מתי התבטאות נחשבת גזענית?

דמבה בה כועס על השופט שהתייחס אליו כ"השחור הזה", צילום מסך מסרטון של Virgin Media Sport
דמבה בה כועס על השופט שהתייחס אליו כ"השחור הזה", צילום מסך מסרטון של Virgin Media Sport

בימים הקרובים, תצטרך התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA) לטפל בפרשה המכילה שאלה עקרונית, מהי "גזענות". הפרשה שהעלתה את נושא הגזענות בספורט לראש החדשות, מקורה במשחק ליגת האלופות, פריז סן ז'רמן-איסטנבול בשקשהיר, ב-8 בדצמבר 2020.

כרבע שעה לאחר פתיחת המשחק, ובעקבות התנהגות מילולית פרועה של אנשי הספסל של הקבוצה הטורקית, החליט השופט הרביעי, סבסטיאו קולצסקו לקרוא לשופט המשחק, אובידיו האצגן, כשהוא מצביע על עוזר המאמן, הקמרוני פייר ובו, ואמר:

"השחור הזה, לך תברר מה שמו. השחור הזה, אי-אפשר להתנהג כך".

בדיעבד הסתבר שגם חבר אחר בצוות השופטים הרומני, אדריאן סוברה, השתמש במילים "השחור הזה", בסייעו לחברו בזיהוי העבריין. "השחור הזה", פייר ובו, הורחק מיידית, כנראה משום שכינה את אחד השופטים "צועני".

בעקבות התפרעות מילולית על ספסל הקבוצה הטורקית, החליט השופט ה-4 לקרוא לשופט המשחק, בהצביעו על עוזר המאמן, הקמרוני פייר ובו, ואמר: "השחור הזה, לך תברר מה שמו. השחור הזה, אי-אפשר להתנהג כך"

המאמן המורחק והשחקן הוותיק דמבה בה (סנגלי יליד צרפת), התלהמו בתגובה ל"NEGRU" – "שחור" ברומנית תקנית. הם דרשו להרחיק את השופט הרביעי ה"גזען", וסירבו לחדש את המשחק כל עוד אין הוא מוענש. שחקני פס"ז', ובראשם קיליאן אמבאפה, הצטרפו לדרישת הטורקים. השחקנים סירבו להאזין להסברי השופטים (כדורגלני פס"ז' גם לא נענו למאמנם דאז, תומאס טוכל, שניסה להניאם מצעד זה), ירדו לחדרי ההלבשה, ושבו לאחר מכן למגרש, מניפים שלט "הקץ לגזענות" כביטוי של אחווה ביניהם.

ה"פיצוץ", ובמיוחד השימוש ב"גזענות" כמניע ל"אחוות השחקנים" ולהחלטתם לנטוש את המגרש כאיש אחד, הביאו לתגובות אוהדות מצד פוליטיקאים במדינות שקבוצותיהן היו מעורבות במשחק. היו שמועות שנשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, נתן את הוראת הנטישה לקבוצת טיפוחיו, שרבים בטורקיה מכנים "מ"כ [מועדון כדורגל] ארדואן". גם אם לא היה מעורב בהחלטה לנטוש, ארדואן לא אכזב את "שחקניו", כשזמן-מה לאחר מכן הביע תמיכתו בצעדם וצייץ בחשבונו:

"אנו מתנגדים, ללא כל התניה, לגזענות ולאפליה בספורט ובכל תחומי החיים".

הדברים לא היו נשמעים כה חלולים אלמלא הגיעו מנשיא טורקיה.

שרת הספורט הצרפתייה, רוקסאנה מאראשינאנו, ילידת רומניה ושחיינית עבר מצטיינת, ראתה בצעדם של השחקנים "החלטה היסטורית", וציינה כי:

"איני יכולה אלא להצדיע לעוצמה הסמלית של המחווה וגילוי האחווה שלהם" לנוכח ביטוי של גזענות פשוטה".

גם הממסד הרומני החליט בתחילה להתאים עצמו לרוח התקופה, תוך הפקרתם של שופטי המשחק. שר הספורט הרומני הגדיל לעשות כשהכריז:

"אני מתנצל בשם הספורט הרומני על הארוע המצער הזה […] כולנו מוקיעים תקרית מסוג זה".

והביע תקווה שהארוע:

"לא יוליך לשערורייה דיפלומטית".

תגובתה המיידית של התאחדות הכדורגל האירופית (UEFA) כללה גושפנקה לצעדי המחאה של השחקנים. היא פסקה על חידוש המשחק ביום המחרת, בניהולו של צוות שופטים לא-רומני, והודיעה כי תפתח בחקירת הארועים תוך רמיזה על אשמתו של קולצסקו בהשתלשלותם. בלהט הרגע, אופ"א שגתה בדרך. היה נכון להעניש את הקבוצות בתוצאת 0:0 ללא נקודות, או אף בהפחתת נקודות (בעידן של תקינות אמיתית, הקבוצות היו משלימות את המשחק, ולאחר מכן, לכל היותר היו שולחות מכתב לאופ"א, ובו תלונה על צוות השופטים), ולהטיל עונשים אישיים על מחוללי המהומה.

ה"פיצוץ", ובמיוחד השימוש ב"גזענות" כמניע ל"אחוות השחקנים" ולהחלטתם לנטוש את המגרש כאיש אחד, הביאו לתגובות אוהדות מצד פוליטיקאים במדינותיהם. היו שמועות שנשיא טורקיה ארדואן נתן את הוראת הנטישה לקבוצת טיפוחיו

התאחדות הכדורגל הרומנית לא ערערה על הודעת אופ"א ולא יצאה להגנת השופטים. היא הסתפקה בהודעה, כי תמתין לתוצאות החקירה שאופ"א תבצע. אולם לשופטים קמו מליצי יושר מבית ומעבר לגבול. ב"האומה ההונגרית", אחד משופריו של ויקטור אורבן, הופיע מאמר הגנה עליהם. לא במקרה, כותרתו אמרה בצרפתית, "אני רומני" ולימדה לאן ההנהגה ההונגרית חותרת. זאת, משום שנוסח זה מבטא התרסה נגד הטרור האסלאמיסטי, בהידמותו לסיסמת ההזדהות "אני שרלי", שנטבעה לאחר הפיגוע הרצחני במשרדיו של שבועון זה.

להגנה על שופטי המשחק, הצטרף במהרה ג'ורג' סימיון, מייסדה של מפלגה לאומנית שנכנסה לראשונה לפרלמנט הרומני. הוא הביע הזדהות עם קולצסקו,

"קורבנו של מסע הכפשות אלים ברמה הלאומית והבינלאומית",

הצביע על מקורה של המתקפה ב:

"אי-הסובלנות שהתקינות הפוליטית חוללה",

והזהיר את בני עמו:

"היום זה קולצסקו, מחר זה עלול להיות כל אחד מאתנו".

למרבה הגיחוך, לבעלי דעות אלה אין קושי להוקיע אי-סובלנות ואפליה כל עוד הן מיוחסות לאחרים, אלא שבמקרה זה אנשי הימין ההונגרי-רומני צדקו בדברי הביקורת שהשמיעו. יש להצטער, שלעמדתם היו שותפים בודדים בלבד בחוגים אחרים.

אולם לשופטים קמו מליצי יושר מבית ומעבר לגבול. ב"האומה ההונגרית", אחד משופריו של ויקטור אורבן, הופיע מאמר הגנה עליהם. לא במקרה, כותרתו אמרה בצרפתית, "אני רומני" ולימדה לאן ההנהגה ההונגרית חותרת

בקרב אנשי הכדורגל נמצאו רק מאמן גרמני לבן (תומאס טוכל) ושני שחקני עבר אנגלים שחורים (מיקה ריצ'רדס וג'והן בארנס), שניסו להעניק לארוע ממד ממתן. רבים אחרים, ובראשם ההתאחדות האירופית, נטו לצד השחקנים.

פוליטיקאים אירופיים במרכז ובשמאל נהגו כאנשי אופ"א והעדיפו להיתלות באיזשהו דגם ערטילאי של "תקינות פוליטית", ולרצות זרים ומיעוטים בסיסמה "הקץ לגזענות". הם לא השכילו להבין ששימוש מופרז בסיסמה זו מדלל את מהות המאבק, ומפחית בערכם של אלה המסכנים חייהם בלחימה בגזענות ממשית.

אולם בימים הבאים חל מפנה מסוים. ברומניה התעצמו הקולות שקבלו על העוול שנעשה לשופטים. המוחים נעזרו בשתי ראיות. האחת מארה"ב: ב-8 וב-9 בדצמבר הופיעה בכל אתרי החדשות בארה"ב ההודעה על מינויו של הגנרל לויד אוסטין כמועמד לתפקיד מזכיר ההגנה בממשל ביידן. ברובם הודגשה עובדת היותו "השחור" הראשון הממונה לתפקיד זה. גם פרסומים בלשון הצרפתית – צרפתיים כקנדיים – ציינו את צבע עורו בכותרותיהם.

הראיה האחרת נחשפה בהקלטות מן הארועים בקרבת הספסל הטורקי בזמן המשחק. לא זאת בלבד שנשמעו דברי נאצה כלפי השופטים, אלא שאחד הטורקים נשמע אומר:

"בארץ שלי קוראים לרומנים 'צוענים' […]".

בינתיים גם גברה המעורבות של לא-רומנים למען השופט הרומני. שחקן עבר סנגלי תיווך בין קולצסקו לבין דמבה בה, שהתלהמותו חוללה את תגובת השרשרת במגרש ובעולם, וקוימה שיחת טלפון בין השניים. לדברי המתווך הסנגלי, דמבה בה הסכים שקולצסקו אינו גזען, אך "סבר שלא צריך להשתמש במלה 'שחור' באצטדיון". גם עו"ד ספרדי יצא להגנת השופט הרומני, והודיע כי בכוונתו לייצג את קולצסקו בפני מוסדות אופ"א.

לנוכח תוכנה של קלטת הווידאו מן המגרש, התעשתה ההתאחדות הרומנית ופנתה לאופ"א בדרישה:

"לחקור האשמות גזעניות כלפי השופטים הרומנים, שקדמו לחילופי הדברים בין סוברה, קולצסקו וובו".

אכן נראה, שבמשפט:

"בארץ שלי קוראים לרומנים 'צוענים' […]",

גלומה גזענות כפולה, הן כלפי רומנים, הן כלפי בני רומה ("צוענים").

ברוב אתרי החדשות בארה"ב, בהודעה על מינוי הגנרל לויד אוסטין למזכיר ההגנה בממשל ביידן, הודגשה עובדת היותו "השחור" הראשון הממונה לתפקיד. גם פרסומים צרפתיים וקנדיים – ציינו את צבע עורו בכותרותיהם

המהלך הרומני האחרון הניח מוקש לפתחה של אופ"א, כי בחקירה יידרשו לענות לא רק על מהי "גזענות", אלא על שאלות נוספות, כגון:

  • מתי "גזענות" באה לביטוי, וכלפי מי?
  • את מי יש להעניש, ומתי?
  • מהו עונש הולם?
  • האם באירופה, התבטאות נחשבת "גזענית" רק אם לבן (אולי אף נוצרי) מביע דברים כלפי לא-לבן ו/או לא-נוצרי?
  • האם הכללים האלה תקפים גם ליבשות אחרות, לריכוזי אוכלוסייה אחרים, להרכבים אתניים במינון שונה, ובענייני כדורגל – לגיוון האתני-דתי שיימצא במגרש ברגע נתון?

ובהיבט אחר שאינו מנותק מקודמו, שני הארועים ב-8 בדצמבר 2020 – "פיצוץ" המשחק בפריז ומינויו של מזכיר ההגנה בארה"ב – כותבים פרק נוסף בשגיונותיה החמקמקים של "תקינות פוליטית" מבית-המדרש האמריקני. בארה"ב, המושג "שחור" (עתה באות גדולה – Black) חזר להיות "תקין"; לעומת זאת, האירופים, שניסו לצעוד על-פי כללי ה"תקינות" הישנים, תומרנו אל פי התהום, שבתחתיתה כתוב "שחור, לא!", או בתורכית, "siyah yok".

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,085 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים

"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי. מטרתה של סדרת הדוקו-אקשן הזו, על פי יוצריה, לחשוף את סודותיהם של מנהיגי ערב דרך עיני שירותי המודיעין הישראליים.

הנחת העבודה של היוצרים היא ש"במדינות המזה"ת המנהיג הוא בדרך כלל המחליט הבלעדי", ולכן "הכרת דמותו, מעשיו ומחשבותיו הכרחית לסיכול כוונותיו ההתקפיות". מפתיע ככל שזה נשמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב רבה יותר, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, הן במצב מלחמה והן במצב של שלום. על כן, יש לברך באופן עקרוני על כל ניסיון תקשורתי להרחיב את הידע של החברה הישראלית לגבי ההיסטוריה של השכנים.

מפתיע ככל שיישמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזה"ת בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, במצב מלחמה או שלום

אולם, למרבה הצער, הסדרה סובלת מכמה כשלים מהותיים שפוגמים בתוצאה הסופית. כשלים אלה סובבים סביב ארבע סוגיות:

  1. האחת, אי-בהירות לגבי מוקד הסרטים.
  2. השנייה, בחירת עדשה חד-ממדית דרכה מועבר המידע.
  3. השלישית, בחירה סלקטיבית של מידע שמשרתת את העדשה שנבחרה, אולם אינה משקפת באופן מהימן את הידע ההיסטורי הקיים כיום.
  4. ולבסוף, סתם טעויות היסטוריות. מתוך מטרה להתמקד בעיקר, לא אטפל בסוגיה האחרונה.

1

אי-המיקוד של הסדרה נובע מהעובדה שיוצריה לא החליטו שמא היא נועדה להציג ביוגרפיה של השליטים או לספר את סיפורי הגבורה של המודיעין הישראלי ביחס למנהיגים אלו.

התוצאה היא ערבוב בין פרטים ביוגרפיים של המנהיגים – אשר מסופרים בדרך כלל על ידי אנשי אקדמיה – ובין סיפורי המודיעין המסופרים על ידי אנשי מערכת הביטחון, קרי מוסד, שב"כ והמודיעין הצבאי. וכך, הנרטיב קופץ בין סיפור תולדות חייו והחלטותיו של המנהיג, ובין פרשיות מודיעין – לעתים שוליות – שמקבלות נפח שידורי מעל ומעבר לחשיבותן ההיסטורית.

כך, למשל, פרשת המדענים הגרמנים בתקופתו של עבד אל-נאצר (מבצע "דמוקלס") – שנלעסה כבר לא מעט לאורך השנים – תופסת כמעט כשליש מהפרק על מנהיג חשוב זה. ניתן היה להבין החלטת הפקה ועריכה אם פרשת פיתוח הטילים נגד ישראל אכן הייתה איום של ממש על קיומה של ישראל, אולם המחקר ההיסטורי מלמד כי לא כך היה. למעשה, כבר בזמן אמת – כפי שראש המוסד מאיר עמית כתב – היה ידוע כי הטילים שהוצגו לראווה במפגן הצבאי של העשור למשטר, אינו שמיש ונועד בעיקר לצרכי תעמולה פנימית. למעשה, גם חלק מהמרואיינים הודו בכך, אולם למה לקלקל סיפור טוב המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל.

למה לקלקל סיפור טוב, המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל

2

עניין זה מביא לסוגיה השנייה, וזו הפריזמה או העדשה דרכה מוצגת הסדרה. כינויה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. במלים אחרות, היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת באופן שאינו משקף את המציאות המורכבת. דמוניזציה מתרחשת כמעט בכל סכסוך, וישראל אינה יוצאת דופן מבחינה זו. היא נועדה לחזק את הסולידריות והנחישות של החברה במאבקה נגד האויב המשותף. אמנם אף לא אחד מהמנהיגים היה ידיד של ישראל (גם לא סאדאת), אולם חלקם לא שאפו לחסל את ישראל, ואף קיימו עמה לעתים קשרים חשאיים.  מידע זה, שאינו עולה בקנה אחד עם התואר "אויב", לא נכלל בתכניות, אם מחמת צנזורה עצמית או בורות.

3

דבר זה מוביל לביקורת השלישית והיא בחירה סלקטיבית של מידע. התיאור של עבד אל-נאצר כמי שחתר להשמיד את ישראל תואם לתיאור המסורתי שלו בתקשורת הישראלית כהיטלר וכמוסוליני, כאשר עיקרי האידיאולוגיה שלו שפורסמו ב"פילוסופיה של המהפכה" הושוו ל"מיין קאמפף" של היטלר.

למותר לציין, כי אין שום דמיון בין שני הכתבים הללו. ואולם, יש גם עדויות שעבד אל-נאצר ניסה לקיים מגעים עקיפים וישירים עם ישראל. מאיר עמית חשף כי ב-1966 התקיים קשר עם קצין בכיר בצבא המצרי שהיה אמור להוביל לפגישה ישראלית-מצרית רמת דרג בקהיר, אולם איסר הראל  טרפד את היוזמה, בעיקר בשל "מלחמות יהודים". המוסד הוביל את המגעים הללו ולכן מן הראוי היה להכלילם בהתייחסות של המודיעין למנהיג המצרי, אולם תיאור זה היה "מקלקל" את דימויו השטני החד-ממדי.

גם ערפאת קיים קשרים עם ישראל באמצעות בכירים בארגונו בשנות ה-70 ו-80, ואף הכיר בישראל ובהחלטה 242 כבר ב-1988, חמש שנים טרם הסכמי אוסלו, אולם ישראל בחרה להתעלם, וכך גם התכנית על ערפאת. העיתונאי דני רובינשטיין אמר בסוף הפרק כי הוא מאמין שערפאת רצה הסדר שלום, אולם אין ניסיון להבהיר מה מביא את אחד הפרשנים המוערכים בארץ לערפאת (רובינשטיין כתב עליו ביוגרפיה) לומר משפט שעומד בסתירה לכל מה שהוצג בפרק. שהרי אם המטרה היא להראות את האויב והטרוריסט ערפאת, הרי כל מידע שעלול לפגוע בדימוי זה אינו רצוי.

כינוי הסדרה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת

הפרק על אסד עוסק בהרחבה בפעולות הטרור של המשטר, אך ממעיט לעסוק במגעי שלום עם ישראל לאורך שנות ה-90. גם כאשר הוזכר תהליך השלום, המסקנה מפי דניס רוס הייתה כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להתגמש ולכן המשא ומתן נכשל.

אולם, הידע שקיים כיום מאושש את הקביעה כי אסד בימיו האחרונים רצה לחתום על שלום עם ישראל כדי להותיר לבנו ירושה שקטה בחזית הזו, אולם התעקשותו של ברק שלא לאפשר לאסד להגיע לכנרת, כדרישתו, שמה קץ לשיחות. קלינטון האשים את ברק בטרפוד ההסכם. במלים אחרות, לא תמיד "האויבים" אשמים בהחמצת הזדמנויות אלא גם ישראל החמיצה הזדמנויות (וכמובן אפשר להתווכח אם זה היה רצוי וכו' אבל זה כבר וויכוח אחר).

באשר לסאדאת, אמנם הפרק דן בצדק בפספוס המודיעיני של השלום, אך משום מה התעלם מהתפקיד החשוב שמילא המוסד במפגש שהתקיים בין דיין ונציג מצרי בכיר במרוקו והכשיר את הקרקע לביקור סאדאת בירושלים.

*  *  *

כתיבת ההיסטוריה, כמו גם סיפורה התיעודי בקולנוע ובתקשורת, היא תהליך דיאלקטי שמושפע מחשיפת מסמכים חדשים וקיומה של פרספקטיבה היסטורית עמוקה יותר שמאפשרת – ולעיתים דורשת – רוויזיה בנרטיב ההיסטורי. מצופה מסדרה דוקומנטרית חדשה שלא תשחזר את הנרטיב הישן אלא תשאל שאלות שלא נשאלו או תקרא תיגר על תפיסות קיימות. למרבה הצער, הסדרה מאששת את הסטריאוטיפ הישן של הערבי או הפרסי "האויב" ומפספסת את חלקם של קברניטי ישראל והמודיעין בניפוח הדימוי השלילי של האויב, וכן את תרומתם להחמצת הזדמנויות לשלום.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-1 תגובות

למרות העוצר הלילי - מקדם ההדבקה ממשיך לעלות ומתייצב הבוקר על 0.97

לפי סקר, שפורסם הבוקר ב"מעריב", הליכוד עודנה הרשימה הגדולה ביותר - עם 29 מנדטים; שנייה לה, יש עתיד - עם 17 מושבים בכנסת הבאה; חמישה מנדטים לכחול לבן ● דיווח: העימות בין נתניהו ומירי רגב, שעליו דווח השבוע בתקשורת - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

עוד 6 עדכונים

למקרה שפיספסת

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה