כשעליאן אלקרינאוי היה ילד, הוא הלך מדי בוקר שמונה קילומטרים כדי להגיע לבית הספר. בשלב מסוים עלה על חמור כדי לעשות את הדרך, "וזה כבר היה שדרוג", הוא מספר. הוא נולד ב-1958 כאחד מבין 15 אחים ואחיות שגדלו בשטח הכלוא בין משמר הנגב לקיבוץ שובל, כיום העיר רהט. השבט שנושא את שם משפחתו גר שם באוהלים וצריפים ללא חשמל ומים.
"לא היו בתי ספר תיכוניים באזור, אז כדי להמשיך ללמוד בכיתה ט' היינו צריכים לנדוד לטירה שבמשולש. היינו שם מספר ילדים לבד, מעט מאוד הצליחו להגיע לזה כי היה צריך לשלם כסף כדי לשכור דירה. לא היה קל ולכן לא הרבה למדו בזמנו", הוא נזכר.
למרות נתוני הפתיחה הלא מבטיחים, פרופ' אלקרינאוי הוא חוקר בעל שם עולמי בגישה רב תרבותית לטיפול פסיכולוגי, בעיקר בקרב החברה הבדואית והערבית, ולפני שבע שנים הדליק משואה בטקס המסורתי בהר הרצל. הוא היה נשיא מכללת אחווה ודיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ממוריאל בניופאונדלנד. בימים אלה הוא משלים ספר על פליטים סורים בירדן.
"מלרכב על החמור לבית הספר הגעתי לאוניברסיטה, כיהנתי בתפקידים כאלה ואחרים ויצרתי לעצמי שם בינלאומי", הוא מתמצת את הדרך שעבר מחולות רהט לפסגות העולם האקדמי. לכאורה, אם הוא הצליח אז אולי אין טעם בשיח על אי-שוויון ופערים, כי הרי כל אחד יכול.
"בסדר, אז כמה יש כמוני? לכן אנחנו אומרים 'עליאן הצליח וצריך להוות מודל לחיקוי', ולטפל טיפול אמיתי ועמוק בבעיות. המציאות מורכבת, אחוי, חביבי, ואני לא יכול לראות את המצב ולהגיד לא ראיתי, לא שמעתי".
"כמה יש כמוני? לכן אנחנו אומרים 'עליאן הצליח וצריך להוות מודל לחיקוי', ולטפל טיפול אמיתי ועמוק בבעיות. המציאות מורכבת, אחוי, חביבי, ואני לא יכול לראות את המצב ולהגיד לא ראיתי, לא שמעתי"
ביס לכל כיס
אנחנו נפגשים במגרש הביתי שלו, חדרו באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, באותה מחלקה שבה סיים תואר ראשון ושאליה חזר כדי לכהן כראש התוכנית ואחראי על השלוחה באילת. שלווה יחסית אופפת את בירת הנגב וגם הקמפוס עצמו ריק לגמרי, כחלק מהשבתת הלימודים הפרונטליים בתקופת משבר הקורונה.
אלקרינאוי נמצא כרגע במירוץ אחר השעון הפוליטי, להספיק זומים ופגישות פנים מול פנים במסגרת המגבלות. לא עם סטודנטים, אלא עם בוחרים פוטנציאליים, שאותם הוא מנסה לשכנע להצביע למפלגה הכלכלית של ירון זליכה. הוא ממוקם רביעי ברשימה, שלפי שעה לא עוברת את אחוז החסימה בסקרים.
"עד לפני חודשיים לא הכרתי את זליכה. נפגשנו והיתה שיחה טובה. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. אמר שהוא רוצה להקים מפלגה וחשוב לו שיהיו בה אנשי מקצוע ובעיקר מישהו שבא ממחלקה לעבודה סוציאלית ומסתכל על הפן החברתי ולא רק על הכסף", הוא אומר.
"משכתי קצת את ההחלטה, ובסופו של דבר כשראיתי את ההשלכות החינוכיות והנפשיות של הקורונה, שהעצימה פערים בין המגזרים, גרמה לקריסה של 20% מהעסקים ועוד 20% בדרך לשם, הסכמתי לקפוץ למים ולהצטרף לזליכה כדי לטפל במשבר הקשה שפוקד אותנו וכדי לבנות כלכלה וחברה בריאה".
"כשראיתי את ההשלכות החינוכיות והנפשיות של הקורונה, שהעצימה פערים בין המגזרים, גרמה לקריסה של 20% מהעסקים ועוד 20% בדרך לשם, הסכמתי לקפוץ למים"
הוא חוזר על המסר שנשמע מחבריו למפלגה החדשה, וטוען שבסקרים פנימיים היא עוברת. "בין 3.5 ל-4 מנדטים איתנו כל הזמן, אנחנו צריכים לעבור בסקרים של הטלוויזיה ואז יצטרפו אלינו יותר.
"אני לא רואה מפלגה אחרת שמדברת על כלכלה וחברה וזו האג'נדה שלנו, זה העיתוי הנכון לעזור לאוכלוסיות האלה שיצביעו לנו, אנחנו לא בימין ולא בשמאל, כל מה שמעניין אותנו זה איך לעזור לעסקים הקטנים ולשקם את מעמד הביניים שבדרך לקריסה, יש לנו תוכניות ברורות איך לעשות את זה, אנחנו יכולים להילחם בטייקונים, לקצץ משם ולתת לאזרח".
אם לא תעלו בסקרים תשקלו לחשב מסלול מחדש?
"אנחנו לא שם ואני מקווה ורואה שמתחילים להבין מי אנחנו ומה המטרות שלנו. חשבנו ובחנו היטב אם להתאחד לפני הגשת הרשימות והיו ניסיונות, אבל אף אחד לא היה מוכן לאמץ את המצע שלנו".
"מתחילים להבין מי אנחנו ומה המטרות שלנו. חשבנו ובחנו היטב אם להתאחד לפני הגשת הרשימות והיו ניסיונות, אבל אף אחד לא היה מוכן לאמץ את המצע שלנו"
בחלון הראווה של מצע הכלכלית, זליכה מדבר על מאבק בטייקונים וכשלי שוק, אלא שהוא לא מתייחס כלל לסוגיות שקשורות לרווחה.
כך, למשל, בהקשר לשוק הדיור, הוא מתמקד בהורדת מחיר דירה ל-120 משכורות. יש גם כוונה להוריד מכס על ייבוא מזון ואת המיסוי הכבד על כלי רכב. קריצה קלאסית לבוחרים מהמרכז-ימין הכלכלי, בסגנון משה כחלון משודרג ולוחמני יותר.
כשלעצמה, האג'נדה הזו נשמעת נהדר, בתקווה שהיעילות הכלכלית תגדל בצורה פנטסטית, כך שלא יהיה צורך במסחטת הכסף האדירה של המיסים על רכבים וחלפים. אין ספק שזליכה כבר הוכיח שאינו שבוי של תאגידי ענק במה שנוגע למיסוי ותמלוגים, ומבטיח גם להילחם במונופול הגז.
אלקרינאוי מהדהד את אותם מסרים וטוען שזו הדרך להגדיל את העוגה הכלכלית לכולם. עם זאת, יש לו מושג ברור לאן להפנות את המשאבים הפנויים לבניית תשתיות צמיחה ורווחה.
"במקום מיליארדים תרוויחו מיליונים, ואת היתרה תשאירו לאחרים. אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה כי זה נוגע לכל כיס. אנחנו רוצים להשקיע באוכלוסיות המוחלשות. להוריד את מספר התלמידים בכיתה מ-35 ל-18, ולא תלמיד אחד יותר. המערכת כושלת ויש פערים גדולים בין מרכז לפריפריה".
"אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה. אנחנו רוצים להשקיע באוכלוסיות המוחלשות. להוריד את מספר התלמידים בכיתה ל-18, ולא תלמיד אחד יותר. המערכת כושלת ויש פערים גדולים בין מרכז לפריפריה"
הראיון הזה מתקיים ימים ספורים אחרי שפורסמו בתקשורת הידיעות על חשד לתקיפה מינית של ילדה בידי בדואים, וסיפור הפריצה של שודדים בדואים לבסיס נבטים. התחושה הכללית היא שבחברה הבדואית מתפתח מערב פרוע. התשובה של אלקרינאוי, שחוזרת שוב ושוב היא "חינוך, חינוך וחינוך", שייתן לנוער הבדואי מסגרת ואופק.
"אם יש לנו 35 תלמידים בכיתה, 50% מהם נושרים או מסיימים 12 שנות לימוד, סופרים 12 שנה ומקבלים תעודת בוגר תיכון, אבל מפיש. אין כלום. לכאורה אנחנו משקיעים בילדים האלה, אבל אי אפשר לדבר על סטארט-אפ ניישן עם כיתות כל כך גדולות.
"בכפרים הלא מוכרים לא למדו השנה כמעט בכלל ועדיין לא לומדים. גם באוניברסיטה המערכת לפעמים נופלת אז תאר לעצמך אחד שגר ביישוב לא מוכר. הקורונה העצימה פערים חברתיים וחינוכיים ויש כאן דור שהולך קפוט.
"האלימות פושה בקרב צעירים שאין להם מה להפסיד, ואנחנו רוצים להביא את האנשים האלה למצב שבו יחשבו מיליון פעם. ניהלתי פה באוניברסיטה את המרכז הבדואי והצלחתי להביא 153 סטודנטיות בדואיות ללמוד בפקולטות השונות. זה משנה עולם ותרבות.
"היום המצב הוא שיש יותר בנות מאשר בנים בתואר ראשון מהמגזר הבדואי והערבי, כי שינינו את התרבות, השאלה אם אתה פתוח להשקיע, אם יש לך אמצעים ותוכנית".
"הבאתי 153 סטודנטיות בדואיות ללמוד בפקולטות השונות. זה משנה עולם ותרבות. היום המצב הוא שיש יותר בנות מאשר בנים בתואר ראשון מהמגזר הבדואי והערבי. השאלה אם אתה פתוח להשקיע, אם יש לך תוכנית"
נפתלי בנט אמר לפני שבוע "איבדנו את הנגב, אין משילות בקרב הבדואים".
"אני נגד אלימות ומגנה את מה שקרה בתוקף, אבל צריך לראות למה הגענו עד הלום. מה התנאים שהביאו למצב הנוכחי. האלימות גואה בחברה הערבית, ויש לי תכנית מפורטת איך מטפלים בזה, לא רק זבנג וגמרנו כמו הביקורים של נתניהו.
"ביקור פה והקמת תחנת משטרה שם זה טיפול סימפטומטי. הקלה מקומית שתתפוצץ במקום אחר, זה לא טיפול שורש. לכן אנחנו רוצים להיות במשרד האוצר ולשבת על השיבר כדי להקצות משאבים לאן שצריך".
פרופסור פלוס פלוס
זו לא הפעם הראשונה ששמו מוזכר בהקשרי הזירה הפוליטית. עמיר פרץ ביקש למנותו לשר הערבי הראשון, ובבחירות שלאחר מכן שמו הוזכר גם בהקשר למינוי מטעם בני גנץ. זה לא התממש אז והוא עצמו אומר שהצביע בעבר לעבודה וגם לכחול-לבן ו"התאכזבתי כמו כולם".
גבוה, רזה, תזזיתי ובעל קול רועם, הוא במקום שבו אינו חושש להביע את דעתו על הכל מהכל, ומשלב ביטויים עממיים בערבית וקלישאות באנגלית שנצרבה אצלו מהשנים הארוכות במהלכן בילה באקדמיה הקנדית. הוא לא מוצא שום בעיה בלדבר פוליטיקה בזמן שהוא מכהן בתפקיד אקדמי.
"אנחנו פרופסורים באוניברסיטה ויותר חזקים אפילו מפוליטיקאים. יש לנו פה גדול, עצמאות וחופש. אני פרופסור מן המניין פלוס-פלוס. אנחנו לא במשרד החינוך, מדברים חופשי. אתה רואה כמה כתבתי, עשיתי את זה במו ידי", הוא אומר בעודו מצביע על מדף הספרים העמוסים שלידו, שחלקם נערכו ונכתבו על ידו בהוצאות של אוניברסיטאות יוקרתיות.
הוא לא מאמין לנתניהו, כשראש הממשלה אומר שיקים שדה תעופה בנבטים, "זה כלאם פאדי", לא חושב שהחיבוק החם שלו למגזר הערבי יניב לו קולות, ומתקשה להבין איך זה מסתדר עם החבירה לכהניסטים.
"מאוד מעניין שביבי מחבק את החברה הערבית אחרי שהביא את חוק הלאום, חוק קמיניץ, (להחמרת האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית, ע.ש.) והערבים נוהרים לקלפיות. בצד אחד אתה מחבק את מנסור עבאס ובצד השני את הגזענים האלה, הכהניסטים ואיתמר בן-גביר שהם שונאי ערבים ויהודים. איך זה מתיישב, אני לא יודע".
"מאוד מעניין שביבי מחבק את החברה הערבית אחרי שהביא את חוק הלאום, חוק קמיניץ והערבים נוהרים לקלפיות. בצד אחד אתה מחבק את מנסור עבאס ובצד השני את איתמר בן-גביר. איך זה מתיישב, אני לא יודע"
אתה מהווה מיעוט גם בקרב הבדואים, שרובם מצביעים למשותפת. ונתניהו הצליח בהקשר הזה לגרום לפיצול בחברה הערבית.
"למנסור עבאס יש את הגישה שלו, ואני מכבד אותו. הוא חבר שלי, אבל הוא לא גזען כמו בן-גביר. אני לא יכול לחיות במדינה שבה גזענות מקבלת לגיטימציה מראש הממשלה, אני לא קונה את החיבוק שלו למגזר הערבי, אני מעריך שהערבים לא יצביעו לו. אכפת לי מהמדינה ומחברה בריאה. תראה את הליכוד, לימור לבנת פורשת בעקבות החיבור לכהניסטים. חליל אללה, זה ראש ממשלה שמחבק אנשים כאלה!".
לכל אורך השיחה הוא משדר ממלכתיות. "אני לא מגזרי, הייתי ראש המחלקה הזו ונשיא מכללה ודיקן בקנדה ועבדתי עם כולם. לא היו אצלי איקס או וואי או זד, אני מסתכל על בני אדם באשר הם ורוצה לקדם גם פיוס לאומי בחברה הישראלית ולמתן את השיח המתלהם, המתנשא והגזעני. בזה צריך להיאבק".
ועדיין, מה עושים, למשל, עם כל כלי הנשק שמסתובבים בחברה הערבית?
"כשנהיה בממשלה הבאה נקים תת ועדות שיכללו את כל משרדי הממשלה השונים, החל בחינוך, תשתיות ועד ביטחון פנים כי צריך להילחם מיידית בכנופיות הפשע ובחצי מיליון כלי נשק שמסתובבים במגזר הערבי. חלק מהנשק בא מצה"ל, ולכן משרד הביטחון צריך להיות חלק מהמאבק.
"דרושה יד ברזל ויחד עם זאת לטפל בדברים האחרים, קודם כל חינוך. זה הכלי היחידי שיכול להפחית את האלימות. אבל יותר מהכל אנחנו רוצים שיהיו בוועדות הממשלתיות גם נציגים של החברה הערבית, אנשי מקצוע ומנהיגים, הם צריכים להיות שותפים לפתרון, לא לתת הוראות מלמעלה כי תמיד יש התנגדות", הוא אומר וחובט יד אחת בשניה.
"יש מטרות קצרות וארוכות טווח. אם רואים ש-3,000 תיכוניסטים מהנגב מסיימים בית ספר, ורק 20% מהם ממשיכים להשכלה הגבוהה. נדרשת התערבות מיידית של הכשרה והכוונה. אנחנו רוצים להקצות לזה משאבים כי זה חשוב למדינת ישראל ולחוסן הלאומי. הם צריכים להיות חלק מהכלכלה במקום לשבת בבתי סוהר, ששם עולה עשרת אלפים שקל לחודש להחזיק אותם.
"אם רואים ש-3,000 תיכוניסטים מהנגב מסיימים בית ספר, ורק 20% מהם ממשיכים להשכלה הגבוהה. נדרשת התערבות מיידית של הכשרה והכוונה. אנחנו רוצים להקצות לזה משאבים כי זה חשוב למדינה ולחוסן הלאומי"
"אני רוצה להשקיע באוכלוסייה הזו ולהרחיק אותה מעולם הפשע. עוני הוא אחד ההסברים לעבריינות ואנחנו רוצים לשפר את מצבה של האוכלוסייה, כולל נוער בסיכון, מחסור במסגרות בלתי פורמליות והכוונה. צריך להקצות המון כסף כדי לבנות תכנית מקיפה מתשתיות ועד חינוך".
البروفيسور عليّان القريناوي: محاضر في جامعة بن غوريون ومرشّح ضمن الحزب الاقتصادي، يبيّن أن الاقتصاد السّليم هو الضمان الوحيد لمجتمعٍ سليم.ولأنّنا نريد لمجتمعنا الأفضل، علينا أن نختار له الأفضل أيضًا.لذلك سنختار الحزب الاقتصادي، لينهضَ باقتصادنا ومجتمعنا.
Posted by Alean Alkrenawi on Wednesday, February 17, 2021
אפשר להציל המון
בגלל הלו"ז הצפוף שגוזר עליו קמפיין הבחירות האינטנסיבי, הראיון לא מתקיים בעיר מגוריו, רהט, שבה אחיו של אלקרינאוי, טלאל, היה ראש העיר.
אמנם אחוז האבטלה נחתך בה בחצי בשנים האחרונות, לפחות עד לפני הקורונה, אך העיר הבדואית הגדולה מצפון לבאר שבע היא עדיין אחד היישובים העניים במדינה ומדורגת באשכול הכלכלי הנמוך ביותר. הוא חקר גם את ההשלכות השליליות של פוליגמיה על נשים, אך גדל במשפחה מונוגמית ולו עצמו יש שני ילדים.
לדבריו, הרחבת מעגל ההשכלה היא גם התשובה לתופעות כמו ריבוי נשים, וכמובן אלימות.
"ברור שיש תופעות שלא הכי מתאימות לעידן שלנו, כולל נקמת הדם כמו שרואים בג'וואריש ובמקומות כאלה, אבל הדרך היחידה למתן את זה היא באמצעות חינוך. יש קורלציה הפוכה בין רמת ההשכלה לנישואים הפוליגמיים, אנשים מתרחקים מזה יא חביבי, יא עיני, יא רוחי.
"ברור שיש תופעות שלא הכי מתאימות לעידן שלנו, כולל נקמת הדם כמו שרואים בג'וואריש ובמקומות כאלה, אבל הדרך היחידה למתן את זה היא באמצעות חינוך. יש קורלציה הפוכה בין רמת ההשכלה לנישואים הפוליגמיים"
"כמה שאתה משקיע בדור הזה אתה גם דוחה את גיל הנישואים. כנשיא מכללת אחווה הכפלתי את שיעור התלמידים הערבים מ-16% ל-32%. ברגע שהחבר'ה מתחילים ללמוד אין זמן לחתונות".
חזון ההשכלה שלו עובר דרך הלוואות בערבות מדינה לסטודנטים והרחבת הזכאות למלגות לפי המודל המקובל בצפון אמריקה. "הבת שלי לומדת בטורונטו כי יש לי אמצעים, אבל מה תגיד באופקים, דימונה, נתיבות וירוחם? צריכים להציע להם הלוואות ומלגות.
"הקורונה גורמת לסטודנטים לקשיים נפשיים, חברתיים וכלכליים. דווקא בהתחלה ראינו שיש עלייה בסטודנטים שפנו לאפיק ההשכלה, אבל ברגע שהתחילו ללמוד ראינו גם את הקשיים הכלכליים. הסטודנטים כותבים לי, אין לי כסף וההורים שלי הפכו למובטלים. מעמד הביניים קורס. יש כאן מצוקות קשות ביותר".
מעבר לכך, הוא רוצה להחזיר הביתה את הסטודנטים הערבים שלומדים בירדן ומדינות אחרות. "יש 24 אלף סטודנטים ערבים שמוציאים בחו"ל מיליארד וחצי שקל בשנה, שבאים מהאמצעים הדלים בחברה הערבית. עם הכסף הזה אפשר להקים בארץ שתי אוניברסיטאות ואנחנו רוצים להקים אחת ביישוב ערבי.
"יש 24 אלף סטודנטים ערבים שמוציאים בחו"ל מיליארד וחצי שקל בשנה, שבאים מהאמצעים הדלים בחברה הערבית. עם הכסף הזה אפשר להקים בארץ שתי אוניברסיטאות ואנחנו רוצים להקים אחת ביישוב ערבי"
"הסטודנטים שלומדים בחו"ל חווים שם קשיי הסתגלות ואחר כך מתקשים להסתגל פה. חקרתי את הנושא הזה ביחס לסעודים שלומדים בארה"ב.
"יחד עם הגדלת העזרה במימון לסטודנטים נוכל להציל המון. זה משלם את עצמו כי במקום לשלוח אותם לשוליים אתה מעלה את ההכנסות שלה האנשים האלה, וזה משנה את כל התמונה. במקביל, אנחנו רוצים להקים גם בית חולים בחברה הערבית. הממשל לא רואה את הדברים האלה, ולכן אני רוצה להיות שם כי אני בא מהשטח".
מה אתה מציע ביחס לכפרים הלא מוכרים? אתה חושב שהבדואים צריכים להתפשר?
"צריך לשבת עם התושבים ולבוא עם פתרונות, צריך לשתף את האוכלוסייה. גם בטיפול באלימות, הם צריכים להיות חלק מהפתרון. ברגע שאתה מתחיל לראות את החלופות אפשר לשתף ולבנות משהו ביחד".
בשנים האחרונות אלקרינאוי שהה לא מעט בירדן כדי לחקור את תופעת הפליטים, והוא עוסק גם באלימות פוליטית והמשמעויות שלה. אף שהוא מדבר על חינוך ועוסק בו, הוא עצמו חקר את התחום הטיפולי, ואחד מספריו הראשונים מתייחס לפסיכיאטריה בחברה הבדואית, שמרוחקת גיאוגרפית ותרבותית מהחברה הכללית.
לא בטוח שהמפלגה שבה הוא רץ תגיע עד לכנסת, אבל אי אפשר לטעות במוטיבציה של האיש הזה. אם לא בחודש הבא, אולי בסבב הבחירות הבא יגיע ליעד.
"זה החלום שלי: לתת שוויון זכויות ולטפל בכולם בצורה שווה, לא להשאיר אנשים מאחור. בגלל זה החלטתי ללכת לפוליטיקה כדי להיות שופר של האנשים המוחלשים שמודרים כלכלית, חברתית, חינוכית ונפשית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם