הפעולות החשאיות של הנרי קיסינג'ר

הנרי קיסינג'ר נואם באסיפה הכללית של האו"ם ב-25 בספטמבר 1973 (צילום: AP Photo/Marty Lederhandler)
AP Photo/Marty Lederhandler
הנרי קיסינג'ר נואם באסיפה הכללית של האו"ם ב-25 בספטמבר 1973

ב-13 באוגוסט 1973 נפגש קיסינג'ר עם השגריר האיראני בארה"ב ארדשהיר זהאדי בבית הלבן, לקראת פגישתו הצפויה של זהאדי עם חאפז איסמעאיל המצרי בהמשך החודש. "אני עומד לפגוש את ידידך ב-25", סיפר זהאדי לקיסינג'ר על הפגישה המתוכננת עם אותו חאפז איסמעאיל. בחירת המילים של זהאדי מעידה כי ידע על קיום הערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ועל יחסי הידידות ביניהם.

"אני עומד לפגוש את ידידך ב-25", סיפר השגריר האיראני זהאדי לקיסינג'ר על הפגישה המתוכננת עם אותו חאפז איסמעאיל. בחירת המילים של זהאדי מעידה כי ידע שקיסינג'ר ואיסמעאיל מנהלים שיחות קרובות

"כן", ענה קיסינג'ר, "והכנתי לך משהו למסור לו".

שניהם עברו ביחד על המסר הכתוב, וקיסינג'ר ביקש למחוק ממנו את המשפט האחרון שכתב: "מצרים צריכה לפתח הצעה שישראל לא תוכל לדחות".

בהמשך השיחה אמר קיסינג'ר לזהאדי: "אין ספק, הישראלים יהיו קשוחים, הם לא מוכנים לקבל שום דבר. אבל אני חושב שיש להם מרגל במצרים. האינטרס שלנו הוא להתחיל תהליך, לייצר נושא ספציפי שנוכל לתמוך בו בערבים".

זהאדי: "איסמעאיל הוא ידיד שלי".

קיסינג'ר: "אני מחבב אותו, הוא איש נחמד".

זהאדי : "הוא אדם הגיוני".

קיסינג'ר ביקש שימסור לאיסמעאיל את הערכתו האישית והמקצועית הרבה בפגישתם בג'נבה. זהאדי אמר שלדעתו הישראלים עושים טעות רצינית וכי הוא חושב שהזמן לא פועל לטובתם. קיסינג'ר הסכים.

לא מפורט מעבר לכך מה היה המסר שקיסינג'ר מסר לאיסמעאיל דרך זהאדי בסוף אוגוסט 1973 כחודשיים לפני המלחמה. האם הוא היה קשור למרגל הישראלי במצרים, כפי שקיסינג'ר אמר, או שעסק בנושא אחר.

בכל מקרה הדברים שקיסינג'ר אומר לזהאדי חריפים ואנטי-ישראלים וכפי שנראה גם מניפולטיביים ולא נכונים. קיסינג'ר סיכסך והסית את המצרים והאיראנים נגד ישראל לקראת מלחמת יום כיפור, בזמן שבערוץ החשאי קיסינג'ר קיבל מגולדה מאיר וממשה דיין את הסכמתם לנוסחת קיסינג'ר: הכרה בריבונות מצרית על כל סיני עם סידורי בטחון לישראל.

קיסינג'ר לא העביר את המסרים הקריטיים האלה מגולדה ודיין לקהיר עם השינוי העצום בעמדתם, ודחף את מצרים למלחמה, באומרו כי אין ספק שהישראלים יהיו קשוחים ולא מוכנים לקבל שום דבר.

קיסינג'ר לא העביר את המסרים הקריטיים האלה מגולדה ודיין לקהיר עם השינוי העצום בעמדתם, ודחף את מצרים למלחמה, באומרו כי אין ספק שהישראלים יהיו קשוחים ולא מוכנים לקבל שום דבר

המסר החשאי של יעקובי

שלושה חודשים לפני כן, ב-16 במאי 1973, לקראת המפגש החשאי השני של קיסינג'ר ואיסמעאיל בפריז ב-20 במאי, גד יעקובי, מקורבו של דיין, הגיע לשגרירות האמריקאית בתל אביב ונפגש עם הציר האמריקאי בשגרירות אוון זורהלן. יעקובי ביקש להעביר מסר ממשה דיין לקיסינג'ר לגבי עמדותיו בנושא הסכמי שלום עתידיים עם ירדן ומצרים. יעקובי אמר שדיין מציע שסיני תהיה ואקום צבאי מוחלט ללא צבא ישראלי או מצרי. כלומר דיין, במאי 73, היה מוכן לנסיגה מלאה מסיני, להוציא השארת אמצעי התרעה אלקטרוניים ישראלים ומצריים בהר סיני לשני הצדדים.

סיכום פגישת יעקובי זורהלן, שגרירות האמריקאית בתל-אביב, 16 במאי 1973, שנשלח על ידי השגרירות האמריקאית בתל אביב למחלקת המדינה בארה"ב
סיכום פגישת יעקובי זורהלן, שגרירות האמריקאית בתל-אביב, 16 במאי 1973, שנשלח על ידי השגרירות האמריקאית בתל אביב למחלקת המדינה בארה"ב

גולדה אמרה כן לנוסחת קיסינג'ר

גולדה מאיר, במהלך ביקורה בוושינגטון בסוף חודש פברואר 1973, קיבלה גם היא בחשאי את נוסחת קיסינג'ר של הכרה בריבונות המצרית המלאה על כל סיני. בניגוד למקובל לחשוב על עמדתה הניצית והלא מתפשרת של גולדה מאיר לפני מלחמת יום כיפור, גולדה אמרה כן לנוסחת קיסינג'ר, שמונה חודשים לפני המלחמה (דר. דן שיפטן, פרספקטיבה אסטרטגית והיסטורית, יולי 2020).

גולדה מאיר, בביקורה בוושינגטון בסוף פברואר 1973, קיבלה גם היא בחשאי את נוסחת קיסינג'ר של הכרה בריבונות המצרית המלאה על כל סיני, בניגוד למקובל לחשוב על עמדתה הניצית והלא מתפשרת לפני מלחמת יום כיפור

פעולות חשאיות

מכתב של בכירים בסוכנות הביון האמריקאית, הסי.איי.איי, מה-8 בספטמבר 1973, מגלה שדבר המפגש החשאי של זהאדי והמצרים בשוויץ בסוף אוגוסט נודע לאנשי הסוכנות ממקורות שלהם, והם כותבים:

  1. נתקלת במקרה באחת הפעולות של קיסינג'ר. זהאדי נפגש עם המצרים בשוויץ בהוראתו של קיסינג'ר.
  2. מציע שתחביא עמוק את המכתב ותשכח את כל העניין.
  3. שמח שהמקורות שלך בעניינים, אבל בכנות, רצוי שאף אחד מהסוכנות לא יחשוף בפני הבית הלבן או מחלקת המדינה שידענו משהו על המפגשים האלה.
תכתובת פנימית של הסי.איי.איי. מה-8 בספטמבר, 1973, שהותרה לפירסום ב2008
תכתובת פנימית של הסי.איי.איי. מה-8 בספטמבר, 1973, שהותרה לפירסום ב2008

האם המגעים בערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ומלחמת יום כיפור היו "אחת מהפעולות של קיסינג'ר" שאנשי הסוכנות ממליצים לא לחשוף לבית הלבן או למחלקת המדינה שהם ידעו על קיומם?

קיסינג'ר באוגוסט ובספטמבר 1973 העביר מסרים חשאיים לאיסמעאיל. בתחילת ספטמבר קיסינג'ר תיאם מפגש חשאי שלישי עם איסמעאיל לסוף השבוע של ה-8 וה-9 בספטמבר באיזור מדריד, וקיבל את אישורו של איסמעאיל לקיום המפגש מאחורי גבם של השותפים הישראלים לערוץ.

האם המגעים בערוץ החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל ומלחמת יום כיפור היו "אחת מהפעולות של קיסינג'ר" שאנשי הסוכנות ממליצים לא לחשוף לבית הלבן או למחלקת המדינה שהם ידעו על קיומם?

לדיניץ וגזית קיסינג'ר אמר שהמפגש השלישי עם איסמעאיל, אם בכלל יתקיים, יהיה רק בנובמבר וגזית סיכם את שליחות איסמעאיל באמירה מאכזבת:

"נראה כי בכך הסתיימה פרשת שליחות איסמעאיל" (מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, ארכיון המדינה, חצ-5975.5).

מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, חצ-5975.5, מתוך ארכיון המדינה
מרדכי גזית, שליחות איסמעאיל, חצ-5975.5, מתוך ארכיון המדינה

ב-16 במאי קיסינג'ר קיבל מסר חשאי מדיין שישראל תהיה מוכנה לסגת מכל סיני שיהיה ואקום צבאי. זה היה שינוי דרמטי בעמדתו של דיין. מסר דומה קיבל קיסינג'ר מגולדה מאיר ב-1 במרץ בביקורה בוושינגטון. מדוע קיסינג'ר לא העביר את המסרים החשובים האלה לזהאדי ולאיסמעאיל באוגוסט ובספטמבר והעביר להם מסר הפוך לגמרי, לפיו אין ספק שישראל תהיה קשוחה ולא תהיה מוכנה לקבל שום דבר?

קיסינג'ר לא העביר אינפורמציה קריטית שהיתה יכולה למנוע את המלחמה, הביא את המשא ומתן בערוץ החשאי למבוי סתום, סיכסך בין הצדדים ודחף את המצרים למלחמה. קיסינג'ר כפה על ישראל לא לפתוח במכה מקדימה, עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע הראשון של המלחמה, כפה על ישראל הפסקת אש ביחד עם הרוסים ומנע נצחון ישראלי טוטאלי ואולי אף גדול יותר מ1967 בסיום המלחמה.

קיסינג'ר לא העביר אינפורמציה קריטית למניעת המלחמה, תקע את המו"מ בערוץ החשאי, סיכסך בין הצדדים ודחף את המצרים למלחמה. הוא אסר על ישראל לפתוח במכה מקדימה, עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע המלחמה הראשון ועוד

האלוף אביגדור בן גל (יאנוש) הציע ב-2014 שתוקם ועדת חקירה ממלכתית משפטית שתחזור לבדוק את מלחמת יום כיפור לאחר 40 שנה.

כדאי שועדת החקירה הממלכתית שהציע יאנוש להקים, אם וכשתקום, תבדוק את הפעולות החשאיות של קיסינג'ר באוגוסט ובספטמבר 1973, את המסרים שהעביר ואת המסרים שלא העביר בערוץ החשאי שהיה פעיל באופן אינטנסיבי מאוד בשנת 1973 לפני ובמהלך המלחמה.

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בהתחלה עוד הגבתי לכתבות של רמי רום, השקעתי, ניתחתי, והפרכתי את הדברים. אולם נוכחתי שאין טעם וחבל על הזמן. לכן אסתפק בהערה קצרה: לרוב העובדות המעטות בפירסומיו מהולות בשמועות, קונפירציות,... המשך קריאה

בהתחלה עוד הגבתי לכתבות של רמי רום, השקעתי, ניתחתי, והפרכתי את הדברים. אולם נוכחתי שאין טעם וחבל על הזמן. לכן אסתפק בהערה קצרה: לרוב העובדות המעטות בפירסומיו מהולות בשמועות, קונפירציות, ציטוטים ממקורות לא אמינים, פרשנויות שלו בהפוך על הפוך, ומסקנות שלו המשכתבות את ההיסטוריה.

עוד 912 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 14 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

מועדון יום הזיכרון המצומצם

בדומה למימונה ולנוביגוד, קרב היום שבו גם יום הזיכרון יהפוך לנחלתם של מתי מעט. כבר כיום המציאות בשטח מעידה כי החילוניים והדתיים לאומיים הם היחידים שרואים בו עדיין מרכיב דומיננטי באתוס הציוני.

דקת הדומייה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כבר מזמן לא מהווה עניין כלל ישראלי, אלא בעיקר סקטוריאלי. בדומה למימונה ולנוביגוד, כך גם הצפירה ביום הזיכרון הופכת בשנים האחרונות למזוהה יותר ויותר עם  קבוצות מסוימות מאוד בחברה הישראלית.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם ואינם חלק מתבנית נוף מולדתם.

למעלה מ-25% מתלמידי היסודי בבתי הספר היהודים במדינת ישראל אינם עומדים בצפירה, ובצדק מבחינתם; הם אינם חשים זיקה לזיכרון ולדם החללים, שאינם מגיעים מבית מדרשם

האתוס השולט בחברה החרדית הוא, כי מי שבאמת שומרים על עם ישראל וחייליו מפני הקמים עלינו לכלותנו – הם לא חיילי צה"ל, אלא בראש ובראשונה אותם רבבות תלמידי סיירות התורה במוסדות החינוך החרדיים.

25% נוספים מכלל תלמידי מערכת החינוך לומדים בבתי הספר הערבים, שגם בהם, כאמור, העמידה בצפירה אינה רלוונטית כלל. אז נכון שהנוצרים במזרח התיכון מחוץ לישראל מהווים מיעוט נרדף, ושהסונים בסוריה מגורשים, נרצחים ונאנסים, אך מבחינת רובה המכריע של החברה הערבית, חיילי צה"ל עדיין מגלמים ביתר שאת את האויב והכובש.

הסטטיסטיקה אינה משקרת והמציאות בשטח מעידה כי הסקטורים החילוני והדתי לאומי הם היחידים שרואים ביום הזיכרון מרכיב גורדי באתוס הציוני. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, הוא שמי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים. הם הגורם הישיר למצב החדש, כמי שמממנים אותו וכמי שמתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי מדינת ישראל.

כאשר ילד אינו לוקח שום חלק בעבודות הבית אלא רק עסוק בענייניו, הוא הופך לכפוי טובה כלפי כל מי שמסייע לו – "וישמן ישורון ויבעט". עלות ההסכם הקואליציוני האחרון של מפלגת יהדות התורה והליכוד הגיע לכ-8 מיליארד שקלים.

בחישוב גס אנו מדברים על הוצאה ממוצעת של 1300 ₪ עבור כל אזרח מעל גיל 20 בישראל. היות ש-20 בלבד מאוכלוסיית ישראל אמונה על תשלום של 90 אחוז ממיסי המדינה, מדובר בפועל בעלות שנתית המתקרבת לכ-5000 ₪ עבור כל אזרח במדינה שמשלם מיסים.

בעבר, היה מדובר במיעוט קטן, שלא שילם מיסים ולא שירת בצבא. אך היום המציאות התהפכה לחלוטין – כאשר אותם שוליים בדלניים משתמטים התרחבו לממדים מפלצתיים, כשמנגד שני הסקטורים שכורעים תחת נטל המס ומשרתים בצבא סוחבים על כתפיהם הצנומות והצרות את 90% הנותרים.

מי שמייצר את המציאות הזו הם החילונים והדתיים לאומיים, שמממנים ומתרפסים, כל אחד מסיבותיו האידאולוגיות והפוליטיות, בפני הבדלנות וחוסר הסולידריות שמפגינים החרדים והערבים כלפי המדינה

הציבורים החילוני והדתי לאומי אינם קורבנות של המציאות, אלא מי שיוצרים אותה. ציבורים שבוחרים לממן מציאות שונה מכל מה שהכרנו. לעצב אותה בכספם. מציאות שבה דקת הדומייה ביום הזיכרון הפכה לסוגיה סקטוריאלית צרה, שנוגעת לקבוצות מסוימות וחסרת כל ערך סנטימנטלי, רגשי ולאומי עבור מגזרים גדולים בחברה הישראלית.

ד"ר עוז גוטרמן הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. מנהל קבוצת הפייסבוק מר מחר https://www.facebook.com/groups/326060588084664/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 450 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו בנאומו: בלי פוליטיקה, איפה היית 40 שנה?

הצעקות - לאחר שראש הממשלה אמר שאחרי שתקום הממשלה החדשה הוא יאשר הקמת היכל זיכרון ● ביידן אישר להתקדם בעסקת מכירת החמקנים לאמירויות ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועים ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

הביאו את היום

לשבוע בין יום השואה ליום העצמאות יש צבע שונה, הארץ נעטפת תוגה. השירים העצובים ברדיו, הדגלים הנובטים בזה אחר זה על מרפסות. יש תחושת היטהרות באוויר ומין התכנסות לקראת טקס שבלבו גורל משותף, מעטים מול רבים. הנה אני גולשת לקלישאות. זה ממכר.

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו. נותרו שבועיים עד תום המנדט שקיבל ולמנסור עבאס יש אבנים בכליות של כולנו אבל רגע רגע רגע רגע…

לרגע אנחנו מרפים איש מצוואר אחיו, ימין ושמאל נמזגים לשלולית לאומית בערבון מוגבל, בלי ערבים, מה קשור? זה לא הזמן, זה אף פעם לא הזמן. רק נתניהו ישלב את פאדי הרופא הערבי המסור בנאומו

בין יום השואה ליום העצמאות כולנו יפים ממני וממך, כמו הנופלים מהשיר, אלה שאדמה לקחה כי היינו בזבזנים עד מאוד. הרכינו ראש, אחים, זה לא זמן לתהות, מי שיתהה – יחטוף. משורה ישחרר רק המוות ואחריו אין את מי לשאול ואין מי שישאל: על מה בעצם? עוד "פעילות מבצעית" שבסופה נהרג עוד לוחם צעיר שיצא לעצור עוד מבוקש.

שינה משהו? ניצח משהו? ואם כן את מי? אלפי נופלים במלחמות מיותרות ומבצעים זקופי קומה ושם (צוק איתן, חומת מגן, עופרת יצוקה), מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור האיומה, 18 שנות מלחמת "שלום" הגליל, מלחמת לבנון השניה. מצעד מתים שאין לו קץ, רק דמם צועק מן האדמה. עד מתי מגש הכסף?

תכף יהיה נאום נשיא המדינה ואחריו הטקס בהר הרצל. יום הזיכרון ישטוף את הרחובות בבכי. אנחנו מתים על עצמנו בשבוע הזה, תסתכלו עלינו, כל כך יפים בעצב שלנו על המתים והנופלים, עוברים בחולצות צחורות ומדבקה מעצרת לעצרת ומצפירה לצפירה, מי עומד ומי לא, כמה ולמה. ומי הבא בתור.

מול ביתי מתקיימת עצרת קבועה, קלישאות-אבל ממוחזרות לנוכח משפחות מרוסקות. היתה שנה שהתפאורה כללה קבר עשוי קלקר. תיכוניסטיות בשחור חוללו מעליו, הבמאי בעצרת הזיכרון ביקש לחדד את המסר: חיילים ממש מתים במלחמות. מתים לגמרי. האם באמת "במותם ציוו לנו את החיים"? ואם כן – למה?

גם אני מיישרת קו כל שנה, אני לא רובוט, הבנים שלי היו חיילים קרביים, אחד מהם בלבנון הארורה שגבתה ממנו גם אי שפיות זמנית של אמא שלו. אז כן, אני צופה בכל סרט וסרט ובוכה את עצמי למוות על הנעורים האלה שבאו פתע אל סופם, בוכה אבל בזעם. מסתכלת עליהם וכועסת עלינו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית, שבידינו שלנו ובאמצעות שליחים פוליטיים ערלי לב ותאבי כוח בנינו אותו וטיפחנו במו ידי היהודי החדש שנהיינו כאן בארץ המובטחת. והתמכרנו. לבו של הגוליית הזה גבה והוא שמן ובעט והיום הוא זקן עצבני, קצת דמנטי, עם סוכר גבוה ועורקים סתומים מרוב שומן, אבל על הרגליים. לא יזוז מפה. והוא קם עלינו לכלותנו.

התמכרנו לעצב המתוק, לתחושת האחדות הזמנית הכוזבת. יש עליה תג מחיר כבד מנשוא. על זה צריך לבכות. על העיוורון. כמה עוד נרגיש דוד מול גוליית? מתי נבין שאנחנו גוליית

לא נתעורר? לא נעצור את צעדת המוות הזאת? לא רק שאין לנו בנים למלחמות מיותרות, גם המלחמות השתנו בעודנו גובים חיי חיילים. המבוקשים לא ייגמרו לעולם, תמיד נולדים חדשים, אין בעולם עם שיסכים לחיות תחת כיבוש. פשוט אין. אם הבנים שלנו היו חיים תחת כיבוש היינו שרים את אותם שירים נוגים רק בערבית, ובאותו להט של צדקת הדרך. ככה זה.

ובינתיים בצדי הדרך מוטלים מתינו, מתי כל הצדדים. רק הפוליטיקאים החיים שמתחלפים מעלינו לא משלמים את מחיר היוהרה. כשלמדתי בתיכון, שנים לפני שידעתי שאלד בנים למלחמות מיותרות, העזה להקת הנחל לשיר את "שיר לשלום". מילותיו של יעקב רוטבליט היו חתרניות מדי לאוזניו של מפקד פיקוד מרכז דאז, רחבעם זאבי:

"מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יחזירו, לא ישיבו לכאן".

הצעת המשורר שבע המלחמות נפלה על אוזניים ערלות. שנים חלפו וכולנו עוד רצים כמו עכברים מאולפים על גלגל המלחמות, מאכילים את המולך בעוד דם אבל נשארים במקום. בהתחדש עלינו הימים הנוראים האלה אין לי אלא לשוב ולדרוש: "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניו... המשך קריאה

מה השיטה שלך להביא את היום? האם את בעד העדר תגובה באופן גורף על כל פעולה שמטרתה לפגוע בישראל? האם במצב של פיגועי התאבדות וטילים וקטיושות וכו' אנו צריכים להבליג ולתת את הלחי השניה? לעניות דעתי, בהנהגה הפלסטינית לא נעשים מאמצים ראויים להגעה לשיוויון ושלום: אפילו טיבי, שאהוד עליי יחסית, 'שמח' במידה מסויימת על פגיעה כזאת או אחרת בישראל. מבחינתו, התירוץ הוא שזה בא לחנך את ישראל, לאזן אותה. אני לא קונה את התירוץ הזה. טיבי וההנהגה הפלסטינית יכולים להתאמץ יותר להגעה לשלום ושיוויון – לעיתים נשמה לי שזה מצב שדי מתאים להם. סאדאת ובגין ומרתין לותר קינג ועוד היו גדולי רוח

עוד 644 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניתוח הצליח, החולה הוטרדה מינית

הטרדות מיניות, החפצה והתנהגות בריונית כלפי נשים הפכו לתופעה שכיחה במערכת הבריאות ● כולן סובלות מזה: רופאות, אחיות, מתמחות - ומטופלות ● ד"ר ליאור שחר אספה במשך שלוש שנים עדויות קשות בבתי החולים: "זה לא סוטה פה, סוטה שם. התופעה הזו רחבה ומושתקת" ● משרד הבריאות: "אנחנו עובדים על שיפור מתמיד של המנגנונים"

עוד 1,945 מילים ו-1 תגובות

הניסיונות להקמת ממשלה: בפעם השנייה בתוך פחות מיממה נתניהו ובנט ייפגשו

דיווח: הליכוד נמנע מלהביא להצבעה את הצעתו להקמת ועדה מסדרת, כי ימינה איימה שאם הנושא יועלה - תצביע יחד עם מתנגדי נתניהו ● אילן ישועה העיד בבית המשפט, שלבקשת נתניהו, ריאיון שקיים נערך מחדש ● גנץ: ביקשתי מהיועמ"ש לחקור את ההדלפות בנושא איראן ● יאיר גולן ממרצ קורא לאיחוד של מפלגתו עם העבודה ● בשבוע הבא הלימודים צפויים להתחדש ללא קפסולות

עוד 60 עדכונים

המרוץ המסוכן לנשיאות המדינה יוצא לדרך

עדותו של אילן ישועה לפני שבוע סיפקה הצצה מדהימה לדרך בה נבחר הנשיא המדינה ב-2014 ● אחד-אחד נפלו אז המועמדים - שלא לומר חוסלו - עד שראובן ריבלין, שנוא נפשו של נתניהו, נבחר לתפקיד ● בעוד 89 ימים יעזוב ריבלין את משכן הנשיא ● לכנסת נותרו חודשיים לבחור את הנשיא ה-11 ● זה לא יהיה נתניהו ● אבל מי יהיו המועמדים האמיצים להיכנס למרוץ? ● פרשנות

עוד 813 מילים

סבב השיחות האחרון בווינה בין איראן והמעצמות על החזרה להסכם הגרעין, שיתחדש ביום רביעי, מעיד כי ארצות הברית מגיעה למשא ומתן הזה מוחלשת מאי פעם ● כעת מנסים האמריקאים לפייס את איראן באמצעות קוריאה הדרומית - ובמקביל שר ההגנה האמריקאי הגיע היום לארץ במטרה לשכנע את הקברניטים בירושלים לאפשר מרחב תמרון נוח יותר לארצות הברית ● פרשנות

עוד 591 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה