לבנה בדרום אפריקה.

אין ספק שקלאס צודק בטענותיו המרכזיות. בנוסף, עצם התיוג "אפרטהייד" על ישראל מנציח את תחושת הקורבנות הפלסטינית וגוזל מהם את עצמאותם ואת תחושת האחריות האישית שלהם. ולפיכך הם נוטים להאשים את ישראל במצבם, ולא את הנהגתם.

למרות כל אלה, כמה מדינות החלו לשים לב להבחנות הברורות בין המשטרים. היחסים בין ישראל למדינות המזרח התיכון השתפרו, כולל איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. התפתחויות חיוביות אלה הביאו תקווה שיחול שינוי בנרטיב וכי טקטיקת ה"זאב זאב" להאשים את ישראל בכל תחלואי החברה הפלסטינית תחשוף את הזאב האמיתי בעור הכבש – הרשות הפלסטינית – שהוכיחה שוב ושוב כי אין לה שום עניין לפתור את הסכסוך.

חשוב לציין שהחוויה של הערבים בישראל לא מתקרבת לחוויה הדרום-אפריקאית. בישראל, ערבים-ישראלים הם אזרחים עם אותן זכויות כמו אזרחים ישראלים יהודים, והם זכאים לשירותים חברתיים וחינוכיים כמו כל אזרח אחר. ערבים בישראל נמצאים גם בתפקידי מפתח בחברה, כמו בפוליטיקה, בבתי המשפט, בבתי החולים ובמוסדות אקדמיים. לצורך העניין, לפי כמה סקרי דעת קהל, ערבים-ישראלים מעדיפים לחיות בישראל מאשר במדינות אחרות.

קלאס סיפר את סיפורו כמי שביקר באזור. לדבריו, הטענה לאפרטהייד בישראל מהווה זילות של זכר האפרטהייד, ומי שמיישם את המונח עלינו – חוטא בניכוס ובהכחשת הייחודיות של הגזענות והשנאה ההיא

אנשי "אפריקאים למען שלום" לקחו על עצמם את המשימה להסביר לכולנו מה זה באמת אפרטהייד שקורא לדיכוי על רקע גזעי. אימוץ השקר הנתעב "אפרטהייד ישראלי" לאמצעי תעמולה שקריים והפצת שנאה יוצר עוול היסטורי, ועל זה אסור שהעולם ישתוק. אני מפציר מכל מי שנפל בפח, תשבו ותקשיבו, תכירו את ישראל האמיתית.

תום יוחאי למד מדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. רכז קמפוסים ב-CAMERA, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 449 מילים
סגירה