מיקי חיימוביץ' (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

פרישתה של חיימוביץ' מותירה את הכנסת ללא ח"כ שיישא את דגל הסביבה

גם מי שחושב שכניסת כחול-לבן לממשלה הייתה בגידה בבוחרים, צריך להיות מודאג מהפרישה של מיקי חיימוביץ', שהניפה את הדגל הירוק בכנסת ● היא הגדירה את הפוליטיקה כרעילה, אבל בלי הנוכחות שלה בבית הנבחרים הסביבה שלנו עלולה להיות הרבה יותר רעילה ● דעה

שימו רגע בצד את עמדתכם בשאלה הלעוסה אם הכניסה של כחול-לבן לממשלה הצילה את שלטון החוק בישראל או אולי דווקא זירזה את חורבנו.

גם אם אתם נמנים עם המחנה שסבור שבני גנץ ושות' בגדו בבוחריהם לטובת עסקה מפוקפקת עם נוכל שסוחב את המדינה לתהום, אתם צריכים להיות מוטרדים מאוד מהעובדה שמיקי חיימוביץ' לא תכהן בכנסת הקרובה, וספק אם בכנסת כלשהי בעתיד.

במילים פשוטות: הפרישה של חיימוביץ' היא מכה קשה לסביבה ולכל מי שחושב שההגנה על הסביבה היא הגנה על חיינו, על בריאותנו, ועל הסיכוי שלנו לקיים כאן חברה צודקת וחומלת שמקדשת את הדברים החשובים באמת.

הפרישה של חיימוביץ' היא מכה קשה לסביבה ולכל מי שחושב שההגנה על הסביבה היא הגנה על חיינו, על בריאותנו, ועל הסיכוי שלנו לקיים כאן חברה צודקת וחומלת שמקדשת את הדברים החשובים באמת

זה אולי נשמע דרמטי – ממתי גורלו של נושא כה רחב מונח על כתפיה של אשת ציבור אחת? – אבל זה נגזר ממצבם העגום של נושאי הסביבה בכנסת ישראל: באופן מסורתי הם מטופלים על ידי פרלמנטרים בודדים שמתנדבים להניף את הדגל הירוק.

מיקי חיימוביץ' בעצרת של תנועת "המרד-בהכחדה" במחאה על משבר האקלים העולמי, 10 באוקטובר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
מיקי חיימוביץ' בעצרת של תנועת "המרד-בהכחדה" במחאה על משבר האקלים העולמי, 10 באוקטובר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

זו, כמובן, השתקפות של המודעות והמקום שנושאי הסביבה תופסים בסדר היום הפוליטי, התקציבי ובמידה רבה גם התקשורתי בישראל. ברוב המדינות המפותחות הם נטועים עמוק בלב הממסד הפוליטי (ד"ש מג'ו ביידן) והזרם המרכזי בתקשורת; אצלנו הם עדיין נתפסים כנישה של מחבקי עצים.

לכל ח"כ יש דעה על עתיד מפעל ההתנחלויות, יחסי חילונים-חרדים או המצב בבתי החולים. תשאלו פעם ח"כ מזדמן מהם לדעתו האתגרים הסביבתיים המשמעותיים שאיתם מתמודדת ישראל. רוב הסיכויים שהתשובה תהיה קצרה ומביכה.

לכל ח"כ יש דעה על מפעל ההתנחלויות, יחסי חילונים-חרדים או המצב בבתי החולים. תשאלו פעם ח"כ מזדמן מהם האתגרים הסביבתיים שאיתם מתמודדת ישראל. רוב הסיכויים שהתשובה תהיה קצרה ומביכה

כתוצאה מכך, הפיקוח הפרלמנטרי, יוזמות החקיקה והצפת נושאים לדיון בוועדות מונחים מדי קדנציה על כתפיהם של קומץ חברי כנסת; והקומץ הזה הולך ומתמעט.

כשדב חנין תלה את נעלי הח"כ, הוא הותיר חלל סביבתי ענק, והמטרה המוצהרת של מיקי חיימוביץ' הייתה לנסות למלא אותו. אי אפשר להשוות קדנציה קצרה לרזומה חקיקה שמשתרע על יותר מעשור, אבל על דבר אחד קשה למצוא מישהו שיחלוק: היא עשתה כמיטב יכולתה, ועל הדרך הפגינה לא מעט יכולות.

דב חנין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
דב חנין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

אחרי שגנץ הפסיד בחזית נוספת לבנימין נתניהו ולא קיבל את משרדי הגנת הסביבה או האנרגיה, חיימוביץ' סירבה להתמנות לשרה לענייני שקר כלשהו וביקשה את תפקיד יו"ר ועדת הפנים והסביבה.

היא הפכה את הוועדה לזירה אפקטיבית ורלבנטית לדיונים על נושאי סביבה בוערים, תרתי משמע, ביניהם עתיד מפרץ חיפה, הררי הטינופת שמתרוממים בכל פינה בארץ ושלל תוכניות בנייה מופרכות (רכס לבן, מרינות בחופי הים ועוד), עד כדי כך שהח"כים שלמה קרעי ואסנת מארק האשימו אותה בקנוניה – נושאי סביבה מטופלים בוועדה במינון שווה לנושאי פנים! אכן, מחדל.

למרות הכהונה הקצרה, חיימוביץ' הספיקה לקדם ולהעביר חוקים ותקנות חשובים לטובת אנרגיה סולארית ובעלי חיים (הטיפול בכל נושא בעלי החיים עבר מוועדת החינוך לוועדת הפנים והסביבה), אבל יותר מרשימת המלאי היבשה – היא הייתה כתובת, והיא לא התביישה להניף את הדגל.

למרות הכהונה הקצרה, חיימוביץ' הספיקה לקדם ולהעביר חוקים ותקנות חשובים לטובת אנרגיה סולארית ובעלי חיים, אבל יותר מרשימת המלאי היבשה – היא הייתה כתובת, והיא לא התביישה להניף את הדגל

היא לא התביישה לסרב לשבת על כורסה שהריפוד שלה נקרע בייסורים מעל גופו של צבי ולא התביישה להתלהב כשעבר חוק הכלבת (שמאפשר לכלבים שננשכו לעשות את הבידוד בבית ולא במכלאות המזעזעות של השירותים הווטרינריים).

ח
ח"כ מיקי חיימוביץ', במקלט לכלבים (צילום: צילום מסך יוטיוב)

היא לא התביישה לומר שצריך להשאיר חלק מהגז בים ולהתמקד באנרגיה סולארית – אמירה שזיכתה אותה בתואר החיבה 'הזויה' מראש הממשלה. שנתיים אחר כך הוא עצמו אמר דברים דומים בוועידת האקלים (בזום) בלונדון.

בקיצור, היא לא התביישה להציב סדר יום אחר.

לתכנית הרדיו של קרן נויבך קוראים "סדר יום" – כשעלתה לאוויר הורמו הרבה גבות כשהעזה לעסוק בפריים טיים של הרדיו בנושאים, ובכן, אחרים; בדיוק כמו בתקשורת, גם בפוליטיקה ובחיים הציבוריים אנחנו זקוקים לא/נשים שלא יחששו להניף דגלים שמאתגרים את סדר היום הקיים, הטחון עד דק.

מחשבה על הכנסת הבאה מעוררת דאגה גדולה מתסריט שבו השגרירות הירוקה במשכן תישאר לא מאויישת. יש אמנם כמה ח"כים עם תפיסת עולם מגובשת בתחום – חלקם שוכן ברשימה של מרצ (ניצן הורוביץ, תמר זנדברג) – אבל קשה לזהות מישהו שזה תחום הפעילות המובהק שלו.

מחשבה על הכנסת הבאה מעוררת דאגה מתסריט שבו השגרירות הירוקה תישאר לא מאויישת. יש אמנם כמה ח"כים עם תפיסת עולם מגובשת בתחום, אבל קשה לזהות מישהו שזה תחום הפעילות המובהק שלו

גילה גמליאל רשמה כמה הפתעות בתור השרה להגנת הסביבה, אבל מי יודע מי יישב במשרד אחרי הבחירות ובכל מקרה המשרד להגנת הסביבה הוא ברירת מחדל עבור רוב הפוליטיקאים. הוא חלש ועני, והמתקפה על הסביבה מחייבת כיפת ברזל רחבה שתגן עליה ועלינו מתוך הפרלמנט.

בשבוע שבו החוליה הבולטת בהגנה פרשה ותיארה את הפוליטיקה כרעילה מדי, יש חשש שגם הסביבה שאנחנו חיים בה תהפוך יותר ויותר רעילה.

עוד 738 מילים
סגירה